בתשובה לדב אנשלוביץ, 29/05/20 11:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראת את סעיף 3. א.? "שר לא יקבל שכר או טובת הנאה זולת שכרו שמשלמת לו המדינה" איך אתה מבין את זה? אפשר לבקש מוועדת ההיתרים היתר לחריגה מכללי אשר, כפי שעשו רבים לפני נתניהו. נתניהו מעולם לא ביקש, עד שהיועמ"ש (שקורא את הכללים האלה שונה ממך) הכריח אותו |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כבר עניתי על כך, ואחזור על מה שאמרתי. אחרי שסיפרת בזמנו על כללי אשר שהם כללי אתיקה ששוללים מתנות, חשבתי שהמילה "מתנה" מופיעה שם באופן מפורש, ומשקראתים הסתבר לי שלא כך הוא. "טובת הנאה" אינה מתנה. לעולם לא תשמע מישהו אומר: "בחתונתי קיבלתי מפלוני טובת הנאה בגובה 500 ש"ח" במקום לומר "מתנה בגובה 500 ש"ח". זה משום שטובת הנאה היא תמיד כפי ההגדרה בויקיפדיה: "בתמורה לפעילותו", וזה מציב טובת הנאה במעמד דומה לשוחד. מתנה זה משהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחוק המתנות מופיעה ההגדרה של מתנה בסעיף 1. ""מתנה" – הקניית נכס שלא בתמורה או מתן שירות או טובת הנאה אחרת שלא בתמורה." טובת הנאה שלא בתמורה הנה היא "מתנה". בחוק. אז אולי בכל זאת כל היועצים המשפטיים1 יודעים על מה הם מדברים, כשהם אומרים שהועדה צריכה לדון בבקשה למימון המשפט? ואולי בכל זאת נתניהו היה צריך לדווח על 300 אלף דולר שהוא קיבל? ____ 1 שלומית ברנע פרגו- היועמ"ש במשרד רוה"מ ; יורם רבין – היועמ"ש של משרד מבקר המדינה ; ואביחי מנדלבליט, היועמ"ש בעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהבאת ההגדרה הזאת מתוך חוק המתנות אכן התקלת אותי, אבל זה בגלל שבהגדרה הזאת ישנה סתירה פנימית שמנסחיו מן הסתם לא שם לב אליה, וכדי שלא תהיה סתירה צריך לא להשתמש בהגדרת "מתנה" במלים "טובת הנאה". אפשר לראות זאת גם מתוך הגדרת המושג "טובת הנאה" שמדבר בפרוש על תמורה עבור פעולה של המקבל, וגם מדברי שי ניצן ומנדלבליט עצמם: "לא ניתן לקבוע כי הכספים (מימון המשפט - ד.א.) ייחשבו כמתנה, וגם מתוך הדוגמה שהבאתי קודם: איש לא יאמר "קבלתי לחתונתי מפלוני טובת הנאה בגובה 500 ש"ח ". לו בכללי אשר הם היו מתכוונים גם למתנות הם היו בפשטות מכניסים שם את המילה "מתנה", ועובדה שהיא אינה שם. מנדלבליט ושי ניצן כותבים בהחלטתם בפרוש שלא מדובר במתנה, אבל כן ב"טובת הנאה", ועם זה אני לא מסכים. אמרתי כבר לגבי פסיקות של שופטים, וזה נכון בוודאי לגבי החלטות של אנשי הפרקליטות שבעיני אין הם איזה אור גדול שמאיר לפתע את האמת. אין די בכך שהם אמרו כדי לשכנע אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הסבר מדוע המשפטנים לא אומרים "מתנה". מנדלבליט והשאר אומרים שגם אם מימון המשפט אינו נכלל תחת חוק המתנות בגלל היחסים הקרובים בין נתניהו לבין המממנים, הרי שכללי אשר נועדו להחמיר עם שרים, ושם לא מבחינים בין טובת הנאה אחת לאחרת. האיסור הוא גורף, והועדה תוכל לאשר בקשה לחריגה מהכללים אם הדבר נראה לה מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית. תראה אם דבריו של יורם רובין (היועמ"ש של הועדה במשרד מבקר המדינה) מתוך פרוטוקול ועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה, 17 לדצמבר 2018, יכולים לשפוך אור על העניין: "אין חולק שתרומה כזאת, כדי לממן הוצאות משפט, היא מתנה, השאלה אם היא ניתנת לשר או לסגן השר באשר הוא עובד ציבור או לא באשר הוא עובד ציבור." "השאלה אם הכסף שמתבקש להתקבל מאותם אדונים הוא מתנה אסורה לפי חוק המתנות, קרי כסף שניתן לו ללא תמורה באשר הוא עובד ציבור, היא שאלה לוועדת המתנות המשרדית, לוועדת ההיתרים מכוח חוק המתנות שנמצאת במגרשו של היועץ המשפטי לממשלה, ולא במגרשה של ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה." "השאלה היתה אם חרף העובדה שזוהי ההחלטה של ועדת המתנות ושל היועץ המשפטי לממשלה, האם הדבר נמצא גם בסמכותה של ועדת ההיתרים לפי החלטות ועדת אשר, שנמצאת ליד מבקר המדינה. העמדה של היועץ המשפטי לממשלה הייתה שההחלטה צריכה לעמוד במבחן כפול, זאת אומרת היא צריכה לעמוד במבחן הזה, באופן מצטבר היא צריכה לעבור גם את המסננת של ועדת ההיתרים." "הוא העביר את זה למגרש של ועדת ההיתרים, אל"ף, מתוך השקפה משפטית שזה צריך לעבור גם את המדרגה הזאת, בי"ת, כך נהגו תמיד, גימ"ל, יש כבר לפחות שלושה תקדימים של בקשות מוועדת ההיתרים לעניין של תרומות ספציפיות, חלקן מהתקופה לפני שההחלטות היו מפורסמות ולכן הן מצוינות בהחלטת הוועדה ללא שם." "בהתחלה הם (פרקליטי רוה"מ- אריק) טענו לחוסר סמכות, טענת חוסר הסמכות נדחתה." "עורך דין ויינרוט ז"ל טען שיש בעצם שתי ממלכות נפרדות, ממלכה אחת של חוק המתנות, שהשאלה הזאת נידונה לפי חוק שירות המדינה (מתנות) ונדונה השאלה אם המתנה ניתנת ללא תמורה, אז זו סמכות של ועדת המתנות המשרדית וכדומה, ורק כאשר מדובר באיזה שהיא תרומה או מתת שניתן בתמורה לעבודה או לנסיעה לחו"ל וכיוצא בכך, אז מוסמכת ועדת ההיתרים של משרד מבקר המדינה." "הוועדה קבעה כמה דברים. ראשית, שזו עמדת היועץ המשפטי לממשלה. אמנם הוועדה עצמאית, אבל נתנה משקל לעמדת היועץ המשפטי לממשלה שסבר שיש סמכות. הדבר השני, בשאלת הסמכות ניתן משקל לעובדה שבשלושה מקרים בעבר הוועדה כבר נתנה החלטות שליליות בנושא של גיוס תרומות, זאת אומרת נטען לגופו של עניין, אפשר לומר כבר עכשיו שהיא דחתה במקרה של שלושה שרים, שרים או שרות, ובסופו של דבר הוועדה גם דחתה את הקונסטרוקציה המשפטית שהציגו באי כוח ראש הממשלה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מימון הוצאות משפט דומה יותר למתנה מאשר ל"טובת הנאה", משום שלא ניתן להצביע על איזו שהיא תרומה שקיבל הנותן מהנהנה, ולדעתי כפי שהסברתי מספר פעמים כללי אשר לא עוסקים כלל במתנות. לכן את הציטוט שהבאת מפי מפי יורם רובין "אין חולק שתרומה כזאת, כדי לממן הוצאות משפט, היא מתנה, השאלה אם היא ניתנת לשר או לסגן השר באשר הוא עובד ציבור או לא באשר הוא עובד ציבור" אני מבין ומקבל. וכאן אנו מגיעים בדיוק לאותו דיון שהתנהל בזמנו בקשר לתיק 1000 כאשר שמתי לב למילות החוק: "באשר הוא עובד ציבור". לדעתי זה די ברור שמימון המשפט של נתניהו על ידי בן דודו או חבר קרוב לא עונים על הדרישה הזאת. אין לי ספק שבן דודו או החבר, היו מוכנים לממן את הוצאות המשפט גם לו לא היה נתניהו ראש ממשלה, ונכונותם זו אינה קשורה בתפקידו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עוד יותד משכנע כשזוכרים שאותו בן דוד קשור לעסקת הצוללות והחברה שלו מקבלת רווחים ישירים על כן מהחלטות של ראש הממשלה - שלא היו יכולות להשפיע לו היה מוכר פלאפל, ועדיין בן דוד אהוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להכנס לעבי הקורה (מה אני, זחל של חיפושית?) לדעתי "טובת הנאה" הוא קטגוריה כללית ש"מתנה" הוא אחד מהאלמנטים ששייכים אליה. האם זה יכול להועיל לכם ליישוב המחלוקת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא יכול להועיל לישוב המחלוקת כי זה אמנם מה שאומר אריק אבל אני לא מסכים, ואחזור בקצרה על מה שכתבתי לאריק בעניין הזה. התחלתי בהגדרה בויקיפדיה "טובת הנאה היא הטבה, בכסף, בשווה כסף ולעיתים אף הטבה שלא ניתן לכמת אותה בכסף, שאדם מקבל בתמורה לפעילותו" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המושג ''טובת הנאה'' בהקשר של עובדי ציבור מזכיר לי תמיד את ההרצאות של רבין בזמן ששרת כשגריר, כי אלו היו דוגמה מצוינת לטובת הנאה שמקבל איש ציבור. אבל אצלו היה הרבה מעבר לכך, כי לצורך צבירת טובות ההנאה האלה הוא פתח חשבון לא על שמו אלא על שם אשתו, ולא במקרה, והכספים האלה הוכנסו לחשבון הזה. מאחר שבתקופה ההיא החוק אסר באופן גורף פתיחת חשבון בחו''ל, זוכרים לו רק זאת. אבל העבירה הזאת הייתה רק קצה הקרחון, ועל הקרחון כולו לא דובר אז כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו ביבי היה עושה זאת, לא היה מתפטר או אפילו שוקל להתפטר. ואתה היית מגן עליו כי החוק מאפשר לו להישאר ראש ממשלה. וכל אלה מתגמדים ליד האישומים של ביבי, שלא לדבר על מיליוני הדולרים מעסקת הצוללות המושחתת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והס מלהזכיר את הטענות לגבי פגיעה בבטחון המדינה, על גבול הבגידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא לא נתן הרצאות בהיותו בתפקיד תוך ניצול מעמדו. הוא לא החביא את השכר שקיבל בחשבון סודי על שם אשתו, וגם לא היה עולה על דעתו לעשות זאת, כי הוא אדם ישר. האם אני הייתי מצדיק אותו לו כן עשה זאת? אתה יכול לספר עלי כל מיני דברים שהייתי עושה אילו, וגם אני יכול להחזיר לך באותה מטבע, אבל אין טעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא חשוד בדברים הרבה יותר גרועים. מה כן עשה ומה לא, עוד נראה בבית המשפט. רבין התפטר הרבה לפני המשפט. ________ כן, אני שם לב שאני עונה לתגובה שבה נטען כי נתניהו הוא איש ישר. לא נורא, גם לדיונים על סרטי פנטזיה יש מקום באינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכוונה כתבתי שהוא איש ישר, כי אני נהנה מהגלים שנוצרים בעקבות כך. ואל תפנה אותי למקורות ב''הארץ''. אין לי שום כוונה לשלם כדי לקרוא את השטויות שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא היה שם איזה משהו שמקושר בסוג של מלכוד 22 לתגובה שלך, אז אביא אותו לכאן. החלק האחרון בכתבה מפרט על שקר "עיתוני השמאל" שנאום ההסתה של נתניהו לפני תחילת משפטו. כמעט בגיחוך תוהה הכותב על איזה 'עיתוני שמאל' ברבים מתלונן נתניהו שקשרו מולו, כשחוץ מהחשוד המיידי - זה שדב לא מעונין בשטויות שלו - אין בישראל עיתוני שמאל. כמובן שבמערכת הייחוס הנתניהואית, כל מי שנגדו הוא שמאל, מה שהיה גורם לך להרהר שנתניהו כל כך מחשיב את משקלו העצמי, עד שהוא מכופף את המרחב וכיווניו כדי שיתאימו למטריקות השמאל והימין שלו, משל היה החור השחור העל-מסיבי שכל הגלקסיה מסתובבת סביבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביבי הוא אדם ישר, אך הרצפה אבוי, כל כך עקומה :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא הסתיר את המתנות שמיליקובסקי נתן לו עד שפתאום הכריחו אותו להצהיר הצהרת הון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחצתי בטעות על שליחת התגובה במקום על חזרה לצורך המשך. ואמשיך: ההגדרה הזאת נובעת ממקור המושג הזה שהוא בספרות התלמודית, ואם תחפש שם תמצא שטובת הנאה תמיד היא בתמורה למעשה מסוים של מקבלה. לכן אם מישהו יגיד "קבלתי מפלוני טובת הנאה בסך 500 ש"ח", זה יישמע ממש צורם כי זה לא זה. כללי וועדת אשר עוסקים בעבודה נוספת ובטובות הנאה שיכולות להיות או סוג של עבודה נוספת או שוחד כי יש כאן תמורה שעל המקבל לעשות בתמורה. המילה "מתנה" לא מופיעה בכללי וועדת אשר, ולא במקרה. אריק קצת התקיל אותי כשציטט מתוך חוק המתנות הגדרה לפיה מתנה היא טובת הנאה שלא ניתן תמורתה דבר, אבל על כך אמרתי שבניסוח יש סתירה פנימית כי לא ייתכן שמשהו שמתקבל ללא תמורה הוא סוג של משהו שמתקבל עם תמורה, ויש מקום לשינוי ניסוח ההגדרה הזאת בחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו נשמט מתגובתי האחרונה. היה צריך להיות: "קבלתי מפלוני לחתונתי טובת הנאה בסך 500 ש"ח" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך, שאלה קצת אישית, כי אני עוקב מאד בענין אחר הדברים שאתה כותב ואחרי השקפת עולמך. האם בחייך הפרטים אתה נוהג או מרשה לעצמך לנהוג באותו אופן פרשני שאתה מבקש להחיל כאן על ראש הממשלה? אני מניח שכולנו נתקלנו בסיטואציות בחיים בהם ניתן היה לתת לאדם כלשהו ״טובת הנאה״ או ״מתנה״ גם אם התמורה לכך לא הייתה בהכרח מיידית. יתכן ולך לא יצא להתקל בכך וזה בסדר. ואבין גם אם לא תרצה לפרט. אבל התחושה שמנקרת בי ברבים מדיונים מהסוג הזה, היא שאנשים מבקשים להתיר לראש הממשלה דברים שלעולם לא היו מתירים לעצמם, ולעולם לא היו מוכנים להיות איתם למשל במקום עבודתם. אני מוכן להתערב שלו אתה היית למשל פקח בניה, פקיד שומה, עובד ציבור וכו׳ (ואינני יודע במה עסקת או אתה עוסק) לא היית מוכן לקבל ״מתנה״ ככה סתם פתאום. אני גם מוכן להתערב שבחייך הפרטייים אינך נוהג לקבל מתנות על בסיס שוטף מחברים, ואת הבירה ואת היין שלך ואת החולצות שלך אתה רוכש מכספך, והיית מרגיש מוזר מאד גם לקבל ובוודאי לבקש מחבר - יהא קרוב ככל שיהא - לקנות לך דברים כאלו בשוטף. ואם - עם יד על הלב - אתה אינך כזה, מדוע אתה חש צורך להגן בלהט רב על מצב שברור לך שאינו תקין. האם חוסר התקינות עולה לכדי עברות פליליות? את זה יקבע בית המשפט. לכאורה, לשון החוק נותנת לו לדעתי את המרחב לבחון זאת בהבט הפלילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הקישור לא עוסק כלל במתנה אלא במימון הוצאות משפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי שתקרא אותו בכל זאת. תופתע לגלות איך היועמ''ש (וכל העולם חוץ מסניגוריו של נתניהו) מבין את הכללים, ושמימון הוצאות משפט זאת מתנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתוב בדיוק אבל בדיוק ההפך: מנדלביט ופרקליט המדינה, שי ניצן, החליטו שלא ניתן לקבוע כי הכספים ייחשבו כמתנה "לעובד ציבור" אך כי עדיין קיים איסור לפיו "שר לא יקבל שכר או טובת הנאה, זולת שכרו שמשלמת לו המדינה". הם קבעו שמימון הוצאות המשפט נחשב "טובת הנאה", שזו קביעה מוזרה ביותר שלא מתיישבת כלל עם ההגדרה של "טובת הנאה", שמחייבת פעולה שעשה המקבל בתמורה, אבל זה סיפור אחר. זה לא הדבר המעוות היחיד שעשו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מתנה היא לא טובת הנאה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אענה לך בפעם השלישית. לא. בפרוש לא. ה''קטע'' שאתה מביא בתגובה השנייה אינו קשור במתנות אלא בשאלה אם מימון הוצאות משפט על ידי בני משפחה וחברים מהווה ''טובת הנאה''. דעתי היא שלא מדובר בטובת הנאה משום שגם כמו בנושא המתנות חסר כאן אלמנט ה''בתמורה לפעילותו'', וסירובי העבר לבקשת נתניהו מהווים התעללות של המערכת בו. אבל גם אם אני טועה אין מחלוקת על כך שלא מדובר במתנות. אפילו ראשי המאפיה של הפרקליטות שמחפשים שנים כל דרך לסייע לשמאל להדיחו, אומרים זאת בפרוש באופן חד משמעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב ועדת ההיתרים- זו הוועדה שעוסקת בלהתיר לשרים חריגות מכללי אשר- תשמע קטע: אחרי שהיועמ"ש שלח את נתניהו לועדת ההיתרים ביולי 2018, הועדה לא אישרה לו (בסוף נובמבר 2018) שחבריו וקרוביו יממנו לו את הוצאות משפטו. ההחלטה התקבלה על בסיס החלטות קודמות של הוועדה, בהרכבים שונים לאורך השנים, שבאף אחת מהן לא ניתן היתר למימון הוצאות משפט לשר מכהן, ועל בסיס עקרונות שנקבעו במקרים דומים, שעל המבקש למצות קודם את הונו האישי לפני שיפנה למימון מבחוץ. בינואר 2019 הגיש נתניהו בקשה נוספת. אז התברר שנתניהו כבר קיבל 300 אלף דולר ממיליקובסקי, ללא היתר כנדרש, ובמסגרת ההליך גם נחשפה פרשת המניות שמיליקובסקי קנה מנתניהו תמורת 16 מיליון ש"ח ב 2010. הועדה הורתה לנתניהו להחזיר את ה 300 אלף דולר, וב 20 לפברואר דחתה את הבקשה הנוספת. נתניהו פנה לבג"ץ והצדדים <קישור הסכימו במרץ 2019, הסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין של בג"ץ: הועדה הסכימה לשמוע טיעונים בע"פ מצדו של נתניהו בדיון משלים, ונתניהו הסכים להמציא לועדה לבקשתה כל פרטים שיתבקשו על ידה לצורך הדיון המשלים. אז תתן הועדה החלטה חדשה בהתבסס על מכלול הטיעונים, הפרטים והמסמכים שיובאו בפניה. ב 15 לאפריל 2019 פנתה הועדה במכתב לבא כוחו של נתניהו בה דרשה את המידע אודות נכסיו של נתניהו וקשריו העסקיים עם מיליקובסקי, אבל קיבלה התחמקויות. ב 19 למאי הודיעה הועדה כי אם לא תקבל תשובות תוך שבוע, הבקשה תדחה סופית. נתניהו ביקש דחיה נוספת, וקיבל ב 23 למאי דחיה של 30 יום. ב 23 ליוני מאומה לא השתנה1 הועדה לא קיבלה את המידע שביקשה, והיא דחתה סופית את בקשתו להיתר. היועמ"ש הורה לנתניהו להחזיר את ה 300 אלף דולר למיליקובסקי. בינתיים ב 3 ביוני 2019 בחרה הכנסת במתניהו אנגלמן למבקר המדינה. נתניהו קידם את מועמדותו של אנגלמן. "רה"מ שוחח היום עם עשרות ח"כים וביקש מהם להצביע בעד אנגלמן למבקר המדינה וכינס את סיעת הליכוד כדי ליישר קו לפני ההצבעה. זה הסתיים בניצחון גדול". ב 19 ביוני פנה נתניהו למבקר המדינה (הקודם, אנגלמן נכנס לתפקיד רק ב 4 ביולי) כדי שיאשר לו לקבל הלוואה בסך 300 אלף דולר מספנסר פרטרידג' כדי להחזיר את הכסף למיליקובסקי. ב 4 לספטמבר אישר המבקר החדש לנתניהו לקחת את ההלוואה. ביולי 2019, בעת שזומן לדיון הועדה בעניין אחר, תקף מבקר המדינה את חברי הועדה על שחרגו מסמכותם כאשר דרשו מנתניהו להשיב את הכסף למיליקובסקי. בעקבות זאת הודיעו 3 מ 6 חברי הועדה על התפטרותם. באוגוסט 2019 מבקר המדינה החליף את כל חברי ועדת ההיתרים. בינואר השנה הגיש נתניהו בקשה נוספת לוועדה למימון הוצאותיו המשפטיות, על ידי הלוואה בסך 2 מיליון דולר מספנסר פרטרידג'. בפברואר הודיעה הועדה החדשה שתדון בענין. דיון ראשון התקיים לפני שבועיים. _________ 1 רק ההשתנה של נתניהו על פס"ד של בג"ץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במלים אחרות, החונטה דורשת שפוליטיקאי שתופרים לו תיק יעמוד מול מנגנון הפרקליטות עתיר הכח והתקציבים כשהוא עירום ועריה, וחס וחלילה לא יקבל מימון מאנשים שחושבים שהוא זכאי, כדי לגרום לו לפשוט רגל וללחוץ עליו לחתום על עסקת טיעון, שחס וחלילה לא יחמוק ממלתעותיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אחד הפוליטיקאים הכי עשירים בארץ. אם מורידים מהרשימה של 2019 כאלה שהתעשרו לפני שנכנסו לפוליטיקה (בהייטק: בנט, ברקת, בעסקים אחרים: גבאי, בבידור: לפיד, בצבא: גלנט), רואים שלושה אחרים שהרוויחו את כספם לאחר הכניסה לפוליטיקה: נתניהו, חיים כץ ואהוד ברק. אבל אז מתברר שבן דודו נותן לו קצבה חודשית. ומתברר שמעבר לקצבה החודשית הזו, הוא נתן לו מתנה קטנה של מניות בחברה ימית שהניבו רווח מופלא. אם חסר לנתניהו כסף, שימכור את אחד מהבתים שיש לו, או שילווה כסף תמורתו (יש לו גם פנסיה מסודרת). לא חסר לו כסף. הוא פשוט שכח מה זה להוציא כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה פספסת את השורה הזאת בתגובה שלי: "ההחלטה התקבלה על בסיס החלטות קודמות של הוועדה, בהרכבים שונים לאורך השנים, שבאף אחת מהן לא ניתן היתר למימון הוצאות משפט לשר מכהן, ועל בסיס עקרונות שנקבעו במקרים דומים, שעל המבקש למצות קודם את הונו האישי לפני שיפנה למימון מבחוץ." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה הכללים. כוולם יודעים אותם (חוץ מנתניהו, עורכי דינו ודב אנשלוביץ). מצדי, הכללים צריכים להיות ששר שעומד לדין- ההגנה היחידה שהוא יוכל לקבל תהיה מהסנגוריה הציבורית. אולי זה גם יגרום בדרך אגב לשיפור התקציבים של הסנגוריה הציבורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה שרק לאחר שקראתי את המקור אליו הפנית אותי בקשר להחלטת היועץ המשפטי בעניין בקשת נתניהו למימון ההגנה שלו, התברר לי שאלה הכללים, ושבעבר שום שר לא קיבל אישור למימון הגנתו, ואני בספק אם רוב המשתתפים כאן ואולי גם אתה ידעו את זה קודם, לפרשית נתניהו. עכשיו, כשאני יודע את זה, אני תמה על כך מאד. אני חושב שראוי שיהיה בדיוק הפוך. דווקא שרים ראויים לתמיכה כזאת יותר מאחרים, משום שדווקא להם המערכת המשפטית מתנכלת מסיבות ידועות יותר מאשר לאחרים. ראה את מקרי קהלני נאמן ורפול, שתפרו להם תיקים. למי יותר מלהם מגיע לקבל תמיכה כספית לצורך הגנתם? ההסתמכות על כללי וועדת אשר לאיסור על קבלת הכספים למטרה הזאת מקרובי משפחה או אחרים היא שטות מוחלטת. לא מדובר בכלל ב"טובות הנאה" בהן עוסקים כללי אשר. אגב, הציטוט שלי מויקיפדיה שמחייב קיום תמורה ממקבל הכספים, על מנת שאפשר יהיה לקרוא לכך "טובת הנאה" אינו מקרי. מקור המושג הזה הוא בתלמוד, ואם תבדוק תראה שבדיוק לכך הכוונה. מדובר בעצם בעסקת שוחד וכאן לא בכך מדובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> דווקא להם המערכת המשפטית מתנכלת מסיבות ידועות יותר מאשר לאחרים. ראה את מקרי קהלני נאמן ורפול, שתפרו להם תיקים. אתה חושב שקהלני, נאמן ורפול היו צריכים סיוע כספי מחברים כדי להתמודד עם התיקים שתפרו להם? לא שמעתי אותם מתלוננים על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע אם כן או לא היו זקוקים, ואיני יודע אם בקשו, וזה ממש לא מעניין, ולא שייך לעניין. השאלה היא אם לו בקש מישהו מהם עזרה במימון משפטו מאיזה בן משפחה, האם היה בכך איזה שהוא פגם אתי או מוסרי או אפילו פלילי חלילה. אשאל אותך ואנא ענה בכנות. האם לפני שקראת על בקשת נתניהו למימון ועל הסירוב לבקשתו, ידעת ששרים לפניו בקשו וסורבו? האם ידעת שאסור להם לקבל? ולו שאלו אותך קודם האם לדעתך יש בבקשה כזאת בעיה, האם היית משיב שאכן יש? כי לו שאלו אותי לא הייתי בכלל מבין מה הבעיה, ומדוע בכלל מתעוררת שאלה כזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כללי האתיקה שלנו לא נובעים מהיות נתניהו בשלטון ואז אנו בוחרים את כללי האתיקה שיפריעו לו. מפריע לנו שלטון נתניהו בגלל שהוא פועל באופן קונסיסטינטי נגד כללי האתיקה שלנו. מובן מאליו שצריך להתנגד לאיזה ״בן משפחה״ שמזרים מליוני שקלים ודולרים לכיסו של ראש ממשלה. בהרבה מדינות זה כל כך מובן מאליו שיש חוקים ברורים שאוסרים על דברים כאלה. בלי קשר לדיון מה יש או אין בחוק הישראלי, זה מה שראוי ורצוי: אנשי ציבור לא צריכים לקבל שום מתנה, אף פעם. נקודה. לא מתנה ב-50 שקל, לא מתנות ב-700,000 שקל ובטח שלא מענק של 10,000,000 שקל למימון הגנה משפטית. אסור לשים חברי כנסת וממשלה במצב בו הם נהנים מכספים (או שווה ערך כמתנה) שזורמים אליהם מכל מיני בעלי אינטרס. הפוך גוטה, הפוך! זה שקשה להוכיח קשר שוחדי בן הנותן למקבל זה טיעון למה צריך להיות לכך *איסור גורף* (לשם הזהירות, מראית העין וטוהר המידות) ולא טיעון לזה שצריך לאפשר את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש אצלנו כללי אתיקה שמונעים מימון משפט של שר על ידי קרוב משפחה או חבר, אנא הציגם. אי אפשר להסיק דבר כזה מכללי אשר, ובמקרה של נתניהו מדובר בפרשנות מעוותת של ניצן ומנדלבליט של כללי אשר. בהחלטתם הם לא מסתמכים על אילו שהם כללים ממקור אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכוונה הבאתי כדוגמאות את רפול קהלני ונאמן שזוכו בסופו של דבר זיכוי מוחלט. תאר לעצמך שהם היו מבקשים מבן משפחה עזרה במימון הוצאותיהם המשפטיות. האם היית רואה בכך טעם לפגם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- לא ידעתי ששרים לפניו ביקשו וסורבו. לא ידעתי גם שהשר שטייניץ ביקש היתר מהועדה לקבל תמלוגים על ספריו בסך 663 ש"ח. לא 663 אלף ש"ח- 663 ש"ח בודדים. - לו ביקש מישהו מהם עזרה מבן משפחה, חזקה עליו מבחינתי שאין לו איך לממן בעצמו, ולא הייתי רואה בכך טעם לפגם. יש בכך הרבה טעם לפגם כאשר: א. לשר יש מספיק אמצעים לממן את הגנתו בעצמו ב. הוא מבקש מימון ממישהו שהיה איתו בקשרים עסקיים. ג. שהוא לא מדווח על כספים שקיבל. - בכל מקרה אלו הכללים. אילו אתה או אני היינו שרים היינו יודעים אותם. יש יועצים משפטיים למשרדים שאומרים לשר מה מותר לו ומה אסור לו. נתניהו לא ינוקא. יש לו קילומטרז' רציני כחבר ממשלה. חזקה עליו שהוא יודע את הכללים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקחת את השאלה הראשונה שלי למחוזות שכלל לא התכוונתי אליהם בשאלי אותה. כוונתי הייתה זאת: אתה מתאר מצב שבו מובן מאליו שלשר אסור לקבל מימון עבור משפטו אפילו מבן משפחה, ודבר כה פשוט, לכאורה, כל אדם צריך להבין זאת בעצמו. הידיעה שלכל ידוע ששרים בקשו בעבר וסורבו, אמורה לחזק את ההבחנה הזאת. לי הדבר הזה לא מובן מאליו, אך לו ידעתי ששרים בקשו בעבר וסרבו, הייתי לפחות יודע שאלה הכללים. לגבי שלושת תשובותיך לשאלתי השנייה, אני מניח שאתה חושב שהכללים האלה לא חלים על סתם אדם שאינו שר או עובד ציבור. ולא ברור לי כלל למה צריך להיות הבדל. השאלה אם נתניהו כן ידע או לא ידע, היא נושא אחר, שלא בו אני דן כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, הכללים האלה לא חלים על סתם אדם. לעובדי ציבור יש מגבלות שלא חלות על אחד האדם, ולשרים יש מגבלות נוספות שלא חלות על סתם עובד ציבור. אם לא ברור לך למה צריך להיות הבדל, לא אני האיש שיאיר את עיניך. נסה את פרופ' אסא כשר. העובדה היא שבפועל יש הבדל. לי לא ברור למה חייבים לעצור בתמרור עצור אפילו אם אין אף אחד שצריך לתת לו זכות קדימה. להבדיל ממך, אני אגיד שמי שלא עוצר בתמרור עצור הוא עבריין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין מתשובתך שלא ברור לך מאליו למה בעניין הספציפי הזה צריך להיות הבדל, ולכן אתה מפנה אותי לפרופסור. העניין הוא שכל מי שמבין עברית אמור לדעת שכללי אשר אינם חלים על המקרה הזה, משום שלא מדובר ב"טובת הנאה" ברורה, וכפי שאמרתי הפרשנות של מנדלבליט ושי ניצן היא פרשנות לא נכונה. אשר לבקשת ההיתר של שטייניץ, זו דוגמה מצוינת למה שכן כתוב בכללי אשר. מדובר שם בפרוש על שכר מעבודה נוספת, (וגם על "טובת הנאה" שגם בה מדובר על גמול ממעשה). אם רבין קיבל שכר על הרצאות, מדובר לא רק בניצול מעמדו כדי להכניס כסף לכיסו. עצם העבודה הנוספת היא עבירה על כללי האתיקה של וועדת אשר. בכללי אשר לא מדברים על סכומים מתחתם מותר ומעליהם אסור אלא על הסיבה שבגללה התקבלו הכספים, והסכומים ששטייניץ ביקש עליהם היתר מתאימים לסיבה, וגובהם אינו משנה שום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הבנת לא נכון. לי ברור למה צריך להיות הבדל בין שר לעמך, אבל אם בכל התכתובת בינינו לא הצלחתי להסביר לך אז כדאי שאפנה אותך למומחים גדולים ממני. ולא אפנה אותך למשפטנים, כי הרי הם שמאלנים כולם, אלא לפרופ' כשר שהיה חבר בועדת שמגר שממשלת אולמרט מינתה להכין כללי אתיקה לשרים (ולא אימצה את המלצות הועדה, כי אולמרט היה מושחת). אני אנסה בפעם האחרונה ואשאל אותך כך- שר התקשורת הוא חובב יין. חבר שלו, שהוא גם חבר מרכז המפלגה שלו, מביא לו במתנה מקרר יינות. לא הפשוט ב 800 ש"ח ולא הכי יקר ב 40,000 ש"ח, אלק באמצע, ב 10,000 ש"ח. החבר הזה היה גם שותף עסקי של שר התקשורת, לפני שזה הפך לחבר ממשלה, בחברה בענף התקשורת. שניהם מכרו מזמן את המניות שלהם באותה חברה, אלא שהחבר הזה מכר את מניותיו לאחיו דווקא. האם שר התקשורת צריך לשאול מישהו האם הוא בניגוד עניינים כשהוא מקבל את המתנה או לא? וסליחה שבאותה תגובה אני עונה לדבר נוסף- אתה אומר שכללי אשר מדברים על הסיבה שבגינה התקבלו הכספים. לא ראיתי דבר כזה. אתה יכול להפנות אותי לסעיף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על השאלה עם הדוגמה המסובכת לא אענה, כי בקריאת אמצע הדוגמה כבר שכחתי את תחילתה, ולבסוף לא הבנתי כלל מה קורה שם. אשר לשאלתך בסוף. כללי אשר מדברים על ''טובת הנאה'' והסברתי מספר פעמים שבהגדרתם מופיעה פעולה של המקבל בתמורה, ולכן מיותר שיהיה הסבר נוסף. זה כאילו שמישהו אמר שבגן החיות יש פיל, ואתה שואל אותו אם הוא אמר בפרוש שהיה בגן החיות חדק של פיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשון משפטית (להלן:"עורכדינית") היא לא בדיוק כמו השפה העברית. היא משתמשת לרוב באותן מלים אך המשמעות שנטענת בהן פעמים רבות שונה. לדוגמה, הביטוי המשפטי "האדם הסביר" בעורכדינית לא כל כך מתאים למה שאתה ואני נקרא "אדם סביר" בעברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עורכדינית. זה אהרנברקית. בלשון החוק, ''האדם הסביר'' הוא אכן האדם הסביר. זה רק ברק המושחת שעיוות את הביטוי והפך אותו ל''האדם שדעתו כדעתי''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לשאלה הראשונה שאותה לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאפו! הבעיה היא שכדי לתפוס את הצלופחים החלקלקים צריך לספר סיפור ארוך. חופרים וחופרים ומושכים קצוות חוט עד שמשהו עולה. וגם אז לא תמיד מצליחים (ליברמן). נדירים המקרים שמוצאים עדות ישירה שמציגה את ידו של הגנב בתוך צנצנת העוגיות. אלמלא התהפכה עליו שולה זקן- אולמרט היה יוצא זכאי. כללי אשר נולדו כדי למנוע מראש ניגוד עניינים, ואף מראית עין של ניגוד עניינים, אצל חברי ממשלה. אם לא ימסרו פרטים אודות המתנות שהם מקבלים, איך נדע אם יש או אין בקבלת המתנה משום ניגוד עניינים, או מראית עין של ניגוד עניינים? כאשר מיליקובסקי תורם לנתניהו מיליונים, חשוב מאוד לדעת אילו יחסים עסקיים היו ביניהם. עם המידע הזה הועדה תוכל לאשר או לדחות את הבקשה. אם היו ביניהם יחסים עסקיים נרחבים ומתמשכים- זה לא משנה בכלל שהם בני דודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אעיר לגבי אולמרט ושולה זקן שנראה לי שאתה טועה בעובדות. אני זוכר שפורסם שהשופט רוזן אמר בפרוש שהיה מרשיע את אולמרט גם ללא עדותה של שולה זקן. הוא אמר שאין לו צורך בה לשם ההרשעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסופו של דבר מתוך אחת עשר חקירות פליליות נגדו, בכולן חשבה המשטרה שיש מספיק ראיות להעמיד לדין, יצא אולמרט אשם רק בשלוש. זה לא אחוז הצלחה גבוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השופט רוזן היה שופט מחוזי, וכאשר התקבלה ההכרעה בעליון בעניין השוחד הגדול - אולמרט יצא זכאי - הוא זכה לביקורת עקיפה ע"י השופט עמית והשופט הנדל (או לפחות זאת פרשנות סבירה של מה שנכתב בהכרעת הדין). הנדל: "על בית המשפט לזכך את הראיה מהשמועה. עליו להעמיק בראיות ולנסות ככל שניתן למצוא בהן עיגון לנרטיב שונה, המתיישב עם חפות הנאשם. בעיקר - בית המשפט חייב בכל עת להזהיר את עצמו שלא לבסס הרשעה על סמך תחושות או חשדות, אפילו אינם מבוטלים. הרשעה על יסוד ראיות נסיבתיות מחייבת זהירות כפולה ומכופלת. בבוא השופט להכריע בשאלה האם הכוס חצי מלאה או חצי ריקה, חייב הוא לנקוט עמדה ולהדגיש את החלק החסר. אם הכוס אינה מלאה, ואפילו תהיה כמעט מלאה - עליו לזכות מחמת הספק"." והעיר על כך שכ"ג: "דבר דבור על אפניו, ושומה על בית המשפט לתת לחזקת החפות משקל גדול ביותר. משפט הציבור, לעומת זאת, יכול וצריך להיות קצת פחות פורמלי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין חוות הדעת שלך על בית המשפט העליון, אולי היה הצדק עמו במקרה הזה, אבל בהמון מקרים הוא לא מתחשב כלל בחזקת החפות, המקרה שאותי אישית הוא בין המזעזעים ביותר הוא המקרה של סולימאן אל עובייד שעליו מדבר פלדמן בראיון עם אילנה דיין (מומלץ לצפות בראיון כולו, כדי ללמוד משהו על עולם "שלטון החוק"). פלדמן אומר בקשר לפרשיה הזאת: "הפרקליטות שיקרה. בית המשפט שיקר. בית המשפט העליון שיקר". נדמה לי שציטטתי כאן פעם את פסק הדין של חשין בערעור. כשראיתי זאת היה קשה לי להאמין שאפשר לכתוב שטויות כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בקי מספיק בכל הפרשיה, אבל עיינתי כעת ב<קישור לhttps://www.toledano.co.il/%D7%9E%D7%97-8498-13-%D7%A... דחיית הבקשה למשפט חוזר> ולפיה, הטענה שלך פיה בית המשפט <קישור לא מתחשב כלל> בחזקת החפות רחוקה מהמציאות. אולי הוא מעניק יותר מדי משקל להודאות (אני יודע שזאת העמדה שלך), אולי הוא עושה זאת מפני שהוא מאמין מדי למשטרה (זאת גם העמדה שלי) שאינה ידועה בהיצמדות לאמת (זאת העמדה של כל אדם שפוי), בטוח שהוא עושה טעויות מפעם לפעם, אבל בחזקת החפות הוא מתחשב בהחלט. אגב, חלק לא מבוטל מהסכמי הטיעון שהם בעיני מכת מדינה נעוץ גם באותה התחשבות של בית המשפט, מה שנקרא בפי הפרקליטוּת "קושי ראייתי", אבל זה נושא לדיון אחר. גם אני לא חושב שדברי חשין בנימוקים להרשעה מרשימים מדי - אף פעם לא אהבתי את הסגנון הפומפוזי שלו - אבל אני מרשה לעצמי לנחש שלא קראת את כל 133 העמודים של הכרעת הדין לפני שהחלטת שזאת דוגמא אחת מתוך "המון מקרים" בהם... מכל מקום, ממש משובב נפש לראות אותך מסתמך על אביגדור פלדמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהשארת את המילה "קישור" יתומה ללא כתובת אחריה יותר מפעם (פעמיים). אתה צודק בניחוש שאכן לא קראתי את כל פסק הדין ובעצם גם לא את כל דבריו של חשין, והתכוונתי אך ורק לסעיף 10 בשבח "מלכת הראיות". אבל בזמנו עקבתי אחר המקרה הזה ופקפקתי באשמת הנאשם עוד לפני שמצאו את הגופה במקום אחר, אפילו לא קרוב לזה שמסר בהודאתו. כזכור למרות זה האשימו אותו על סמך הודאתו. אני מסתמך הרבה פעמים על אביגדור פלדמן, בקשר לכל מיני דברים, ובוודאי עדותו מתוך מה שקורה שם אי אפשר להתעלם ממנה. העובדה שבהשקפותיו הפוליטיות הוא ההיפוך שלי אינה שייכת לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי חזקת החפות, כלל לא ברור לי שהיא אמורה להיות קיימת בערעורים. בערכאה ראשונה הנאשם חף מפשע והתביעה צריכה לשכנע מעבר לספק סביר שהוא אשם. לערעור הוא מגיע כשיש כבר קביעה של בית משפט שהוא אשם; נטל ההוכחה שהקביעה הזו שגויה מוטל על כתפיו, לא על כתפי התביעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת כך? לפי מה שאני מבין, הקביעה של בית המשפט המרשיע היא שאין ספק סביר באשמתו. בערעור נטל ההוכחה עליו, אבל מה שהוא נדרש להוכיח אינו שהוא לא אשם, אלא שיש ספק סביר באשמתו. ואם כך, הוא עדיין נהנה מחזקת החפות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הוא מוכיח שיש ספק סביר באשמתו, הוא הרי לא מביא חומרים חדשים ולא משמיע עדים? הוא צריך לשכנע שהערכאה הנמוכה טעתה. טעתה בפירוש העובדות, טעתה במשקל היחסי שלהן, טעתה בפרשנות החוק - כך או אחרת, האבן שהוא צריך לגלגל היא גדולה יותר. בעבירות חמורות הוא כבר מתחיל לרצות את עונשו עוד לפני שהערעור נשמע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נכון, ועדיין אני חושב שחזקת החפות עומדת. הטעויות של הערכאה הנמוכה שהוא צריך לשכנע בהן צריכות להסתכם בכך שיש ספק סביר באשמתו, לא שסבירות חפותו גדולה מחמישים אחוז, נניח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצלצל לי הגיוני כל כך. חזקת החפות עומדת למי שעומד לדין. אחרי שהורשע- הורשע כבר, וחזקת החפות הסתיימה. הסטטוס שלו השתנה מעומד לדין למורשע, ולא נראה לי שהאפשרות לערער משנה את הסטטוס הזה. אני לא חושב שאדם הוא זכאי כל עוד לא הסתיימו כל ההליכים בעניינו. אם הורשע בערכאה אחת הוא כבר לא זכאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויקפדיה מסכימה אתך ולא אתי ''אשמת אדם, שתדחה את חזקת החפות, היא זו שתוכרע בפסק דין חלוט שלא ניתן עוד לערעור או שהערעור נדחה.'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתפסתי לעניין המילולי של חזקת החפות וסטיתי מהעניין. כמובן שאם לשופטים בערעור יש ספק סביר באשמתו עליהם לזכות אותו, בדיוק כמו בערכאה הקודמת. אני פשוט לא יכול לקרוא לזה ''חזקת החפות''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי את עדותך שאינך מסוגל שכלית להתמודד עם דוגמה שכל העובדות בה מתוארות בפחות ממאה מילים. בכתב האישום נגד נתניהו עשרות אלפי מילים וחומר הראיות לבטח גדול בהרבה. לפי דבריך אין לך היכולת האינטלקטואלית להתמודד עם זה. מכאן שכל דבריך כאן אינם פרי ניתוח שכלתני של המציאות. מה הטעם בכל זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין כללי האתיקה של הוועדה שבה היה חבר פרופסור כשר, איני מכיר ואיני יודע על כך דבר. מה היה כתוב בכללי הוועדה שלדבריך לא התקבלו שקשור לעניין שלנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי הכל, אבל יש שם הרבה הסברים מדוע שר צריך לעמוד באמות מידה גבוהות יותר מאשר סתם עובד ציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טוען אחרת. למשל, לשר, לפי כללי אשר, אסור לעבוד עבודה נוספת ולי מותר, ואפשר לחשוב על יותר מסיבה אחת לכלל זה. הטענה שלי היא שבעניין מימון הגנה משפטית על ידי בן משפחה לא צריך להיות כל הבדל, וזה צריך להיות מותר לכל אחד בלי הבדל דת גזע ומין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא קיבל מימון שוטף עוד הרבה לפני שדובר על משפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו כאן לא בדיון אם נתניהו ישר או לא, אלא בדיוק אם מימון הגנה משפטית על ידי בן משפחה או חבר פסול כשמדובר בשר ומותר כשמדובר בסתם אדם מן השורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא אם אתה שר, והיו לך בעבר קשרים עסקיים נרחבים עם בן הדוד הספציפי הזה. על פרשת המניות לא היינו שומעים לעולם אלמלא הגיש נתניהו את הבקשה לועדת ההיתרים. תראה איזה עולם קטן. מקורב אחד של נתניהו, שייצג אותו בעבר ובין היתר מנהל גם את תיק השקעותיו, מייצג את מיקי גנור, נציג קונצרן טיסנקרופ הגרמני, שמוכר כלי שייט לצה"ל במיליארדים. ומצד שני הבן דוד הנדיב של נתניהו מאמריקה מוכר לטיסנקורפ חמרי גלם באמצעות חברה שהיה בעבר שותף בה עם נתניהו ושהוא קנה ממנו את חלקו בה ברווח אדיר לנתניהו. ונתניהו? הוא מחליט בניגוד לדעת מערכת הבטחון לרכוש עוד כלי שייט מטיסנקורפ, וגם לאשר לטיסנקורפ למכור כלי שייט למצריים. עולם קטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם שטייניץ מבקש תמלוגים מהספרים שכתב לפני כהונתו אז זו לא עבודה נוספת ולא ברור לי למה זה דרוש. אולי מדובר על הספר החדש שלו על מתווה הגז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א-פרופו "לעובדי ציבור יש מגבלות שלא חלות על אחד האדם" לדעתי עובד ציבור שבחקירה משתמש בזכות השתיקה צריך להיות מפוטר עפ"י חוק. עובד ציבור בכיר (שר, ח"כ, שופט, מנכ"ל של משרד ממשלתי וראש עיר) שטוען בחקירה "לא זוכר" לגבי עניינים לא טריוויאליים (לדעתו של בית המשפט העליון) צריך להיות מושעה עד שיפתחו תרופה בדוקה לשיפור הזיכרון, כי מסוכן מדי לתת לסנילים לנהל את המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן כשועדת שמגר המליצה על כללי אתיקה לחברי ממשלה, היתה במסגרת ההצעה חובה לחברי ממשלה לענות היטב לשאלות החוקרים בחקירה פלילית. כמובן שאולמרט גמז את ההמלצות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה נוצר המכתם לגבי החתול ששומר על השמנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי את עצתך לפנות לפרופ' כשר. בתשובה לך בתגובה מאוחרת אמרתי שאיני חולק על כך שעל שרים צריך שיחולו כללי אתיקה יותר מחמירים מאשר על אדם רגיל, למשל הגיוני שלשר יהיה אסור לעבוד עבודה נוספת, כפי שמחייבים כללי אשר. אבל המחלוקת בינינו היא על הפרט אם לשר אסור לקבל עזרה למימון הוצאות משפטו מבן משפחה או חבר, וזאת בדיוק השאלה שהפניתי לכשר באמצעות כתובת האימייל שלו. את האימייל שלחתי שלשום, ומצאתי לנכון לדווח שעד כה לא קבלתי שום תשובה, ואני מניח שכבר לא אקבל. אולי השאלה קשה מידי בשבילו. ואולי פעל לפי הכלל ''והמשכיל בעת ההיא יידום''. הקיצור, עצתך לא הועילה. מכל מקום, אם בכל זאת תגיע תשובה, אפרסם אותה בין אם תתמוך ובין אם לא תתמוך בצד שלי בוויכוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהשאלה הנכונה יותר היא האם אסור לשר לקבל תרומה למימון הוצאות משפט ממישהו שהיה איתו בקשרים עסקיים הדוקים. אם אתה חושב שיש הבדל בין קרוב משפחה או חבר שהיה עם השר בקשרים עסקיים לבין פלוני אחר, אנא הסבר. לפי ועדת ההיתרים (ככל שאני מבין) אסור לשר לקבל מימון להוצאות משפטו בכלל, עד שמיצה קודם כל את מקורותיו האישיים. רק אחרי שהתקיימה הדרישה המוקדמת הזו הוועדה בכלל בודקת את טיב הקשרים של השר עם התורם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היועץ שלי מהבנק מתקשר אלי ובאישורי לאחר המלצתו הוא קונה עבורי מניות של חברה של תשובה, זה אומר שיש לי קשרים עסקיים עם תשובה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מתחכמת. תשובה בגוף השאלה. אם קניתי מניות ב 2 מיליון ש"ח בחברה פרטית שקשורה לאברהם נניקשווילי, ואם נניקשווילי קנה אותן ממני אחר כך ב 16 מיליון ש"ח, הייתי אומר שיש לי קשרים עסקיים איתו, וזה לא משנה אם אברהם נניקשווילי הוא חבר ילדות שלי או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב. ניסיתי להראות שלא הייתה שותפות עסקית בין נתניהו ומילקובסקי, אבל גם כיוון שאני לא ממש מתמצא בפרטים אני מוותר על הניסיון הזה ומוכן להניח שהייתה בעבר שותפות עסקית, ובהנחה הזאת כתבתי את התגובה השנייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתרה מכך, אפילו אם נניח היו לי קשרים עסקיים עם מישהו ובמסגרת העסקים האלה נוצרה ההכרות בינינו, אין שום בעיה שהוא יעזור לי במימון משפט בין אם אני ראש ממשלה ובין אם לא. אני חושב שאתה מפספס לחלוטין את עניין ''טובת ההנאה''. צריך שתהיה פעולה שראש הממשלה עושה לטובת מישהו תוך ניצול מעמדו. אז אסור לו להיעזר באותו איש. אם לא מתקיימים התנאים האלה איני רואה מה הבעיה. ''עסקים'' בעבר זה לא משהו שבו ראש הממשלה פעל לטובת שותפו תוך ניצול מעמדו. הוא עסק בעסקים האלה כדי להרוויח כסף ולא כדי לעשות איזה טובה לשותפו, בוודאי לא טובה שאותה גזל מהמדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם השר עושה פעולה לטובת מישהו שנתן לו טובת הנאה, הרי זה שוחד. חד וחלק. אבל כאן אנחנו לא מדברים על שוחד, אלא על ניגוד עניינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאני מבין את המושג ניגוד עניינים, אבל בדוגמה שלי אני לא מבין מה בינה ובין המושג הזה. אולי נתחיל במישהו שאינו ראש ממשלה. הוא היה ואולי אפילו עדיין שותף לעסקים עם מישהו. האם אסור לשותפו לעזור לו לממן הוצאות משפט מכיסו? היכן כאן ניגוד העניינים? ניגוד העניינים הוא בגלל שהוא ראש ממשלה? איך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כך. לאנשים סתם אין כללי ניגוד עניינים, ולשרים יש. כי הם שרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי אם מדובר רק בשר או בכל אחד כי באמת לא ידעתי מה בדיוק עמדתך, ועל כך ענית. אבל למקרה שזו תהיה תשובתך, שאלת שאלה נוספת, כי מתבקש כאן הסבר. מה ניגוד העניינים? האם לשר מותר להתגלח, או שזה ניגוד עניינים? מה בקבלת התמיכה ממישהו שהיה שותף שלו לעסקים1 הוא ניגוד עניינים? 1 אני לא מדבר על שותפות עסקית בהווה, כי עצם העיסוק בעסקים אסור לשר על פי כללי אשר, ללא קשר לניגוד עניינים אלא מסיבה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במצב האידאלי חוגי ההון וחוגי השלטון מסתובבים במעגלים נפרדים לחלוטין. שרים יקבלו את ההחלטות שלהם אך ורק לטובת המדינה בלי נגיעה אישית. כיוון שבמצב הקיים ההון והשלטון מתחככים זה בזה על בסיס קבוע, קיימים כללי ניגוד עניינים כדי שהשר מראש לא יצטרך להגיע למצב שהוא מחליט בעניין קשור למקורב שלו. לדוגמה- כיוון ששר התקשורת נתניהו והבעלים של מונופול התקשורת בזק אלוביץ הם "חברים", לשר אסור לעסוק בעניינים שקשורים לבזק. דבילי, נכון? הרי בשביל מה יש שר תקשורת אם לא כדי לעסוק בעניינים שקשורים למונופול תקשורת? לא יותר פשוט ששר התקשורת יהיה אחד שאין לו חברים בעמדות כח בתחום? כפי שאני מבין, האיסור על השרים לקבל תרומות הוא גורף כי פרצה קוראת לגנב. כדי שלא יצטרכו לבדוק כל תרומה ותרומה האם לנותן שלה יש עניין בהחלטות השר. בגלל זה הכלל הוא לא לקבל טובות הנאה בכלל, והיוצא מהכלל הוא לבקש חריגה מהכללים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לסכם את העמדות השונות כך: אתה חושב שאסור לשר לקבל מימון להגנתו, בגלל איזה ניגוד עניינים שאיני עומד על טיבו. מנדלבליט ושי ניצן סבורים שעניין ניגוד העניינים טעון בדיקה. פרופ' כשר לא טורח לענות על השאלה אם יש בכך פגם מוסרי או אתי. ואני לא רואה בכך שום בעיה, כל עוד ראש הממשלה לא מיטיב עם האיש שממן אותו על חשבוני (כמשלם מסים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינתי האידאלי הוא שכל תרומה ששר מקבל חייבת להיות אנונימית ומוגבלת בסכום. לא אכפת לי בכלל אם שר יקבל תרומות למימון הגנתו המשפטית במימון המונים אנונימי, כשמקסימום תרומה בודדת מוגבלת ל 10,000 ש"ח. אני רוצה לחזור לעניין "טובת הנאה" ועניין התמורה. הנה סעיפים 293 294 לחוק העונשין (הדגשות שלי): דרכי שוחד 293. אין נפקא מינה בשוחד – (1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת; (2) אם היה בעד עשיה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה; (3) אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל; (4) אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר; (5) אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר; (6) אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסויים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה; (7) אם נלקח על מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על פי תפקידו. הוראות נוספות 294. (א) המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד. (ב) המציע או המבטיח שוחד, אף שנדחה, כמוהו כנותן שוחד. (ג) מי שמועמד לתפקיד אף שעדיין לא הוטל עליו, ומי שהוטל עליו תפקיד אף שעדיין לא התחיל במילויו, כמוהו כממלא את התפקיד. (ד) במשפט על שוחד לא ייזקק בית המשפט לטענה – (1) שהיה פגם או פסול בהטלת התפקיד על הלוקח, במינויו או בבחירתו; (2) שהלוקח לא עשה או אף לא התכוון או לא היה מוסמך או רשאי לעשות את הפעולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני רואה איך המשפטים שהדגשת תומכים בעמדה שלך בוויכוח, וחלקם אף אומר בניסוח אחר בדיוק מה שאמרתי בתגובותיי הקודמות. כך גם הציטוט מדברי הנגבי בתגובתך הנוספת. חוץ מזה כל מה שעשיתי בתגובתי האחרונה הוא סיכום כל העמדות בוויכוח כולל העמדות המנוגדות לדעתי, ואיני מבין איך הסיכום הזה הפיל עלי שוב את אותו וויכוח שחשבתי שמוצה כבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל המטרה של כללי ניגוד העניינים היא למנוע מראש מצב בו צריך לבדוק כל הזמן אם התקיימו התנאים לשוחד או לא, על ידי שמונעים מהשר לקבל שכר וכל טובת הנאה אחרת זולת שכרו שמשלמת לו המדינה. כדי להוכיח שוחד לא חייבים להראות שהתקבלה תמורה, ולכן כדי לא להיות בניגוד עניינים (מה שאינו עבירה פלילית, אבל צריך להיות עבירה אתית) גם לא צריכים לעסוק בתמורה פוטנציאלית. אני לא חושב שקיבלת את עמדתי בעניין זה, ואני לא מבין למה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין אחר: אני מציע שתסתכל על הפגישה בין נתניהו למוזס בעיניים של הסעיפים האלה בחוק. "לא התכוונתי לקיים" - אינה הגנה שהחוק מקבל. "לא יכולתי לעשות/לא עשיתי כלום" - גם אינה הגנה השאלה היחידה היא האם מה שהציע מוזס היה בגדר טובת הנאה. את זה לדעתי לא המשטרה צריכה להחליט, אלא בית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ותודה לכתב משה הנגבי ז"ל שכתב את הדברים בעניינו של אולמרט. עוד הוא כותב שם: "וכך נאמר באחד התקדימים המפורסמים: "המסקנה הבלתי נמנעת מהענקת טובות הנאה אשר חורגות מדבר פעוט המקובל על הבריות, היא שטובת ההנאה ניתנה בעד מילוי התפקיד", כלומר היא בגדר שוחד פלילי." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתרשם שאתה מצליח להישאר רגוע מול כל השפה המכובסת הזאת. כעומק הכח, עומק ניגוד העניינים. אם אני ראש מחלקת הבנייה בעיריית תל אביב, יש לי יכולת השפעה ישירה על *כל* הקבלנים שבונים בתל אביב, *כל* התושבים שגרים בה (או רוצים לגור בה), *כל* הספקים שיש להם איזשהוא קשר לקבלנים וכן הלאה. כשאתה ראש הממשלה של מדינה, נניח ישראל, יש לך השפעה ישירה על *כל* העסקים הבטחוניים והכלכליים של ישראל - מדובר כמובן במאות מיליארדים - בעולם, שזה אומר כל החברות הבטחוניות בעולם1, כל ספקי המשנה שלהם1, והספקים של ספקי המשנה שלהם1, וכלה חברות התוכנה הגדולות שמספקות מערכות הפעלה1, ציוד מחשוב ותוכנות לכל אלה. ואוכל. ובנייה. ועורכי דין. לא ברור לי שנשאר מישהו מחוץ למסננת, ואם נשאר זה לא הרבה. וזה עוד לפני שהזכרנו שיש כפתורים שאם תלחץ עליהם, אתה יכול להפיל את כל הבורסות בעולם בעשרה אחוז ביום. ועל כן, אין איש עסקים בעולם שאין לך ניגוד אינטרסים (שלא לומר שיתוף אינטרסים, שזה אותו דבר) מולם. ככה זה, האצילות מחייבת. זה כמו יחסי מרות בהטרדות מיניות, מוכפל מי אלף. ולכן, אסור לך לקבל מתנות. מאף אחד. בטח לא מתנות גדולות מאנשי עסקים גדולים. זה כל כך פשוט ובהיר כשמש, שעצם זה שמישהו מצליח לגרור אותך לאיזו התפלפלות קטנונית בענין זה כבר אומר שהפסדת. אתה בויכוח האם בלילה יותר חשוך מבבוקר. שיהיה לך בהצלחה. 1 גם אלה שאין לך ביזנס איתם. כי אולי יהיה? ואולי אתה משפיע על התחרות שלהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השפה שלך מכובסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא כתבתי את התגובה הזאת. אני חושב שהאחראים לאתר צריכים למחוק תגובות של מתחזים, ואולי אפילו לא לאפשר להם להמשיך להגיב כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס. מדובר בתגובה ישנה שלי שכן כתבתי. היא משום מה צצה לי עכשיו וחשבתי שנכתבה עכשיו על ידי מתחזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל בסדר, העיקר הבריאות1. 1 אני בדיוק אחרי קבלת מנה שנייה של חיסון. הידד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודיווח מהשטח - מתחם החיסונים די שומם, להערכתי עובד ב-10 אחוז מיכולת התפוקה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני התחסנתי היום חיסון שני (מכבי באצטדיון סמי עופר) וגם אצלי המתחם עבד בקיבולת מאוד נמוכה. שאלתי את האחות והיא לא ידעה להגיד למה. אמרה שהנהלת הקופה תדע למה. בשבת האחרונה הלכתי עם אמא שלי בבוקר לחיסון שני (כללית זבולון) והיה עומס. הניחוש שלי- לא מזמנים מעגל חדש כי נגמרה הקצבת החיסונים, והרוב מכאן והלאה יהיו רק מקבלי חיסון שני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התור הפנוי הראשון לבחור צעיר בכללית הוא בעוד שבוע, בשעה שבחדשות מראים שמתחמי החיסונים שוממים למדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי מי שמגיע עצמאית יתחסן, בלי שום תור. המתחם בגני התערוכה שומם, והיום עברתי גם ליד כיכר רבין - שומם. הפיצו למקורביכם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |