 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדובר בנושא ישן ובויכוח ישן, שנחרש שוב ושוב באייל במרוצת השנים. אחזור על עמדותיי בו. אני חושב שבסיס מצויין לדיון יכול להיות מאמרו של המשפטן פרופ' עימנואל גרוס, בזמן ההתנתקות: המחבר נדרש לדעת המיעוט של השופט אדמונד לוי. הוא רואה בה עמדה לגיטימית, ומסביר: "האם ניתן להסביר את ההבדלים השונים בין דעות הרוב והמיעוט בפסק דין זה? התשובה לכך היא כן. המשפט, שלא כמו המדעים המדויקים, אינו מצטיין בכללים הניתנים לניסוח מדויק. ככל שאנו עוסקים בסוגייה משפטית ברמתה היותר עקרונית והיותר מופשטת, למשל בשאלות חוקתיות, בהחלט יתכן כי השופטים בבית המשפט העליון יפרשו את הנורמה החוקתית לפי השקפות עולם ותפישות אידיאולוגיות שונות." כפי שאמרתי בעבר, ככל הנראה בנקודה מסויימת צודק גרוס. השופט אינו מכונה מכנית ואינו יכול לנתק את עצמו מערכים שספג בחינוכו כשהתגבשה זהותו, ומהאידיאולוגיה שבה הוא מחזיק, ואולי לא ייתכן אחרת. אבל גרוס טועה בכך שאינו מכיר בכך שעצם קיומה של העובדה הזאת ממש מחייב הרכבים מאוזנים של שופטי בית המשפט העליון, במיוחד בשבתם כבג"ץ, ולכן אצלנו, בניגוד למקומות אחרים, כיון שלא מושם דגש על איזון בפרוש קיימת בעייה שבגללה מתעוות הדמוקרטיה. הפסיקה בעניין ההתנתקות היא דוגמה מצויינת. השופטים הצביעו בדיוק כפי שהיו מצביעים במשאל עם וכך התקבלה ההכרעה. משאל עם צריך להיערך בקרב העם ולא בקרב קבוצה קטנה, ואם כבר, לפחות שהקבוצה הזאת תייצג את העם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אמש שודר בערוץ 1 בתוכנית "פוליטיקה" דיון שדן בדיוק בנושא הזה. כאשר חשבתי שוב על העניין ראיתי שיש איזו שהיא החמצה בדברים שכתבתי בתגובתי ובמיוחד בכותרת "ימיני צודק", שנתתי, ודרוש הסבר נוסף. זאת משום שהדיון מדגיש את ההפליה בבחירת השופטים מבחינת מוצאם ומינם1, וזו לא בדיוק הנקודה שחשובה בעיני. בעצם, אפשר להתייחס לנושא ההפלייה משני היבטים. ההיבט הראשון קשור בהפליית אנשים בנושא בחירה למשרות חשובות ששכר וכבוד רב בצדם, ובכך נפגעים אישית אנשים ששייכים למגזר מסויים בכך שאינם יכולים לפתח קריירה ולהתקדם. נקודת המבט הזאת אינה קשורה דווקא בבית המשפט העליון אלא בכל משרה דומה מהבחינות שמניתי (כסף וויוקרה). מבחינת ההיבט הזה אני חושב שאכן צריך לשאוף לכך שלא תהיה אפלייה, אבל, כמובן, בחירת אנשים מוכשרים ומתאימים למשרה יכולה לסתור את השאיפה הזאת, וצריך למצוא איזה שהוא פתרון של פשרה. אבל כשמדובר בבית המשפט העליון ישנו היבט נוסף מיוחד שהוא מה שמטריד אותי, ושבגינו בחרתי להביע את דעתי בתגובה. בית המשפט העליון במיוחד בשבתו כבג"ץ דן בעניינים שנתונים במחלוקת בציבור, ושנקיטת עמדה בעניינם קשורה ברקע אידיאולוגי וחינוך כפי שהסברתי בתגובתי הראשונה2, וכאן חשוב מאד האיזון, כדי שהדמוקרטיה לא תתעוות. מהבחינה הזאת לא ארגיש נפגע בשייך לקבוצת הגברים אם בית המשפט העליון יכיל רק שופטות ממין נקבה או נפגע בשייך לקבוצת האשכנזים אם בית המשפט העליון יכיל רק שופטים ממוצא מזרחי. קשה לי לחשוב על הטיה שיפוטית בפסק הדין בגלל היותם של שופטים שייכים למגזרים אלה. בנושאים שמגיעים לבג"ץ, ככל שאני מנסה לחשוב על כך נושא מוצאו או מינו של השופט אינו יכול להשפיע על הפסיקה. אני רוצה לראות בבית המשפט העליון שופטים כאדמונד לוי לא בגלל שהוא ממוצא כזה או אחר, או בגלל שהוא ממין זכר, אלא בגלל שעמדתו בעניין ההתנתקות, למשל, דומה לעמדה שלי, ולכן הגדלת מספרם של שופטים כאלה תטה את יחס הכוחות בבית המשפט העליון מבחינה אידיאולוגית כך שיתאים יותר למה שרווח בצבור. אמרתי, כשדברתי על ההיבט הראשון, שצריך למצוא פשרה בין היכולת למצוא אנשים מוכשרים ובין מניעת ההפלייה. מבחינת ההיבט השני הפשרה הזאת צריכה ללכת הרבה לכוון מניעת ההפליה גם על חשבון הכישרון וההתאמה המקצועית, כי מדובר כאן באופן ישיר בצדק ודמוקרטיה, ערכים שבשלם ראוי לוותר קצת בנושא המקצועיות. 1 כך זה במאמר של ימיני והחזרה על הדגש הזה גם בתכנית הטלוויזיה גרמה לי לשים לב לנקודה. 2 ולחיזוק דעתי זו קישרתי למאמר של פרופ' עימנואל גרוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יבחר עכשיו נעם סולברג שגר בהתנחלות, או שמע תדרוש מהמועמדים למלא דף עם פרופיל פוליטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או כדעת גדעון לוי, לא יבחר נועם סולברג משום שגר בהתנחלות. (אפשר פשוט להחליט שייבחרו רק גברים אשכנזים בוגרי האוניברסיטה העברית. זה לא בהכרח יוביל להטייה שיפוטית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>יחס הכוחות בבית המשפט העליון מבחינה אידיאולוגית כך שיתאים יותר למה שרווח בצבור האם אחרי כל בחירות יש לערוך שינוי בהרכב ביהמ"ש העליון ושהשינוי יכלול חקירה אידאולוגית של המועמדים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מיד, כי בית המשפט צריך להישאר מודל של שמרנות ויישוב דעת. אבל אפשר לחשוב על שיטה שבה הממשלה רשאית להציג מועמדים חדשים לאישור ועדת המשפטים של הכנסת, ושם על המועמד לתאר את השקפת עולמו בנושאים השנויים במחלוקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודל כזה או אחר, שמיושם בתדירות נמוכה מבחירות, סותר את הרצון לייצוג הדעות הרווחות בציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שהתואר "סותר" מתאים כאן? גם בחירות, שמיושמות בתדירות נמוכה מסקרי דעת קהל, "סותרות" את הרצון לייצוג הדעות הרווחות כרגע בציבור. לא מדובר בדעות הציבור בעיניין קונקרטי זה או אחר, אלא בהשקפות הציבור בדבר זהות המדינה ומשטרה, שאינן מתהפכות חדשות לבקרים. המודל הנוכחי, שבו מינוי השופטים מתבצע במחשכים בהשפעת קבוצות לחץ עלומות, יוצא דופן מבחינת הימנעותו מדיון ציבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא מחדש את מה שדב כתב. עבורו ''דעה אידאולוגית'' מתבטאת ב''אלא בגלל שעמדתו בעניין ההתנתקות, למשל, דומה לעמדה שלי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו אז? ממתי ההגדרה שלו מחייבת אותי? בעיני דב "דעה אידאולוגית" נוגעת רק לשאלה יו"ש כן/לא. הוא לא יכול לדמיין אידאולוגיה שמתבטאת יותר בקרב נשים או מזרחיים. אבל גם לשיטתו, לו היו יותר דתיים/מסורתיים/מזרחיים/לאומיים בבית המשפט, ביחס הדומה יותר לאוכלוסיה, הסיכוי לפסיקות "שמאלניות" היה פוחת. בקיצור, לא מובן לי לאן אתה חותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם המשפט הראשון שלך. ולכן, אני מנסה לברר איך דב מתכוון ש''יחס הכוחות בבית המשפט העליון מבחינה אידיאולוגית יתאים יותר למה שרווח בצבור''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתאים *יותר*. לא "יתאים מיד ובדיוק". המודל האמריקאי, שהזכרתי לעיל, ממלא את התנאי הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהמודל האמריקאי מתאים לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר ונמק. אמירה פסקנית שכזו איננה מועילה לדיון. הפסיקות של רות באדר גינזבורג שונות למדי מאלה של אנטונין סקאליה, ובאורח פלא - באופן התואם את אידאולוגיות הממשלים שמינו אותם. בכלל, כאשר יש פסיקה שנויה במחלוקת, העיתונות טורחת לציין את הממשל הממנה. יש כמובן חריגות והפתעות, אבל ככלל, מינויים דמוקרטיים יתמכו יותר בזכויות עובדים ונשים. מינויים רפובליקנים - בזכויות המדינות ותאגידים. אגב, אינני טוענת שהמודל האמריקאי מתאים למצב החוקתי בארץ, אך בעניין היצוג של מגוון הדעות הלגיטימיות בציבור, הוא מוצלח יותר מהמודל הישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אין פסקנות במשפט המתחיל ב"אני חושב". 2. יש פסקנות [תוקפנית] במשפט המתחיל ב"הסבר ונמק". 3. אין עוררין ששופטים שונים פוסקים בצורה שונה בסוגיות שונות. זה דבר לא ייחודי לא לארה"ב ולא לישראל. 4. למודל האמריקאי לבחירת שופטי בימ"ש העליון קשה להשיג את השאיפה כך שרוחו תהיה תואמת להלכי הרוח האידאולוגיים בציבור (ולחדד, באותו מובן אליו דב מתכוון בפתיחת הפתיל הזה). סיבה אחת פשוטה היא תזמון בחירת השופטים לעומת זמני הבחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה דורש תאימות להלכי רוח? הבקשה היא קרבה לגישות אידאולוגיות. לא לאיזו רוח חולפת, אלא לתפישת עולם. בכך המודל הישראלי, שמאפשר שכפול של שופטים ליברלים אשכנזיים הבוחרים את מחליפיהם לאורך דורות, גרוע מן המודל האמריקאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בא נעשה סדר. הפתיל התחיל בדרישה/טענה של דב שהרכב ביהמ"ש יתאים להלכי הרוח בציבור, ואתה טענתה שהשיטה האמריקאית מתאימה לדרישה הזו. דעתי היתה שהמודל האמריקאי מתקשה לעמוד בדרישה הזו, מכמה סיבות והראשונה היא הפער בתיזמון בין הבחירות לבין מינויי שופטי העליון בארה"ב. למשל, כיצד משתקפות הגישות האידאולוגיות הרווחות בציבור האמריקאי? האם זה דרך תוצאות הבחירות לנשיאות - אחת לארבע שנים, או שמא בהרכב בתי הנבחרים - בחירות אחת לשנה. כיצד מיוצגות הגישות האידאולוגיות בתקופה בה מכהנים נשיא/ה (בע"ה) וקונגרס/סנט לעומתיים (משני מפלגות שונות)? מה קורה לו בוש היה צריך למנות שופט עליון בתקופת כהונתו הראשונה? (רוב קולות הבוחרים הלכו לגור, שלא נבחר). בנוסף, אתה כגם מערבב מין שבאינו מינו. בשעה שאתה דורש מודל הבוחר שופטים המתאימים לגישות אידאולוגיות [הרווחות בציבור], אתה דורש באותה נשימה שיבחרו שופטים המתאימים למרקם הגנטי שלהם (אשכנזים/ספרדים). בארה"ב, עכש"י, הוויכוח העיקרי איננו ביןן שופטים שמרנים לפרוגרסיביים (כולם ליברלים בהגדרה, אגב), אלא בין תפיסה מילולית על החוקה לתפיסה פרשנית שלה. השאלה כמובן היא עד כמה המודל הישראלי שונה מהאמריקאי, למעט עדות המועמד בפני וועדת הסנט בישיבה פתוחה לציבור. הרוב הפוליטי בוועדה לבחירת שופטים הישראלית יכול להכריע מי יתמנה. בהרכבה הנכחי יש רוב לפוליטיקאים ימנים (וזה לדעתי, שורש העניין הישראלי בהרכב שופטי העליון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
In the current system both "sides" have veto power.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה מסתדר עם הידיעה הזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערנו הרב יש מתאם בין מוצא לבין מעמד חברתי ולבין תפישת עולם. וכבר מארקס זצוק''ל עמד על כך. אתה חוזר לבעיית תזמון של שנים בודדות, ומזכיר את שבריר האחוז של גור לעומת בוש, בעוד אני מדגישה תהליכים היסטוריים ארוכים יותר. אם הציבור האמריקאי יראה בסוגיית ההפלות נושא חשוב, הוא יבחר נציגים ונשיאים שיעלו את הנושא בדיון הציבורי הפתוח בעניין המועמד לשיפוט. בארה''ב יש עימות ויש דיון, וטיעונים אידאולוגים (וכן המוצא האתני) משפיעים על המינוי. בארץ - יוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבריר האחוז בו בוש הפסיד את קולת הציבור ועדיין נבחר בדיוק מדגיש את הקושי אותו העלתי. איך בדיוק במצב כזה ניתן לקיים הרכב שופטים המשקף את מה שהציבור האמריקאי חושב בנושא הפלות לשיטתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נושא ההפלות לא צץ במרחב הציבורי בשנת 2000, הוא משפיע על תבניות הצבעה (ובחירת שופטים) במשך עשורים ארוכים. מדוע כמעט-שוויון בבחירות ספציפיות לנשיאות רלווינטיות לעניין? העובדה שבוש נבחר בזכות ניידר שימשה כאות אזהרה לממשלו, שלא "לקחת את כל הקופה" כפי שמתירה החוקה, והרי לך מקרה בו התפלגות הקולות משפיעה על נחישות הממשל במינויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אתה מסיט את הדיון לסיבות להפסד/ניצחון בבחירות, דבר שאיננו רלוונטי לדיון. אחת מההשאלות הקרדינליות היא כיצד אתה מביא לדי כך שהרכב ביהמ"ש העליון ישקף את רצון הציבור בנושא הנקודתי של הפלות. מקרה בוש הוא רק אחד ממקרי הבוחן שתיארתי מקודם, והוא מקרה בוחן טוב משום שהוא מחדד לגמרי את הדילמה בפניה אתה ניצב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצלחתי ללחוץ על עצב כואב בעניין ניידר? ההפלות אינן סתם נושא נקודתי, אלא נושא שעומד בקורלציה רחבה עם נושאים אחרים ועם אלמנטים קבועים של זהות. הרכב בית המשפט אינו נקבע ביום אחד או בידי ממשל אחד, ואין ספק שהוא איננו משקף באופן מושלם את דעות הציבור בכל עניין ועניין. זו גם איננה הכוונה, למרות שאתה חוזר ונלחם באיש קש - איש לא ביקש ייצוג זהה. איזו דילמה חידדת? לא שמתי לב לשתי אלטרנטיבות סותרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי אכפת מניידר, ובמיוחד בהקשר הנכחי? הדיון נסב על משהו אחר לגמרי ואיננו ממוקד באישיות כזו או אחרת. ההפלות הן נושא בעל ראות גבוה אבל למעשה כשיקול בחירות מסתבר שמשקלו נוצה ומטה, אצל הבוחרים אוצל הנבחרים. האחרונים מתופפים בתוף ההפלות לפני הבחירות אבל משנבחרו הנושא נזנח. יותר מזה, מהשימועים למועמדים לכס שראיתי לאורך השנים עולה שהמועמדים מסרבים להתחייב מראש כיצד הם יפסקו בשאלה קונקרטית זו או אחרת (למשל הפלות) מסיבות משפטיות ועקרוניות. כך שלא נותר לך אלא לנחש - ובעיקר לקוות - מה הן תחלטנה כשלמשל רו-נגד-ווייד יבוא לפניהם. אתה גם שוכח שישנם דרכים אחרות שניתן להשפיע על הרכב בית המשפט, אחד הידועים (שלא צלחו בסופו של דבר) הוא נסיונו של רוזוולט להרחיב את מספר השופטים כדי לקבל תמיכה בניו-דיל. ועדיין הדילמה בעינה עומדת, ונחזור לסיטואציה של שנת 2000 - באופן כללי אתה יכול להניח שבציבור הבוחרים היה רוב לתפיסת עולם אחת בעוד שלנשיאות נבחר נשיא עם תפיסת עולם אחרת. כיצד המודל האמריקאי לבחירת שופטים יכול להביא לכך שביהמ"ש ישקף את מערך ההשקפות הללו? (וזה לפני שדיברנו בכלל על הרכב בתי הנבחרים שעללוים/עשויים להשתנות משנה לשנה, ולא נגענו בכלל שאלה מה קורה ומהי ההשפעה של 50 בתי המשפט העליונים של המדינות). |
|
|
|
|
|
 |
||
|
||||
|
לדוגמא: ביטול פסק הדין ב2022 ברוב 6 מול 3. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שדעה אידיאולוגית נוגעת רק לשאלה יו"ש כן/לא. אם תעיין בתגובתי תמצא שם בנקל את המילה "למשל", וזה אומר שיש עוד עניינים חוץ משאלת ההתנתקות. אבל זה כן נכון שלא מצאתי קוים אידיאולוגיים שמתאימים לנשים דווקא או ליוצאי עדה כזאת או אחרת. אתה מוזמן להצביע על קוים כאלה ע"י דוגמאות. אם תמצא דוגמאות מתאימות אשנה את דעתי בעניין. איני רואה בדעתי זו אידיאולוגיה. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי אידאלים, ואם יש לך בעיה עם זה, אז אני אחליף אותם באידאלים אחרים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 396974 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר טוב תגובה 269585. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |