|
||||
|
||||
בוודאי, שתי דוגמאות: 1. תוכנה שמשחקת שח (למטרות מחקר, לא כזו שאתה מוכר). 2. מאיץ חלקיקים. |
|
||||
|
||||
יכולת גם להביא כדוגמא משחקי מחשב אחרים וצעצועים. אבל זו מחלקה שיש לה שימוש: פיתוח יכולת החשיבה ויכולות אחרות אצל בני אדם, במיוחד ילדים, וגם מילוי שעות הפנאי במשהו מעניין. בודאי שזה מביא תועלת לאדם. אבל אמרת "למטרות מחקר", וזה לא היה ברור לי כל כך. למטרות איזה מחקר ? מאיץ חלקיקים הוא מכונה שנבנתה למטרת לימוד ופיתוח והבנת הפיסיקה, ובמקרה הספציפי הזה, בודאי הייתה לו תועלת ישירה בנושאי מכשור רפואי, למשל, ובנושאי פיתוח מקור אנרגיה. לעומת זה, "מכונה תבונית" מה שזה לא יהיה, מה היא תלמד אותנו ? |
|
||||
|
||||
רוב התוכנות שמשחקות שחמט לא נכתבות למטרה מסחרית (קרי, לא על-מנת לאפשר לאנשים אחרים לשחק בהן - לרובן אין ממשק גרפי), אלא כדי ללמוד איך אפשר לבנות תוכנות שמשחקות יותר טוב. המטרה הישירה היא הנאה ופיתוח יכולת החשיבה אצל הממציאים. ניתן לקוות שעל הדרך יהיו פיתוחים מעניינים במדעי המחשב, שיאפשרו לנו, למשל, לכתוב תוכנה שיכולה לסנן את דואר הזבל שלנו יותר טוב, או לנהוג במכונית באופן אוטומטי, או לשלוט באופן אוטומטי בכלי רובוטי על מאדים. אותה מטרה בדיוק יש לייצור מכונה תבונית - רק ששם האתגר הוא הרבה יותר משמעותי וכך גם הסיכוי ללמוד משהו על מדעי המחשב. בכלל, למה אתה חושב שהמטרה היא "להחליף" אותנו? האם אתה מניח שמי שמפתח מכונה תבונית מקווה שיום אחד היא תוכל ללכת במקומו לארוחת שבת אצל ההורים? אם זה עוזר לך, אתה יכול לחשוב על מדעי המחשב כסוג של הנדסה אזרחית. התועלת בפיתרון אתגר הנדסי מורכב הוא "אימון" של המהנדס בפתרון בעיות הנדסיות, גילוי בעיות הנדסיות חדשות, ובסיכוי נמוך, המצאת שיטות הנדסיות חדשות שיוכלו לשמש אותנו באתגרים אחרים. כך גם (לדוגמא) חקר החלל מתבצע בשלבים. האמריקאים מקווים שבשליחת בני אדם לירח, הם ילמדו משהוא על שליחת בני אדם למאדים. בצד - אני לא סבור שבלימוד פיתוח והבנת הפיזיקה הקוונטית (לשם כך יש מאיצי חלקיקים, לא?) יש יותר תועלת בלימוד פיתוח והבנת מדעי המחשב. אני גם לא סבור שלמאיצי חלקיקים היתה תועלת ישירה בנושאי מכשור רפואי ופיתוח מקור אנרגיה, אבל אני אשמח לגלות שכן. אה, ואחרון חביב, כמעט שכחתי - יש את העניין הפעוט הזה של הרוח האנושית. רוב המחקר האקדמי לא נועד כדי להפיק תועלת ישירה. למה אתה לא תוהה מה ילמד אותנו המחקר בפילוסופיה, באסטרונומיה חוץ גלקטית, או בקולנוע? |
|
||||
|
||||
גם מחקר לצורך המצאת משחקים מטרתו הסופית משחקים, ואלה משרתים את האדם. בכל מקרה כשמפתחים תכנה שמשחקת שח יודעים מה עושים ומה המטרה. "מכונה תבונית" כללית היא יצור שלטעמי אינו מוגדר כלל. אפשר לשאוף להחליף פונקציות מסוימות של המחשבה האנושית כמו אותה דוגמה של שח, אבל מה זה "מכונה תבונית" ? אם היא לא מחליפה אותנו, אז מה היא כן ? |
|
||||
|
||||
אגב, המחקרים בכיוון ''בינה מלאכותית'' שהחלו בהם לפני לפחות עשרים או שלושים שנה לא הביאו עד כה לשום הישגים, והחלקים המוצלחים בהם היו, כאשר התפתחו לכוון פתרון בעיות ספציפיות, ואז גם, בצדק, שינו את השם שלהם. לדעתי, אין זה מקרה, והסיבה לכך היא הדברים שעליהם אני מדבר. |
|
||||
|
||||
אתה טועה. על זיהוי קול שמעת? עיבוד תמונה? ניתוח שפה? אלה כלים מחשביים שנבנו על בסיס מודלים של בינה מלאכותית לסוגיהם. היישומים עוד רבים: מערכות ניתור ובקרה, אבחון, ועוד ועוד. זה נכון שאף אחד מהיישומים לא יודע לדבר בצורה הגיונית. מצד שני, רוב המחקר שנערך במאיצי חלקיקים לא תרם ישירות להווי האנושי. רובו עוסק בשאלות איזוטריות על מצבים קיצוניים, שצריך להתאמץ מאוד כדי ליצור אותם בסביבה הקוסמית שלנו. |
|
||||
|
||||
הדוגמאות שהבאת מחזקות את הטענה שלי. נעשה מאמץ כדי לפתור בעיות ספציפיות שפתרונן יעזור לנו, והייתה הצלחה. כך, לדעתי, צריך לעבוד. כשמדברים על בינה מלאכותית, עד כמה שאני מבין מתכוונים למחקר בכוון יצירת איזה כלי שבשל ה''בינה'' שלו, יוכל לפתור את כל הבעיות האלה בבת אחת. אחד המשתתפים כאן נתן איזו דוגמה שסוס באופן טבעי לא מתנגש בעצים, ולכן, כביכול, פיתוח ''סוס'' יפתור את הבעיה הזאת. אבל כפי שעניתי לו, בניית משהו שימנע ממכוניות להתנגש בעצים ברמת פיתוח המחשבים והחיישנים שקיימת בימנו היא משימה די קלה כשלעצמה. אין צורך לייצר משהו שגם יודע לגרש זבובים בזנב וגם מבין בטעמים של עשב. חשיבה בכיוון כזה רק תקשה עליך לפתור את הבעייה שלפניך. או הדוגמה שאני הבאתי. היכולת לעופף. האנושות פתרה זאת דווקא לא בצורה שציפורים עפות, וזה היה יותר קל ופשוט. |
|
||||
|
||||
אבל "כלי" כזה הוא בדיוק מה שמפתחים חוקרי הבינה מלאכותית - ועליו מתבססים כל הפתרונות לבעיות שהוזכרו קודם. טוב, אז לא בדיוק "כלי" אחד, אלא הרבה כלים מאד כלליים. המחקר הבסיסי בתחום מורכב (עד כמה שידעתי משגת) משלוש זוויות: (א) מחקר מתמטי-טכנולוגי, שמורכב למשל מפיתוח ומחקר של אלגוריתמים סטטיסטיים לקלספיקציה ("למידה מפוקחת"), לקלסטרינג ("למידה לא-מפוקחת") ולניתוח-שונות. של אלגוריתמים לחיפוש בגרפים, אלגוריתמים גנטיים, ומודליים מתמטיים של רציונליות (תורת המשחקים). (ב) מחקר קוגנטיבי, בו מנסים ללמוד עוד על "בינה טבעית". למשל במחקר של שפות טבעיות וניתוחן, של ראיה, של תפיסה מרחבית, של זיכרון וכדומה. (ג) ולבסוף, מחקר נוירולוגי-אנטומי, בו חוקרים את המכונה על גביה ממומשת הבינה הטבעית - המוח. יש זיקה רבה בין שלושת התחומים האלה. מימצאים אנטומיים משמשים להסבר של תופעות קוגנטיביות, ומשמשים השראה למודלים מתמטיים (כמו המודל המתמטי של "רשתות נוירונים"). במקביל המחקר הקוגנטיבי משמש אמת-מידה לביצועים של המודלים המתטיים. לפעמים גם התנהגות של המודלים המתמטיים מהווה קו-מנחה לפיתוח תאוריות על פונקציונליות של חלקים במוח. המחקר הנ"ל הוא תיאורטי לגמרי, ומטרתו אחת ויחידה: להבין את התופעה שאנו מכנים "אינטליגנציה". אך טבעו של מחקר בסיסי הוא שהוא מפיק גם יישומים. בניגוד גמור לטענתך, רבים מהפתרונות הטכנולוגיים של זיהוי ועיבוד אוטומטי של תמונה ווידאו, קול, שפה, מערכות מומחה, משחקי-שמחט, מערכות אוטומטיות לזיהוי הונאות של בנקים וחברות אשראי וכדומה - מקורן בידע שנצבר במחקר בסיסי כמתואר לעיל. באופן אנלוגי לחלוטין לכך שמחקר ביולוגי בסיסי מקדם את הרפואה, ומחקר פיזיקלי בסיסי מקדם את תעשיית הרכב. התוצאות של מחקר כללי על קלסטרינג ("למידה מפוקחת"), למשל, משמשות כנראה בפתרון של כמעט כל אחת מהבעיות שתוארו קודם. למרות שאלה בעיות מאד שונות. |
|
||||
|
||||
איני מתמצא כל כך בפרטי הפיתוח של כל הנושאים שמנית, אבל נזכרתי בהרצאה ששמעתי פעם על פיתוח תכנות שחמט. מה שזכור לי משם הוא שהתוכנות האלה לא מבוססות כלל על חשיבה אנושית, אלא יוצרות איזו פונקצית מצב (כלומר מצב טוב במשחק) שמנסים למצוא לה מקסימום ע"י בדיקת כל מיני מצבים אפשריים עתידיים. המרצה סיפר שבתחילה העסיקו החברות המפתחות כל מיני אומנים ורבי אומנים בשח, אבל במהרה הגיעו למסקנה שאלה לא תורמים להם דבר, ונשארו עם אנשי מחשבים. כמו כן הסתבר שדווקא התוכנות שבנויות על "ברוט פורס" הצליחו יותר מתוכנות שבהן ניסו להכניס כל מיני "פטנטים", תכסיסים אפשריים וכדומה. כלומר, חזרה כאן איזו ורסיה של הדוגמה שלי: התעופה והעופות. אני לא יודע אם זה כל כך שייך, אבל רציתי לספר על משהו אולי הפוך שקרה לי. בעבר, בהזדמנויות שונות כמו שרות במילואים וכדומה נהגתי לשחק עם חברים במשחק "בול קליעה", כלומר ניסיון לנחש במספר שאלות קטן ככל האפשר מספר בן ארבע ספרות שאינן חוזרות על עצמן ללא הספרה אפס. ניסיתי לעבוד בכל מיני שיטות, והצלחתי הייתה ממוצעת. עד שפעם אחת החלטתי לכתוב להנאתי תכנית מחשב שעושה זאת. אני מניח שבפעלתי כמו שכל אחד היה פועל כדי לפתור בעיה זו. בניתי תכנית שעוברת מניחוש לניחוש לפי סדר המספרים כשהיא מדלגת על כל האפשרויות שהשאלות הקודמות פוסלות אותן. התוכנית שהתקבלה ידעה לנחש את המספר בממוצע תוך 5 6 שאלות כשתמיד הצליחה לנחש בלא יותר מ 8 שאלות, וזה (8) קרה רק במקרים נדירים. החלק המעניין היה שהתחלתי לחקות את השיטה הזאת בעצמי, תוך כדי משחק, וראיתי שגם אדם (כשהוא מאמץ עוד כמה טריקים קטנים שעוזרים לו לא לבדוק ממש את כל המקרים כפי שעושה המחשב) יכול לעמוד במשימה הזאת. הרעיון הזה שיפר ללא הכר את יכולת המשחק שלי. בשיטות הישנות מספר הניחושים היה בדרך כלל הרבה יותר גדול. אז שוב. בשביל מה בכלל צריך "תבונה" ? |
|
||||
|
||||
כוח ברוטלי מועיל מאוד למחשב, אבל כיוון שמרחב המצבים בשח גדל אקספוננציאלית עם מספר הצעדים שאתה מחשב קדימה, התוכנות המוכשרות מחייבות אלגוריתמים חכמים הרבה יותר, והבנה טובה של המשחק. עם זאת ה"חשיבה" של מחשב איננה אנושית ולא מתיימרת להיות אנושית. היא הייתה והיא תישאר אלגוריתמית - כלומר מורכבת מהמון צעדים קטנים ופשוטים. "בינה מלאכותית" היא משהו שנראה כמו בינה טבעית, אבל בנוי לגמרי אחרת (ככל הנראה). מי צריך את זה? כבר אמרו לך כאן. הרבה מאיתנו רוצים להאזין למוזיקה מלאכותית, לבחון הוכחות מתמטיות אסתטיות שחיבר מחשב, לשוחח עם פסיכולוג אישי ממוחשב - כל מיני מטלות שבדרך כלל נחוץ עבורת אדם אינטיליגנטי. |
|
||||
|
||||
או זהו, שדווקא בשחמט brute-force התגלתה כשיטה גרועה יחסית. תוכנת השחמט הישראלית "ג'וניור" (http://en.wikipedia.org/wiki/Junior_%28chess%29), שרצה על מחשבים אישיים – חומרה חלשה בהרבה מזו של "כחול עמוק" – ניצחה מספר מכובד של אליפויות, גם מול מחשבי-על שהפעילו אלגוריתמי brute-force ובחנו עומקים גדולים יותר. |
|
||||
|
||||
זה סותר את מה שנאמר באותה הרצה ותיקה אבל אולי יש כבר הרצאות יותר חדשות. אבל השאלה היא באמת אם התוכנה היותר ''חכמה'' באמת מנסה לחקות מחשבה אנושית, או שמפעילים בה שיטות ''מחשביות'' טובות יותר. |
|
||||
|
||||
אף אחד, כולל השחמטאי עצמו, לא יודע איך שחמטאי בוחר את המסע הבא. |
|
||||
|
||||
וגם אם מחקים מחשבה אנושית לצורך פיתוח תכנת המשחק, בכל זאת מתרכזים בבעייה ספציפית, ועל חקוי מחשבה אנושית לצורך טיפול בבעיה ספציפית הבעתי דעה חיובית באחת מתגובותיי הראשונות. הדבר שמפריע לי הוא ריכוז מאמצים ושאיפה לקראת משהו כללי שמחקה מחשבה אנושית, שככזה אמור לפתור את כל הבעיות בבת אחת, כזה שהיותו שחקן שח מצטיין, למשל, הוא רק פרט אחד בו. לדעתי דרך כזאת תאט ולא תקדם פיתוחים שיועילו לנו. |
|
||||
|
||||
אבל "הדרך הזו" באה לצד, לא במקום, כל סוגי המחקר האחרים; ובינתיים היא תרמה רבות לתחומי מחקר אחרים במדעי המחשב, בנקודות שונות ומשונות (בדיוק משום שהמחקר הזה נוגע בתחומים רבים ושונים כל-כך). שלא לדבר על התרומה לחשיבה הפילוסופית. אז מה, בעצם, ההתנגדות לקיום המחקר הזה? |
|
||||
|
||||
ההתנגדות מגיעה מאותו מקום שמגיעה ההתנגדות לטענה שלקופים ולנו יש אב קדמון משותף. זה נורא מעליב. |
|
||||
|
||||
איך אתה יכול להשוות בין הקופים למחשבים? יש קופים שהם מתוקים עד טירוף! |
|
||||
|
||||
אין לי שום דבר נגד קופים ח''ח. מספר מחברי הטובים ביותר... |
|
||||
|
||||
אז מה העיה? שיש לך גם חברים מחשבים? |
|
||||
|
||||
כבר סיפרתי על עניין ה"בול קליעה" לפני כ 6 שנים, ונראה שגם היה שם דיון ממש דומה. תגובה 48091 יפה שנזכרתי. |
|
||||
|
||||
קטונתי מלהשתתף בדיון המרתק הזה, אבל אני מבקש להוסיף משהו: די ברור שאדם, לויתן או ג'וק הם מכונות ביולוגיות שמפיקות התנהגות אפקטיבית בסביבתם. אי אפשר להתייחס ל"התנהגות תבונית" רק בהיבט החישובי שלה. זו התנהגות תכליתית בסביבה מוגדרת עם היסטוריה ארוכה של התפתחות שחלקה פתרון בעייות וחלקה סתם שימור הקיים. אגב, חלקה בחישוב דיגיטאלי וחלקה בחישוב אנלוגי וחלקה בשיווי משקל כימי או פיזיקאלי. הניסיון להתבונן בתפוקות של המוח רק מהפן של "אינטליגנציה" הוא חד צדדי ומטעה. אין הפרדה כזאת מבחינה עקרונית וגם לא מהבחינה המעשית. מתי ייצור אורגני מתחיל להיות בעל אינטליגנציה? מתי אדם מתחיל להיות בעל אינטליגנציה? בגיל שבע, שנה, חודש, חודש שביעי להריון? ספק אם לשאלה הזאת יש תשובה "אנליטית" ויחד עם זאת ברור שלשאלה הזאת יש תשובה - עובדה, כל אדם בסופו של דבר רוכש את ה"אינטליגנציה". מדובר בשאלה מעשית ולא מטאפיזית. זה פשוט קורה במציאות - תא זרע וביצית שמתאחדים, בשלב מסויים מתחילים ליצור אישיות ואינטליגנציה. אולי השאלה מהי אינטליגנציה היא השאלה הלא נכונה? האם מצפים שתהיה על זה תשובה אחרת מאשר היכולת להתנועע בסביבה מורכבת, היכולת לקרוא ספר, היכולת לתפוס חרק, היכולת להבין שיר? |
|
||||
|
||||
אבל האם לא היה יותר קל ופשוט לבנות מכונית שלא מתנגשת בעצים אם היה לך מחשב "תבוני" במידה מסויימת שניתן לתכנת אותו בקלות יחסית "להבין" מה זה "עץ" ואיך לא להתנגש בו ? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |