בתשובה לצפריר כהן, 02/02/22 20:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואגב, מה קורה עם החקירה על ההדלפה הפושעת של הידיעה על התכשיט שקבלה, כאילו שרה? הרי הפושעת ליאת בן ארי (שתיק הפשע שלה נסגר סופית בימים אלה על ידי היועמש הפורש) הייתה ממש מזועזעת מהעניין הזה אחרי שהשופטים במשפט נתניהו אמרו שדבר כזה לא ייתכן, ואמרה שמנדלבליט צריך לחקור מי הדליף. נו, אז איך תרם מנדלבליט לחקירת הפרשה המזעזעת הזאת טרם פרישתו? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מנדלבליט כבר תרם: במסמוס החקירה המקורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. המשימה שהטילה עליו ליאת בן ארי, ובעקיפין גם בית המשפט הייתה לחקור ולא למסמס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליאת בו ארי לא יכולה להטיל על מנדלבליט משימות, לכל היותר היא יכולה להציע. נראה שהיוהמ''ש היה עסוק מדי בחלוקת מתנות לפוליטיקאים, מדרעי ועד שקד, מכדי להתפנות לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שבן ארי לא יכולה להטיל על מנדלבליט משימות. סדר הדברים המדוייק כפי שתועדו היה שאחד השופטים במשפט נתניהו פנה לתביעה ואמר ש"אי אפשר להמשיך כך", וליאת בן ארי הגיבה באמרה שהיא מזועזעת ושעל ההגנה לפנות ליועץ המשפטי כדי שיחקור. וההגנה אכן פנתה אליו, ומה שלא קרה אחר כך לא קרה. האם אתה באמת סבור שאחרי כל זה מנדלבליט לא חקר משום שהיה עסוק? אני מבין שניצלת את ההזדמנות כדי לספר לנו על מה שהם מתנות בעיניך שחילק מנדלבליט. נחמד מאד. אבל לגופו של עניין האם לא ברור לך כפי שלי ברור לגמרי, שמנדלבליט לא חקר משום שלא רצה שתוצאות החקירה הזאת תחשפנה לעיני הציבור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נואשתי מהנסיון להבין את מנדלבליט. התסריט הכי קרוב למה שאני מסוגל לדמיין מודגם כאן - אלא שהקהל לא מוחא לו כפיים אלא זורק עליו עגבניות רקובות. באמת מעניין לראות איך היוהמ"ש הצליח להרגיז את רוב הציבור, מימין ומשמאל. הוא בטח יטען שכל עוד הביקורת מגיעה משני הצדדים הוא מרוצה, ואני רק אחשוב בשקט שגם מי שמפליץ במעלית זוכה לביקורת מכל הצדדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התעקשותך לא להסכים עמי שמנדלבליט לא חקר משום שלא רצה שתוצאות החקירה הזאת יוצגו בפני הציבור, מזכירה לי ויכוחים ישנים עם אריק שבסופם הפניתי אותו למערכון על בניין ההסתדרות המפוצץ. יותר מכך איני יכול לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, לעניין ה"מתנה" שניתנה לדרעי שמעתי הבוקר ראיון עם מי שעבדה פעם בפרקליטות, ובו התייחסה לעניין, ואני מסכים עם רוב דבריה שאביא להלן: 1. טענתו של דרעי כאילו הסיבה לכך שהעניין שלו לא נגמר בהסדר עם מס הכנסה ותשלום כופר, היא בגלל ששמו מחלוף, היא טענה לא נכונה. גם אם שמו היה נתניהו או כל שם אחר הסיפור היה מסתיים אותו דבר. 2. על אף האמור קודם לו היה קורה מקרה כזה עם סתם מישהו ולא היו נטענות כלפיו טענות נוספות, אכן העניין היה נגמר בהסדר ותשלום כופר. 3. סיבה אחת לכך שבכל זאת דרעי הופלה לרעה היא שהחקירה נגדו התחילה בחשדות הרבה יותר כבדים, ומשאלו נפלו נותרה עבירת המס בבחינת "זנב", וכיוון שהתנהלה כבר חקירה העניין הקטן יחסית הזה מוצה. סיבה שנייה היא שמדובר באיש ציבור, ועם אנשי ציבור צריך להחמיר יותר בנושאי שחיתות. כפי שאמרתי אני מסכים עם רוב דבריה למעט "זנב" קטן. אני חושב שאין זה הוגן להרשיע ב"זנב"2 שנותר מגוף שלם, אם בדרך כלל לא מוגש כתב אישום בעניין דומה. זאת אכיפה בררנית, ולכן ראוי היה להתייחס ל"זנב" כפי שמתייחסים לכל אחד שמבצע עבירה כזאת לעומת זה אני כן מסכים שעם אנשי ציבור צריך להחמיר יותר בעבירות שחיתות. את עניין ה"מתנה" לשקד1 איני מכיר, ואשמח ללמוד במה מדובר. 1 שקד, מבחינתי היא "צ'ילבה", כמו יתר חבריה שרקמו את מעשה הנוכלות של בנט. 2 הזנב מזכיר לי זנב אחר, והוא עבירות הבנייה של ליאת בן ארי. בערוץ 14 הובאו מספר דוגמאות ממש מאותו מקום בראש העין שבהם עבירות בנייה פחותות יותר הביאו להעמדה לדין הרשעה ותשלום קנס גבוה. באחת מהדוגמאות פוצלה דירה ממש באותו מקום, אבל הדירה לא הושכרה אלא המשפחה המשיכה להתגורר בה, והחלק הנוסף ניתן למגורים לאיזה בן משפחה עיוור שלא היה לו סידור מגורים אחר. בכל זאת הייתה שם הרשעה ותשלום קנס. אצל בן ארי שני חלקי הדירה הושכרו, בכלל בניגוד להתחייבות בקנייה הזאת שחייבה שהקונה יתגורר בדירה. ועל השקרים הבוטים של ליאת בן ארי בחקירה כאילו היא לא יודעת ולא זוכרת, כבר סיפרתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתכוון להכנס לזה, ורק אענה על השאלה בעניין שקד: https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/articl... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך היית אתה פוסק לגופו של עניין בעניין הזה לו היית יועץ משפטי? הסבר ונמק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין מאחז אביתר? הייתי מודיע שלצערי לא הצלחתי לגבש את חוות הדעת במועד, ואינני רוצה לפסוק הלכה בעניין חשוב כזה ביום האחרון שלי בתפקיד. בעניין דרעי הייתי אומר שכידוע לכולם אני בדיעה שכאשר מוגש כתב אישום נגד איש ציבור1 אין מקום להסדר טיעון (ובאותה הזדמנות מזכיר למחוקק שכבר שנים אני מבקש לשנות את החוק כך שאיש ציבור ששומר על זכות השתיקה שלו בחקירה פלילית מאבד את זכותו להיות איש ציבור). ____________ 1- לצרכינו איש ציבור הוא מי שזכאי לשימוע (ובו ניתן, כמובן, לסכם על מעין הסדר טיעון, אבל לפני הגשת התביעה. ברגע שמוגשת תביעה, רק שופט יוכל לקבוע מה יעלה בגורלה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 הוא זכאי - אתה בעצמך אמרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך בניגוד לאנשי החוק שהחלטותיהם אמנם פוליטיות ולא משפטיות מקצועיות, אבל אין הם מודים בכך, אתה היית פשוט משתין מהמקפצה. לעניין דרעי לא שאלתי אותך. את דעתי בעניין גיבשתי. בראיון עליו סיפרתי הגברת דברה על כך שבתחילה היו האשמות חמורות הרבה יותר מאותו "זנב" שנשאר, ומנדלבליט אף תיאר זאת כ"הר שהוליד עכברון". השניים לא הסבירו מדוע בכלל ניסו להדביק לדרעי את אותן עבירות שלא נשאר מהן דבר. לי יש דעה גם בעניין הזה. רמז: ראה ראשית תגובה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להשתין מהמקפצה (ובמזג האויר הנוכחי אין שום סיכוי שאעשה זאת) כדי להכיר בכך שלהחלטות שיפוטיות יכולה להיות ה̲ש̲פ̲ע̲ה̲ פוליטית. למעשה זה כל כך טריביאלי שאפילו ביבי וחבר סנג'ריו מבינים את זה! אבל זאת ההזדמנות להגיד שהבעיות שעולות בשאלות כמו אביתר באמת לא צריכות להיפתר בידי מערכת המשפט, ולו הייתי שופט עליון הייתי מסרב לטפל בהן בכלל בטענה שבעצם הדיון אני מקבל כלגיטימים את חוקי האפרטהייד המתועבים שביסוד העניין כולו. עצם הרעיון לפיו "קרקעות מדינה" מעבר לקו הירוק הן רכוש הפקר שכל יהודי1 יכול להשתלט עליהן ומישהו כבר "יסדר" את העסק בעוד חוקים שייתפרו עפ"י הצורך אינו אלא גזל, שוד לאור היום ומעשה נבלה מעורר קבס. הכי נחמד זה לשמוע את אלה שמצדיקים את זה כי אלהים נתן את השטחים האלה לעמו הנבחר(א). אלא שאינני שופט עליון, ואין לי שום מושג למה אני חוזר על מה שכתבו טובים ממני אלפי פעמים. ____________ 1- אם כי אני מניח שבתיאוריה גם ערבים אזרחי ישראל היו יכולים להקים התנחלויות כאלה. יופי, המצפון הלאומי יכול להתפאר בנקיונו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרגיש עצמי כמעט נבזה להסכים עם ביקורת על מערכת המשפט בימים אלו, אבל יש משהו שמטריד אותי. נניח שאריה דרעי במקום לשלוף את הקלף העדתי, דבר שבימינו מעיד כאלף עדים על אשמתו של האוחז בקלף, היה טוען טענה אחרת: אני מנהל מערכה לטיהור שמי במשך שש שנים. כשל כוח סבלי. כל מה שאני רוצה זה לגמור עם זה ולכן הסכמתי לעסקת הטיעון. במילים אחרות איזה תרומה יש לזחלנות הידועה של מערכת המשפט שלנו למצב האיום ונורא שלה כיום (מבחינת האמון והתמיכה הציבורית). המערכת מתחפרת בתוך הררים של ניירות ופלפולים משפטיים, חוזרת ודשה במיני טענות שוליות וזכויות הזויות של נאשמים, כך שבינתיים החיים עצמם חולפים והכרעותיה של המערכת המשפטית נופלות כגשם על אדמה חרבה. סניגורים של המערכת יאמרו שהיא הופכת כל אבן בחיפוש אחר האמת ומגנה על זכויות הנאשמים לשווא. לי יותר מסתבר שהם מפחדים לעמוד מאחורי הדין ומעדיפים לפסוק לאחר שהרוחות יתקררו (והגוויה כבר התפוררה). אני יכול להסכים עם הדעה שבתי המשפט לא צריכים להדיח נבחרי עם ממשרותיהם. אני לא חושב שצריך להסכים עם זה שבתי המשפט נמנעים מלומר את דעתם על אנשים המועמדים לבחירות. שלב נמוך בהיסטוריה שלנו הוא כאשר נוכלים, מחרחרי ריב ואנשים בעלי מנטליות עבריינית נבחרים לח"כים ושרים. שלב עוד יותר נמוך ממנו, הוא כאשר השופטים חוששים מפניהם ונמנעים מלעמוד בפרץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 שימוע [ויקיפדיה] מאשש את זכרוני כי הכל זכאים לשימוע (עם מעט יוצאים מן הכלל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, תודה, לא ידעתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |