בתשובה לalucard, 01/03/23 20:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רק מסביבי: אבן גבירול כניסה מרוקח/כיכר מילאנו - נחסם ל-40 דקות. נמיר/רוקח (לכל הכיונים) - נחסם לשעה לפחות, כנראה יותר. נמיר\שאול המלך - נחסם לחצי שעה לפחות. וכמו שיודע כל תל אביבי - גם בלי זה פקוק. זה שהמפגינים חסמו רק לחצי שעה, תבין איזה פקק נשאר שם עד שזה מתפנה. השלום/קפלן - היה חסום לשלוש-ארבע שעות בערך. אם רצית להתנייד באוטו בתל אביב (רבים, כולל אותי, עושים זאת) - היית סובל מאד. אני עברתי ליד מאות מכוניות שעמדו בפקק לפחות חצי שעה נטו. כמובן שלא היו שם אנרכיסטים (זו תעמולה של נתניהו, זה לא מפתיע אף אחד). חלק מהזמן המשטרה היתה בסדר, אבל יחסית לימים אחרים בהחלט עברו לאלימות ופינויים בכח מהר יותר ובהרבה מוקדים, כולל בשלום שאתה יכול לראות בכל ערוץ את הפינוי האלים של ההפגנה עם רימוני הלם וסוסים ומכות. ואני גם מסכים שיחסית לאירופה ההפגנות פה חלביות. שם על עלייה של 5 סנט במחיר הבאגט בפריז שוברים חלונות ומבעירים את הרחובות. ברצינות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה שחסמו היום צירים וכבישים בתל אביב, שגרמו לפקקי תנועה ושהיו התקלויות בין המשטרה למספר מסוים של מפגינים - אלו הן העובדות ואני לא אומר משהו אחר. אני רק אומר ש - ״יום השיבושים״ הזה לא נכנס אפילו למצעדי ה - ״Top 100״ של אירועי הפגנות, אי סדרים והתקלויות עם משטרה שיוצאת מאיפוס מהשנים האחרונות ו/או ההיסטוריה בארה״ב ואירופה. הפגנות חלביות לחלוטין (ואני מתאר את זה כי כך זה נראה לי ולא כדי לטעון אם זה טוב או רע. בעיקר רציתי להגיד משהו על התקשורת והמשחק בדימויים ולא על ההפגנות עצמן). ״אני עברתי ליד מאות מכוניות שעמדו בפקק לפחות חצי שעה נטו.״ קצת לא נעים, אבל ברצינות - נשמע לי כמו אוי יוי יוי. הסיבה העיקרית שאני אומר את כל זה, זה לא כי אני מעוניין בהפגנות עם יותר או עם פחות אקשן, אלא בעיקר כי אני נגעל עד עמקי נשמתי מראש הממשלה פח-זבל שיש למדינת ישראל שהוציא את ההשוואה בין ״האנרכיסטים״ בתל אביב לבין ״אלה שלקחו את החוק לידים״ כשהם העלו כלי רכב ובתי מגורים באש. ממש סימטריה מדויקת מאין כמותה מצא לנו המלאך חבלה הזה. לביבי יש היסטוריה ארוכה של אמירת דברים מחפירים ומביישים, אבל החתיכת דגנרט הזה מצליח לשבור שיאים חדשים כל הזמן. איכס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והרי הסכמתי איתך שיחסית להפגנות בחו"ל הנפגנות כאן חלביות מדי. אני אומר זאת כבר שבועות. אתמול בכל זאת היתה עליית מדרגה. (לגבי תל אביב - אם זה לא היה ברור, אז כל תל אביבי עם אפליקציית וייז לא הזיז את האוטו מהבית. זה לא חלונות שבורים בלנויות וצמיגים בוערים בכל פינה, אבל זו הפרעה ברורה במרקם החיים של מיליוני תושבים ועובדים שנכנסים לגוש דן). ולגבי הסייפא - נאום נתניהו היה שפל חדש ומתועב אפילו עבורו. לכל מתחכמי "תראו לי מתי ביבי משקר", הנאום הזה לבדו הכיל שקר גס בכל משפט. ביום שכבר הוכיח שגם מנדלבליט וגם אולמרט צדקו שכשאמרו שיהיה דם ברחובות, בא הביבי בערב ושפך עוד שמן על המדורה. אולי זה לטובה. שיהיה ברור שתעלול ה'הידברות' ומסמוס המחאה ירד מהשולחן. ביבי ועוזריו, כמו כל פאשיסט טוב, מבינים רק כוח. וזה מן הסתם מה שהם יקבלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אירופה ככלל, או רק צרפת? צרפת ידועה בתרבות מחאה חזקה, כבר מאתיים ומשהו שנים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה ל - Clashes על משהו דבילי כמו חיסוני קורונה בלונדון: https://www.youtube.com/watch?v=cuOmRBTtfhU בישראל, מפגש פיזי כזה, בין כוח שיטור לבין אוכלוסיה שצועקת ודוחפת, לא היה נגמר בדחיפות ושימוש באלות ומגנים על ידי המשטרה. פה זה היה נגמר במכות, רימוני הלם, כדורי גומי, מכת״זיות, המון פצועים וכותרות ענק בעיתונים על ״אנרכיסטים שהרביצו לשוטרים״. אין למשטרה שלנו תרבות של התנהלות בהפגנות. הם מטפלים ב״אירוע״, כאילו מדובר בפעילות חבלנית. לשוטרים שלנו אין את הציוד ואין את התרבות/הכשרה של התמודדות עם הפגנות. מביאים אפילו מג״בניקים (או במילים אחרות ילדים מפגרים ומורעלים שאומנו לטפל בסיטואציות אחרות לגמרי) אל לב תל אביב ובשלב מסוים (כשמישהו בפיקוד מחליט) משחררים אותם להתפרע כדי לסיים את הסיפור. שיטת הפעולה בישראל היא כזאת (וזה די חוזר על עצמו באופן די עקבי בהפגנות כבר כמה שנים טובות): המשטרה עומדת בצד, מתרחקת ולא עושה שום דבר וממתינה. אחרי כמה שעות יורדת החלטה לשטח של ״זהו, הגיע הזמן לפזר את העסק ולהחזיר את הסדר״ או משהו בסגנון. אז שוטרים נכנסים בכל הכוח, מבצעים סלקציה (לפעמים קצת שרירותית) לגבי מי הם ה״מובילים״ או אלה שפועלים הכי בהתלהבות/התלהמות ומתחילים לפוצץ אנשים מכות, מבצעים מעצרים ולפעמים גם מכת״זיות (ובתל אביב הפעם ראינו גם ממש שימוש ברימוני הלם בניגוד גמור לנהלים ועם סיכון האוכלוסיה המפגינה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטה: בעיירה המנומנמת שלי, אפילו לאחר סיום הפגנה שמנתה כמה אלפים, חיכו המפגינים כמו ילדים טובים שיתחלף האור ברמזור לירוק לפני שחצו את הכביש, וזאת למרות שלא היתה תנועת מכוניות. רק נון-קונפורמיסט נועז אחד אמר לעצמו "יש גבול לטמטום" וחצה את הכביש באור אדום! אני שמח לדווח שצ'ה גווארה המקומי (בנסיבות אחרות הוא דווקא גלובלי) חזר הביתה בשלום. אשרי העם שבשעות צרה מצליח להקים̶א מתוכו גיבורים כאלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |