|
||||
|
||||
ישנם דברים שהם מובנים מאליהם. אין חוק שאוסר על חלק מחברי הכנסת לא להכניס אחרים לאולם, ובכל זאת זה מובן מאליו שזה אסור. ומה אם חבר כנסת מצביע בשתי אצבעות (בעידן טרם הכפתורים)? האם זה נחשב לשני קולות? עזוב. זה תסמונת דוגמת הג'ינג'ים. חבל בכלל לבזבז על כך מילים. אשר לדוגמה השנייה. אמרתי בפירוש: 61 קולות בכנסת גוברים על כל דבר קודם. |
|
||||
|
||||
יש אנשים שמובן להם מאליו שראש ממשלה לא יכול לכהן תוך כדי משפט פלילי. יש אנשים שמובן להם מאליו שאחרי שהפסדת בבחירות אתה לא שולח המונים לעצור בכח את אישורור הבחירות. יש אנשים שמובן להם מאליו שבית המשפט אמור לפרש את החוק. אם לכולנו אותם הדברים היו מובנים מאליהם לא היה טעם בלנהל דיון. לא הבנתי את התשובה שלך לדוגמה השניה. בכנסת הקודמת היה לקואליציה שהרכיבה את יש עתיד רוב. אם היא היתה מקבל החלטה ב-61 קולות (מכאן החלטה שגוברת על כל החלטה אחרת) שמעכשיו סופרים כל הצבעה של חבר כנסת מהליכוד כ-0.5 קולות וכל הצבעה של חבר כנסת מיש עתיד כ-1.5 קולות, אז בכנסת הנוכחית היו ל-17 חברי הכנסת של יש עתיד 24 קולות בזמן של-30 חברי הכנסת של הליכוד היו 15 קולות, ומכאן בכל הצבעה היה ליש עתיד הרבה יותר קל להגיע ל-61 קולות (שגוברים על כל החלטה אחרת) מהליכוד. |
|
||||
|
||||
אין לי מה להוסיף על מה שכבר אמרתי. |
|
||||
|
||||
להנפיץ מקרי קיצון זה קל אבל לא מקדם לשום מקום. מה אם בית המשפט יחליט שלא סביר שחברי הכנסת שלא שירתו בצה״ל יצביעו על חוקים הקשורים לביטחון, או שהדבר פוגע בכבוד האדם של המשרתים, או נוגד את הצדק הטבעי? זה בדיוק מה שהתכוון לו דב כשדיבר על הג׳ינג׳ים. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה זה "לא מקדם אותנו לשום מקום". לדעתי זה מקדם אותנו בדיוק לליבו של הדיון. העובדה שדב מבטל את זה כ"ג'ינג'ים" היא סתם התחמקות לא מרשימה. לצורך העניין גם אריק יכול היה לבטל את הטענה של דוב כ"ג'ינג'ים" וזהו. הייתי מוסיף ואומר שלהתעלם ממקרי קיצון לא מקדם לשום מקום. (אפילו יש לי ראיה די טובה: כל דיון, כמו זה, שמתעלם ממקרי קיצון וחוזר על עצמו בלולאה אין סופית). "מה אם בית המשפט יחליט שלא סביר שחברי הכנסת שלא שירתו בצה״ל יצביעו על חוקים הקשורים לביטחון" - לא היינו כאן? הכנסת תמיד יכולה להתעלם מהחלטות בית המשפט - הרי אין לבית המשפט צבא. |
|
||||
|
||||
כן אמרת, וגם אז לא הסכמתי. הצבא לא בהכרח יציית לשר הביטחון בניגוד לעמדת בית המשפט, ובכלל לא בטוח שתישמר ההיררכיה הפיקודית אם נגיע למצב הזה. |
|
||||
|
||||
אם ההחלטה של בית המשפט מופרכת ברור שהצבא יציית לשר הביטחון בניגוד לעמדת בית המשפט. ההירכיה הפיקודית יכולה להתפרק אם וכשהממשלה תקבל החלטות מופרכות. |
|
||||
|
||||
אז אין מה לדאוג אם הכנסת תקבל החלטות מופרכות, הצבא יכול לציית להוראות של האופוזיציה. |
|
||||
|
||||
בהנחה שהכנסת מייצגת את הרוב, אז ההחלטה שהיא תקבל תהיה בתמיכת הרוב, ולכן סביר שרוב החיילים יתמכו בה והמיעוט שבהם יפחדו לפעול כנגד הרוב וכנגד שרשרת הפיקוד הפורמלית, לכן מן הסתם הצבא יציית להוראות של הממשלה. להבדיל, אם בית המשפט קיבל החלטה שמנוגדת להחלטת הכנסת, סביר להניח שהרוב לא מאחוריו. גם ככה קשה לדמיין מצב בו הצבא יפר את שרשרת הפיקוד הפורמלית, אבל כשרוב החיילים מתנגדים להפרה די ברור שזה הרבה פחות סביר. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח. למשל, ההתפלגות הסוציולוגית בכנסת עשויה להיות שונה מאשר בצבא. ההתפלגות בקרב הפיקוד הבכיר עשויה להיות שונה מאשר בקרב החיילים הפשוטים. כך גם לגבי המשטרה. |
|
||||
|
||||
הקצונה הבכירה תלויה בחיילים הפשוטים, וכלום תלויים בציבור שיממן אותם. נכון, זה לא בהכרח, זה עדיין המקרה הסביר יותר. העובדה שאין פתרון מושלם לא צריכה למנוע מאיתנו להעדיף את הפתרון הטוב יותר. |
|
||||
|
||||
לדעתי דווקא סביר יותר שהמטכ״ל ובכירי המשטרה יצייתו לבית המשפט. |
|
||||
|
||||
(קונקרטית, בישראל של התקופה הזו. אפשר למשל לראות שהרמטכ״לים הפורשים הצטרפו למחנה שלטונחוק) |
|
||||
|
||||
מחנה שלטוןחוק? אולי מחנה השלטון? או מחנה מדינהמתפקדת? נתניהו עסוק בהרס שיטתי של מוסדות מדינה מתפקדים כדי למנוע את העמדתו לדין. אז יש לנו מפקדי צבא שמבינים שהמדינה צריכה להתנה ולשם כך לא כדאי שנתניהו יהיה ראש ממשלה. אבל איפה הם ואיפה אי ציות לחוק? (נו, בטח תמצא עכשיו איזו דוגמה אזוטרית. עדיין זניחה יחסית לזלזול המופגן שיושב ראש הכנסת הפגין. ולזלזול המופגן שעומד לקרות עם העבריין חסר הקלון דרעי) |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה הקשר לאי ציות לחוק. |
|
||||
|
||||
הסבר טוב יותר לכך שרמטכ״לים נמצאים בצד אחד. כולל ימני מובהק כמו יעלון. |
|
||||
|
||||
הרמטכ״לים הפורשים והמכהנים ורוב הקצונה הבכירה שייכים למחנה "מערכתביטחון". לפעמים האינטרסים של המחנה הזה חופפים לאלה של מחנה בג"ץ, ולפעמים מתנגשים. אנחנו לא באמת יודעים מה תהיה המחלוקת במצב קיצוני בו שרשרת הפיקוד הרשמית נשברת - הפחד מיצירת מצב כזה הוא הרי אחד המעצורים בפני הצדדים לפני שהם נכנסים לעימות - אבל די ברור שברגע שהרמטכ"ל שבר את שרשרת הפיקוד הרשמית, גם האלופים לא יהססו לשבור אותה, וכשהאלוף שבר את שרשרת הפיקוד, גם מפקד האוגדה, מפקד החטיבה, מפקד הגדוד, מפקד החטיבה, מפקד הפלוגה, מפקד המחלקה ומפקד הכיתה לא יהססו לשבור אותה. בסופו של דבר זה יגיע לחיילים עצמם. אגב, קונקרטית, בישראל יש יחידות מעורבות פוליטית (בלי חרדים וערבים) שקשה לדעת באיזה צד הם יבחרו ויחידות אחידות פוליטית שבמקרה כזה שרשרת הפיקוד שלהם תכלול, דה פקטו, רב אזרחי. אני לא יודע אם הם יבחרו להיות בצד הממשלה או בית המשפט (כי אני לא יודע על מה תהיה המחלוקת), אבל ברור לי שהם יבחרו להיות בצד המנוגד לצד שלי. |
|
||||
|
||||
כאשר ביה"מ העליון יחליט להוציא להורג את כל הג'ינג'ים, מי יבצע את הוראתו? המשטרה? הצבא? השב"כ? הרושת השופטת בביצוע פסיקותיה תלוייה ברצון הטוב של הרשות המבצעת. אני מזכיר לך את שפטל וגוטליב. בארה"ב הנשיא אנדרו ג'קסון ידוע שאמר על נשיא ביה"מ העליון שלו "הוא החליט את ההחלטה, עכשיו שיבצע אותה". זוהי מערכת הבלמים והאיזונים של שיטת שלושת הרשויות. הסיבה לכך שבישראל נוצר הרושם כאילו הרשות השופטת שולטת ברשויות האחרות היא שהכנסת והממשלה מנוטרלות במובנים רבים בגלל הרוב הקטן והניחו לרשות השופטת לעשות מה שהן היו צריכות לעשות. הווה אומר שיתכן בהחלט שצריך לתקן את הרשות השופטת (למשל את השחיתות של לשכת עורכי הדין ואת הזחלנות ועינוי הדין במערכת (330 עדים במשפט נ')). אבל לא לפני שיסדירו את פעולת שתי הרדויות האחרות (הכנסת המשותקת והממשלה המנופחת). ומי באמת יחליט ששרים אשר סדרו לעצמם ולמקורביהם פטור משירות בצה"ל אינם רשאים להחליט החלטות הנוגעות לצה"ל? אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
||||
|
||||
אני חושב שהצבא לא ״שייך״ באמת לאף רשות. כבר הוזכרה כאן השאלה של אהרון ברק ״למי יצייתו הטנקים״, והתשובה אינה ברורה מאליה, לפחות לי. |
|
||||
|
||||
לא. כאן אתה מיתמם. אנחנו לא מדברים פה על אתיקה ואמונה. אנו מדברים על מבנה הירארכי מובנה. צה"ל כפוף למשהב"ט, המשטרה למשרד לביטחון פנים והשב"כ למשרד רוה"מ. אין פה אם ואולי. אנו איננו מדברים על מרד והפיכה בנוסח טורקיה, יוון או ארגנטינה. אנו מדברים על המהלך היומיומי של הדברים. כמה מקרים של הפרה גלוייה של הוראות הממשלה אתה מכיר בצה"ל? זה היה הרציונל של שיטת האיזונים והבלמים הדמוקרטית. עוד מונטסקייה (שהיה בעצמו שופט) הבחין שהרשות השופטת היא החלשה ברשויות (משום שאין לה תקציבים, מינויים או כוחות משלה) ולכן היא מונתה לפקח על הרדויות האחרות. אני שוב מפנה אותך לדברי הח"כית החדשה (היא נראית לי קצת אוילה אבל דבריה בעניין כלל אינם אוילות). הבלם לרודנות הרשות השופטת הוא בדיוק מה שמתרחש היום (יאיימו, ישתקו, יחוקקו ויחליפו אותם). למעשה הרשויות האחרות יכולות להחליט להתעלם מפסיקות העליון. זה קרה בארה"ב עם הטראנספר של הילידים. זה קורה גם אצלנו בפועל: בג"ץ הורה לממשלת ישראל לחוקק חוק גיוס חדש כבר ב-2017 והיא לא עשתה זאת עד היום. |
|
||||
|
||||
אני מתכוון למה שכתבתי. אם אתה חושב שאני מעמיד פנים אז אין טעם שנתדיין בנושא. |
|
||||
|
||||
זה לא הכיוון. אני מבין מה שאתה אומר ובמצבים מסויימים יכול אפילו להסכים איתם. מיתמם זה במובן של עושה לעצמך את החיים קלים ולא במובן של מעמיד פנים. אם שרהב"ט יורה לכל חיילי צה"ל לעשן סיגריה בשבת, אז מן הסתם דתיים ולא מעשנים רבים לא ישמעו לפקודה. לא על זה מדובר. אנו מדברים על המבנה המנהלי של גוף שלטוני. זה שמישהו (שפטל) חוזר וטוחן משפט הבל כמו "ואם ביה"מ העליון יורה לחסל את הג'ינג'ים", לא הופך אותו לפחות הבל. ממה נפשך? אם ביה"מ העליון יורה לכלוא את הג'ינג'ים והמשטרה תבצע את זה אז מצבם של הג'ינג'ים באמת קשה. אם ההוראה תתבצע, זה אומר שגם העליון וגם הממשלה חושבים שצריך לעשות זאת, כי המשטרה לא מקבלת הוראות מביה"מ וביה"מ לא מפקח על הביצוע של המשטרה. הכפיפויות הבירוקרטיות ידועות ואין על מה להתוכח. כאשר נותנים יותר מדי נימוקים לאותו דבר, יש איזושהי בעיה עם הנימוקים. אם אתה מבקר (שלא לומר מאיים) על השופטים, וגם רוצה להחליף אותם, וגם להחליף את החוק , וגם רוצה לקחת מהם את כוחם, המסקנה אינה שאתה רוצה לתקן את המערכת. המסקנה היא שאתה רוצה להחליש ולהרוס אותה. |
|
||||
|
||||
מי קבע 61? אלוהים? קאנט? |
|
||||
|
||||
עקרון הכרעת הרוב בדמוקרטיה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |