בתשובה לג'וד, 22/12/10 10:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרושם הראשוני שלי מקיראת תגובתך היא שלמרות הכחשתך את מתארת דווקא קונספירציה (של סוחרי האומנות, בעיקר). לכן אני מקווה שתוכלי להתייחס לנקודות הבאות: ב. האם הטענה הזו (אומנות פלסטית לא נשפטת ע"י קהל) נכונה? נראה לי שזה הבסיס העיקרי לטענותיך. את מוכנה להרחיב קצת על נקודה זו? ג. גם ציורים מקוריים שווים הרבה יותר מהעתקיהם. למרות שלעניות דעתי בהרבה מקרים אין לכך סיבה טובה. פרוזה, שירה ומוזיקה נמכרים כמעט רק כ"העתקים" (ספרים, אלבומים)1. גם ציורים מקובל למכור כך במידת מה. 1 האם מישהו ירצה לקנות במכירה פומבית את המאסטר של תקליטור מצליח? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין ציור (או צילום מקורי או פסל או מיצג אמנותי) לבין ספרות ומוזיקה היא שהאחרונים הם אמנות משוכפלת ולכן אין צורך לרכוש את המקור שלהם והראשונים הם אמנות של עותק אחד (השיכפולים שלהם אינם האמנות עצמה). בציור חשובים משיכת המיכחול, הצבעים שבחר האמן והצורניות של הקוים. כל זה לא יכול להיות מועבר כהלכה בהעתק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזיקה: ביצועים "חיים" (הופעות, ברחוב, ועוד). לא ברור עד כמה ההקלטה יכולה להיות אמינה (בתאוריה. לאוזן לא רגישה כמו שלי, ההבדל זניח). ג'וד טוענת שהאסתטיקה הרבה פחות חשובה בכל מיני יצירות חדשות. אם זה נכון, יכול להיות שהפרטים העדינים של משיחות המכחול לא ממש חשובות. לחלופין, יכול להיות שפורמט דיגיטלי מתאים יוכל לשחזר אותן בדיוק מספק (רזולוציה מספיק גבוהה, או אולי דווקא פורמט וקטורי מסויים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר. כמובן שזה ידרוש אומן מוצלח, אבל יש העתקים (=זיופים) של יצירות אומנות, שלא ניתן להבדיל בינם לבין המקור. ויש את המקרה של האן פן מיחרן, אמן כושל למדי שהתפרנס ממכירת יצירות מזויפות כאמיתיות. הוא מכר גם לנאצים זיופים, ולאחר המלחמה הואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים, ובמכירת נכסי בקר-נחושת של האומה ההולנדית לאויב. הואיל והעונש על זיוף קל בהרבה מעונש המוות הצפוי על עברה כזו, הודה שהוא בעצם זייפן. ולא זו בלבד, אלא בעצם גיבור - הוא מכר לנאצים זיופים! לא האמינו לו. "אמן כושל כמוך הצליח לחקות את וארמיר?" על מנת להוכיח את צדקתו, הוא צייר בבית המשפט זיוף של וארמיר. הוא נשפט לשנת מאסר, ומת בכלא. אבל כמובן, שזיוף או העתק שווה פחות מהמקור, כי הוא לא של היוצר המקורי. שים לב, שזה לא שונה בהרבה מנעלי הספורט של מייקל ג'קסון או החזיה של מרילין מונרו. הם נמכרים בהון תועפות רק משום שהם של ידוענים, ללא כל קשר לערך המוצר עצמו. ואין לזה המון קשר לאמנות. אגב, בזמנו עסקתי בתחריט (הפסקתי כי זה המון עבודה סיזיפית ושחורה, תרתי-משמע, ומזיק למדי אקולוגית). הדפס היא מדיום של שכפול אמנות, וככל שיש יותר העתקים, ערכם יורד. אבל, ההעתקים צריכים להיות שווים ואחידים, דבר מאוד קשה בתחריט, לעומת הדפס רשת, למשל. להדפסות שאינן שוות ואחידות, אין שום ערך בשוק האמנות. אף על פי שהן מביעות (את מה שרצה האמן להביע) בדיוק כמו האחרות, ואין לי ספק שג'וד או אחרים שאינם רוכשי אמנות מקצועיים, עשויים בהחלט לשמוח לתלות אותן על הקיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ההעתקים צריכים להיות שווים ואחידים? הייתי מצפה להיפך מזה, אם האמן במו ידיו יצר את התחריטים והדפיס אותם וחתם על כל אחד ואחד מהם, השינויים הקטנים שנפלו ביניהם דווקא מעלים את ערכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה. זה הרעיון של הדפס. שהם יהיו זהים ואחידים1. אגב, בד"ך לא האמן עצמו מדפיס אותם. מדפיסים אותם בעלי מלאכה אמונים על הדפסות, שבד"ך ההדפסות האורגינליות שלהם עצמם לא נחשבות, כי הם לא "אמנים ידועים". האמן מכין רק את הגלופה. את העבודה השחורה משאירים לאחרים. אין לי ספק שאצל דירר או רמברנט או גויה, גם הפספוסים בעלי ערך כלשהו. בכ"ז זה דירר או רמברנט או גויה. זה מן הסתם גם קשור לזה שהם מתים2. 1 אבל להדפסות דיגיטליות - אין ערך. 2 ולכן, לא יהיו יצירות נוספות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זיוף נמכר באופן רמאי כיצירת המקור או במידה שידוע שזה זיוף, הציור שווה הרבה פחות. התימחור רלבנטי רק לציור המקורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שהעלית כאן - תגובה 559621 אפשר ואפשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל רק בידי זייפן מוכשר, לא בשיכפול דיגיטלי כמו שטען צפריר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין. אגב, יש יצירות שרק בשכפול דיגיטלי אפשר לראות אותן כמו שצריך. ליבי ליבי למי שראה את הקפלה הסיסטינית לפני המצאת המצלמה הצבעונית ושכלול שיטות הדפוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן לא התכוונתי למשכפל שמשקיע בכל עותק משהו מסדר גודל של הזמן שהיוצר המקורי השקיע. התכוונתי לשכפול המוני. אבל מה רע בשכפולים דיגיטליים? האם השכפולים הדיגיטליים מתגובה 558037 הם אמנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיכפולים עצמם לא. יצירות המקור כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם, מסיבה כלשהי, האמן הציב את השכפולים של יצירות האמנות שלו עצמו במוזיאון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו אנדי וורהול? זו יצירת אמנות המציגה את תרבות השיעתוק של ולטר בנימין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל''ט, אנדי וורהול הציג הדפסי רשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי שאף אחד לא ישלם סכומי עתק עבור אותם העתקים. אבל לא ברור לי ההבדל המהותי. האם תערוכה שמציגה את ההעתק יכולה למלא תפקיד דומה (מבחינת אמירה אמנותית, לדוגמה) לתערוכה שמציגה את המקור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כי שיכפול של יצירה אינו היצירה עצמה (מלבד המקרים שזו כוונת האמן כמו במקרה של אנדי וורהול). | |
|
|
|
|
 |
||
|
||||
|
אז בגלל זה אנשים מוכנים לשלם כל כך הרבה על העותק המקורי, האחד והיחיד (והדיגיטלי) של NFT. כנראה שמדובר על אנשים כמוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא קונספירציה זו דרכו של השוק, סוחר רוצה להאמיר את ערך הסחורה שלו. אבל אם כבר שאלת אז בעצם כן, כי הרבה מהפלצנולוגים הם סוחרים או חברים שלהם. היצירות של הסופר והמלחין אינן קיימות באופן פיזי. אפילו היצירות של הזמר והשחקן אינן קיימות באופן פיזי שאפשר להעביר מיד ליד. בשוק הזה אין "אוריגינל". כתבי היד ה"אוריגינליים" נסחרים בבתי המכירות הפומביות, אבל הם לא נסחרים על פי ערכם האמנותי אלא על אותו בסיס שנמכרים המשקפיים של ג'ון לנון. היצירה הפלסטית היא פיזית. נכון, יש רפרודוקציות של ציורים ואפילו של פסלים, שם באמת היצירה עומדת למבחן הקהל, אבל זה שוק קטן, וגם שוק "לא נחשב" מבחינה אמנותית. ויש גם הדפסים ממוספרים, שזו עוד דרך של האמן להרוויח משהו. ויש אמנים שלקחו את זה צעד קדימה ומייצרים מראש "ייצור המוני אמנותי לקהל הרחב", למשל דוד גרשטיין שכמעט קניתי ב-400 שקל את רוכבת האופניים עם הקוקו שלו ואולי טוב שלא קניתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |