|
||||
|
||||
הסבר ונמק. אמירה פסקנית שכזו איננה מועילה לדיון. הפסיקות של רות באדר גינזבורג שונות למדי מאלה של אנטונין סקאליה, ובאורח פלא - באופן התואם את אידאולוגיות הממשלים שמינו אותם. בכלל, כאשר יש פסיקה שנויה במחלוקת, העיתונות טורחת לציין את הממשל הממנה. יש כמובן חריגות והפתעות, אבל ככלל, מינויים דמוקרטיים יתמכו יותר בזכויות עובדים ונשים. מינויים רפובליקנים - בזכויות המדינות ותאגידים. אגב, אינני טוענת שהמודל האמריקאי מתאים למצב החוקתי בארץ, אך בעניין היצוג של מגוון הדעות הלגיטימיות בציבור, הוא מוצלח יותר מהמודל הישראלי. |
|
||||
|
||||
1. אין פסקנות במשפט המתחיל ב"אני חושב". 2. יש פסקנות [תוקפנית] במשפט המתחיל ב"הסבר ונמק". 3. אין עוררין ששופטים שונים פוסקים בצורה שונה בסוגיות שונות. זה דבר לא ייחודי לא לארה"ב ולא לישראל. 4. למודל האמריקאי לבחירת שופטי בימ"ש העליון קשה להשיג את השאיפה כך שרוחו תהיה תואמת להלכי הרוח האידאולוגיים בציבור (ולחדד, באותו מובן אליו דב מתכוון בפתיחת הפתיל הזה). סיבה אחת פשוטה היא תזמון בחירת השופטים לעומת זמני הבחירות. |
|
||||
|
||||
למה אתה דורש תאימות להלכי רוח? הבקשה היא קרבה לגישות אידאולוגיות. לא לאיזו רוח חולפת, אלא לתפישת עולם. בכך המודל הישראלי, שמאפשר שכפול של שופטים ליברלים אשכנזיים הבוחרים את מחליפיהם לאורך דורות, גרוע מן המודל האמריקאי. |
|
||||
|
||||
בא נעשה סדר. הפתיל התחיל בדרישה/טענה של דב שהרכב ביהמ"ש יתאים להלכי הרוח בציבור, ואתה טענתה שהשיטה האמריקאית מתאימה לדרישה הזו. דעתי היתה שהמודל האמריקאי מתקשה לעמוד בדרישה הזו, מכמה סיבות והראשונה היא הפער בתיזמון בין הבחירות לבין מינויי שופטי העליון בארה"ב. למשל, כיצד משתקפות הגישות האידאולוגיות הרווחות בציבור האמריקאי? האם זה דרך תוצאות הבחירות לנשיאות - אחת לארבע שנים, או שמא בהרכב בתי הנבחרים - בחירות אחת לשנה. כיצד מיוצגות הגישות האידאולוגיות בתקופה בה מכהנים נשיא/ה (בע"ה) וקונגרס/סנט לעומתיים (משני מפלגות שונות)? מה קורה לו בוש היה צריך למנות שופט עליון בתקופת כהונתו הראשונה? (רוב קולות הבוחרים הלכו לגור, שלא נבחר). בנוסף, אתה כגם מערבב מין שבאינו מינו. בשעה שאתה דורש מודל הבוחר שופטים המתאימים לגישות אידאולוגיות [הרווחות בציבור], אתה דורש באותה נשימה שיבחרו שופטים המתאימים למרקם הגנטי שלהם (אשכנזים/ספרדים). בארה"ב, עכש"י, הוויכוח העיקרי איננו ביןן שופטים שמרנים לפרוגרסיביים (כולם ליברלים בהגדרה, אגב), אלא בין תפיסה מילולית על החוקה לתפיסה פרשנית שלה. השאלה כמובן היא עד כמה המודל הישראלי שונה מהאמריקאי, למעט עדות המועמד בפני וועדת הסנט בישיבה פתוחה לציבור. הרוב הפוליטי בוועדה לבחירת שופטים הישראלית יכול להכריע מי יתמנה. בהרכבה הנכחי יש רוב לפוליטיקאים ימנים (וזה לדעתי, שורש העניין הישראלי בהרכב שופטי העליון). |
|
||||
|
||||
In the current system both "sides" have veto power.
|
|
||||
|
||||
איך זה מסתדר עם הידיעה הזו? |
|
||||
|
||||
מה הבעיה? |
|
||||
|
||||
לצערנו הרב יש מתאם בין מוצא לבין מעמד חברתי ולבין תפישת עולם. וכבר מארקס זצוק''ל עמד על כך. אתה חוזר לבעיית תזמון של שנים בודדות, ומזכיר את שבריר האחוז של גור לעומת בוש, בעוד אני מדגישה תהליכים היסטוריים ארוכים יותר. אם הציבור האמריקאי יראה בסוגיית ההפלות נושא חשוב, הוא יבחר נציגים ונשיאים שיעלו את הנושא בדיון הציבורי הפתוח בעניין המועמד לשיפוט. בארה''ב יש עימות ויש דיון, וטיעונים אידאולוגים (וכן המוצא האתני) משפיעים על המינוי. בארץ - יוק. |
|
||||
|
||||
שבריר האחוז בו בוש הפסיד את קולת הציבור ועדיין נבחר בדיוק מדגיש את הקושי אותו העלתי. איך בדיוק במצב כזה ניתן לקיים הרכב שופטים המשקף את מה שהציבור האמריקאי חושב בנושא הפלות לשיטתך? |
|
||||
|
||||
נושא ההפלות לא צץ במרחב הציבורי בשנת 2000, הוא משפיע על תבניות הצבעה (ובחירת שופטים) במשך עשורים ארוכים. מדוע כמעט-שוויון בבחירות ספציפיות לנשיאות רלווינטיות לעניין? העובדה שבוש נבחר בזכות ניידר שימשה כאות אזהרה לממשלו, שלא "לקחת את כל הקופה" כפי שמתירה החוקה, והרי לך מקרה בו התפלגות הקולות משפיעה על נחישות הממשל במינויים. |
|
||||
|
||||
טוב, אתה מסיט את הדיון לסיבות להפסד/ניצחון בבחירות, דבר שאיננו רלוונטי לדיון. אחת מההשאלות הקרדינליות היא כיצד אתה מביא לדי כך שהרכב ביהמ"ש העליון ישקף את רצון הציבור בנושא הנקודתי של הפלות. מקרה בוש הוא רק אחד ממקרי הבוחן שתיארתי מקודם, והוא מקרה בוחן טוב משום שהוא מחדד לגמרי את הדילמה בפניה אתה ניצב. |
|
||||
|
||||
הצלחתי ללחוץ על עצב כואב בעניין ניידר? ההפלות אינן סתם נושא נקודתי, אלא נושא שעומד בקורלציה רחבה עם נושאים אחרים ועם אלמנטים קבועים של זהות. הרכב בית המשפט אינו נקבע ביום אחד או בידי ממשל אחד, ואין ספק שהוא איננו משקף באופן מושלם את דעות הציבור בכל עניין ועניין. זו גם איננה הכוונה, למרות שאתה חוזר ונלחם באיש קש - איש לא ביקש ייצוג זהה. איזו דילמה חידדת? לא שמתי לב לשתי אלטרנטיבות סותרות. |
|
||||
|
||||
למי אכפת מניידר, ובמיוחד בהקשר הנכחי? הדיון נסב על משהו אחר לגמרי ואיננו ממוקד באישיות כזו או אחרת. ההפלות הן נושא בעל ראות גבוה אבל למעשה כשיקול בחירות מסתבר שמשקלו נוצה ומטה, אצל הבוחרים אוצל הנבחרים. האחרונים מתופפים בתוף ההפלות לפני הבחירות אבל משנבחרו הנושא נזנח. יותר מזה, מהשימועים למועמדים לכס שראיתי לאורך השנים עולה שהמועמדים מסרבים להתחייב מראש כיצד הם יפסקו בשאלה קונקרטית זו או אחרת (למשל הפלות) מסיבות משפטיות ועקרוניות. כך שלא נותר לך אלא לנחש - ובעיקר לקוות - מה הן תחלטנה כשלמשל רו-נגד-ווייד יבוא לפניהם. אתה גם שוכח שישנם דרכים אחרות שניתן להשפיע על הרכב בית המשפט, אחד הידועים (שלא צלחו בסופו של דבר) הוא נסיונו של רוזוולט להרחיב את מספר השופטים כדי לקבל תמיכה בניו-דיל. ועדיין הדילמה בעינה עומדת, ונחזור לסיטואציה של שנת 2000 - באופן כללי אתה יכול להניח שבציבור הבוחרים היה רוב לתפיסת עולם אחת בעוד שלנשיאות נבחר נשיא עם תפיסת עולם אחרת. כיצד המודל האמריקאי לבחירת שופטים יכול להביא לכך שביהמ"ש ישקף את מערך ההשקפות הללו? (וזה לפני שדיברנו בכלל על הרכב בתי הנבחרים שעללוים/עשויים להשתנות משנה לשנה, ולא נגענו בכלל שאלה מה קורה ומהי ההשפעה של 50 בתי המשפט העליונים של המדינות). |
|
||||
|
||||
לדוגמא: ביטול פסק הדין ב2022 ברוב 6 מול 3. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |