 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רוצה לפתוח פה אנתולוגיה לקאברים ששינו משהו בלחן המקורי, עם הצדקה אמנותית. יש לי רק שניים בשליפה: 1. שוב "הורה היאחזות" - בפזמון, כוורת עולים פחות בהברה הראשונה של "תרד" לעומת להקת הנח"ל, וגורמים למקור להישמע קצת מגוחך. (וגם מוסיפים מליסמה בהברה האחרונה בשורה, ובעוד סופי שורות בשיר, אבל הוספה וגריעה של מליסמות לא נחשב לצורך האנתולוגיה.) 2. It Ain't Necessarily So - ברונסקי ביט הכניסו המון שינויים ללחן של גרשווין, ולדעתי התוצאה הרבה יותר יפה. (וכמחווה, אינטרו הקלרינט מנגן דווקא את הלחן של גרשווין כנתינתו). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם בשליפה - נראה לי שנוקש על שערי מרום של רובים ושושנים עומד בקריטריונים שלך, לפחות בפזמון. (וגם לו יהי לא עוקב בדיוק אחרי Let it Be :) ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- ג'ו קוקר עם מעט עזרה מידידיו. - הלטאות המעופפות ל money. - לד זפלין babe I'm gonna leave you. במקור של ג'ואן באעז. זפ מפורסמים ב"שירים המושפעים מ.. " כלומר קאברים עם שינויים מז'וריים1 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן הביצוע האלמותי של ג'ניס ג'ופלין ל summertime | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשימה שלך הם כאלה שלא עשו שינוי בלחן, אלא עשו שיר חדש לגמרי שיש בו איזשהי מחווה למקור. (אני לא בטוח על Money. קאבר למה זה? לא לפינק פלויד?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שחפר ביטלס חשבתי שאתה מכיר. אבל רגע, זה לא נשמע כמו משהו שלנון-מקרטני יכתבו. אז מסתבר שהביטלס עשו קאבר לשיר אר אנ בי מ 1959, בעצם הלהיט הראשון של מוטאון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, תודה. אכן חפרתי ביטלס, יפה שאתה זוכר. זה היה סוג של בינג' - כמה האזנות סמוכות לכל אלבום, והתוצאה אצלי היא ששירים שלא הכרתי קודם השאירו את רושמם, אבל לא נחרטו בזיכרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, גם אני לא הכרתי את השיר. לא יכולתי שלא להתחלחל מהנגינה ומהעיבוד (בביצוע של הביטלס). הם באמת לא שמעו, למשל, שהגיטרה בפתיחה נכנסת באיחור של איזה עשירית שנייה? (בקצב, עשירית שנייה זה המון...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. כל הקצב בהקלטה הזאת דפוק. אבל, לא יודע, אצלי זה נותן לו חן. כאילו הם מין להקת פאנק במרתף בית דירות ליברפולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הזה, אם מאמינים לתגובות ביוטיוב, נראה שג'ורג' מרטין ניגן פסנתר בשיר הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(סוף סוף מצאתי משהו משותף למוזיקה ולריצת 100 מטר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(שאנשים מגוון מסוים טובים בהן?) ______ יאללה, הרמתי להנחתה, אני יודע. בעקבות האדמו"ר ג'רוייס, אני הולך רחוק רק בשביל הפאנץ'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש את הביצוע הזה של וולפמון - הלוא הוא ג'ק סטראטון מ-Vulfpeck - ומוניקה מרטין לשיר Alone Again Naturally. ביצוע נוגע ללב אפילו יותר מהביצוע הנוגע ללב המקורי (ממליץ להקשיב לכל השיר, יש באמצע הפתעה). השינוי בלחן הוא רדיקלי: הם הורידו לגמרי את הסי פארט (It seems to me that there are more hearts...), וזה עובד מצוין. מצד שני, אולי היה עובד מצוין גם עם הסי פארט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה ומשעשע, אבל הביצוע המקורי עדיין מרגש אותי יותר. אגב נושא הפתיל, ישנו זרם מעניין של גרסאות כיסוי שבמקום לחדש שירים מיישן אותם. ערוץ יוטיוב שהתמחה בזה הוא PostmodernJukebox. כאן שולחת היילי ריינהרט שיר של בריטני ספירס לשנות ה-40 (?) ובכך מצליחה (לטעמי) להשביח אותו ולהעניק לו ייחוד שנעדר ממנו במקור. התגובות הלא מוזיקליות (שראיתי לפני כמה שנים) לביצוע זה מעניינות לא פחות: הומואים וסטרייטיות שמפקפקים במיניותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאוד, זה מסוג הדברים שרציתי לאנתולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I Say a Little Prayer - הלחן המקורי של בכרך בביצוע של ווריק. הגרסה של פרנקלין שיצאה רק שנה אחר כך (ונדמה לי שברדיו הישראלי בארבעים השנים האחרונות מושמעת הרבה יותר) שיטחה פה ושם את הלחן, לטעמי לטובה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |