בתשובה לצפריר כהן, 15/10/16 10:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האמנם? האם נראה לך שניתן להתעלם מ-E=mc^2 כשאתה מנסה להפיק אנרגיה גרעינית מביקוע? אשמח לראות סימוכין למה שכתבת, כי זה נשמע כמו משהו שפוליטיקאי יכול לומר לציבור בעוד המדען במעבדה סותם את הפה וממשיך לחשב על פי המשוואות הנכונות, לא משנה המוצא, המין או העדה של מי שכתב אותן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
E=mc^2 אינה המשוואה החשובה. תורת היחסות לא משחקת שם תפקיד חשוב. מה שחשוב הוא תורת קוונטים. אני מתפלא שגירוש כל הפיזיקאים היהודים והיחס של הנאצים למדע היהודי. ר' Deutsche Physik [Wikipedia]. תמצית הסיפור: לתורת היחסות של איינשטיין היו מתנגדים רבים. כזכור, היה התנגדות להענקת פרס הנובל לאיינשטיין, ובסופו של דבר התפשרו על פרס הנובל עבור מאמרו על האפקט הפוטו אלקטרי. אחד המתנגדים הגדולים היה חתן פרס נובל פיליפ לנארד [ויקיפדיה]. הוא היה לאומן גרמני (שגם התנגד לשימוש ההולך וגובר בשפה ההאנגלית בחוגים הבינלאומיים עוד בזמן מלחמת העולם הראשונה). מתנגד אחר היה חתן פרס הנובל יוהנס שטארק [ויקיפדיה]. עם עליית הנאצים הם ניסו בהצלחה רבה למדי לטר את הפיזיקה בגרמניה לא רק ממדענים יהודיים אלא גם מכל התאוריות שלהם. שטארק הצליח לקבל מהשלטונות הנאצים סמכות על כל תחום הפיזיקה והרפואה. הייזנברג עסק בתחום מחקר שנראה בעיני לנארד ושטארק כמדע יהודי. הם כינו אותו „יהודי לבן״. אבל מה שהם לא ידעו הוא שהייזנברג לא היה סתם ארי טהור, הוא גם היה חבר ילדות של הימלר. אמו של הייזנברג התקשרה לאימו של הימלר וביקשה שירשו לבנה להמשיך במחקריו. הייזנברג הורשה להמשיך במחקריו ובהמשך ההנהגה הנאצית התעלמה בעיקרה משטארק ולנארד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה איך מחשבים את האנרגיה הצפויה בביקוע מבלי להתחשב בהפרשי המסות בין המקור לבין התוצרים שלו1, אבל זה לא ויכוח כל כך עקרוני, אפשר להחליט לסיים אותו. 1 וודאי כשאין לך מודל טוב של הכח הגרעיני החזק, בטח לא אז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלמלא היינו מדברים על מה שאנו מדברים, היה אפשר לומר "מצחיק" על הנאציזם הסוציאליסטי ועל הייזנברג היהודי. הייזנברג ממש לא היה נאצי וזאת גם מבלי להיות יהודי. הוא היה סתם מדען א-פוליטי כמו רוב המדענים הלא היהודים. יש לי 2 אנקדוטות משעשעות הקשורות לכאן. א. מאקס פלאנק (עוד פיזיקאי גרמני גדול ולא יהודי), ניסה בשנות ה-30 לשכנע פיזיקאים גרמניים צעירים ולא יהודים להישאר לעבוד בגרמניה ולא לברוח לארה"ב וכדומה, כדי לשמור את המקומות הטובים בחו"ל לפיזיקאים היהודיים הנרדפים. הדגמה יפה של האמרה על הדרך לגיהינום הרצופה בכוונות טובות. ב. נראה שאחד המקרים הממוזלים שקרו לעולמנו הוא שהגרמנים דווקא כן טעו בחישוב כמות החומר שהופכת לאנרגיה בפיצוץ אטומי והבעייה לא היתה קשורה לאי ידיעה של נוסחת איינשטיין. החישוב הקריטי הוא הרבה יותר מסובך והוא נוגע למשקל החומר הרדיואקטיבי שנדרש כדי ליזום תגובת שרשרת ספונטנית. הייזנברג וחבריו טעו בערך ב-2 אפסים בחישוב הזה וכך יצא להם במקום כמה עשרות קילוגרמים, פצצה של כמה טונות, מה שהופך אותה ללא כל כך מעשית. אני חושב שהטעות הזאת, היא שגרמה לנאצים לאבד פוקוס בעניין האטומי ולא סלידתם מ"פיזיקה יהודית". בכלל אבי פצצת האטום הנאצית יכל להיות לצורך העניין אוטו האן (עוד מדען גרמני גדול ולא יהודי) ולא איינשטיין. איינשטיין עצמו מעולם לא השתתף בשום עבודה הקשורה לנשק אטומי וברבות הימים ניחם על חלקו בעניין והפך למתנגד מוחלט של הנשק גרעיני. חלקו של איינשטיין בעניין היה חתימתו על המכתב המפורסם של הפיזיקאי האמריקני-הונגרי-יהודי ליאו סילארד לנשיא רוזבלט בעניין זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. התסריט שלך אכן נראה לי סביר יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה "תסריט" מעוררת בי רתיעה בימים אלו. אני באמת לא זוכר היכן קראתי את הסיפור, אבל אני חושב שמדובר בספר שעסק בהקלטות שהקליט המודיעין הבריטי במחנות שבויים בהם ישבו עצירים גרמניים VIP בסוף מלה"ע השנייה. הבריטים יצרו מחנות כאלו ובהם ריכזו את בכירי הצבא והטכנולוגיה הגרמניים שנפלו בידיהם. העצירים במחנות הללו ארגנו הרצאות פנימיות בתוך המחנה כדי להעביר את הזמן, מבלי לדעת שהבריטים הטמינו מכשירי הקלטה והקליטו את ההרצאות והשיחות. באחת ההקלטות שהוקלטה לאחר הטלת הפצצה האטומית על הירושימה, הוקלטו הייזנברג ומדעני אטום גרמניים אחרים מנסים לברר לעצמם כיצד תיתכן פצצה כזו ואיפה הם טעו בחישוב שלהם. חשיבות ההקלטה הזו התבררה שנים רבות אחר כך, כאשר התברר שהיא מפריכה את טענותיו של הייזנברג בספרו "שבעתיים כאור החמה", לפיהן המדענים הגרמניים הכשילו בכוונה את פיתוח פצצת האטום הגרמנית מתוך התנגדות למשטר הנאצי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודייק: את "שבעתיים כאור החמה" כתב רוברט יונק. הספר, אותו קראתי בבית הספר היסודי, זכור לי כמעניין מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה Operation Epsilon [ויקיפדיה] בעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בויקיפדיה דיון מפורט בפרשה מסובכת זו המערבת את טענותיו של הייזנברג, ספרו של יונק והמחזה המפורסם "קופנהאגן" המתאר פגישה בין הייזנברג לנילס בוהר בדנמרק הכבושה - Copenhagen_(play)#Historical_debate [Wikipedia] לפי הכתוב שם, הייזנברג מכחיש הן את סיפור טעות החישוב והן את הניסיון של יונק להציגו כמי שחיבל בפרוייקט האטומי של הנאצים. התסריט שאני מסיק מן הדיון הוא שההסתייגות של הייזנברג מהנאצים היתה קשורה לנטייתו הדתית, יותר מאשר כל דבר אחר. דבר אחר שמתאשר הוא שהנאצים דחקו את הפרוייקט הגרעיני לשוליים, בגלל שנאמר להם שהסיכוי שלו להוביל לנשק מעשי עוד במהלך המלחמה הנוכחית הוא מזערי, בין אם הדבר נבע מטעות בחישוב כמות החומר הבקיע ובין אם מסיבות טכניות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מוסיף עוד מרכיב לסלט - ככלל, עדויותיהם של נאצים ועוזריהם לאחר המלחמה צריכות להילקח עם כפות גדושות של מלח. ומסיבות צפויות ומובנת. לכן לא הייתי מתייחס לכל הכחשה שלהם כאמת עובדתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אך כאן מדובר במקרה מיוחד. בפרט בהכחשה השנייה (הייזנברג מכחיש שהציג עצמו בפני יונק כמי שהכשיל בכוונה את הפרוייקט האטומי הנאצי) קשה להגיד היכן נמצאים האינטרסים של הייזנברג. באשר לתסריט על שגיאה בחישוב כמות החומר הבקיע, אני נוטה להאמין בה ביטן אם השוגה היה הייזנברג עצמו או אחרים. זה מסוג החישובים שמעורבים בו לא איש אחד אלא כמה וקל מאד לטעות בו בפרט שאין לך דרך לבדוק מהי התוצאה הנכונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שאתה גורס שהייזנברג היה סתם מדען רגיל או לשיטתך ' סתם מדען א-פוליטי'. למרות שהוסבר לעיל שהוא היה נאצי נבל שאם היה מצליח בתוכניתו היית כותב אולי באייל החולם ולא הקורא. ועוד שאלה - האם נשכחה ממך הגב' ד"ר ליזה מייטנר (עוד מדענית גדולה , וכן ממוצא יהודי) ? לא למענך אלא למען האחרים - ב1932 הפציץ פרמי אטום של אורניום בניטרונים. את התוצאה שקיבל פירש ביסוד חדש, כבר מהאורניום. פרמי לא העלה בדעתו שהוא האדם הראשון אשר הצליח לבקע את האטום. קהילת הפיזיקאים סמכה ידה על הפירוש השגוי של פרמי. ליזה מייטנר לא השתכנעה וככל שבדקה את מאזני האנרגיה של תוצאות הניסוי גברו ספקותיה. בסוף 1938, לאחר מחקר מאומץ שנמשך ארבע שנים, הגיעה ליזה מייטנר שפרמי טעה: הוא לא יצר יסוד חדש, אלא ביקע את גרעין האורניום . ב1939 נאלצה לברוח מגרמניה הנאצית. וממקומה בנכר היא שיגרה לאוטו ולשטרסמן את ההסברים התאורטיים להשלמת התאוריה, אבל תרומתה הוסתרה בשל יהדותה. עיתונים כתבו עליה - "היהודייה הנודדת, המדענית שגנבה את סוד הפצצה מהיטלר והעבירה אותו לבנות הברית". לדעתך האן הינו 'מדען דגול ולא יהודי' אבל מדובר בנבל שמגיע לו פרס נובל בנוכלות ולא בפיזיקה וזאת כאשר כאשר הוא לא טרח אף לאזכר את שמה בנאום ההכתרה שלו בפרס הנובל לנבל שקיבל , למרות שליזה עשתה עבורו את כל העבודה. ליזה מתחה ביקורת קשה על אוטו האן וורנר הייזנברג, ששיתפו פעולה עם הנאצים ולא יצאו נגד פשעי המשטר. אבל אצלך כמובן- האן היה מדען דגול והייזנברג היה סתם מדען חמוד שבסך הכל ליקק להיטלר את הטוכעס. כך למשל - האן הופיע ככותב הבכיר בכל המאמרים שפרסמו השניים על הפרוטאקטיניום, אף שליזה עשתה את רוב העבודה במשך העדרו במלחמת העולם הראשונה (גם ליזה שירתה בחזית הרוסית, מאוגוסט 1915 עד אוקטובר 1916, כאחות טכנאית רנטגן בצבא האוסטרי). את עבודתה באונ' ברלין היא מקבלת בעזרת ידידים ולא בעזרתו של האן שרק ידע לנצל אותה ולדחוף אותה למחסן. עוד בנושא - http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13798 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |