בתשובה לדב אנשלוביץ, 21/12/22 16:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
והנה לנו שוב הופעה של "אמת פוליטית". בעצם שנינו לא מסתפקים כאן באמת העובדתית היבשה (אמר שקרן בן שקרן), אלא גולשים ממנה לפרשנויות פוליטיות הפוכות שאין הוכחה "משפטית" לאף אחת מהן. אני פירשתי את דבריו כהודאה שנתנ' הוא שקרן בכלל (כולל בעניין סעיפיו הפליליים) ועניין המו"מ עם עבאס הוא רק פרט מתוך הכלל. (ולעניין זה, ראוי לתהות, מה רוצה סמוטריץ מאביו של נתנ'). הפרשנות שלך היא שהוא התכוון שנתנ' שיקר רק בעניין המו"מ עם עבאס ואין הכוונה שנתנ' שקרן בדברים אחרים. אני חושב שהפרשנות שלך היא אפולוגטיקה מופרכת, שכן סמוטריץ עצמו הזכיר הרשעה בביה"ד. אבל כאמור, מי ידע חקרי ליבו של פוליטיקאי. המחלוקת הזאת מדגישה את הצורך בשאלה ששאלתי: מדוע טען סמוטריץ באזני המלבה"ד מיכאל שמש שפרסום דבריו מביא את התקשורת לתחתיות שטרם היינו שם. מה אכפת לסמוטריץ שהציבור ידע שנתנ' שיקר בעניין עבאס? כפי שכתבתי, לי יש לפחות שתי הסברים לדבריו. אחד מהם אתה הבאת בדרכך שלך, שקראת לו "טובת המדינה". הייתי יכול לקבל זאת אלמלא מושג ה"מדינה" הוא צורה אחרת לומר "אנחנו". ומושג האנחנו בימים אלו הוא רעוע מאד. למי שעוד היה צריך הוכחה, הקואליציה חדשה מספרת לו שאנו אוייבים היושבים על אותו ענף. בימים קשים אלו גם זו הגדרה אפשרית של אנחנו. המדינה היא אם כן לשם פשטות אנחנו והם. ההסבר שלך מתיחס לאנחנו האמיתי: זה לא טוב לציבור שלנו לדעת שנתנ' שקרן. וכאן אני מגיע להסבר השני שלי המתיחס דוקא ל"הם" (הסמול): זה לא טוב שהם ידעו שאנחנו יודעים שנתנ' שקרן ותומכים בו רק משיקולים אלו ואחרים. והנה שוב, מי ידע חקרי ליבו של פוליטיקאי? |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |