 |
|
 |
||
|
||||
 |
'בין קרוביי יש חולה קשה'. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה עובד רק בזמן הווה. כלומר: כל עוד החולה לא החלים או החלימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין קרוביי חלו קשה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה צריך להתאמץ? מה המחיר שצריך לשלם? בוא נלך לניסוח רשמי ונעקר כל לחלוחית- במשפחתי נרשמו מקרים קשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוח ''מישהו קרוב לי'' בכוונה שונה מ''בן משפחה'', כדי להגביל לבני משפחה קרובים, ומאידך לכלול ידידים או עמיתים קרובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
„מבין מקורבי נרשמו מקרים קשים״ :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם מתעקשים - מישהי קרובה לי חלתה קשה. הניסוח פשוט ואם כבר אפליה, אז שתהיה מתקנת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אפליה מתקנת, תקן תיקון של ממש: מישהו קרוב אלי חלה קשה או שמישהי קרובה אלי מתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה מה (ולאיזה כיוון) ניסית לתקן. אולי את הבדיחה על האישה הפולניה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, בכיוון הזה - קרובת משפחה שלי התאלמנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באזינגה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, מסתבר שהנסיונות הפרימיטיביים שלנו הם נחלת העבר - קבלו את העברית הרב מגדרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Meh. חשבתי שזה איזשהי שפה מבוססת על עברית אבל עם כללי מגדר אחרים. בפועל זה בסך הכל "כולם/ן מתבקשים/ות" רק עם 12 אותיות חדשות בשביל ם/ן ים/ות וכו. לא פרוייקט מרשים במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שזה => שזו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק גילוי נאות לאור כל ההתנגדויות - לא צירפתי את זה כהמלצה אישית. ביחוד מכוערות בעיני היו האותיות הסופיות שדרשו אפוסטרוף עילי ומסורבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני זה מאוד מצא חן. די מהר התחלתי לקרוא את זה לעצמי פעם כזכר ופעם כנקבה, או באמת באיזשהו טשטוש ביניהם; וזה היה הרבה יותר נעים לקריאה משיטת הלוכנסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להבין למה זה נעים לך לקריאה בהשוואה לשיטת הלוכסנים. זה פשוט יותר קצר. אבל המילים עצמן זהות לשיטת הלוכסנים ולכן השיטה כולה סובלת בעיני מאותן חסרונות בסיסיים. במקום שאמורה להיות מילה אחת במשפט יש 2 מילים אופציונליות. לכאורה כל אחד קורא את הטקסט באופן אישי, אבל בפועל לא. וגם כפי שהאלמון האיילי ניסח בצורה קולעת, לא סביר להוסיף כל כך הרבה סימנים בשביל צורך כל כך צר. אבל.. אם כבר מחליטים שתהיה מילה שתראה דומה למילים "הוא" ו "היא" אבל יכולה להיות שתיהן, אז הצעד המתבקש הוא שזו פשוט תהיה מילה "אמיתית" עם ערך במילון ועם מילים שמתחרזות איתה וכללי דקדוק וכו'. אבל זה פרוייקט הרבה יותר מאתגר (ומעניין) מאשר לעצב מילה שתראה חצי "היא" וחצי "הוא". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הֶא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, עושים סדר אז אולי ככה: אני הלכתי אתי הלכת אהי הלך אנו הלכנו אתו הלכתם אהו הלכו |
|
|
|
|
|
 |
||
|
||||
|
בקיצור אין חדש. אני ישן את ישנה אנחנו ישנות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובקיצקיצור - חדשות ישנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחשבות במחצית האוכלוסיה זה צורך צר? לבחורים וגברים רבים לא נוח ולעתים אף קשה להתמודד עם פנייה בלשון נקבה, הפונט הרב-מגדרי מאפשר להתחשב בהם בדרך אלגנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינתי זה גרוע בערך כמו שיטת הלוכסנים. איך אפשר לקרוא את זה? (יש עוד כל מיני בעיות טכניות שאותם אני אשים בצד מכיוון שזהו רק כיוון לפתרון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שלומדים לקרוא אותיות כתב אחרי שלמדת לקרוא דפוס או פונט חדש ושונה. פעמיים-שלוש-ארבע והעין מתרגלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקרוא בקול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא הצורך הצר שאני מדבר עליו. הצורך הוא לכתוב בצורה מקוצרת יותר צירופים לא נפוצים במיוחד של 3 או 4 אותיות. המונח סופ"ש הוא בשימוש של כמעט אחוז מהאוכלוסייה אבל עדיין הוא לא מצדיק בעיני אות חדשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט 100 אחוז.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזהרת לא PC | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכסה. גם מוסיף אותיות מיותרות בעלות שימוש מאוד נקודתי לשפה וגם פותר רק חצי מהבעיה. אם כבר, אני בעד לבטל את האבחנה המגדרית בשפה וזהו. אפילו אם מצליחים לעקוף את בעיית ההדרה, מישהו יכול להסביר למה בימינו צריך לאפות את המגדר של האדם לתוך המבנה התחבירי של השפה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אפו את זה בימינו, אתה יודע. ואת העוגה האפויה הזו לא קל להחזיר למצב של בלילה לא אפויה כדי לאפות משהו אחר. לשנות שיטת כתב בתפוצה רחבה זה כמעט בלתי אפשרי; לשנות תחביר של שפה מדוברת קשה בכמה סדרי גודל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שפות לא נוצרו "בימינו", ורוב השפות בעולם הן ממוגדרות (אמנם העברית ממוגדרת יותר מאשר השפות האירופיות). כשמנסים לסנתז שפה "בימינו", מה שמקבלים זה אספרנטו; אחלה שפה, רק שכדי באמת לדבר בה אתה צריך ללכת לקונגרסים של משוגעים לדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. אבל אם כבר משתעשעים בשינוי השפה, המרחק בין להוסיף עוד 5-6 אותיות ואיתן כללי איות חדשים לבין שינוי דיקדוקי לא נראה לי כל כך גדול. אגב, עברית מודרנית היא שפה מהונדסת במידה לא זניחה. אומנם סדרי גודל מאספרנטו, אבל גם סדר גודל או שניים מאנגלית מהכיוון השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המרחק הוא באמת לא גדול: שניהם שייכים במדה רבה לעולם הפנטזיה. אם יש שינויים בשפות מודרניות הן בדרך כלל בכיוון של פישוט - האחדת איותים, צמצום של סימנים מיוחדים וכיו"ב. יצירה של עברית רב מגדרית היא סיבוך של השפה שלא יוכל לתפוס בעולם האמיתי. יצירה של עברית נטולת מגדר היא יצירת שפה חדשה לחלוטין שספק אם אפשר יהיה אפילו לכלול אותה במשפחת הלשונות השמיות; גם זה לא יתפוס בעולם האמיתי. העברית המודרנית היא מהונדסת מבחינת אוצר המלים שלה, אבל עד כמה שאני יודע לא נעשה נסיון מודע להנדס את הדקדוק והתחביר שלה; מובן שאלה השתנו במהלך תחיית השפה ועדיין הם משתנים, אבל בדרך כלל לא כתוצאה מתהליך של הנדסה. להפך - בדרך כלל הגורמים הרשמיים (כמו האקדמיה ללשון) נחשבים לאלה שמנסים לעכב את תהליכי השינוי האלה (אם כי שמרנים כמוני אוהבים לנזוף בהם שאינם מעכבים אותם מספיק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיון החיסול של המילה "את", מטעם בן גוריון, לא נחשב אצלך הנדסת דקדוק/תחביר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ומה היתה מדת ההצלחה של הנסיון הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפס, כידוע, אבל התייחסתי למשפט שלך ''עד כמה שאני יודע לא נעשה נסיון מודע להנדס את הדקדוק והתחביר שלה..''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להגדיר נסיון של אדם בודד, גם פוליטיקאי בכיר ומשפיע - כנסיון אמיתי להנדס את השפה. נסיון להנדס את השפה מתבטא בספרי לימוד, בסטנדרטים שמוגדרים לעורכים לשוניים ולמחברי מסמכים רשמיים וכיו''ב. בנושא השפה ב''ג לא היה יותר מאשר ''אזרח מודאג'' והוא נשאר בבדידות מזהרת בנסיונו להכחיד את האת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, הניסיון זכה שיקום על שמו ישוב בעמק חפר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרב לאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. באתר האקדמיה מצאתי מעט מאד התייחסות לענייני תחביר: שני נסמכים לסומך אחד, ומשפטי זיקה. במקרה הראשון אין אפילו החלטה של האקדמיה, אלא רק הצגה של שתי הדעות בסוגייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה תהליך הדרגתי של העלמות צורת הנקבה ושימוש בצורת הזכר כצורה סתמית. אבל התהליך הזה נקטע בעשרות השנים האחרונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקטע? אני לא בטוח. למשל, צורת נקבה-רבים-עתיד קיבלה, אם איני טועה, גושפנקה רשמית לחיסולה מהאקדמיה. גם צורת הציווי בנקבה נעלמה (גם הציווי בזכר נמצא במשבר קיומי עמוק, אבל לא באותה מדה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל התהליך נבלם. אין אפשרות להשתמש ב„רבים״ כריבוי סתמי. לפני חמישים שנים זה היה יכול להיות מובן מאליו. כיום זה לא, ולכן יש צורך ב„רבים/ות״ או כל פתרון חלופי אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראש מועצת גזר תלתה שלט עם הפונט הנזכר למעלה. וצייצה עליו בטוויטר. משום מה זה עורר את זעמן של מספר קבוצות שמרניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, לדעתי התגובות שהיא קיבלה רק מחזקות את הטיעון שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<קישור https://www.haaretz.co.il/news/education/2022-12-21/t... האקדמיה ללשון נגד העברית הרב מגדרית (ונגד שיטת הלוכסנים). ממליצה על דרכים אחרות. """ האקדמיה ללשון העברית קראה אתמול (רביעי) שלא להשתמש בנקודה או בלוכסן באמצע מילה כדי להתבטא בלשון רב מגדרית. "הכנסת נקודות או לוכסנים בתוך המילה אינה לפי כללי הכתיבה של העברית", נכתב בפוסט בעמוד הפייסבוק של האקדמיה, שחזר על עמדתה הידועה והמוכרת זה שנים. באקדמיה ממליצים על שימוש בדרכים אחרות כדי להבליט את נוכחותן של נשים בכתיבה, כמו פנייה כפולה - למשל תלמידים ותלמידות - או בנוסחים נפרדים – לשון זכר, לשון נקבה ולשון רבים. ״כתיבה בנקודות (או בלוכסנים) מביאה גם לצורות מסורבלות", נכתב בפוסט, "המקשות את הקריאה ויוצרות פעמים רבות צורות לשון מטעות כגון "איש/ת מכירות" שעולה ממנה הצורה השגויה 'אִישַׁת מְכִירוֹת"'. באקדמיה נימקו את ההחלטה בכך ש"אין זה תפקידה להכשיר צורות המנוגדות למבנה הלשון או משנות את דקדוקה". """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק נשבר/ה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באזינג/ה! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |