 |
|
 |
||
|
||||
 |
ידידיה הסכים כמה תגובות קודם שוודאי לחלק מהמסתננים היה מגיע מעמד פליט. אנחנו לא יודעים לכמה, אבל זה בגלל שבכוונה תחילה אנחנו לא רוצים לדעת. אותו דבר באנלוגיה שלך אילו מערכת המשפט היתה מרשיעה וכולאת חפים מפשע עם אשמים בלי לבדוק בכלל, כי ממילא הרוב אשמים או כי האשמים יתחזו לחפים מפשע או כי אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שפושעים יסתובבו בינינו או כל שטות אחרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בוא ננסה כיוון אחר. לשיטתך ולשיטת האמנה, ההכרה כפליט היא הכל או כלום. מי שמוכר מקבל תושבות מוכרת1, מי שלא - באסה לו, נגרש אותו בלי הנד עפעף. מבחינת רמת ה"מסכנות", סכנת החיים בארץ המוצא, והברירות, ברור לי שיש הרבה מהגרי עבודה ש"מגיע להם" לא פחות מרבים מהפליטים-על-אמת. אפילו המונח "מהגרי עבודה" מטעה כאן. אפשר לדמיין שבארץ המוצא שלהם יש אבטלה, פה יש תעסוקה, אז הם באים; זה לא זה. ארץ המוצא שלהם לא ממש מתפקדת כמדינה, גם בלי שהמשטר יתנכל להם באופן מיוחד הם חשופים לרעב, מחלות, חטיפות לעבדות במיליציות וכיוצא באלה זוועות. אני לא חושב שהפליט-או-כלום הוא גרויסע מציאה מוסרית. ולכן, שוב, אני חושב שטיפול אחיד לכולם שכולל אי-גירוש וביטחון מפני סכנות חיים מיידיות (בפרט רעב) הוא לא שערורייה מוסרית. (אם אני זוכר נכון, בדיון קודם בנושא האייל האלמוני הציג עמדה רדיקלית, שלפיה אנחנו צריכים לקבל את כולם, לתת להם חופש תנועה ומגורים ועבודה כפי יכולתם. זאת דווקא עמדה שאני יותר מסמפט - כלומר, אני יכול לראות בה קשיים מעשיים מכאן ועד להודעה חדשה, אבל מוסרית הרבה יותר קשה לי להצדיק לעומתה את המדיניות שישראל נקטה בפועל.) (עוד משהו שהייתי רוצה לראות את העולם העשיר עושה הרבה יותר, ואת ישראל איתו, הוא לפעול במדינות המוצא כדי לעשותן יותר מתפקדות ולהקטין את המוטיבציה להגירה. איך? וואלה, קשה, אולי בלתי אפשרי; אבל אולי עם המערב היה משקיע בזה את המשאבים והאנרגיה הפוליטית שהוא משקיע כיום במאבק במהגרים, אולי היו נמצאים אילו שהם פתרונות חלקיים.) 1 ברור לי שה"הכל" הזה הוא חיים הרבה יותר קשים מאשר החיים שלי, למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> ברור לי שיש הרבה מהגרי עבודה ש"מגיע להם" לא פחות מרבים מהפליטים-על-אמת אני לא מתיימר להיות מומחה לצרות של האנושות. אני בסך הכל מבקש להחיל קריטריה כלשהי, ולו מחמירה, על מבקשי המקלט. בעשר השנים האחרונות, אנחנו, להבדיל משאר מדינות המערב, פשוט לא קולטים פליטים. באיזו זכות מוסרית? >> ארץ המוצא שלהם לא ממש מתפקדת כמדינה, גם בלי שהמשטר יתנכל להם באופן מיוחד הם חשופים לרעב, מחלות, חטיפות לעבדות במיליציות וכיוצא באלה זוועות אולי בגלל זה שיעור ההכרה במבקשי מקלט מהמדינות האלה כל כך גבוה בעולם? בשנת 2012 התקבלו החלטות בדבר כ-26,000 אריתריאים שהגישו בקשות מקלט בעולם. כ-20,000 מהם קיבלו מעמד פליטות על-פי אמנת האו"ם לפליטים, כ-1500 קיבלו הגנה משלימה והשאר נדחו או בקשתם נסגרה מסיבות אחרות1 בשנת 2012 התקבלו החלטות בדבר כ-17,000 סודאנים שהגישו בקשות מקלט בעולם. כ-7,000 מהם קיבלו מעמד פליטות על-פי אמנת האו"ם לפליטים, כ-300 קיבלו הגנה משלימה והיתר נדחו או בקשתם נסגרה מסיבות אחרות.1 >> אני חושב שטיפול אחיד לכולם שכולל אי-גירוש וביטחון מפני סכנות חיים מיידיות (בפרט רעב) הוא לא שערורייה מוסרית. חצי שנה, שנה, אני יכול להבין. אבל להחזיק אותם באוויר עשר שנים? לדעתי מאוד לא מוסרי. מעמד מבקש מקלט הוא מטבעו זמני. זה הבסיס העקרוני. אצלנו מומחים בלהפוך את הזמני לקבוע. לדעתי זו התעללות. >> אולי אם המערב היה משקיע בזה את המשאבים והאנרגיה הפוליטית אני לא מחלק הוראות לעולם. יותר חשוב לי איך מתנהגת המדינה שלי. כשנהיה מגדלור ואור לגויים וכל זה, אז נוכל לבוא בדרישות לעולם. ___________ 1מדיניות כלפי מבקשי מקלט באיחוד האירופי ובמדינות מרכזיות בו הכנסת, מרכז המחקר והמידע, נובמבר 2013 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(האייל האלמוני, אם כבר הזכרתי אותך, ואם אתה עוד קורא את זה - אתה חסר לי מאז השינוי באייל!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אם ממש קשה לך, אפשר [אולי] לאייש את עמדת האייל האלמוני על ידי מועמדים מתחלפים מהמגיבים המותרים, או לאפשר למגיבים המורשים להפוך לאלמונים לרגע על פי רצונם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להבהיר, התכוונתי למגיב אחד ספציפי שבשנים האחרונות הוא אייש באופן דומיננטי את הניק ''האייל האלמוני''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני חושב שגבולות פתוחים הם הדבר הראוי והכדאי לעשות. בשם חופש התנועה1, הזכות לרכוש2, הזכות לעבודה3, הזכות להעסקה4, הצדק5, השוויון6 והצדק ההיסטורי7 או בשם החיסכון8, הגדלת העוגה9, הגדלת האפשרויות הכלכליות10, או פשוט בגלל המחסור בהצדקה לסגירת הגבולות והעובדה שגבולות פתוחים הם ברירת המחדל11, די ברור לי שזה הדבר שצריך לעשות. קשיים מעשיים? אני חושב שאם אוסף גדול מספיק של מדינות יחליטו לפתוח את גבולותיהם לא יהיו קשיים מעשיים (מלבד הקושי המעשי שבלשכנע מספיק מדינות לשנות את מדיניותן). בסופו של דבר, יש היום גבולות פתוחים בין מדינות ארה"ב, בין מדינות אירופה המערבית, בין מדינות אוסטרליה, בין מדינות קנדה, בין הממלכות של הממלכה המאוחדת... והרי המין האנושי התקיים עם גבולות פתוחים במשך אלפי שנים. אבל, לדעתי הבעיה האמתית היא לא קיומם של מהגרים ה"לא חוקיים",אני חושב שהבעיה האמתית היא העובדה שבעולם העשיר בו אנחנו חיים קיימים הרבה מאד אנשים שמוכנים לעבוד תמורת פרוטות ולחיות בתת תנאים בחברה שהם לא מרגישים שייכים אליה במרחק של אלפי קילומטרים מהמקום לו הם קוראים בית, ויותר מזה, שעל כל אחד שמסוגל למצוא עבודה בתנאים האלה יש עוד כמה שהיו מוכנים אבל אינם כשירים לעבודה (זקנים, ילדים, חולים...). נראה לי שהבעיה הזאת נובעת מהעובדה שלאותם אנשים היה את ביש המזל להיוולד תחת ריבונות של ממשלה שנכשלה בחובתה הבסיסית. אני חושב שהשאלה המעניינת שראויה לדיון היא מה לעשות עם אותן מדינות ועם אותם אנשים. האם יש לנו חובה מוסרית להתערב? האם יש לנו זכות להתערב? אם צריך, אז מתי אנחנו צריכים להתערב באיזה צורה ובאיזה עלות? למעשה, הדיון על ה"מסתננים" נראה לי כדרך להעביר את נושא הדיון למשהו שלא יצריך מאיתנו להשקיע משאבים או לחשוב קצת מחוץ למגירות הפוליטיות האוטומטיות. 1 חופש התנועה מוגבל כשמדובר באדמה פרטית (וריבונות היא לא בעלות), או כשמדובר בפושעים, אבל אדם נורמטיבי שרוצה לעבוד?! 2 באיזה זכות אפשר להגיד לבעל בית בדרום תל אביב לא להשכיר את ביתו (=רכושו) למי שמי שמציע את המחיר הגבוה ביותר? איך כל ה"ליברטנים" דמיקולו לא רואים את הסתירה הלוגית הזאת? 3 באיזה זכות מותר לנו להגיד לאדם מסוים לא לעבוד בעבודה מסוימת רק בגלל המקום בו הוא נולד? 4 באיזה זכות מותר לנו להגיד לבעל עסק לא להעסיק עובדים תמורת משכורת שמקובלת עליהם (בהנחה שהוא משלם מיסים ומקפיד על זכויותיהם הסוציאליות)? 5 כולנו, כל בני האדם, הם צאצאים של "מסתננים לא חוקיים". מלבד העובדה שכרגע יש לנו את הכח למנוע מאחרים לעשות את מה שאנחנו עשינו, איזה הצדקה אפשר למצוא לנוהג צבוע כזה? 6 אם כל בני האדם שווים בפני החוק, אז איך זה שאדם שנולד בצד אחד של הגבול שווה יותר מאדם שנולד בצד השני של הגבול. 7 דווקא אנחנו, כאומה של פליטים, כאומה שאיבדה כל כך הרבה מבניה כתוצאה מגבולות סגורים, כאומה שהיתה הקורבן המיועד לסגירת הגבולות הראשונה בהיסטוריה, היינו צריכים להיות הכח שדוחף את שאר העולם לפתיחת הגבולות, ולא מי שמנסה לחפש תירוצים לסגירתם. 8 כמה כסף מבזבזות המדינות העשירות בעולם על סגירת גבולותיהן? על הטלת הגבלות הגירה ועבודה ושיטור על קיום של אותן הגבלות? 9 הכלכלה היא לא משחק סכום אפס, כששני אנשים חותמים על עסקה מתוך הסכמה שניהם מאמינים שהם ירוויחו מחתימת העסקה. לא פעם שניהם צודקים. רוב עסקות ההעסקה הן כאלה, גם המעסיק וגם המועסק מרוויחים, ומהרווח הזה מרוויחים כל הסובבים (על ידי התוצר שהם מייצרים ושלא היה נוצר בעדיהם, עם על ידי העובדה שכשיש להם יותר כסף הם רוכשים יותר דברים, או על ידי העובדה ששניהם משלמים הרבה מיסים). אם יש מי שמוכן להעסיק מהגרים, והמהגרים מוכנים לעבוד תמורת המשכורת אותה הוא מציע, סביר להניח שמניעת העסקה תקטין את העוגה, ותגרום לכולנו להיות עניים יותר. 10 פתיחת גבולות לא רק תאפשר לנו להעסיק מהגרים, אלה תאפשר לנו להגר. פתאום אתה לא צריך לחפש עבודה או עובדים רק במדינה מסוימת. אותו הדבר גם לגבי מקום מגורים. 11 היסטורית גבולות תמיד היו פתוחים. ההמצאה של גבולות סגורים היא המצאה מודרנית שבאה למנוע הגירה של יהודים וסינים לארה"ב (ומאוחר יותר קתולים ושחורים - איזה מדינה עניה ואומללה הייתה ארה"ב ללא היהודים, הסינים, האירים, האיטלקים השחורים והפולנים?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מתעלם מעניין אחד "קטן". הקושי לשכנע מספיק מדינות לשנות מדיניות הוא משני לקושי הגדול יותר (משני לא רק במובן של קטן יותר, אלא גם במובן שהוא נובע מהקושי הגדול יותר): לשכנע את רוב בני האדם לשנות את מה שהם חושבים ומרגישים כלפי [מי שהם תופסים כ-] שונה מהם, קבצותית. בהינתן מה שרוב בני האדם חושבים ומרגישים בעניין, מזה נובעות הזכויות שאתה מקשה עליהן בהערות 1-4. אני חושב שאחת הציפיות של אנשים מהמדינה שלהם, כחלק משמירת בטחונם, ובנוסף לשמירת בטחונם האישי, הוא שמירת [מה שהם תופסים כ-] "בטחונם הקבוצתי". הייתי רוצה להגיד (יחד איתך?) שרוב האנשים טועים בזה, אולי גזענים. אבל אולי לא לגמרי? האם מופרך לחשוש שהקהילה שלך תוצף באנשים ששפתם אחרת, תרבותם אחרת, ובעיקר מערכת הערכים שלהם אחרת1? ופאום תמצא את עצמך בלי קהילה? לא ברור בכלל שהיכולת להגר חופשית תאפשר לך למצוא קהילה חלופית. תודה על ההבחנה על מקור ההמצאה של גבולות סגורים. אבל אפשר גם לשער שאלמלא ארה"ב המציאה את זה אז, מדינות אחרות היו ממציאות את זה עד מהרה, ברגע שהטכנולוגיה אפשרה ליותר אנשים לנוע יותר בקלות, וליצור גלי הגירה. אם אני לא טועה גם הרעיון של מדינת רווחה נוצר בערך באותן שנים; אני חשוב שיש התנגשות חריפה בין הרעיון של מדינת רווחה לבין גבולות פתוחים. 1 שוקי הזכיר בהקשר זה את צרפת והמוסלמים), |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אותו קושי, אי אפשר לשכנע מדינות בלי לשכנע את האזרחים באותן מדינות (בהנחה שמדובר על מדינות חופשיות). אין ספק שככל שרעיון הגבולות הפתוחים משכנע יותר ויותר אנשים מתנגדיו משתמשים בפחות הגינות על מנת להיאבק בו. אני מקווה שזה עדות לחולשת הטיעונים שלהם. הפחד שאתה מתאר נמצא איפשהו בין גזענות ממש לסתם שנאת הזר והשונה, ומלובה בהרבה מאד דמגוגיה. אחרי הכל, הגירה בתוך גבולות המדינה החופשית היא חופשית, אדם יכול לעבוד ממגדל העמק לרחובות, מדימונה לטייבה, מהוד השרון לראש פינה או מבני ברק לכפר סבא בלי שאף שוטר יעמוד בדרכו, כל מה שהוא צריך זה למצוא עבודה ומקום מגורים. האם הפחד של אנשים בראש פינה ממהגרים בהוד השרון, אנשים עם תרבות אחרת, אנשים עם מערכת ערכים שונה, אנשים שישנו להם את הקהילה יכול להצדיק בצורה כלשהי איסור על הגירה בתוך המדינה?! במילים אחרות, אם תשמע על תושבים באיזה עיירה באלבמה שלא מוכנים שיהודים מניו-יורק יבואו להתגורר בעיירתם בגלל שיש להם מערכת ערכים שונה (ואין ספק שיש להם כזאת) תקרא לזה בשם אחר מאנטישמיות? אם שוטר ימנע מהם לעבוד באלבמה, לא תזדעזע? אני לא מוכן לתת לאנטישמיות לגיטימציה. ומאותה סיבה שאנטישמיות אינה לגיטימית, כל איסור תנועה על בסיס גזעני אינו לגיטימי. בדיוק כמו שהוא לא לגיטימי כשקהילה בגליל מחליטה להקים ועדת קבלה, הוא לא לגיטימי כשמדינה מחליטה למנוע ממני את חופש התנועה שלי. ואם תמצא את עצמך עם קהילה שונה מזאת שגדלת בה בלי קהילה חלופית? tough luck.אם אין מספיק אנשים שרוצים לקיים קהילה כמו שאתה רוצה אין לי שום כוונה להכריח אף אחד לחיות בקהילה שהוא לא רוצה לחיות בה. אנחנו חיים בעולם דינמי, ומאד מוזר בעיני שכל כך הרבה פוליטיקאים הצליחו לצבור כח בהסתמך על העובדה שבוחריהם רוצים לשנות את העובדה הזאת. כמו שאי אפשר לגרום לשמש לשקוע במזרח אי אפשר למנוע משינויים להתרחש. כן, אם לא ארה"ב, מן הסתם גרמניה או בריטניה היו ממציאות את זה, אבל הסיבה הייתה מן הסתם אותה סיבה. אני לא חושב שזה קשור לטכנולוגיה של הגירה (גל ההגירה מבריטניה לצפון אמריקה התרחש הרבה לפני זה והיה הרבה יותר גדול). זה קשור לעלייה של פופוליזם פוליטי. אז בדיוק כמו היום. אני לא חושב שיש התנגשות מובהקת בין גבולות פתוחים למדינת רווחה, יש בעיות טכניות שאפשר לפתור בקלות (כמו שעושים באירופה ובארה"ב). אבל משום שהשתכנעתי שעדיף שמדינת הרווחה תתחלף במשכורת אוניברסלית אני לא בטוח שאכפת לי כל כך לגבי מה יתרחש קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה מה תרגיש אם נדבן חרדי מחו"ל ירכוש את מועדון הנוער הגאה ואת בית הקשיש שבשכונתך כדי להקים בהם מוסד להכשרת מחזירים בתשובה, מה שיוריד את מחירי הדירות ויביא להצטרפות של משפחות חרדיות, שכמובן עומדות בתנאי ההנחה לארנונה, מה שיוריד את רמת השירותים שמספקת לכם העיריה. האם בתגובה תעבור לשכונה חרדית? לא, מאחר ורוב האנשים רוצים לידם אנשים בעלי ערכים וסדרי עדיפויות דומים לשלהם, ולא כולם רוצים אותו הדבר. אז תעבור לשכונה לא חרדית, ואם גם שם זה יקרה, תמשיך לנדוד. אבל יש דבר מרכזי נוסף שאולי אתה מחמיץ: הלאומיות, לא הלאומנות, שמתרכזת בשלילה של קבוצות אתניות אחרות, אלא בקידום עתיד קבוצתך האתנית על פני ההווה שלה. הלאומיות היא מה שיצר ומשמר את הדמוקרטיה ואת מדינת הרווחה המודרנית. בשביל הראשונה אדם צריך להרגיש מידה של אחדות גורל, סולידריות עם הקבוצה בה הוא חי, וחשוב מכך, להאמין שגם מי שמצביעים הפוך ממנו חשים את אותה התחושה של היסטוריה ועתיד משותפים, כדי שמרכיב חשוב בהצבעתם הוא האמונה שזהו עתיד טוב יותר לכולם ולא רק לתת הקבוצה שלהם. אחרת לא שווה לאנשים לשכנע אחרים שיצביעו כמוהם, ובכלל לחכות לבחירות הבאות במקום לעשות מעשה. כדי לקיים את השניה אנשים צריכים לחוש שהם לא מנוצלים, וגם אם פה ושם כן, הם לפחות תורמים לקבוצה של אנשים כמוהם, שאולי איתרע מזלם, אך הם יעשו מאמץ משמעותי כדי לא להיות לנטל לאורך זמן. מה לעשות שאצל רובנו מעגל הסולידריות המירבי הוא זה הלאומי. בחברות בהן הסולידריות נעצרה כבר ברמת המשפחה או השבט, כמעט שאין רווחה או דמוקרטיה מתפקדת. נדמה לי שהעבר מדגים את כשלון הניסיון לחרוג אל מעבר למעגל הלאומי באמצעות הבניה חברתית והעתיד ינפץ את האשליות הנוכחיות לקיים באירופה חברות ללא מיתוסים ואתוסים משותפים בדמוקרטיה וברווחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה "מה אני ארגיש" היא חסרת חשיבות בהקשר של הדיון הזה. לצורך הדיון בו נניח שאני ארגיש את מה שאני מרגיש כל פעם שמשמיעים ברדיו שיר של ליידי גאגא. אז מה? עם כל הבחילה שאני מרגיש אני לרגע לא שוקל להשתמש בכח על מנת לסתום את פיה של ליידי גאגא. חופש הדיבור של ליידי גאגא לא נעצר ברגשות שלי, הוא ממשיך להתקיים הרבה אחריהן ובלי קשר להם. בדיוק כמו חופש התנועה והרכוש של החרדים שקיימים בלי קשר לרגשות שלי. אם נדבן חרדי מחו"ל או איש עסקים חרדי מהארץ יקנה ירכוש את מועדון הנוער הגאה ואת בית הקשיש שבשכונתי אני לא אשקול להשתמש בכח נגדו. או שאעבור לשכונה אחרת, או שאנסה לשנות את השכונה בכיוון שמוצא חן בעיני, או שאעביר את מרכז חיי מבית הקשיש ומועדון הנוער הגאה למקומות אחרים (למען האמת, אני לא יודע אם יש בית הקשיש או מועדון הנוער הגאה בשכונה שלי ככה שזה לא יהיה קשה במיוחד). כח הוא פשוט לא אופציה. "הלאומיות היא מה שיצר ומשמר את הדמוקרטיה ואת מדינת הרווחה המודרנית." זה פשוט לא נכון. הדמוקרטיה נוצרה במדינות מהגרים (ארה"ב ובריטניה) ונשמרת הכי טוב (בינתיים) במדינות בהן הלאומיות חלשה. בכל מקום בו הלאומיות מתחזקת הדמוקרטיה נחלשת (אם כי ההפך לא בהכרח נכון). מדינת הרווחה נוצרה בגרמניה של ביסמארק, לא המדינה הלאומית ביותר בתקופתה, ואני לא חושב שאפשר למצוא איזושהי קורלציה בין לאומיות למדינת רווחה (להבדיל מדמוקרטיה בה, בה כאמור יש קורלציה הפוכה). בשביל לקיים דמוקרטיה אנשים צריכים להאמין בכך שלאנשים אחרים יש זכויות בלתי ניתנות לערעור, בשביל זה לא צריך לאומיות, בשביל זה צריך רצון בחירות. בשביל לקיים מדינת רווחה אנשים צריכים לרצות ברשת ביטחון, שוב, שום קשר ללאומיות. "מה לעשות שאצל רובנו מעגל הסולידריות המרבי הוא זה הלאומי" דבר בשם עצמך, לא בשם איזה רוב מדומיין. אתה לא באמת יודע מה חושב הרוב, וזה גם לא משנה. הרוב חושב הרבה דברים, אני בטוח שאתה לא מסכים עם כולם, העובדה שהרוב חושב משהו לא מורידה או מעלה מהטיעון, זה סתם כשל לוגי. גם הרוב באמת חושב ככה, אז עם כל הכבוד לרוב, הרוב טועה. לא בפעם הראשונה ולא בפעם האחרונה. יותר מזה, הטענה הספציפית לגבי הרוב (="מעגל הסולידריות המרבי שלה הוא הלאומי") היא טענה שאני חולק עליה. אני טוען שכשהרוב רואה ילד בוכה הוא מרגיש סולידריות בלי לדעת מה הלאומיות של הילד. אני טוען שהרוב, ושאתה בכלל הרוב הזה, לא יהיה מסוגל לזהות את הלאום של ילד בוכה, לא יהיה מסוגל להגיד אם הלאום שלו הוא "ישראלי", "בלגי", "סורי", "צרפתי", "קנדי" או אמריקאי". אם אתה באמת טוען אחרת, אני דורש מראה מקום. "נדמה לי שהעבר מדגים את כשלון הניסיון לחרוג אל מעבר למעגל הלאומי באמצעות הבניה חברתית..." לא יודע על מה אתה מדבר. העבר שאני מכיר מראה את ההפך, המאה הקודמת ידעה כמה ניסיונות מחרידים לבנות חברות לאומיות ללא חירויות לכל בני האדם (סטלין, מאו, היטלר...). "והעתיד ינפץ את האשליות הנוכחיות לקיים באירופה חברות ללא מיתוסים ואתוסים משותפים בדמוקרטיה וברווחה" אני לא נביא ולא מתיימר להיות כזה, אם וכשהעתיד ינפץ משהו, תקרא לי, בינתיים בו תתמודד עם ההווה והעבר (עליהם יש לנו עובדות1). 1 אם כי, מניסיון העבר, גם עם עובדות יש לך קשיים כשהן לא מתאימות לאג'נדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה גם הדמוקרטיה וגם המושג לאום (אתנוס) הומצאו ע''י היוונים. אלא שהיוונים לא ראו שום קשר בין דמוקרטיה לאתנוס. קבוצת הסולידריות של הדמוקרטיה היתה הפוליס ולא האומה היוונית. הספרטנים היו אוייבי הדמוקרטיה אבל יוונים גמורים. בריטניה אינה מדינת מהגרים, אלא לכל היותר מדינת פולשים, וכדבריך, הדמוקרטיה שם כלל אינה קשורה לאתניות. זוהי מונרכיה קונסטיטוציונית בה הדמוקרטיה מקורה ביחסים בין הנתינים למונארך. ארה''ב אינה מדינה אתנית בשום מובן של המילה והדמוקרטיה שלה היא רפובליקה קונסטיטוציונית (כלומר נובעת מן היחסים בין האזרח לחוקה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה: "דמוקרטיה" היא מילה יוונית, צורת השלטון הדמוקרטית לא הומצאה ביוון, ושיטת השלטון באתונה לא הייתה דמוקרטית (במובן המודרני של המילה). כל המדינות הן "מדינות פולשים", אבל יש כאלה שבנוסף לכך הן גם מדינות מהגרים, מדינות בהן האזרחות לא מוגדרת על סמך הדם, מדינות בהם מהגרים יכולים להשתלב בלי להוכיח שהם צאצאים של איזה אב דמיוני1, וצאצאים של איזה אב דמיוני לא מקבלים אזרחות באופן חריג2. בריטניה ללא מהגרים הייתה נשארת מקום אומלל. 1 למשל, בנימין ד'ישראלי, נכד של מהגרים מאיטליה, נבחר לראשות הממשלה בבריטניה כשהמלכה באותה עת הייתה צאצאית למהגרים גרמנים3. 2 קריא - אמריקאי שרוצה לקבל אזרחות בריטית לא יקבל הקלות אם הוא יצליח להוכיח שאבותיו שטו על המייפלאור. 3 זה, אגב, היה במאה ה-19. בישראל לא נראה שיבחר ראש ממשלה ספרדי בקרוב, בחירה של ראש ממשלה שאינו צאצא של יהודים נשמע כמו מדע בדיוני, נשיא ערבי נשמע כמו בדיחה גרועה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |