בתשובה לeasy, 06/12/20 23:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שנות השמונים הן גם התקופה שבה אני פיתחתי את טעמי המוזיקלי, והאפקט של זה עלי הפוך מעליך... מכריחים אותי לשמוע ברוב השבתות את תוכנית האייטיז של יובל גנור, שטוחן את אותם מיטב להיטים שוב ושוב, וכבר יש לי תמונה ברורה מאוד מי אצלי נשאר אהוב ואת מי אני לא יכול כבר לשמוע. כל אלה שציינת, את מיטב הלהיטים שלהם אני כבר לא יכול לשמוע (את חלקם - פרינס וגרייסלנד - אשמח בהזדמנות לשמוע בשירים שאינם הלהיטים. את האחרים פחות). יש משום מה כמה מיטב-להיטים שלמרות הכל אני עדיין מאוד אוהב. אני ארשום להלן את אלה שקופצים לי לראש, ואשתדל לא לנמק. 1. מאמא. אני שונא מוות את כל מה שקולינס וג'נסיס עשו אחריו, אבל "מאמא" עצמו הוא ענק, שיר האייטיז הנבחר שלי. 2. The Union of the Sneak. ל"דוראן דוראן" יש אי אלו שירים עם בית מצוין ופזמון גימיקי אווילי (The Reflex). השיר הזה נשאר מצוין לכל ארכו. 3. Electric Avenue. חוץ מזה שבעידן יוטיוב גיליתי שאדי גראנט גם חתיך הורס, ובדמיון שלי המראה שלו לא מתיישב עם הקול שלו. 4. שני הלהיטים של "הנוער המוזיקלי". מה תעשו לי? ברור שהם תוצר תאגידי לא אופטימלי של איזה ז'אנר אותנטי, אבל הם הנציגות היחידה לז'אנר שהגיעה לכאן, ואני לא מצליח להישאר אדיש לגרוב שלהם. (והסטייה הזו שחבורת ילדים שרה שיר אהבה לפצצת מין בוגרת במיוחד, גם זה לא יכול להשאיר אדם אדיש.) 5. על "יקה יקה" חפרתי כאן לא מזמן. 6. אני אוהב גם את המוזיקה של הפדופיל, אבל מכחיש את זה מכל וכל, טפו. 7. אהה... א-הא.... We Fade to Gray. כל מה שמגונה באייטיז, בשיר אחד שפעם אחרי פעם ממיס אותי לשלולית. (זה לא היה ממש נימוקים, נכון?) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאמא - בייחוד בליווי הקליפ - גם מכיל את אחד הרגעים המקריפים והלא צפויים אי פעם, ב-2:14. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ג'נסיס לא נסכים. שיר הפופ האהוב עלי של ג'נסיס הוא Follow you follow me. דוראן דוראן: היה לי את "ריו" על קסטה, ואת אלבום החתונה (שהוא משנות התשעים, ואלבום מצוין בעיני בכלל) על דיסק, אבל את רוב שאר הדברים שלהם לא סבלתי. Save a Prayer- שיר האייטיז הנבחר שלי ובין שירי הפופ האהובים עלי בכלל. על יקה יקה הסכמנו, וגם אני אוהב את We fade to grey. כמו שאומרים בכדורגל- כשזה מתלבש, זה מתלבש. מייקל ג'קסון: חשבתי, מי בשנות השמונים הוציא כזאת כמות של להיטי ענק איכותיים כמו להקת אבבא בשנות השבעים? אני חושב שאין תשובה אחרת חוץ ממייקל ג'קסון. השיר החביב עלי, ואל תצחק, הוא Earth song. כן, צריך להחזיק אותו עטוף בשתי שקיות ניילון כדי שהשמאלץ לא יזל עליך, והבית לא משהו, אבל הפזמון נטול המלים עושה לי את זה בענק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר שמאלץ, ג'קסון ואייטיז, אי אפשר לדלג על המשאפ האולטימטיבי של we are the world, שמהווה טריילר, מראה מקום0, תמצות ובאופן מיידי גם פרודיה עצמית1 על העשור כולו. למרות כל זה, כמה מהכניסות הווקאליות של קולות מזוהים היטב עדיין עושות לי את זה. 0 למי שרוצה אזכור לכמה מהדמויות האייקוניות של העשור. 1 שלא בכוונה תחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה הגירסה הישראלית, פנינה. ואז: ספוף, וספוף על הספוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, נהדר, פה הפארודיה במקום הראשון. יהורם גאון עם זקן היפסטרי, ציפי שביט בתפקיד סינדי לאופר, דני ליטני בתפקיד ברוס ספרינגסטין, מזי כהן בתפקיד טינה טרנר, יפה ושושנה בתפקיד ריי צ'ארלס ובוב דילן, ג'קי מקייטן בתפקיד סטיבי וונדר1, ההוא עם השפם בתפקיד ליונל ריצ'י, ג'רי אקשטיין עושה וילי נלסון ועוד ועוד2. 1 טוב, בעצם שוב מזי כהן 2 איך פספסו את זוהר ארגוב בתפקיד מייקל ג'קסון?3 3 סליחה, לא התאפקתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסרטון ממחיש איך פעם, לא נורא מזמן, כמעט כל הזמרים הישראלים עמדו בדרישה הבסיסית של לדעת לשיר במדויק ועם קול יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לתקן אותך יובל - ממש מזמן. נורא, אני יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם כבר העלית את זה: אני שמעתי לאורך השנים ש'מן הידועות' היא שיוסי בנאי - עם כל היתרונות בהגשה שלו - לא פוגע בול בתווים. האם אוזנייך המוזיקליות מאשרות את השמועה (הה) הזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צוחק, נכון? יוסי בנאי הוא מגדולי הזייפנים שקמו לעם היהודי בארצו, אבל איזה קול ואיזו דיקציה, ואיזו הופעה מרשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקול שלו מבאס אותי. אני נורא רוצה לאהוב אותו בזכות ההופעה והאישיות, אבל בגלל הקול אני פשוט לא נהנה משיריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא נהנה מהזיוף שלו. זיוף מושלם. אגב, אם איני טועה שכחו פה את מרגלית סנעני. זמרת מעולה. השיר ''חומות חימר'' היא יצירת מופת, גרמה לי לצמרמורת במלחמת המיפרץ הראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה רק מאשר בדיוק את מה שאמרתי. עם זאת, בתור הדיוט, יש לך דוגמה ספציפית להדגמת התופעה כדי שגם אוזניי הפחות מאומנות ישתכנעו אחת ולתמיד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה דווקא עם הגבוהים אין לו בעיה, אבל כשיש ירידה פתאומית לנמוך הוא לא מצליח לפגוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאשר בהחלט. הוא הרבה פעמים לא מדייק בגובה הצליל, ולי זה מפריע. אני גם לא מבין מה אנשים מוצאים בשאר ההיבטים של הביצוע המוזיקלי שלו (קול, הגשה, וכו'). אבל יוסי בנאי, בתקופתו, היה יוצא דופן מהבחינה הזאת. הזמר היחיד הנוסף שעולה בדעתי שהוא בן הדור שלו ושגם לא היה מדייק בצלילים, זה שמוליק קראוס. לא הרבה שנים אחרי ''עם אחד עם שיר אחד'' הגיעו שנות התשעים עם המבול של הסינגר-סונגרייטרים מאותגרי התדירות (אסף אמדורסקי, חמי רודנר, נעם רותם, מיכה שטרית, ...), ואחרי בערך עוד עשר שנים הגיע האוטוטיון שפתר את הבעיה, לפחות באולפן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוהב את ההגשה של יוסי בנאי, גם כשהוא לא מדייק בצלילים. לדוגמה, למרות שבסוף הפזמון תצילנה אזניך | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרטים אצל תרצה אתר ודורון הגלילי ז״ל, ותבדל״א חווה אלברשטיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען המגרדים בפדחתם, אציין שידידיה מתכוון לשורה "אז אם שמעת את יוסי בנאי שר, תביני למה הוא שחקן", מתוך שיר של חוה אלברשטיין שדורון הגלילי ציטט באייל כמה פעמים. חווה אלברשטיין היא מקרה מעניין. מצד אחד יש משהו מאד דיקלומי-תיאטרלי בשירה שלה, אבל מצד שני היא זמרת עם דיוק צלילי פנומנלי. אני זוכר שזה בלט לי פעם במיוחד כשהקשבתי לאחד השירים מ"קרוסלה" שבו כל אחד מהמשתתפים שר בתורו בית אחר של השיר, כך שקל להשוות, והיא פשוט נמצאה שתי ליגות מעל האחרים. לצערי אני כבר לא זוכר באיזה שיר זה היה, רק שהוא היה קצת מאתגר, עם כרומטיקה במלודיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל כאין וכאפס לעומת פברוטי המקומי מבצע את "יש בי אהבה". בשביל מה תקעו שם איזו זמרת סוג ב' שמפריעה לו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי הקליפ הייתי בטוח שזה טוביה צפיר. בחיים לא היית משכנע אותי אחרת תגובה 729069 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לך ש-90% מהפברוטי המקומי זה אוטוטיון, כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כרומטיקה במלודיה'' נשמע לי כמו בעייתם של הסובלים מסינסתזיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההבהרה. בחיים לא הייתי מגיע לזה. אני אוהב את השירה שלה, אם כי הביצוע שלה ל"אהבה בת עשרים" נופל בהרבה מזה של יוסי בנאי, כמו כל ביצוע אחר1. השיר המייצג את ההגשה שלה אצלי הוא עץ הכוכבים. היא היתה יכולה להיות זמרת ג'ז נהדרת. _______ 1 על אחת כמה וכמה הצעירים, שהביצועים שלהם לשיר די מגוחכים בעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חשבתי אף פעם מה הביצוע האהוב עלי של אלברשטיין (מוזר, הא?), אבל בשליפה, אני חושב שעוד חוזר הניגון. לא הכל בביצוע מושלם - שינוי גוון הקול במעבר מ"עוד" ל"לך" לא בדיוק יפה, הרי"ש ב"והרררוח", שאם זו בדיחה מכוונת היא היתה צריכה להפסיק שם ולא להמשיך ל"יעברררו הבררקים" - אבל יש שם תחושה, נדירה מאוד אצל אלברשטיין, שהיא לא לגמרי באזור הנוחות שלה, וזה מה שיפה (וגם הולם מאוד את המילים והלחן). | |
|
|
|
|
 |
||
|
||||
|
גרי הלך לבית שאן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהקישור שלך לא היה ברור שגרי אקשטיין < קישור https://m.ynet.co.il/articles/rjswkbiqf הלך לעולמו בגיל 73>. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החג הזה לא שמח במיוחד לאקשטיינים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חזרתי עכשיו מהופעה כפולה של דני סנדרסון ותיסלם. הנוסטלגיה… | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |