 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדוע אתה סבור שרגב ובנט מתקיפים את התרבות? איזו תרבות בדיוק? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סיפורים של צ'כוב, למשל. אולי גם ג'ניס ג'ופלין שרה את בובי מקגי. ומוזיקה קמרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי... מתי מירי רגב או בנט התקיפו את ג'ניס ג'ופלין...? או אסרו על השמעת מוזיקה קאמרית? רגב גם מעולם לא התקיפה ישירות את צ'כוב, למיטב ידיעתי היא מעולם לא אמרה עליו שום דבר רע. היא פשוט יוצאת נגד המחשבה הרווחת בקרב חוגים מסויימים לפיה כל האמנות הטובה מקורה באירופה, ולטעם האירופאי יש מונופול על ההגדרה של תרבות ומיהו אדם תרבותי. כלומר - היא רוצה לשנות את המשוואה לפיה תרבות = אירופה. הסטנדרט האירוצנטרי - את זה היא מתקיפה, ולא את התרבות של אירופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא. סתם אסוציאציות חפשיות שלי. חשבתי לי למה מירי רגב הגיעה דווקא לצ'כוב, ולא בחרה בדוסטוייבסקי, נניח, שהיה יכול לעורר הרבה יותר הזדהות בקרב כל מי שאולץ לקרוא את החטא וענשו של התלמיד. ואז נזכרתי בשורה מתוך "שיר חייל" ששר שלמה ארצי. "על השולחן סיפורים של צ'כוב, כאבן שאין לה הופכין" חשבתי לעצמי שמירי רגב, כמי שתוקפת את האליטות הישנות, מתאים לה מאוד לתקוף את האשכנזיות הזו של ארצי. אבל כיוון שארצי הוא הצנטרום של הפיילה לא להזכיר אותו ישירות, אלא את צ'כוב. אבל אליה וקוץ בה- "שיר חייל" נכתב על ידי סרן נמרוד גאון, מ"פ שריון, חלל צה"ל מצול"ש במלחמת יום הכיפורים. לא נגד זה רוצה מירי רגב לצאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראבו! לעיתים נדירות, זוכה אדם לנסח 2 שורות המנצנצות כאבן חן יקרה בין טונות של סלעים ועפר. נראה לי שלעולם לא נדע אם אכן קלעת אל לב המטרה גם מן הבחינה העובדתית, אבל גם אם חשרת התרבות שלנו נתקלה בצ'כוב במקום אחר, מן הראוי היה שתיתקל בו בשיר של שלמה ארצי. אנצל את ההזדמנות כדי לשגר עוד סלע או אבן קטנה משלי בעניין אחר בו מעורבת הגב' רגב. נדמה לי כי המהומה והצעקות בזמן נאומה של השרה בטקס פרסי אופיר (22/9/16), לא בטוח שהם ראויים להזדהות אוטומטית שלנו. קרוב לודאי שתגובה זו מביעה חולשה ובלבול ואולי אפילו משהו גרוע מזה. אילו היו המוחים מתארגנים מראש ויוצאים לפני נאומה של הגב' רגב, קרוב לודאי שהיו משלמים מחיר תדמיתי הרבה יותר גבוה ("את מחמוד דרוויש אתם מוכנים לשמוע ואת רגב לא" וכיוב'). מצד שני, הם היו מפגינים בכך הרבה יותר נחישות, אומץ ונכונות לשלם את מחיר עמדותיהם/עמדותינו. בחירתם דוקא באופציית השוק הקרובה כל כך לליבה של רגב, מעלה על הדעת, חשד גרוע עוד יותר. האם יתכן, שאנשים אלו הם מדעת או שלא מדעת שחקנים שותפים למופעי הבחירות והגיוס של רגב? שחקני המשנה ימשיכו לשרוק ולצעוק, בזמן שהשרה תתאר אותם כשונאי ישראל ובוגדים, והשרה תמשיך מצד אחד לאסוף חסידים ומצביעים ומצד שני למממן את "שונאי ישראל" הללו, תוך שהיא לא שוכחת לתאר את המימון הזה כמתנת ידה הקפוצה ולא מתנתו של ציבור משלמי המס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן לקרוא את הכתבה בהארץ אליה קישר המקשר, ולהתרשם עד כמה רחבה, מתוכננת ומחושבת היכולת של הגברת רגב ללוש אירועים ואנשים כאלה למטרותיה כאבן ביד היוצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי רום אטיק היא באמת תכננה להגיד דוסטויבסקי, אבל בחרה בצ׳כוב בגלל שהשם שלו קצר מספיק להכנס לכותרת של הכתבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסתכל על מירי רגב ועל יאיר לפיד ועל ביבי ובוז'י וסמוטריץ' וחזן וכל מה שיש לי לומר זה: "מגיע לנו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברמת הכישרון ההשכלה והניסיון ביבי ברמה אחרת מהשאר. מדינאי פוליטקאי מקנה מידה גבוה בהרבה. בקבלת החלטות ביבי מאותגר. בוז'י אולי מסוגל להפיק מסיבת טבע, רגב טקס קבורה ממלכתי, חזן הפגנה של שלום עכשיו וסמוטריץ' אין לי מושג אבל אני מחבב אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. אבל לא התכוונתי לקבלת החלטות (רגב עוד תפתיע) או ארגון הפקות. בדיעבד אני מברר לעצמי למה בדיוק התכוונתי כשכרכתי יחד את רגב ולפיד וסמוטריץ', ובהמשך להשתלשלות הפתיל התכוונתי הפעם לפלקטיות של הדמויות. בדמותו של הפוליטיקאי היום אין יותר סתירות פנימיות, צללים, פסיחה על שני הסעפים, וכל מגוון ההתנהגויות שנובע מאישיות תלת מימדית ומורכבת. אין מקום להיסוס, לבחינה ושקילה, לאמביוולנטיות כלפי נושאים שונים. חותכים חד וחלק. מדברים בסימני קריאה. מרימים דגל. כפיים. מירי רגב מציגה את הפלקט שנקרא מירי רגב, והכתב מנסה ללא הועיל לברר היכן נגמר הפלקט ומתחילה דמות בשר ודם. אין דמות בשר ודם. יש רק פרסונה שנקראת מירי רגב. ושמעון פרס הלך לעולמו. הנה דמות בשר ודם: עם ספקות, עם סתירות פנימיות, עם צללים. אפשר היה לשנוא אותו, אפשר היה לאהוב אותו. רבין, בגין, אשכול, גם דיין ושרון. אלו היו דמויות אנושיות עם חולשות אנושיות. רגב ולפיד, יותר מכולם, נראות לי דמויות מהונדסות. דמות פוליטיקאי סינתטית שנרקחה במעבדה כלשהי ליחסי ציבור. לא הייתי צריך להגיד את זה. עכשיו יכניסו לאלגוריתם של לפיד ורגב גם היסוס ואמביוולנטיות במשורה, ויהיה קשה יותר להצביע ולומר- מתוכנת, לא אנושי, אקס מכינה1. ________ 1 אני ממליץ בחום על האקס מכינה (סרט) [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי לא ברור למה אתה כורך את רגב ולפיד יחדיו. כמות ההחלטות המשמעותיות (וסדר הגודל של השפעתן) שניהל ולקח לפיד בשנות כהונתו הקצרות עולה בסדר גודל על פועלה של רגב, שעיקרו ריבים ונאומים מתוקשרים שכל מטרתם הנראות במרחב הציבורי והתקשורתי של השרה לטובת מצביעים עתידיים. זה העביר ושינה מהלכים של מיליארדי שקלים (אם לטובה או לרעה זה תלוי האג'נדה שלך), וזאת קמה על רגליה ויצאה בהפגנתיות בשיר של דרוויש. שוין. ______ מצטרף להמלצה החמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרכתי את רגב ולפיד ביחד תחת זן הפוליטיקאי המהונדס, שיש לו תשובה מוכנה לכל דבר והוא לא מתלבט, לא מהסס, לא אמביוולנטי, ובשתי מלים- דו ממדי. להחלטות לא התייחסתי, אבל אני חושב שההשוואה שלך שגויה. רגב חברה כבר שתי כנסות בחשובות שבוועדות הכנסת- כספים, וחוץ ובטחון. לפיד כיהן אמנם כשר בכיר ורגב לא, אבל כמות ההחלטות שקיבל לפיד וקנה המידה של השפעתן אינם מרמזים על איכות קבלת ההחלטות שלו. - אין לו רקע ניהולי - לא מכבד את המלצות הדרג המקצועי - כיוון שהוא שליט יחיד במפלגתו אינו מנוסה בשיתופי פעולה - עבודתו הפרלמנטרית לוקה בחסר1 ואם כבר מדברים על אריזות שטוחות, אי אפשר להתעלם מהחידון בינו לבין מלכת האריזות השטוחות. אני נכשלתי לחלוטין (הצלחתי 7 מ 12, כמו הטלת מטבע). ________ 1 הנוכחות שלו במשכן ובוועדות נמוכה מאוד ועדת האתיקה קנסה אותו בשל היעדרויות רבות ממליאת הכנסת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אז עכשיו הרקע התיאורטי של מישהו יותר חשוב בבחינת ביצועיו מאשר עצם תפקודו והחלטותיו בשטח?איזה גישה מוזרה. גם כשיש לך עובד בחברה, אתה שופט את ביצועיו אחרי שנתיים על פי הרזומה שהגיש בראיון לעבודה ולא על פי תרומתו בשנות העבודה הללו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפיד לא היה כשיר לכהן כשר בכיר כשקיבל את התפקיד, ולא ראיתי שקבלת ההחלטות שלו השתפרה תוך כדי כהונתו. את ההחלטה שגרמה להתפטרות מנכ''ל משרדו הוא קיבל אחרי שנה בתפקיד. אתה מוזמן להביא דוגמאות שמפריכות את מה שאמרתי - דוגמה לעבודה פרלמנטרית מאומצת של לפיד - דוגמה לשיתוף פעולה שלו עם קליברים נוספים שנשא פרי - דוגמה לכיבוד המלצות הדרג המקצועי - דוגמה לעבודת מטה ניהולית מסודרת שהוא יזם, או לפחות הטמיע. כך תוכל לסנגר על ''עצם תפקודו והחלטותיו בשטח''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שופט את ההחלטות. לפיד, על כל חסרונותיו (שאת חלקם הזכרת), לא התבייש וצלל עמוק לבעיות הכי מהותיות של המשק הישראלי - חוסר תעסוקת מגזרים מסוימים, מוחלשים אם תרצה, ומשבר הדיור. בראשון - שהוא לדעתי (וגם לדעת רבים וטובים, כולל אנשי בנק ישראל שזה נפלט להם לפעמים כשהם לא נזהרים) הבעייה המרכזית והחמורה ביותר של המשק הישראלי - הוא קיבל החלטות מצוינות ועשה צעדים מצוינים, ששיפוט טיבם רק מתחזק לאור הרגרסיה הגורפת שעשתה הממשלה אחריו. ואני מקווה, שאם המדינה הזאת בכל זאת רוצה לשרוד כלכלית - שבסוף גם לאחרים לא תהיה ברירה אלא ללכת בעקבותיו. לדעתי הבעייה הזאת חמורה יותר ממשבר הדיור, לטווח ארוך, וחמור מזה - הרבה יותר קל לפתור אותה מאשר את משבר הדיור. רק שבשביל לפתור אותה צריך שבראש מעייניך תהיה טובת המדינה ואזרחיה, ולא שיקולים פוליטיים קטנוניים של שרידות פוליטית שמאפשרים למיעוטים זניחים בציבור לכשכש לך (ולכולנו) בזנב. בקשר לדיור - הוא העלה תוכנית, באופן ברור, וייתכן שלא היתה מיטבית. בכל מקרה, במבחן התוצאה של מה שהספיק לקרות בשטח - מחירי הדירות בתקופתו של לפיד עלו הרבה פחות מבתקופה המקבילה של שר האוצר הנוכחי, משיח-הדיור כחלון שעד עכשיו מצליח להזניק את מחירי הדיור בקצב שלא מבייש גם את השנים הראשונות של העשור. זהו עצם התפקוד. לדעתי הטעויות של לפיד היו דוקא פוליטיות ופחות כלכליות. דוקא הנחרצות והמהפכים המשמעותיים שהוביל, היו לו לרועץ, כי הם גרמו לו לא לקבל גיבוי מהליכוד ולבסוף הביאו לפיטוריו. אני טוען שחלק משמעותי הפיטורים היה דוקא הסיכוי הגובר שצעדיו היו מביאים לשיפור כלכלי נראה לעין, ואת זה ביבי ממש לא רצה. לו היה שר אוצר כושל, ביבי היה יותר משמח לתת לו להישאר על הכיסא עוד כמה שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> הוא קיבל החלטות מצוינות ועשה צעדים מצוינים מנה שלושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכימות מבלף. החלטות לא נמדדות רק במספרים. במקרה של לפיד ורגב מדובר בסדרי גודל אחרים. החלטות טובות לעיתים מתפקששות ומקבלות התנגדויות בדרך לביצוע. לפעמים החלטות ידועות מראש ככאלה ונועדו בעיקר לעיטורים והצהרות. לא מכיר שום קנה מידה לדעת מה באמת טיבן של החלטות פוליטיקאים. רק בדיעבד, כמו שאומרים בסטארטאפ ניישן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- הורדת קצבאות ילדים. - התניית הטבות שונות, כמו בדיור ציבורי ובמעונות יום, במיצוי כושר השתכרות, על חשבון ותק בנישואין ומספר ילדחם. ואכן בזמן כהונתו עלה משמעותית מספר הגברים החרדים העובדים. שימו לב לגרף ולא לכותרת המגמתית של דה מרקר. - הוצאת מי שלא מתגייס לעבודה בגיל 22, במקום בגיל 27. - קיצוצים בתמיכה לישיבות ואברכים, שהביאו לירידה של 8% במספרם. קיצוץ הבטחת ההכנסה לאברכים אגב, עקב אחרי החלטות בג"ץ בענין. זה כמובן לא מנע מממשלת כחלון-ביבי-חרדים לצפצף על בג"ץ ולהחזיר את התועבה להיכל. - יציאה, חסרת תקדים אם חושבים על זה, מול דרישות מערכת הביטחון לתוספות מחוץ לתקציב, שיטה פסולה שנהוגה שנים ואין פוצה פה ומצפצף. לולא דה מרקר היה מנהל קמפיין אנטי לפיד אגרסיבי ומוטה - שהצביעות שלו נחשפה כשהממשלה התחלפה ואותו דה מרקר בדיוק קונן מרות על חזרת התקציבים תומכי הבטלה לישיבות וצאן מרעיתן - היה אמור להעלות על נס תופעה שכזו. אפשר להתגעגע לזה כששר האוצר הנוכחי לא יוצא לשום מאבק עקרוני על שום דבר, שלא לומר מתחמק בשפלות רוח כמו בענין מתווה הגז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפיד הניף דגל חשוב מאוד של שיתוף חרדים בכח העבודה. אני חושב שזו היתה אג'נדה ממשלתית עוד לפניו אבל ההישגים שלו היו בהחלט נאים. דא עקא שהם היו קצרי מועד. הממשלה הבאה קמה בלעדיו ועם החרדים וגלגלה כצפוי את האבן בחזרה לתחתית ההר. מערכת היחסים הרעועה עם ראש הממשלה לא אפשרה ללפיד להכנס לקואליציה לקדנציה שניה כדי לשמור על ההישגים. הפרק החשוב ביותר בקישור האחרון שלך נוגע למחלוקת אודות הגרעון, שהוא ההחלטה החשובה ביותר ששר אוצר יכול לקבל (ההדגשה שלי): "שר האוצר, יאיר לפיד, סבור כי יש רק דרך אחת לסגור את הבור בתקציב 2015 - העלאת יעד הגירעון. היעד היה אמור להיות 2.5% תוצר בשנה הבאה, כ–25 מיליארד שקל. מבחינת לפיד, ניתן להעלות את הגירעון גם ל–4% תוצר, מה שיעמיד לרשות האוצר עוד כ–16 מיליארד שקל בהשוואה ל–2.5% תוצר... ...מול לפיד מתייצבת קואליציה רחבה וכבדת משקל: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויועציו, נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ובכירי הבנק, וכל הצוות המקצועי הבכיר באוצר, מסכימים כולם כי לנוכח מצוקת התקציב בשל דרישות הביטחון, ניתן להעלות את יעד הגירעון בתקציב השנה הבאה ל–3% תוצר, כלומר כ–30 מיליארד שקל (מה שיעמיד לרשות האוצר עוד 5 מיליארד שקל) - אך לא יותר מזה. תוכנית לפיד להעלאת יעד הגירעון ל–4% תוצר מנוגדת למדיניות הממשלה, האוצר ובנק ישראל בשנים האחרונות להורדה הדרגתית של יחס החוב־תוצר של ישראל ל–60%. בשנה האחרונה הורד היעד ל–50%. המתנגדים להעלאת יעד הגירעון ל–4% אומרים כי הצעד יעביר מסר שלילי מדי לשווקים בישראל ובעולם ולחברות דירוג האשראי. כדי לסגור את הבור בתקציב מציעה הקואליציה שורת מהלכים שצריכה להיעשות במשולב, וכוללת העלאת מסים, ביטול או קיצוץ פטורים ממס וקיצוץ בתקציבי הממשלה האזרחיים. לטענת הקואליציה, אם לפיד לא היה מבטל את המהלך שאושר בממשלה ב–1 בינואר 2014 להעלאת מסים בהיקף של 4 מיליארד שקל, סכום זה היה מסייע להתמודד עם עלות צוק איתן. ללא תוכנית מע"מ 0% שלו, שעלותה כ–3 מיליארד שקל בשנה, ב–2015 היו למדינה עוד 7 מיליארד שקל - מה שהיה משנה את כל תמונת הבור התקציבי. לפיד מתנגד לכל הצעות הקואליציה. ארבעת הלאווים שלו הם: לא להעלאת מסים, לא לביטול פטורים, לא לקיצוצים בתקציב ולא לביטול מע"מ 0%." זה מתכתב עם הביקורת שלי על חוסר שיתוף פעולה וההתעלמות שלו מהדרג המקצועי. ויש שם פנינה נוספת: "נתניהו הציע באחת מהשיחות עם לפיד רעיון חדש - הטלת מס חד־פעמי של 100 אלף שקל על מי שמחזיק שלוש דירות ויותר. להערכות אנשי נתניהו, בישראל יש כ–10,000 אנשים שמחזיקים בשלוש דירות ויותר, והמהלך הזה היה מכניס לקופת המדינה מיליארד שקל. לפיד דחה את ההצעה, בטענה כי זאת העלאת מסים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה כנראה מסכים איתי שבנושא שיתוף חרדים בכח העבודה (לדעתי אולי הבעייה הכלכלית מספר אחת של המדינה) היו לו הישגים נאים. זה כבר רוב הענין - הוא לקח בעייה כלכלית מרכזית, טיפל בה למרות חוסר הפופולריות והקשיים, והגיע להישגים נאים. זה בדיוק מה שאני מצפה משר אוצר, ולא קיבלתי לא מקודמו בתפקיד ולא ממחליפו הכה פופולרי כחלון. קצרות המועד של הישגיו רק מחדדת אותם, כי היא מראה לך כמה ממשלות אחרות גרועות בהרבה ומדרדרות את הכלכלה הזו, בניגוד לדרכו הנכונה של לפיד. עד כאן כבר דיינו, לדעתי. אבל אפילו בנקודה השנייה, שאתה מביא לרעתו, אני רואה גם נקודת זכות (אני מסכים שביכולת ליצור הסכמה, וכפוליטיקאי, יש לו הרבה מה ללמוד) - אותה קואליציה רחבה שהתרשמת ממנה עד הדגשה, בין השאר ראש הממשלה ונגידת בנק ישראל, הם בדיוק אותם חדלי אישים - סליחה, אני מפחית באשמתם, אותם אחראים ישירים בהגדרת תפקידם - שתחת משנתם ומעשיהם נהרסת כלכלת ישראל תחת עול הדיור מחד, והטפילות הבטלנית מאידך. והם אלה שהשאירו ללפיד בכניסתו לתפקיד גרעון של 40 מיליארד שקל. לעמוד מחוץ למחנה שלהם זה לא אות קלון, זה אות כבוד. זה שאותה קואליציה הצליחה לזרוק את לפיד ולהחזיר את כלכלת ישראל למסלול ההרסני שהיא נמצאת בו - זה אות קלון להם, לא ללפיד. והאמת, קשה לי מאד להבין איך מי שכלכלת ישראל חשובה לו ועיניו בראשו לא מצליח לראות את העובדות הללו באור הזה. ואתה עוד מביא בסוף הפנינה את רעיון הטלת המס המופלא של כחלון? לא שיש לי משהו נגדו, אבל גם לא היה לי דבר מול המע"מ 0 באותה מידה. בינתיים כל הרעיונות של כחלון מלבים את טיסת מחירי הדיור, שהאיטה למדי אצל לפיד. אז ממש לא ברור לי מה זוהרה של הפנינה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להמעיט בהשגיו של לפיד, אני רוצה להזכיר שכבר היתה ממשלה שקיצצה בקצבאות וקידמה את לימודי הליב"ה. זו היתה הפעם הקודמת שקמה ממשלה בלי חרדים- ממשלת שרון ב 2003 עם לפיד האב ונתניהו כשר אוצר. גם אז ה"השגים" היו קצרי טווח כי כעבור שנה וחצי שרון העיף את שינוי והכניס את יהדות התורה, לה שילם אתנן תמורת תמיכה בהתנתקות. מה שרלבנטי לענייננו הוא שלפיד האב הגיע לאותם השגים בלי להיות שר אוצר. מסתבר שנתניהו כשר אוצר היה סימפטי מאוד לאג'נדה הזו, ולכן אפשר לנחש שגם כראש ממשלה בלי חרדים הוא תמך בה. לכן כל הכבוד ללפיד, אבל בהינתן ההקשר זו לא נראית חכמה גדולה. לעניין השני- הקואליציה נגד לפיד בעניין הגרעון כללה את ראש הממשלה (בעברו שר אוצר), את כל צמרת בנק ישראל וכל הצמרת המקצועית של האוצר. אם כל אלה אומרים לך שאתה שיכור- לך לישון. ואם, כטענתך, כל הצמרת הכלכלית של המדינה הם חדלי אישים איך זה שהיינו המדינה המפותחת שנפגעה הכי מעט בעולם מהמשבר הפיננסי של 2008? >> תחת משנתם ומעשיהם נהרסת כלכלת ישראל תחת עול הדיור מחד, והטפילות הבטלנית מאידך...למסלול ההרסני שהיא נמצאת בו. אתה מגזים. עול הדיור וההשתתפות הנמוכה של חרדים בשוק העבודה הן בעיות כלכליות, השניה אפילו בעיה כבדה, אבל הן לא הרסו את כלכלת ישראל. גם המונופולים והרגולציה והשחיתות וההון-שלטון-עיתון והסיבסוד העקיף של ההתנחלויות הן בעיות כלכליות שלא הרסו את כלכלת ישראל. הפרמטרים הכלכליים של ישראל במצב לא רע בכלל בהשוואה עולמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי לציין שהשגיו של לפיד האב בקיצוץ קצבאות הילדים היו ארוכי טווח ומרחיקי לכת - אותו קיצוץ לא הוחזר על כנו, והנתונים מראים בבירור שבדיוק מאותן שנים ירדה הילודה משמעותית בשני המגזרים רלבנטיים: זו של המגזר הערבי צנחה עד לסביבות הילודה היהודית בימינו (ואם פתרון הבעיה הדמוגרפית הזאת לבדו נראה לך השפעה שולית - לא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית אתה - אז אני מפחד לשאול מה זאת השפעה מז'ורית אצלך), וזו החרדית ירדה בעשרות אחוזים - בדיוק ההיפך מ"קצרי-טווח" כהגדרתך. יש מצב שיחד עם שינויי הפנסיה, אלה שני הצעדים הכלכליים המשמעותיים ביותר באותו עשור. ובאשר לשר האוצר נתניהו, זאת עוד אחת ההוכחות שאין לו שום עקרונות, הוא אופורטוניסט שעושה מה שנראה לו רצוי וכדאי לו באותה סיטואציה פוליטית רגעית, בלי שום עקרונות או אידיאולוגיה מוצקים מאחורי זה. פעולותיו בקדנציה האחרונה וזאת לפני שתיים שהפוכות לתפיסות שהביע כשר אוצר מראות את זה באופן ברור וגלוי. לא אמרתי שהבעיות האלה הרסו את כלכלת ישראל, אמרתי שהן שמות אותה על מסלול הרסני. כבר עכשיו נזקן גדול וניכר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להשגי לפיד האב- אדרבא. לעקרונות של נתניהו- אחרי ש''מר טרור'' שכתב ספרים למה אסור לנהל משא ומתן עם מחבלים השלים את עסקת שליט בתנאים שרוה''מ הקודם לא הסכים לקבלם, זה כבר לא מפתיע. לבעיות הכלכליות - אאל''ט שיעור ההשתתפות של חרדים בשוק העבודה הולך ועולה בעקביות. לא ידוע לי על נזק כלכלי גדול שעשו מחירי הדיור. החשש שלי הוא שהממשלה התרגלה לכמות האדירה של מיסים שהיא גובה מהשוק הזה, וכאשר תהיה בהם התכווצות יעלו מיסים אחרים בדיוק בזמן הלא נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן טועה - שים לב לגרף שצירפתי, בו תראה ששיעור ההשתתפות של גברים חרדים ירד בקדנציה לפני לפיד ועלה לפיד לאורכה. לא ידוע לך על נזק כלכלי? איך אתה רוצה שתתבטא זעקתם של הנאנקים תחת שכר הדירה ומחירי הדיור הרצחניים? עד שלא יצאו לרחובות או יפתחו מחאה אלימה עם קורבנות בנפש אפשר להתעלם מהם? לו היית רוצה לרכוש או לשכור דירה בעשור הנוכחי, כנראה היה ידוע לך יותר על הנזק. גם אני רכשתי דירה לפני העליות, אבל: א. כעת כשאני שוכר, אפילו ההבדל בין הדירה שלי לשכורה הוא הוצאה נאה. ב. אני לא חושב שבעייה חברתית כלכלית כללית נעלמת כשאני לא מרגיש אותה בכיס הקטן הפרטי שלי. יש לי הרגשה שגם אתה לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, ב-2008 הנגיד היה פישר ולא פלוג, לא היתה בועת דיור, והליכוד זה עתה חזר לשלטון אחרי כחצי עשור של מפלגת קדימה. אז מובילי המשק ומצבו אז לא רלבנטיים להיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם תשאל את נתניהו גם הממשלה הנוכחית עודדה יציאת חרדים וערבים לעבודה. אז - תסלח לי על הצרפתית - פחחח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצלצל כמו ''פראבדה'' - חזקנו, הגברנו, ישמנו, הרחבנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחוייב להודיע שאני מומחה קטן מאד בענייני כלכלה ומה שאכתוב בהמשך אינו אלא עדות של הדיוט כלכלי על מה שהוא עניין כלכלי מובהק. בזמנו התעניינתי כיצד זה הציבורים החרדים הגיבו בשתיקה מחרישה על הרפורמות בביטוח הלאומי של טומי לפיד שהיו אמורות לקצץ ביותר מ-50% את קצבאות הילדים של משפחות מרובות ילדים, בזמן שהיו אמורים להרים צעקה עד לב השמיים (ע"ע ההתנגדות המופרכת של החרדים בעניין הגיוס לצה"ל). מה שהבנתי הוא כך: לפיד מונה לשר המשפטים בממשלת שרון השנייה בסוף פברואר 2003. במהלך השנה הזאת שיתף לפיד פעולה עם שר האוצר נתניהו במהלך לקראת כלכלת שוק חופשי. כשר משפטים הוא העביר את החקיקה לצמצום קצבאות הילדים של הביטוח הלאומי ("השוואת קצבאות הילדים" וכו'). בהמשך פרס האוצר=נתניהו את הקיצוץ על פני 10 שנים או יותר (אני כבר לא זוכר). לפיד מצא עצמו מחוץ לממשלת שרון עוד לפני הפרוסה השנייה בסוף 2004, כאשר שרון היה צריך להעביר 290 מיליון שקלים לחרדים. עד כמה שאני זוכר הביטוי המעשי הדומיננטי לרפורמה של לפיד היה שמשפחות של עד 4 ילדים זכו לזיכוי של כמה עשרות שקלים בחישוב תשלומי הביטוח הלאומי שלהן. מן הסתם רובם אף לא הבחינו בכך. תופעה "מופלאה" אחרת של הרפורמות של לפיד-נתניהו היו ירידה משמעותית בקצב הילודה של ערביי ישראל, בעוד אצל היהודים ובפרט אצל החרדים לא היה שינוי משמעותי. האם יתכן שממשלת שרון-נתניהו פשוט העבירה את קצבאות הילדים של החרדים מהסעיף של ביטוח לאומי לסעיפים של משרד הפנים או הדתות ורק הערבים זכו "ליהנות" מן הליברליזם של לפיד האב? אם מישהו, מומחה ובקיא גדול ממני בנתונים, אשמח לשמוע ולעמוד על טעויותי אם צריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות ילדים כי ספרו בדיוק לפני פסח, ובכל זאת, לעם יש דרישות ומסורת מכובדת. הממשלה הימנית הנוכחית למיטב ידיעתי העבירה סכום שיא למגזר הערבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם צעקו עד לב השמיים וזה לא עזר להם. הקיצוץ היה חד וממשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם הירידה בילודה היתה משמעותית, במערך שבעה ילדים בממוצע לחמישה. אולי פחות משמעותית מהמגזר הערבי, כי יש עוד צורות לתמיכה בחרדים מעבר לתמיכה בערבים, ראה תקציבים לישיבות והבטחת הכנסה לאברכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תשכח שערבים יכולים לעבוד מבלי להתגייס, חרדים מרותקים לישיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, גם את הריתוק הזה כדאי להפסיק, וישא''ק. היה שר אוצר אחד שפעל בכיוון... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הירידה בילודה - שימוש באמצעי המניעה בתוך קבוצות בחברה החרדית חייבת מילה ויותר: האם הספרדים החרדים יותר משתמשים באמצעי מניעה מהחרדים האשכנזים? תשובה חיובית תסביר כי הירידה מ7 ל5 לא משקפת ממוצע כפי שניתן לחשוב. כמו שאני מבין אצל החרדים האשכנזים שימוש באמצעי מניעה ניתן רק במקרים של חשש לסיכון רפואי 1 בעוד שאצל הספרדים החרדים אמצעי מניעה נלקחים גם מטעמים של נוחות ותכנון המשפחה. אפשר להבין מכך כי המנדטים באגודת ישראל במגמת עלייה וזינוק בבחירות הבאות או הבאות הבאות בעוד שש"ס במגמת ירידה באופן קבוע. 1 ובאותו יחס בעניין הפלות. ספרדיות יפילו עובר חולה יותר מהאשכנזיות. וכנ"ל בסוג אמצעי המניעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידוע לי, גם אצל האשכנזים משתמשים באמצעי מניעה (על פי שאלת רב) ולא רק במקרים של פיקוח נפש אלא בעוד מקרים שיפריעו לזוג בכל מיני מצבים. אם הזוג או האישה מרגישים שהם לא יוכלו לטפל בעוד ילדים או שהדבר יקשה עליהם מאוד - מכל מיני סיבות, הם יוכלו לקבל היתר לדבר. העניין הוא שקיום יחסים הוא אחד מחובות הנישואין של שני הצדדים. לכן קיום יחסים על מנת לקיים מצוות עונה, לא יהיה בגדר של הוצאת זרע לבטלה. _________ אני חייב להדגיש שהנכתב לעיל איננו על סמך מחקר מעמיק בנושא ולא כאמת מוחלטת שניתן להסתמך עליה, אלא על סמך מקרים ששמעתי עליהם מקרוב ומרחוק ותשובות ופסיקות שקראתי בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין יהיה לראות מחקר שעשו בעניין בהתפלגות שכזאת,התחושה שלי היא שאשכנזים חרדים יחמירו יותר מספרדים יחמירו בעניין הזה 1,פועל יוצא שאשכנזים חרדים מביאים יותר ילדים מספרדים חרדים 2 .(ואשכנזים חילונים 3 מביאים פחות ילדים מספרדים חילונים/מסורתיים) 1 אולי מטעמים של איזון תוצאות השואה או החמרות דתיות אחרות. 2 נדמה לי שקבוצה זאת הינה קבוצה קטנה ביותר במגזר החרדי. 3 בן גוריון המליץ לכל זוג בישראל להביא 4 ילדים . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הפסיקה המקובלת היום, מותר להשתמש באמצעי מניעה (מבלי להיכנס כרגע לשאלה אילו סוגים מועדפים) ממגוון סיבות: מצב בריאותי ונפשי של האם, שלום בית, לימוד תורה, בעיות פרנסה, שקט נפשי קושי בטיפול בתינוק ו/או רצון לתת תשומת לב לילדים קטנים וכן הלאה הרבנים חלוקים בינהם בעיקר בשאלה אילו אמצעים מותרים ואילו לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שזה חטא גמור לפי ההלכה היהודית ( או הקבלה) להשחית את הזרע. מה ההבדל אם הוא מאונן או חס וחלילה לשיזבן וליצלן גומר בחוץ ? בכל מקרה- גבר שמקיים יחסי מין עם אשתו כשהיא בהריון גם משחית את זרעו לשווא.הרי היא כבר בהריון- מן הראוי היה לו להרביע אישה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשולחן ארוחת הצהריים מישהו חד מהטלפון את חידון לפיד-איקאה, ונדמה לי שהיה לי אפס משבע-שמונה (גם אחרי שניסיתי לנחש הפוך ממה שאני מתכוון לנחש). אבל למרות הסרת הכובע להברקה המגניבה התורנית, ואני מסיר, צריך לציין למען ההגינות שהחידון מן הסתם לא דגם באקראי משפטים של לפיד (או של איקאה). אני מניח שגם מנאומים של פרס, אובמה, צ'רצ'יל וקיקרו אפשר לדלות משפטים נבובים אם מחפשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין תיק האוצר לתיק התרבות... אולי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה לא באמת משהו שמאפיין דווקא את הפוליטיקאים האלה, זה נכון לפוליטיקאים אחרים (למשל, מרב מיכאלי), לפוליטיקאים מדורות קודמים (למשל, רפאל איתן) ולפוליטיקאים ממידינות אחרות (למשל, רונלד רייגן). יותר מזה, נראה שהסיבה שהם מצטיירים כל כך פלקטיים היא שונה, אחד מהם קיצוני מכדי להכיל מורכבות, אחד מהם רדוד מכדי להבין מורכבות ואחת מהם מתוחכמת מכדי לחשוף כמה היא מורכבת (נחש לבד מי זה מי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות לפוליטיקאים מדורות קודמים. אל תסתכל על רייגן הזקן בשלהי כהונתו. תסתכל על רייגן מייד אחרי שסיים שתי תקופות כהונה כמושל קליפורניה. מאוד רפובליקני שמרני, ללא ספק. קצת מדבר בסיסמאות, אבל עושה את זה בנינוח (הקטע עם איזון תקציבי בסוף הסרטון מעולה), ומאוד מאוד קוהרנטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאד נינוח ומאד קוהרנטי, אבל גם מאד פשטני: "... אין יותר סתירות פנימיות, צללים, פסיחה על שני הסעפים, וכל מגוון ההתנהגויות שנובע מאישיות תלת מימדית ומורכבת. אין מקום להיסוס, לבחינה ושקילה, לאמביוולנטיות כלפי נושאים שונים. חותכים חד וחלק. מדברים בסימני קריאה. מרימים דגל. כפיים." וזה לא קשוא לשמרנות, גם ניקסון ובוש היו שמרנים, אבל הם הצליחו לעשות את זה ולהראות כמו בני אדם, וקנדי היה ליברל אבל קשה לחשוב על פוסטר פחות אנושי ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבו בעיתון על אחת מהן בדרך מעוררת בחילה (נחש לבד באיזה עיתון). בסוף גיליתי שהיא לא מוסיפה דם לדגני הבוקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה פעמים בחילה היא תוצאה של פער בין המציאות הנצפית למציאות המדומיינת. כשהמוח מגלה שהדיווח שהוא מקבל מהחושים לא תואם למה שהוא מצפה לקבל, הוא מבין שיש סכנה להרעלה ומייצר בחילה על מנת לסייע לגוף להפטר מהרעל. זאת הסיבה שנסיון לקרוא במכונית נוסעת, למשל, עלול לגרום לבחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים בחילה נובעת מתחושת גועל. נניח מארגון שמתפרנס מהפצת גועל במסווה של נקיון נפש. נסה לדמיין שהארץ מתייחס למדינה אחרת ותגדיר את התחושה שאתה מקבל מהכותרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפנדה הענק אוכל כמעט רק חזרן. תנסה לתת לו סטייק או מקושקשת והוא יסתכל עליך בפליאה. זה לא חלק מהדיאטה שלו. בני אדם בנויים קצת אחרת. לא רק שהדיאטה שלהם הרבה יותר מגוונת, אלא שהם מסוגלים לאכול מאכלים שאבותיהם ואבות אבותיהם לא פגשו מעולם. למשל, לא רק שהגוף האנושי מסוגל לעכל תפוח אדמה, צמח שבא מיבשת אחרת לגמרי מהיבשת ממנה בא המין האנושי, אלא שתפוחי אדמה נהפכו עם הזמן לחלק מרכזי בדיאטה של רוב בני האדם. לכן אדם יכול לחיות בכמעט כל אקלים בכמעט כל מקום על פני כדור הארץ ואילו פנדות מסוגלות לחיות רק בזכות בני אדם שממשיכים להחזיק אותן. המנגנון שמאפשר לנו לנסות דברים חדשים, שמונע מאיתנו להפוך לפנדות, הוא הסקרנות. אבל, לא מדובר במנגנון מושלם, יצור סקרן שיאכל את כל מה שהוא ימצא בסוואנה ימות מהרעלה די מהר. לטבע יש שני פתרונות לבעיה הזאת. לחלק מבעלי החיים הטבע נתן מערכת עיכול חזקה, צבועים ועכברושים לא ימותו מאכילת בשר רקוב. לאחרים, כמו לאדם, הוא נתן תחושת גועל. במילים אחרות, תחושת הגועל היא מנגנון ביולוגי שמגביל בני אדם מלממש את סקרנותם בגלל שלאותה סקרנות יכולות להיות השלכות הרסניות לגבי בריאותם. הדברים שמגעילים אותנו באופן מסורתי הם דברים שגורמים למוח הקדמון שלנו להבין שהם ״מלוכלכים״, משום שלכלוך גורר מחלות. לכן בני אדם נגעלים מעכברושים, מזבובים, מרימות או מצואה. אבל גועל היא תחושה גמישה, אפשר ללמד את המוח להגעל או לא להגעל מדברים מסויימים. הודי יכול לראות בסטייק מדמם דבר מגעיל, ארגנטינאי יכול לראות טבילה בגנגס כדבר מגעיל. יש אנשים שנגעלים מסיגריות, מבשר, מכלבים או מהרבה דברים אחרים. כדי לציין, לא מדובר בחלק המודע של המוח, סביר להניח שאם תנסה לשכנע פעוט שנגעל מברוקולי שהוא טועה וברוקולי טוב לבריאות בעזרת מחקרים תכשל, ולו בגלל שרוב הפעוטות שנגעלים מברוקולי לא יודעים לקרוא. עכשיו, כשאנחנו מבינים מה זה גועל, נשאלת השאלה מה גורם למוח של אדם מסויים לייצר אצלו תחושת גועל מפני מם. ממה המוח שלו מנסה להגן עליו? אחרי הכל, מם לא באמת יכול להרעיל את המוח. מם חדש יכול להשפיע על המוח האנושי בשלוש דרכים, המוח יכול לאמץ אותו, המוח יכול לדחות אותו, והמוח יכול להתעלם ממנו. אף אחד מהן לא יזיק למוח. אז. ממה המח כל כך מפחד שהוא מרגיש את הצורך לייצר תחושת גועל? אני מדמיין שהכותרת מתייחסת למדינה אחרת, נגיד שוויץ או דנמרק... התחושה שאני מקבל ממנה היא תחושה של סקרנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Shimon Peres' Funeral Proved That anti-Semitism Is Dead יהודונים שסובלים מאנטישמיות מעוררים בי בחילה. את הבחילה שנובעת מתוך הכרת הערך ומודעות ציונית אני מנסה להנחיל לאנשים שאיבדו את הטעם לחיים ציוניים. |
|
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרוב היהודים יש עמוד שדרה. מי שתומך בהפצת אשמה יהודית הוא יהודון. תתרגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לרוב היהודים יש עמוד שדרה, האם קיים מיעוט חסר עמוד שדרה? במילים אחרות, האם אתה טוען שקיימים יהודים שאינם בעלי חוליות? אם כן, לאיזה מחלקה הם שייכים? מי ש"תומך בהפצת אשמה יהודית", כמו מי שכתב את תגובה 684572 הוא, אתה אומר, "יהודון"? האם בנוסף לעובדה שאתה מגעיל את עצמך, אתה גם שונא את עצמך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באדיבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחלחלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שזה הקישור שהתכוונת אליו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שכן. (וזה לא היה פשוט - הרשת מלאה בסרטונים לא קשורים. המבחר גדול כל כך...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, אם היה קשר לפתיל הוא חלף הרחק מעל ראשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי הקשר הוא הקשר :) שים לב שאף תגובה בפתיל הזה, החל מתגובה 684489 (כולל), לא באמת מתייחסת לתגובה לה היא עונה לכאורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוף סוף טרול גאה. קרא לי למצעד, אבוא בחליפה מנומרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, קראתי בתגובה 684489 יותר ממה שהתכוונת? אני לוקח בחזרה את סימן הקריאה. האמת, אילו היית מתכוון למה שחשבתי שאתה מתכוון היית עוצר אחרי המשפט הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבאתי קישור כדי להדגים בקצרה את מהות המושג יהודון בעיני. בקצרה כי אתה לא מבין אותי אף פעם, באדיבות כי ניכר שאתה די נסער מנוכחות הנמר ובדיוק כדי שתבין כיצד נראית הפצת אשמה יהודית ואנטישמיות. כפרס על כך שהוכחת שימושיות, תבונה, יושרה דיונית ובעיקר נכונות להבין- אסמן עבורך את זרמי השיח הציוני: דגל כחול לבן- תמיכה, אופטימיות, עשיה וביקורת פנים שמטרתה הכנה היא שיפור ועידון. דגל אדום- ביקורת פנים שזלגה החוצה או ביקורת שמטרתה להוקיע מחנה פוליטי. דגל שחור - שיתוף גורמים חיצוניים. פעולות שנועדו להשמיץ יהודים ולהרבות את אשמתם. הכינוי יהודון מסמן ומפריד בין היהודים שנסחפים בזרם השחור, הפאשיסטי, שדורס כל ביקורת, עובדה, נתון והגיון לבין הזרם הכחול לבן והאדום. הוא מסמל את היהודים שהצטרפו לכוחות החושך השקר והמניפולציה שהצמיחו את המשטרים הגרועים ביותר אם בתקווה לקבלת תועלת אישית או מתוך שנאה עצמית ושנאת עמם. נושאי הדגל השחור לא רואים את הצבע שמתנוסס מעל ראשם ומצהירים שכוונותיהם טובות. נושאי הדגל האדום מתעלמים מהצבע השחור לפעמים נבוכים ולרוב מאמינים להצהרות נושאי הדגל השחור. נושאי הדגל הכחול לבן מגלים סובלנות כלפי שניהם, מבחירה. מזרם קשה להימלט. הצלתי מטביעה (פיסית רגשית ואידיאולוגית) ואני יודע שצריך להיזהר במגע עם התשושים בזרם שבדרכם לחמצן הנכסף ולתחושת הקרקע ההגיונית לא יהססו לטפס ולהיאבק בזר שמציל אותם. בניגוד למצילים אחרים אף פעם לא תקעתי אגרוף כדי להמם את הטובע כי אני זריז כשד. מניעת סכנות ע"י לימוד זיהוי והבנת הכוחות והדינמיקה הם הדרך היעילה בעיני כשמדובר בקהל. הפרטים פחות מעניינים וגם כאלה שמנסים לחלץ ממני אגרוף זוכים לטיפול מסור ואוהב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבאתי קישור על מנת להדגים בקצרה את מהות המושג: ״בחילה״ בעיני. בקצרה משום שאני הולך לכתוב את התגובה הכי ארוכה שכתבתי בפתיל עד עכשיו, באדיבות כי ניכר שאתה די נסער מהעובדה שאתה מדבר עם מראה, ובדיוק על מנת ששיח החרשים הזה לא יסתיים לעולם. כפרס על זה שהוכחת יופי, אומץ, יושר ובעיקר כישורי נגינה בפסנתר - אסמן עבורך את גבולות האסוציאציה: דגל כחול לבן - לפלנד, סנטה קלאוס, נוקיה וחורף חשוך שלא נגמר לעולם. דגל אדום - סושי, סמוראי, קרטה, סוני ושמש שעולה עולה עולה.... דגל שחור -ים, שמש, גוגלות אוצר חרבות, ותוכי על הכתף. השימוש בכינוי: ״יהודון״ מפריד בין למי שאינם אנטישמים לבין אנטישמים ששונאים את היהודי באשר הוא ועל כל מה שהוא מסמל בעיניהם. הוא מסמל את האנשים שרדפו אחרי יהודים במשך מאות ואלפי שנים, אנשים שרצחו, בזזו, אנסו, שדדו, גירשו הכו והשמידו יהודים לאורך ההיסטוריה. הוא מסמל את הגויים והיהודים שהצטרפו לכוחות החושך השקר והמניפולציה שהצמיחו את המשטרים הגרועים ביותר אם בתקווה לקבלת תועלת אישית או מתוך שנאה טהורה. נושאי הדגל השחור מחפשים אוצרות בקריביים. נושאי הדגל האדום רוצים לצאת מהחוב הלאומי שלהם. נושאי הדגל הכחול לבן מדברים בשפה מאד מוזרה. מבחירה. מאריות קשה להימלט. לא הצלתי מטריפה (לא פיסית לא רגשית ולא אידיאולוגית) ובכל זאת אני יודע שצריך להיזהר במגע עם אריות רעבים ותשושים שמחפשים את הטרף הנכסף ושבדרכם להשבעת רעבם לא יהססו לנסות לטרוף יונק גדול כאדם. בניגוד למי שכן עשה זאת אף פעם לא תקעתי אגרוף כדי להמם את הבורח מהאריה כי אני אדם הגון. מניעת סכנות ע"י לימוד זיהוי והבנת הכוחות והדינמיקה הם הדרך היעילה בעיני למנוע סכנות (מלבד כל הדרכים האחרות). הפרטים פחות מעניינים וגם כאלה שמנסים לחלץ ממני כסף זוכים לתשובה סבלנית ומנומסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שיש לך עניין שאתה צריך לפתור ואני לא הכתובת ובטח לא פנדה, מצטער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מסיק שלדמות שנשקפת לך במראה יש ״עניין״ שהוא ״צריך לפתור״, כנראה שנכשלת במבחן המראה1. לא נורא, מעט טורפים עומדים בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני מסיק לגביך עלול להעליב ולכן אסתפק במועט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבוי לי - האיש שצועק מול הראי; האיש שעושה ל״יהודונים״ סלקציה בין ״יהודונים מגעילים״ שיכולים להועיל עם קצת חינוך מחדש ו״יהודונים מעוררי בחילה״ חסרי תקנה שכל מה שנשאר זה לשים עליהם תלאי צבעוני, האיש הזה הסיק לגבי מסקנות שעלולות להעליב אותי. מה אעשה עכשיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שוב מאבד את זה. תמשיך ותגיע רחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שדווקא מצאתי ״את זה״. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Brava!!!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לב לכך שמטבע הלשון "יהודון" הפך לעובר לסוחר אצל פוליטיקאים מהימין? אני למשל זוכר את חה"כ מיכאל איתן נכשל בו (פלט אותו מעל בימת הכנסת, כלפי מישהם, באיים רוחו). לדעתי תופעה זו אינה מקרית. היא קשורה לשורשיו ההיסטוריים של הרויזיוניזם (ז'בוטינסקי וממשיכי דרכו). אאל"ט, הרויזיוניזם ותנועת בית"ר, לידתם במעמד הבינוני של יהודי פולין, כאשר מקור ההשראה היו אגודות הנוער והרובאים שתמכו במשטר הפרוטו-פאשיסטי של פילסודסקי בשנות ה20-30. הגוש ה"בלתי-מפלגתי" שתמך בפילסודסקי לא היה אנטישמי במוצהר (מימין לו היו הדמוקרטים הלאומיים שהי אנטי-גרמנים ואנטישמים של ממש), אבל נטה לפאשיזם ברוחו של מוסוליני. גם פילסודסקי עצמו לא היה אנטישמי, אבל בנסיבות של פולין לא יפלא שקודמיו, ממשיכיו ובעלי בריתו לקו לא פעם באנטישמיות. את הגנטיקה הפילסודסקית אפשר לזהות בהערצה הבית"רית לצבאיות וכנראה שגם האוטו-אנטישמיות הצליחה לזרום עם האבולוציה ההיסטורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חותם על כל מילה. איזה עוד פוליטיקאים מהימין משתמשים בכינוי יהודון? מתי הפך הכינוי למטבע? במה שונה הפאשיזם הימני שעסוק בהטלת רפש מהפאשיזם השמאלני? האם היטלר לא כיהן כראש מפלגת שמאל לאומנית? איפה בנסון הזה? שיסגור כבר את הפרק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוסיף עוד שאלה,מי קרא למי -"ולדימיר היטלר"?. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשאלון האמריקאי, נראה לי לענות דוקא על השאלה "האם היטלר לא כיהן כראש מפלגת שמאל לאומנית?". עוד אחד משכתובי ההיסטוריה של שלטון הימין הראוי לעיון. אחד מן היותר אקדמאיים בזרם זה הגיע לתובנה בדבר השורשים המשותפים של המרקסיזם, הפאשיזם, הפונדמנטליזם המוסלמי וכן הסכת ושמע, הציונות. הוא פרש את השקפתו בסדרה מעניינת של הרצאות באוניברסיטה המשודרת של גל"צ. לטובת הדיון, אדחה בשאט נפש את דברי ההבל על השמאליות של היטלר (המפלגה הנאצית היתה סוציאליסטית בערך כמו שהדמוקרטיות העממיות היו דמוקרטיות או פופולאריות). ניסוח יותר מעניין של השאלה, הוא על השורשים הסוציאליסטים של הפאשיזם של מוסוליני. מוסוליני אכן היה בתחילת הקריירה הפוליטית שלו, סוציאליסט ואאז"ן אף ערך עיתון סוציאליסטי. המעבר של מוסוליני מסוציאליזם לפאשיזם לא נבע מהכרה תודעתית באי-נכונותם של עקרונות אמונה סוציאליסטיים. סוציאליסטים רבים השתכנעו במופרכותם של עקרונות אמונה מרקסיסטיים (מלחמת המעמדות, האבולוציה הבלתי-נמנעת מקפיטליזם לקומוניזם דרך מהפכה חברתית, ההכרח בהלאמת אמצעי הייצור ועוד), ועדיין נשארו סוציאליסטים. מוסוליני נשבע בקסמו הכובש של טרנד חדש של פוטוריזם אסתטי ורוחני ולאומנות פונדמנטליסטית. תפיסה זו הביאה אותו ליצירת התנועה הפאשיסטית החדשה. על איזה גשר חצה מוסולוני את הרוביקון שבין הסוציאליזם לפאשיזם? נקודת השבר היתה העניין המעמדי. הסוציאליזם, רואה במעמדו האקונומי-חברתי (איכר, פרוליטאר, בורגני, בעל הון) של אדם את המאפיין העיקרי של זהותו. בעוד הפאשיזם (האיטלקי), אף שחלק מן המהלכים הקלאסיים של המרקסיזם נמשכו (הלאמה, כלכלה ריכוזית, קואופרטיבים, ...), מרכז הכובד עבר אל הלאומיות. הלאומיות היתה המאפיין המרכזי של זהות האדם בלי קשר למעמדו החברתי (או הדתי). גם ברוסיה הסטאליניסטית ניצבו בפני האתגר הזה, כאשר סטאלין הכריז על "סוציאליזם בארץ אחת" (גם זו שבירה של אחת הדוגמות של המרקסיזם הבינלאומי). אולם בבריה"מ שימשה המדיניות החדשה כדי לגייס את הכנסייה והלאומיות הרוסית (בעיקר), בפרט כאשר נדרשו להן בזמן המלחמה הפטריוטית הגדולה, אבל שום דבר כמעט לא השתנה במדיניות החברתית-כלכלית של בריה"מ וכל המגמות שהתווה המרקסיזם-לניניזם כדרך אל הקומוניזם נמשכו ואף התגברו. כאשר נגמרה המלחמה גם הפוליטרוקים חזרו בכיסוי כזה או אחר לצבא האדום ועליונות המפלגה על הצבא רק הוחמרה). לעומת זאת בפאשיזם האיטלקי, על אף הפוטוריזם הטכנולוגי והאמנותי שכל כך הלהיב את הפאשיסטים האיטלקים (כמו דאנונציו ואולי מארינטי), מרכז הכובד נטה כעת מן העתיד אל העבר, מן העתיד של הקומוניזם האוניברסלי אל האימפריום הלאטיני-רומאי. בקצרה, אמור מעתה, קו ההפרדה בין סוציאליזם לפאשיזם עובר בשאלת זהותו של האדם (ההויה הקובעת את התודעה). האם האדם הוא תמונת נוף הולדתו המעמדית-חברתית (סוציאליסט) או הלאומית (פאשיסט, בין מן הסוג הלאומי-היסטורי בנוסח איטליה ובין אם הסוג של הדם והגזע בנוסח הגרמאני). אני לא יכול להמנע מלהוסיף כאן עוד אלמנט קצת יותר אמביוולנטי. ההקשר הפוליטי של חציית הקו מן הסוציאליזם אל הפאשיזם של מוסולוני היה השאלה של הצטרפות איטליה למלה"ע ה-I (לצד מעצמות המערב בריטניה וצרפת). הסוציאליסטים האירופאים נחלקו בשאלה זו. בעוד המרקסיסטים שהיו אופוזיציונים בכל מדינות אירופה ראו במלחמה סכסוך בורגני-קפיטליסטי וסרבו להצטרף אליה, הסוציאליסטים האחרים, שכבר הספיקו לכהן כשותפים קואליציוניים, נחלקו בין שוללים לבין תומכים (כמו הסוציאליסטים הגרמניים שהכריזו על עליונות מחוייבותם הלאומית). אצל מוסוליני, תמיכתו הנלהבת בהצטרפות איטליה למלחמה, היא שהיתה הקש האחרון שהעביר את מוסוליני מן המחנה הסוציאליסטי אל הפאשיסטי. מעניין, שמשטרים קומוניסטיים, פרנואידיים מהפכניים וחתרניים ככל שהיו, המעיטו ביציאה למלחמות ביזמתן (יש כמובן לא מעט חריגים), בעוד משטרים פאשיסטיים נודעו בכמיהתם לשדות הקרב (גם כאן יש חריגים לא מעטים). אין כאן קו מאפיין אידיאולוגי או היסטורי, אבל בהחלט יש כאן סימון של נטייה או העדפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובה המפורטת. מבחינתי התיוגים וההבדלים בין סוגי הפאשיזם והקומוניזם שמעידים על למדנות יתירה והררי סבלנות פחות רלונטיים לשיח הישראלי העכשווי והדמויות הציבוריות שמאכלסות אותו. הרקע חשוב. כל מחנה מעצם מחנאותו הפוליטית מכנה בשמות גנאי את האחר אבל יש כאלה שבחרו לתאר את התנגדות אנשי המחנה השני לאג'נדה שאותה הם מובילים כפאשיזם. מכיוון שבכנות לא פגשתי אף פאשיסט יהודי1 בשר ודם, לא ראיתי ולא שמעתי אחד שכזה אבל פגשתי המון קומוניסטים וסוציאליסטים, ברור לי כשמש העמים מי יותר קרוב לפאשיזם. גם הקשר בין הכינוי יהודון לפאשיזם ולקומוניזם ברור לי ברמת הדם. בניגוד למה שטוענים המומחים שמתפרנסים מהסברי בדיעבד, השלטונות שייצגו או זוהו עם הפאשיזם והקומוניזם דומים להפליא בהשפעתם הרעה. בשניהם אסור לחשוב בקול רם ובדרך שתערער על ההגמוניה ואין מקום לביקורת. מבחינת השלטונות, חיי אדם נועדו לשמש את האג'נדה והחופש הקדוש מצטמצם. התקשורת מדקלמת ססמאות מכל עבר והציבור מורחק מהאמת הפשוטה. מורחק בכוח ובעורמה. בתי המשפט מעוותים את הצדק. ססמאות "נאורות" מרדימות את כלבי השמירה שהפכו לכלבי תקיפה. הבסיס המשותף בין סטאלין והיטלר דומה מאשר שונה. חזרה לארצנו. המחנה ציוני שאותם מחנכים מחדש הדביקו בו את כינוי הגנאי "הימין הקיצוני" לא מקבל זיקפה מסמל המנורה או הדגל או ההמנון. הוא רוצה ביטחון ושלטון נקי כפיים ותו לא. אותו ציבור שמואשם בחמימות מוח אם תתבונן ביושר ותשווה למקומות וזמנים אחרים דווקא מגלה סובלנות מופתית כלפי שיתופי הפעולה בין המחנה והערבים. שיתוף פעולה בין לאומנות וטרור ערבי לסוציאל-משו. זה הציבור שאחוזים ניכרים ממנו מתנדב ליחידות מובחרות. אותו ציבור תמים וישר דרך, אנשי המעשה והתרומה אינו פוסע כצאן אחר מנהיגות שדוגלת בשלילת האחר ("רק לא ביבי") ובניגוד למחנה השני בהחלט משמיע מגוון דיעות. מנהיגיו לא מאשימים באופן קבוע את ראש הממשלה לאחר פיגועים במקום את הגוף שמימן, הטיף וביצע אותם. אותו מחנה שדוגל ביבוא והטמעת אידיאולוגיות חיצוניות להערכתי, בעל סבירות גבוהה יותר לחבב את מוסוליני מאשר אנשי המחנה הימין, ההומאני, ציוני ונאמן לשורשיו. בסופו של יום, מדובר באותו מחנה שאימץ את סטאלין כמרכז חייו והתכחש לזוועות גם לאחר שהתגלו. התואר יהודון מתאר את משתפי הפעולה שמכנים את הציונים פאשיסטים ומשווים יהודים לנאצים. תמצא אותם כותבים ומגיבים בהארץ ואפילו באייל. גמר חתימה טובה ומועדים לשמחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אחד משכתובי ההיסטוריה של שלטון השמאל הראוי לעיון. היטלר לא רק שנתפס לסוציאליזם, אלא שפיתח את תורתו מן הסוציאליזם ה''קלאסי''. ההבדל היחידי הוא שהיטלר לא האמין באינטרנציונל הסוציאליסטי אלא שאף לנציונל הסוציאליסטי (ומכאן גם שמה של המפלגה), הווה אומר, בניגוד ללנין, שהאמין שייצוא המהפכה לארצות נוספות (בעיקר לאסיה), הוא תנאי הכרחי להצלחתה, את היטלר זה לא עניין, הוא לא התיימר לייצא את הסוציאליזם לכל העולם, אלא ליישמו על הגזע הארי בלבד. לא בכדי שני המשטרים היו תאומים כמעט זהים (כלכלה ריכוזית, רדיפת מתנגדי משטר ואנטישמיות בוטה הם רק חלק קטן מקוי הדמיון) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהדבר המועיל היחידי שיש לי לעשות בתגובה לדבריך, הוא להצביע על הפירכות הברורות שבהן: א. הכלכלה של שלטון מפא"י בישראל היתה יותר ריכוזית מאשר הכלכלה הנאצית. ב. ה-PC היה דורש לומר שמבחינת רדיפת מתנגדי המשטר יש תיקו בין סטאלין להיטלר. האמת, לעומת זאת, מגלה שהנאצים פיגרו בהרבה אחרי סטאלין בעניין זה. לא הצלחתי למצוא שום ניסוח מוצלח להציג זאת, אבל רדיפת מתנגדי המשטר אינה משרתת שום מטרה, אם היא מייצרת יותר מתנגדי משטר מאשר מחסלת. ג. אנטישמיות בוטה מעולם לא היתה חלק מאף משטר קומוניסטי. כל כך כך, שאפילו כאשר המדיניות הסטאליניסטית היתה אנטישמית בפועל, היא מעולם לא יכלה להשתמש באנטישמיות להלכה. היה צורך למצוא תירוצים אחרים (קוסמופוליטיות וקשרים בוגדניים עם האוייב. בדיוק כמו שנעשה כאן למשל - תגובה 684762) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יכלה להשתמש באנטישמיות כהלכה. >>>> ולא כהלכה אלא בפועל? בתי כנסת לא נשרפו, נשים לא נאנסו ובעלים לא הוכו כי היו יהודים? ילדים יהודים לא חזרו בוכים לביתם? נניח לזה. אם על ההבדל בין קיום ההלכה הכתובה למעשים האנטישמים עומדת העדפתך או גאוותך לקומוניסטים על פני הפאשיסטים, דיינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידוע לי, ליל הבדולח התרחש בגרמניה 1938 ולא בבריה"מ של 1953. ילדים יהודים חזרו בוכים לבתיהם בכל רגע נתון של ההיסטוריה הרוסית מאז שיהודים הגיעו לרוסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליל הבדולח הוא לא הפרעה הראשונה שלי. ''תקופת הפרעות מממ..תקופת הפרעות אמממ'' (גידי גובה מעלה באוב) ''- אני זוכר טוב מאוד את הפרעה הראשונה שלי.'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד מניצני הקדחת הראשונים ועד לפרחי הטיס של היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי, תודה על האזכור שהציף בי זכרונות. הייתי בהופעה ב 84' בפארק הירקון. שורה שלישית עשרים וחמישה סנטימטר מהגדר. הברזתי ממשמרת והלכתי ברגל מהמזח של חדרה עד כביש החוף, משם לקחתי טרמפ. הגעתי שעה לפני ההופעה והפארק היה כבר מלא. צעירים קדימה ומשפחות עם ילדים פרוסים על הגבעה עם שמיכה וסל פיקניק. היו מאות אלפי אנשים, להערכתי הרבה יותר ממאתיים אלף. במדינה שהיו בה אז רק 4 מיליון איש זה היה מטורף. ביליתי ארבעים דקות בהסתננות אטית מהצד לאמצע ובתחילת ההופעה כבר הייתי ממש מול הלהקה. זו היתה הופעה יוצאת מהכלל. הקהל כמובן ידע את כל המילים של השירים, ובחלקו הגדול גם של המערכונים מההופעות הקודמות, אבל המערכון הזה היה חדש, לפחות עבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בהופעה ולמיטב שכרוני איכות הסאונד בקטעי הקישור היתה נוראית ולא הבנתי מילה. היה נחמד. למרות שכוורת לא היתה כוס התה שלי מעולם. בדיעבד המערכון לא רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהדבר המועיל היחידי שיש לי לעשות בתגובה לדבריך, הוא לתת למושא הדיון עצמו לומר את אשר על ליבו: "הבעיה עם הפוליטקאים של ויימאר היא שהם מעולם לא קראו את כתבי מרקס" (נאמר לאוטו ואגנר, יועצו הכלכלי, לאחר כשלון הפוטש במינכן) "אנו סוציאליסטים, אנו אויביה של המערכת הכלכלית הקפיטליסטית המנצלת את החלשים. הכוללת פערי שכר עצומים ורואה את ערכו של אדם לפי עושרו ולא לפי תרומתו לחברה, ואנו נחושים להרוס את המערכת הזו" (בנאום בעצרת המפלגה בנורמברג) "משנתי נגזרת מהמרקסיזם, ונבדלת ממנו אך ורק בשאלת הגזע, לפי סיסמת המרקסיזם, לפרולטריון אין מולדת. אלמלא עניין הגזע, היה הנציונל סוציאליזם מתחרה במרקסיזם במגרשו שלו" (מתוך מיין קאמפף) "משימתי הינה להפוך את ה"פולק" הגרמני לסוציאליסטי, מבלי להרוג את האינדיבידואליסטים. אחרי הכל, אפשר להשתמש ביזמים ובמנהלים של העידן הקפיטליסטי ולא להשמידם. בהינתן תשתית חוקית מתאימה, הכלכלה תוכל להיות מתוכננת ומנוהלת ע"י מפלגה יחידה, מבלי להזדקק לבעלות עליה" (נאמר לאוטו ואגנר לאחר קבלת האזרחות הגרמנית) "כעת המשימה היא למצוא דרך מאינדיבידואליזם לסוציאליזם מבלי לעבור מלחמת אזרחים. לנין צדק במטרתו אך טעה בדרך - דרך ארוכה וכואבת" (נאמר לאוטו ואגנר לאחר תפיסת השלטון) (מקורות: The Lost Literature of Socialism , George Watson) ולגבי הקביעה שלך, כאילו "אנטישמיות בוטה מעולם לא היתה חלק מאף משטר קומוניסטי", הרשה לי לגחך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רב תודות. עכשיו צריך קיר פנוי, למסגר ולתלות. עדיף לפחלץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך כל עניין המרקסיזם הסתדר להם עם העובדה שמרקס היה יהודי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרקס היה לותרני. הוא הוטבל לכנסיה הלותרנית בגיל 6 (אביו התנצר עוד לפני לידתו). יחסו ליהדות (וליהודים), כפי שפורסם בחיבורו "לשאלת היהודים" היה כי "התערות היהודים בחברה הנוצרית הכללית, מותנית בוויתור על התבדלותם הדתית ובהיעלמותם כיישות נפרדת. ברגע שהחברה תתחלן לחלוטין, תתבטל המהות האמפירית של היהדות—רוכלות והתנאים המאפשרים אותה—והיהודי יהפוך בלתי אפשרי, משום שתודעתו תהיה חסרת מטרה, בגלל שהבסיס הסובייקטיבי של היהדות, הצורך המעשי, עבר הומניזציה... [וכך] השחרור החברתי של היהודי, יהפוך לשחרור החברה מן היהודי." (מקור - Zur Judenfrage, Karl Marx 1844) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מבחינת הנאצים הוא עדיין היה יהודי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז יתכן שזה הופך אותו לזכאי עליה לפי חוק השבות. זה עוד לא הופך אותו לחובב-יהודים גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכורת להקשר: תגובה 684825 מדברת על היחס של הנאצים. לכן עובדת היותו יהודי בעיני הנאצים יכולה להיות רלוונטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר חובב יהודים...? זה הופך אותו ליהודי על פי תורת הגזע. אני שואל איך הסתדר להם האימוץ של המרקסיזם יחד עם עובדת יהדותו של מרקס, עוד לא קיבלתי תשובה ברורה על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועלה בדעתך שהקשר בין אידיאולוגיה תיאורטית מסוימת שיצר אדם לבין אמונותיו/הרגליו/איך הוא אוהב את הסטייק שלו/באיזה צד של המיטה הוא אוהב לישון/האם הוא מתחיל את הקרמבו מהעוגיה או להיפך - הוא קלוש, שלא לומר לא קיים? אתה יודע שיהודים רבים, חלקם מכובדים ורבי הישגים (למשל פרסי נובל) בנו תילי תילים על תורתו של הייזנברג ואי-הוודאות שלו, על אף שהיה נאצי וכמעט (כנראה) בנה לנאצים פצצת אטום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייזנברג זה ברון הסמים מניו מקסיקו, לא? רגע, ניו מקסיקו -> פרויקט מנהטן -> ביקוע האטום -> הייזנברג |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב זה לא צירוף מקרים, וולטר וויט החליט לאמץ את השם הייזנברג על שמו של אותו מדען יהודי גרמני | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייזנברג אמנם בנה לנאצים פצצת אטום, אבל הנאצים בשנות השלושים ניסו לסלק מהמדע את כל ‚המדע היהודי’, שכלל גם חלקים לא מבוטלים מהפיזיקה המודרנית של אותה התקופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם? האם נראה לך שניתן להתעלם מ-E=mc^2 כשאתה מנסה להפיק אנרגיה גרעינית מביקוע? אשמח לראות סימוכין למה שכתבת, כי זה נשמע כמו משהו שפוליטיקאי יכול לומר לציבור בעוד המדען במעבדה סותם את הפה וממשיך לחשב על פי המשוואות הנכונות, לא משנה המוצא, המין או העדה של מי שכתב אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
E=mc^2 אינה המשוואה החשובה. תורת היחסות לא משחקת שם תפקיד חשוב. מה שחשוב הוא תורת קוונטים. אני מתפלא שגירוש כל הפיזיקאים היהודים והיחס של הנאצים למדע היהודי. ר' Deutsche Physik [Wikipedia]. תמצית הסיפור: לתורת היחסות של איינשטיין היו מתנגדים רבים. כזכור, היה התנגדות להענקת פרס הנובל לאיינשטיין, ובסופו של דבר התפשרו על פרס הנובל עבור מאמרו על האפקט הפוטו אלקטרי. אחד המתנגדים הגדולים היה חתן פרס נובל פיליפ לנארד [ויקיפדיה]. הוא היה לאומן גרמני (שגם התנגד לשימוש ההולך וגובר בשפה ההאנגלית בחוגים הבינלאומיים עוד בזמן מלחמת העולם הראשונה). מתנגד אחר היה חתן פרס הנובל יוהנס שטארק [ויקיפדיה]. עם עליית הנאצים הם ניסו בהצלחה רבה למדי לטר את הפיזיקה בגרמניה לא רק ממדענים יהודיים אלא גם מכל התאוריות שלהם. שטארק הצליח לקבל מהשלטונות הנאצים סמכות על כל תחום הפיזיקה והרפואה. הייזנברג עסק בתחום מחקר שנראה בעיני לנארד ושטארק כמדע יהודי. הם כינו אותו „יהודי לבן״. אבל מה שהם לא ידעו הוא שהייזנברג לא היה סתם ארי טהור, הוא גם היה חבר ילדות של הימלר. אמו של הייזנברג התקשרה לאימו של הימלר וביקשה שירשו לבנה להמשיך במחקריו. הייזנברג הורשה להמשיך במחקריו ובהמשך ההנהגה הנאצית התעלמה בעיקרה משטארק ולנארד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה איך מחשבים את האנרגיה הצפויה בביקוע מבלי להתחשב בהפרשי המסות בין המקור לבין התוצרים שלו1, אבל זה לא ויכוח כל כך עקרוני, אפשר להחליט לסיים אותו. 1 וודאי כשאין לך מודל טוב של הכח הגרעיני החזק, בטח לא אז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלמלא היינו מדברים על מה שאנו מדברים, היה אפשר לומר "מצחיק" על הנאציזם הסוציאליסטי ועל הייזנברג היהודי. הייזנברג ממש לא היה נאצי וזאת גם מבלי להיות יהודי. הוא היה סתם מדען א-פוליטי כמו רוב המדענים הלא היהודים. יש לי 2 אנקדוטות משעשעות הקשורות לכאן. א. מאקס פלאנק (עוד פיזיקאי גרמני גדול ולא יהודי), ניסה בשנות ה-30 לשכנע פיזיקאים גרמניים צעירים ולא יהודים להישאר לעבוד בגרמניה ולא לברוח לארה"ב וכדומה, כדי לשמור את המקומות הטובים בחו"ל לפיזיקאים היהודיים הנרדפים. הדגמה יפה של האמרה על הדרך לגיהינום הרצופה בכוונות טובות. ב. נראה שאחד המקרים הממוזלים שקרו לעולמנו הוא שהגרמנים דווקא כן טעו בחישוב כמות החומר שהופכת לאנרגיה בפיצוץ אטומי והבעייה לא היתה קשורה לאי ידיעה של נוסחת איינשטיין. החישוב הקריטי הוא הרבה יותר מסובך והוא נוגע למשקל החומר הרדיואקטיבי שנדרש כדי ליזום תגובת שרשרת ספונטנית. הייזנברג וחבריו טעו בערך ב-2 אפסים בחישוב הזה וכך יצא להם במקום כמה עשרות קילוגרמים, פצצה של כמה טונות, מה שהופך אותה ללא כל כך מעשית. אני חושב שהטעות הזאת, היא שגרמה לנאצים לאבד פוקוס בעניין האטומי ולא סלידתם מ"פיזיקה יהודית". בכלל אבי פצצת האטום הנאצית יכל להיות לצורך העניין אוטו האן (עוד מדען גרמני גדול ולא יהודי) ולא איינשטיין. איינשטיין עצמו מעולם לא השתתף בשום עבודה הקשורה לנשק אטומי וברבות הימים ניחם על חלקו בעניין והפך למתנגד מוחלט של הנשק גרעיני. חלקו של איינשטיין בעניין היה חתימתו על המכתב המפורסם של הפיזיקאי האמריקני-הונגרי-יהודי ליאו סילארד לנשיא רוזבלט בעניין זה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |