בתשובה לAlucard, 01/12/21 10:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה כנראה לא עוקב. ה"אמת" ההיא שכתובה באלפי דפי החקירות חלק חשוב ממנה מוכחש בעדותו, ואף נמחק עקב כך סעיף מרכזי (סעיף 83) בכתב האישום., והיתר כלל לא מופיע, ובמקומם מופיעים "אמיתות" אחרות שצצו ב"ריענון הזיכרון" שעשתה הפרקליטות לעד טרם החקירה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא סעיף מרכזי בכתב האישום כי מראש נתניהו לא היה צריך את חפץ כדי לדבר עם מקורבו פילבר. פילבר צפוי להעיד בעצמו בהמשך. לחפץ יש זכרון מרשים, אבל גם מסרונים שמדגימים עד כמה האלוביצ’ים אפשרו לבני משפחת נתניהו לשנות את תוכן האתר כמעט כרצונם (עד כדי התנגדות מערכתית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת נחכה לפילבר, ונראה מה תאמר אחרי עדותו. אין לי ספק שתספוג אכזבה לא קטנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בימים הקרובים יסתבר (כנראה) לכול שאותו אקדח מעשן, "פגישת ההנחיה" שבה לכאורה הורה נתניהו לפילבר להיטיב עם בזק, לא הייתה ולא נבראה. הפרקליטות ידעה זאת ובכל זאת המשיכה בשלה וניהלה דיונים אם ההנחיה באה מהכורסאות או מהפתח, ובאיזו תנועת יד ליווה נתניהו את ההנחיה. מדובר באירוע מומצא שבא כעסקה שבעזרתה ביקש פילבר להשתחרר משני ה"רוטווילרים" כפי שהתבטא. לא היו לו שלש שנים מיותרות ושני מיליון שקל למשפט בעבירת "מרמה והפרת אמונים" חלקלקה, כפי שהעיד, והוא החליט להגיע לעסקה כזאת אחרי "בקרת נזקים" שערך, כפי שהעיד. ואיך מתמודדת הפרקליטות עם הפצצה שעומדת ליפול? היא שולחת את אחד מ"כתבלביה", ברוך קרא, לספר לנו שהמשטרה טעתה בכך שלא בדקה את האיכונים... המשטרה אשמה בפשלה הזאת, והם שקבלו את המידע הזה מאבי וויס כבר לפני שנים, הם טהורים. . . בעוקבי אחרי מה שקורה בימים אלה במשפט, איני יכול שלא להיזכר באותה סצינה חזקה מהסרט "בשם האב", המבוסס על אירועים אמיתיים, שבה הסנגורית האוחזת בידה פתק שהוצמד לתיק הזה שכתוב בו "לא להראות להגנה", שואלת את החוקר המשטרתי שהוזמן על ידה כעד, מדוע העלים מההגנה את ראית האליבי שמזכה את הנאשמים מכל אשמה. הנשאל נראה נבוך, ולא עונה, ותוך כדי צפייה לתשובתו מתעוררת סערה קטנה וחילופי התלחשויות בתביעה ובקרב כמה "פונקציונרים" הצופים במשפט מהאולם. ואז, עדיין בטרם מגיעה התשובה, קופץ התובע הראשי ומבקש מהשופט להתקרב אליו. השופט מציין שזה לא מקובל אבל בכל זאת מתיר לו, ואז הוא רץ אל השופט לוחש משהו באזנו, ואחרי כמה חילופי לחישות אומר השופט לעד: אתה יכול לרדת מדוכן העדים. ואז קופצת הסניגורית (זו בדיוק הנקודה שמחברת אצלי את אירועי משפט נתניהו עם הסרט) וצווחת: "לא. לא. האיש הזה צריך להיעצר. . .” בכתוביות שמופיעות בסיום הסרט מספרים לנו את מה שקרה אחר כך במציאות: איש מאנשי המשטרה והתביעה לא נחקר ולא הועמד לדין. ואם נחזור למציאות שלנו, לדעתי, מבחינת הצדק, כל החברה אלה, ובמיוחד שי ניצן ומנדלבליט צריכים להיות נדונים לפחות ל 20 שנים עם פשפשים ומניעת שינה וטיפול רפואי. אבל בעולמנו המעוות אין שום סיכוי שזה יקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השופטים במשפט נתניהו דווקא נחמדים עם התביעה. ואפשר להבין מדוע. תראו מה שקורה לשופט שנוהג אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחרונה עלה בדעתי שיחסם הנסלח של השופטים כלפי התביעה במשפט נתניהו המתבטא בהימנעות מהערות כלפיה גם כשהערות כאלה פשוט נדרשות, ואירוע חילופי הדברים החריפים בין השופט במשפט זדורוב לתביעה, ודבריו לפיהם הוא נתון ללחצים ''לא רק מהתקשורת'' (כלומר גם מהתקשורת) מאירים לי לפתע את דבריה הוותיקים של פרופ' רות גביזון לפיהם נתניהו לא יוכל לקבל משפט צדק. נחשפת כאן מערכת של יחסים הדדיים חולה בין השופטים לתביעה ושותפיה בתקשורת. השופטים פשוט פוחדים ''להתעסק'' עם התביעה והתקשורת, ונוטים לכיוון שלהם למען שלומם העצמי. מערכת ייחסים זו אולי גם מסבירה את אחוז ההרשעות הגבוה הבלתי סביר אצלנו. משהו כאן מסריח ודורש תיקון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון: בשורה הראשונה "יחסם הסולח" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסלחני. זה באמת לא נשמע טוב, ואני לא יודע איך מתחילים בכלל לפרום קשר גורדי כזה. אבל אני חושב שזאת לא הסיבה לשיעור ההרשעות הגבוה בארץ. הסיבות העיקריות לדעתי הן - שהתביעה מראש מוותרת על עריכת משפטים בהם הסיכויים שלה בינוניים, כך שלבית המשפט מגיעים התיקים החזקים. זאת לדעתי הסיבה הראשית. - גביית הודאות מנאשמים, שסותמות את הגולל על אפשרות זיכוי - הסדרי טיעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו היית מנסח: "לא הסיבה היחידה" הייתי נוטה יותר להסכים אתך. אבל גם כך אני לא מסכים עם הסיבה הראשונה שמנית. יש המון דוגמאות שבהן התביעה מתעקשת לערוך משפט. משפט נתניהו הוא דוגמה אחת. המשפט החוזר של זדורוב הוא דוגמא חזקה עוד יותר. וויתור על משפט חוזר לאחר שחרור זדורוב על ידי בית המשפט העליון היה סביר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי הדוגמאות שלך הן יוצאי הדופן. אלו שני מקרים עם פרופיל תקשורתי גבוה מאוד, וגם כאלה שהרשעה בעסקת טיעון לא באה בחשבון (באחד בלתי אפשרית, בשני לא משתלמת לנאשם). שיעור ההרשעות הגבוה בארץ נסמך לא מעט על כך שהתביעה מוותרת במקרים רבים על סעיפים מסויימים בכתב האישום ומשיגה הרשעה באחרים בעסקת טיעון. לנאשם זה משתלם כי מוותרים לו על הסעיפים החמורים יותר (ולך תדע מה יהיה במשפט), ולתביעה זה משתלם כי היא לא צריכה להוכיח כלום לשופט. הזכרתי כאן בעבר את עו"ד שמחה ניר שאת שירותיו שכרתי בתקופה שהייתי עבריין תנועה סדרתי. היו לו טריקים ושטיקים שהוציאו אותי זכאי שוב ושוב, רק כי התביעה לא התכוננה כראוי. הוא היה שולח אותי ל"הקראה"1 לא מיוצג, כדי לא להעיר את התביעה משנתה, ואז כשהיה מגיע לשלב ההוכחות לתובע היה פרצוף של "לא התכוננתי, המורה". _____________ 1 שבבית המשפט לתעבורה זהו נוהל לחקירה של הנאשם בידי השופט במטרה שיודה באשמה ויחסוך לתביעה ולבית המשפט את שלב ההוכחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של נתניהו דווקא דובר פעם על עסקת טיעון בהמלצת אהרן ברק1, אם כי בסופו של דבר, אחרי עוד הדלפה שהגיעה מהפרקליטות, הצדדים לא הגיעו להסכמה. במקרה של זדורוב לא דובר כלל על עסקת טיעון אלא על וויתור התביעה מהליכה למשפט חוזר. הם התעקשו בכל זאת ללכת למשפט חוזר, והרושם כרגע הוא שאיך שהוא בדרך הנס הם עומדים להתחרט מאד. לדעתי הדוגמאות שלך בדבר עבירות התנועה אינן רלוונטיות. לא מדובר בעבירות פליליות, והתובעים הם תובעים משטרתיים. אני גם מעריך שבתחום הזה רוב העבירות הן אמיתיות2, וההרשעות מוצדקות. לאחרונה הוצגה בטלוויזיה כתבה של איילה חסון על התעללות הפרקליטות בגל הירש. אני לא ראיתי את הכתבה הזאת וכנראה גם לא אראה אותה כי יש לי תחושה שהצפייה תגרום לי דיכאון. אבל ממה ששמעתי האיש היה צריך למכור את הבית שלו כדי לממן את ההגנה שלו בפני האשמות על עבירות שלא עשה3, והתביעה בזבזה הון עתק כולל חקירות בחו"ל כדי להשיג חומר להרשעתו. זו עוד דוגמה שסותרת את התזה שלך. 1 שנכשל פעם אחת בלשונו ונימק את רצונו בעסקת טיעון בכך שמערכת המשפט לא תיפגע. 2 לפחות אצלי כך היה. 3 מה שקצת מזכיר את דבריו של עד המדינה פילבר, על הסיבות להסכמתו להיות עד מדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצלי העבירות היו אמיתיות, ועו"ד ניר הוציא אותי זכאי 4/4. לעומת זאת את אבא שלי מאשימים על לא עוול בכפו שוב ושוב. כבר שלוש פעמים הוא הלך לבית המשפט עם הסרטון ממצלמת הרכב שלו כדי להוכיח את חפותו (פעמיים על תמרור עצור והשלישית לא זוכר על מה). לפני עידן מצלמות הרכב זאת היתה מלה שלו מול מלה של השוטר, והוא לפעמים הפסיד. קל להבין שהוא אימץ את הטכנולוגיה הזו מהר. אני מדבר על רוב המקרים, אלה שלא הופכים לכתבות בטלויזיה. מה שמגיע לטלויזיה הוא בהגדרה יוצא הדופן. כשם שאתה לא יכול להסיק מתאונות הדרכים שמקבלות כתבה בטלויזיה איך נראית תאונת הדרכים השכיחה. לדוגמה- מעט מאוד אנשים נדרסו למוות בגינת הכלבים השכונתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע מניין אתה מקבל את האינפורמציה על רוב המקרים. אני שומע מעורכי דין סנגורים כמו שפטל וגם אחרים סיפורים אחרים לגמרי. משפטל שמעתי שיש המון מקרים שבהם הוא בטוח שהלקוחות שלו זכאים לחלוטין, ובכל זאת הם הולכים בהמלצתו לעסקת טיעון שבה הם מורשעים בעבירות קלות יותר בעוד שאם יתעקשו ללכת למשפט הם גם יבזבזו הון עתק וגם לא בטוח שיזוכו. עו''ד פלדמן קרא לבית המשפט העליון ''בית מטבחיים''. שים לב גם שבשני מקרים מפורסמים זדורוב וקצב השופטים שהלכו לקראתם לא היו שופטים שבאו מהפרקליטות. דנציגר במקרה של קצב ומלצר ושטיין במקרה של זדורוב. אבל רוב השופטים בעליון מגיעים מהפרקליטות, ולכן, כנראה, הם הופכים את המוסד ל''בית מטבחיים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את האינפורמציה על רוב המקרים אני שואב מהסטטיסטיקה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדוחות סטטיסטיים כתובים בדרך כלל מספרים. כיוון שכתבת ''רוב המקרים'' במקום להביא מספר, לא חשבתי שהבאת זאת מדוח סטטיסטי. אבל אולי טעיתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה פעם דיון שבעקבותיו הלכתי להסתכל בסטטיסטיקות של הרשעות וכיוצ"ב. לא מוצא אותו אבל מצאתי את התגובה הזו שכנראה מתבססת על מה שראיתי אז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיון הזה ובפתיל שבעקבותיו המילה ''הרשעות'' לא מופיעה. איני מבין איך זה קשור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה תגובות טענתי ש "שיעור ההרשעות הגבוה בארץ נסמך לא מעט על כך שהתביעה מוותרת במקרים רבים על סעיפים מסויימים בכתב האישום ומשיגה הרשעה באחרים בעסקת טיעון." חשבתי שיש לך השגות על המספרים שלי והבאתי את התגובה בקישור שבה היה לי מספר שאומר ש 82% מההרשעות בפלילים בארץ מושגות בעסקת טיעון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה שאליה שלחת אותי ובפתיל שהיא יצרה לא מופיעה המילה "הרשעות" או "הרשעה", כפי שכבר אמרתי וגם לא "82" וגם לא "שמונים". אני מניח שאני מפספס משהו אבל איני מבין מה. האינפורמציה החדשה שאתה מביא, שאולי נמצאת בתגובה אחרת שלך, דווקא נשמעת לי מאד סבירה, אבל זה לא קשור בטענתך לפיה הפרקליטות מוותרת על כתבי אישום. בעסקת טיעון גם מושגת הרשעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הוא התכוון לקשר לכאן ונפל לו ה-7). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות התיקון ששלח האייל המקשר קראתי את תגובתך. אני מסכים שם עם כל מילה, ואני עצמי חוזר וטוען טענות דומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כדי לעשות סדר, הפתיל הזה התחיל במשפט שלי ''מערכת ייחסים זו אולי גם מסבירה את אחוז ההרשעות הגבוה הבלתי סביר אצלנו''. על כך ענית תחילה ''התביעה מראש מוותרת על עריכת משפטים בהם הסיכויים שלה בינוניים'', ולכך לא כל כך הסכמתי. אחר כך אמרת שרבות מההרשעות מושגות בעסקת טיעון. עם זה אני מסכים ואיני מתווכח על כך. דברתי על אחוז הרשעות גבוה, הכולל גם הרשעות בעסקת טיעון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההסבר שלי לאחוז ההרשעות הגבוה שונה משלך. אני קושר אותו לכך שמרבית ההרשעות הן בעסקאות טיעון בהן הנאשם מודה באישומים מופחתים. ההרשעות האלה מבטאות ניהול סיכונים משני הצדדים (התביעה והנאשם) יותר מכל דבר אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מתכוון שהפרלקיטות דוחפת מלא סעיפי אישום לכתב האישום - גם מופרכים - ואז במסגרת ה'משא ומתן' הנאשם מעדיף לסגור על כאפה אחת במקום להיות חשוף למגוון כאפות מצלצלות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם זו אפשרות קיימת. מקרה יותר נפוץ לדעתי הוא שכדי לסיים בהרשעה מהירה הפרקליטות מוותרת על הסעיפים החמורים, שעליהם הנאשם היה נלחם יותר חזק בבית המשפט, ומפתה אותו (אני מדבר על אנשים שבחרו בפשע כאורח חיים) באמצעות עונש מופחת להודות בעבירות הקלות. לולא העסקה, בה שני הצדדים מוותרים על ההתנצחות, שיעור ההרשעות כנראה היה יורד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריבוי עסקאות טיעון הוא טבעי וכמעט מתבקש, כדי שאפשר יהיה להתגבר על העומס, ואני מניח שכך זה בכל מקום. ועדיין העובדה שאחוז ההרשאות גבוה אצלנו יותר מאשר במדינות אחרות באופן משמעותי, מדברת בעד עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שגם אחוז עסקאות הטיעון אצלנו גבוה יותר באופן משמעותי. לא בדקתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עומד מאחורי המספרים של אחוזי ההרשעה בישראל מאמר ארוך, אבל 3 ציטוטים: " מאמר שפורסם בכתב העת של הפרקליטות בשנת 2016 על ידי ד"ר עו"ד יניב ואקי נפתח בתגובות שהיו מתקבלות לו אחוז ההרשעה היה 50%. לטענתו, במקרה כזה היינו שומעים מחאה נגד הפרקליטות שמגישה כתבי אישום לא מבוססים כך שכל נאשם שני מזוכה. אני מאמין שואקי צודק ולא משנה מה היו הנתונים, אנשים היו משתמשים בהם לצרכיהם. אך זאת לא סיבה להימנע מלבדוק את הנתונים. " " גזל-אייל ווינשל-מרגל במאמרם מנסים להציג תזה שלישית ופחות חד ממדית – תזת מגבלת המשאבים של התביעה. לטענתם, מה שעומד מאחורי ההחלטה להגיש כתב אישום הם שיקולים כלכליים. ניהול הליך משפטי דורש כוח אדם ותקציב רב ועל כן ממעטים בהגשת כתבי אישום גם אם סיכוייהם להתקבל גבוהים. מנגד, כפי שהם מראים במחקרם, בקשות בתוך ההליך הפלילי שעלותן אינה רבה יוגשו גם כאשר סיכויי קבלתן נמוכים. " " נתון נוסף שעולה הוא הפער בין אחוזי הרשעה אצל קטינים לאחוזי הרשעה של בגירים. בקרב קטינים מדובר בכ-50%. " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקנדה, 3% מהמשפטים הפליליים הסתיימו בזיכוי - מקור. בישראל 9% מהמשפטים הסתיימו בזיכוי - מקור. ביפן פחות מאחוז המשפטים הפליליים מסתיימים בזיכוי - מקור. בבריטניה 20% מהמשפטים מסתיימים בזיכוי - מקור. בארה"ב, בבית המשפט הפדרלי, 0.2% מהמשפטים מסתיימים בזיכוי - מקור. והפער בין המדינות השונות ענק. אני לא בטוח לא בטוח מה אחוז הרשעה גבוה מעיד, אבל אני לא מבין למה אתם חושבים שישראל חריגה באופן משמעותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שלא ניתן ללמוד שישראל חריגה, אבל כדאי להזהיר את הקוראים שלא נכנסו לקישורים ש-3% זיכוי אין משמעותם 97% הרשעה. התמונה מורכבת יותר, והדרך הנכונה להסתכל עליה תלויה כמובן במה שרוצים לבדוק, כפי שאולי רמזת בשורה האחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד משהו: 9% זיכוי בישראל, שהם 53.5% אחוזי הרשעה, מתייחסים רק למקרים שהובאו לפני בית המשפט ו*לא* הסתיימו בעסקת טיעון. אני לא יודע אם כך לגבי המדינות האחרות שהזכרת, אבל כדאי לשים לב כי נראה לי שאריק ודב התייחסו להרשעות כולל עסקאות הטיעון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו בדקתי. לפחות לגבי קנדה וארה''ב הנתונים שהבאת כוללים גם הרשעה בעסקאות טיעון, ולכן קשה להשוותם לנתונים מישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ישראל, המאמר בתגובה הזאת מסכם את הנתונים יפה, וכולל גם הרשעות בעסקאות טיעון. ישראל היא לא חריגה וגם אם היא היתה חריגה אפשר היה ללמוד מזה דבר והיפוכו (או במילים אחרות כלום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, המאמר מראה שכשמביאים בחשבון עסקאות טיעון אחוז הזיכויים נמוך מה-9% שהזכרת קודם ושהשווית למדינות אחרות. כמו כן ברור שאחוז ההרשעות איננו 100 פחות אחוז הזיכויים, יש שם הרבה אפשרויות שונות אז השוואה פשטנית של מספר אחד קצת בעייתית. על כל פנים, זה לא כל כך חשוב כי אני מסכים עם הסיפא של דבריך. אחוז זיכוי נמוך יכול ללמד למשל שהפרקליטות זהירה בהעמדה לדין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען שאחוז ההרשעות אצלנו גבוה יחסית למדינות אחרות משום שזו טענה שחוזרת ונשמעת בתקשורת ואני מתקשה להאמין שהדברים מומצאים ללא סיבה. זה נכון שמעולם לא ראיתי טבלת השוואה שמוכיחה את הטענה הזאת. מה שאתה עשית בתגובתך הוא לא נכון, ואסביר זאת באמצעות דוגמה. נניח שנטענת טענה (נכונה) שישראל היא מדינה שבה התל"ג לנפש הוא מהגבוהים בעולם. יכול לבוא מישהו ולומר. מה פתאום? הנה לפי ויקיפדיה התל"ג לנפש בישראל הוא 53000 דולר ולעומת זה בשבדיה הוא 58000 דולר באיסלנד 74000 דולר ובשוויץ כמעט פי שניים 96000 דולר ובלוקסמבורג זה עוד יותר 117000 דולר. זה נשמע כאילו הופרכה לחלוטין הטענה, אבל אם תתבונן בטבלה List_of_countries_by_GDP_ [Wikipedia](nominal)_per_capita כולה שממנה נלקחו כל הנתונים האלה תראה שישראל נמצאת במקום ה 20 מבין 216 מדינות שנמצאות בטבלה, במקום טוב יותר אפילו מגרמניה. כלומר הטענה הזאת בכל זאת נכונה. ידידיה העיר שבנתונים שהבאת לא מדובר על אחוז זיכויים מתוך מקרים שכוללים עסקת טיעון, ואם זה נכון ההשוואה בפירוש אינה נכונה. כדי לאמת או לשלול את הטענה צריך להראות טבלה שבה מופיעות כל המדינות בעולם והקריטריונים לגבי כל מדינה הם אותם קריטריונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחוז ההרשעות בישראל היה "גבוה" לפני עשור, הוא לא כלל ביטול אישומים, ומאז הוא ירד. אני לא מצאתי טבלאות של אחוז הרשעות לפי מדינות, מן הסתם משום שזאת סטטיסטיקה חסרת חשיבות, בויקיפדיה מביאים1 8 מדינות: קנדה, סין, הודו, ישראל, יפן, רוסיה, בריטניה וארה"ב, מתוכן התעלמתי מסין, הודו ורוסיה משום שהן נראות לי לא מעניינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע בויקיפדיה מוצגות רק 8 מדינות מתוך מדינות העולם? איך נבחרו? אולי אלה המדינות "המצטיינות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטיינת איך? הרי יש בניהן פערים משמעותיים (קראת את הערך?). מן הסתם הן בין המדינות היחידות שטורחות לפרסם סטטיסטיקה בנושא. מן הסתם בגלל שהוא לא באמת מעיד על כלום. חיפוש בגוגל לא מביא לי תשובה לגבי צרפת, גרמניה, איטליה... מצאתי את אוסטרליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, 1. הנתונים כוללים עבירות תנועה, אבל גם אם מוציאים החוצה את עבירות התנועה באופן המחמיר ביותר (100% הרשעה), עדיין יש שם בשאר האישומים מעל 95% הרשעה. 2. גם שם מספר התיקים שנמשכו ע"י הפרקליטות (חזרה בה מהאישומים) גדול (פי שלשה!) ממספר הזיכויים. אם מוסיפים את התיקים שנמשכו ע"י הפרקליטות לזיכויים מקבלים שיעור הרשעה של 88.2% "בלבד", ובתיקים שאינם עבירות תנועה לכל הפחות 81.9% 3. נתון נוסף שמעניין להשוות לארץ- מספר הנאשמים (בשנה) היווה 0.22% מהאוכלוסיה מעל גיל 10 (בניכוי עבירות תנועה רק 0.14%). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא מנחש שההגנה לא תצליח להוכיח באופן ברור שהפגישה לא התקיימה בפרק הזמן הנקוב, ואותו יום ראשון יישאר בצ״ע עד להחלטת השופטים. אבל קראתי את תמלילי החקירה הנגדית מהימים האחרונים, והתחזקתי בדעתי שאין כלום בתיק 4000. פילבר היה שוחר טוב שנקלע לסביבה פקידותית וביורוקרטית חולה בכל המובנים הרעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמעתי לראשונה על כך ברשת מאבי וויס. הוא אמר שפגישה כזאת לא הייתה יכולה להיות ושהתביעה יודעת זאת. מה שהתחדש השבוע הוא שהסנגור של נתניהו אמר שהוא יציג בחקירה הנגדית של פילבר "ראיות חפציות" (מה זה?) שלא הייתה יכולה להיות פגישה כזאת. כשאחד הכתבלבים של הפרקליטות אומר שהמשטרה שגתה בכך שלא עשתה איכונים באותו יום, זה נשמע באזניי כאילו הם לא המציאו שקר טוב, והיו צריכים להתאמץ יותר כדי למצוא שקר שקשה יותר להפריכו. זה הרושם שלי אבל אולי אני טועה. בהזדמנות זו ברצוני להתייחס למה שקרה במשפט של זדורוב. השופט אומר שהוא היה נתון ללחצים כבדים עד כדי כך שהפכו את החג שלו לשחור. ברור שכל לחץ חיצוני על שופט הוא פשע אבל אצלנו אי אפשר לעשות שום דבר כשהפשעים מבוצעים על ידי אנשי הפרקליטות כי הם לא יכולים לחקור את עצמם, והיה מי שדאג לכך שסמכויות מבקר הפרקליטות לא יאפשרו לו לטפל בעבירות פליליות שם. זה מצב מאד מעציב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי משפט זדורוב אני חושב שברוך קרא צודק, שופט הוא לא עיתונאי ולא יכול סתם לזרוק אמירה כזו. כחלק מהאחריות שלו הוא חייב לחשוף מה קרה שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה ברוך קרא כתב בעניין של משפט זדורוב. לדעתי העניין לא פשוט כפי שאתה מתאר. נניח שמישהו גונב ממך משהו. אתה הולך למשטרה ומגיש תלונה. אבל אם אתה יודע בוודאות שהגנב הוא שליח המשטרה עצמה? איני יודע אם אתה זוכר את דיון 2036 התלוננתי בלשכת עורכי הדין וכשסיפרתי זאת לאחד ממכרי (שכבר הוא לא אתנו היום) הוא צחק ואמר: אתה הולך להתלונן במאפיה על אחד המאפיונרים? ולפי הטיפול של לשכת עורכי הדין אין ספק שצדק. עורך הדין פורר שהיה בעבר בכיר בפרקליטות והיום הוא אחד המגיבים בערוץ 14 בפירוש לא חשב כמוך וכמו ברוך קרא. הוא אמר שלדעתו אם שופט מתבטא כך, על המשטרה ליזום פנייה אליו ולהתחיל בחקירה. לדעתו מדובר בעניין חמור מאד שמחייב זאת. ואני מקווה שאתה יודע שאצלנו אין שום סיכוי שדבר כזה יקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמקרה שאולי "שלטון החוק" לא הבחין בכך שיש פה סיפור שדורש פתיחה בחקירה, שמעתי זה עתה שחה"כ ארבל הפנה את תשומת לבה של היועצת המשפטית לכך, וביקש ממנה לפתוח בחקירה. אז מה יהיה? ברור. לא כלום. תהיה חקירה כפי שהייתה חקירה באותו עניין שבגללו אמרו השופטים במשפט נתניהו ש"אי אפשר להמשיך ככה", ומיד אחרי שאמרו "המשיכו ככה", והתובעת במשפט "זועזעה עמוקות", אותה הדלפה פושעת (עניין הצמיד). יש לנו יועצת משפטית מאותה תוצרת, שליחתם של אותם אנשים. אין אפילו מה לצפות שהיועצת המשפטית תשיב לחה"כ ותסביר מדוע אינה פותחת בחקירה. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. אין לצפות לשום דבר. אולי הם ישלחו את ברוך קרא לספר לנו איזה סיפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(התגובה הזאת הייתה צריכה להיות בתשובה לידידיה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרשימת האירועים שצריכים להיחקר וברור שלעולם לא ייחקרו נוסף הבוקר אירוע נוסף. בעדותו בחקירה הנגדית מעיד פילבר שהוא נתון כל הזמן לאיומים וגם הבוקר פרסם העיתונאי גליקמן (בציוץ בטוויטר) שהתביעה מתכוונת להעמיד אותו לדין בגלל עדותו בחקירה הנגדית. עצם הרעיון הזה הוא דבר שלא ייתכן כי מרגע מתחילה החקירה הנגדית אי אפשר להכריז על העד כעד עוין וממילא לא ניתן להעמידו לדין בעבירות אלה. בכל זאת התביעה שיודעת שמדובר בשטות מנחה את העיתונאי שלה לפרסם שטות כזאת. איום על עד הנו עבירת פשע, ובכל זאת השופטים, שבמשפט הזה הם ידידי התביעה, לא מוצאים לנכון לומר משהו, וכפי שאמרתי אין גם שום סיכוי שתיפתח חקירת הפשע הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי החוק, העונש הנקוב בחוק על הפשע הזה הוא תשע שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לראות גם בהקלטת חדשות ערב שבת בערוץ 13 ב 1:03:20 את אותו פרשן שכאמור היה בעבר בכיר בפרקליטות חלקי משפט שבהם הוא חוזר על דעתו שאותה שמעתי בערוץ 14. לא היה להם שם הרבה זמן לנושא הזה אבל אני ממליץ שתתבונן בכל הכתבה על הנושא הזה (החל מקצת לפני הזמן שציינתי). אולי התרשמותך הקודמת אחרי שראית את דברי ברוך קרא תשתנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה אפשר לקרוא את התמלילים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטוויטר של אור-לי ברלב, היא מצייצת לאורך היום ובסופו מייצרת תמליל לקריאה רציפה. היום הראשון היום השני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מסתמך על תמליליה המתומללים 'תוך כדי תנועה' . כמדומני שגם כנרת בראשי מתמללת את הדיונים. יש פרוטוקולים של בתי המשפט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידוע לי על תמלילים רשמיים. אני לא חושב שבקצב שהיא כותבת יש לה זמן לשפץ את התמליל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום היה יום מרתק במשפט בחקירה הנגדית של פילבר, חקירה שלדעתי הייתה מעין הקדמה להבאת ההוכחה לכך שפגישת הנחייה לא הייתה, שתהיה כנראה מחר. מתוך תמלילי החקירות מסתבר שפילבר חזר ואמר שאינו זוכר שום הנחייה מנתניהו. אבל החוקרים אמרו לו שיש בידם הוכחות לכך שהייתה פגישה כזאת. פילבר אמר שאם הם יראו לו את ההוכחות לפגישה אולי ייזכר ויאשר שהייתה. למרות שהחוקרים לא הציגו לו ראיות כאלה הם בכל זאת "הצליחו לשכנעו" שהייתה, ושם, בחדרי החקירות נולדה הפגישה שלא הייתה. אגב בהקלטות החקירה מופיע שוב ושוב פרט שלא נמצא בתמלילים. מסתבר שהחוקרים אמרו לנחקר מספר פעמים "תגיד שזה נתניהו". מעניין אותי אם במסגרת "תרגילי החקירה" שמאפשרים לחוקרים להציג מצגי שווא ולשקר, מותר להם גם להנחות את הנחקר מה לומר. סיפור "שתילת" הפגישה שלא הייתה במוחו של פילבר מזכיר לי את חקירת זדורוב. החוקרים שקרו ואמרו לזדורוב שיש להם ראיות ביולוגיות (כלומר dna) שמוכיחות שהוא היה בזירת הרצח, וגם אמרו לו שנמצא משקר בחקירת הפוליגרף למרות שזה לא היה נכון. לדעתי הלחצים האלה לא מובילים לאמת. מחר, כנראה, כולנו ניווכח בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את תמלילי היום ואני מסכים אתך לגמרי שהוא היה מעניין מאוד, וכמובן חיזק עוד יותר את דעתי לגבי התיק הזה. מההערות של השופט בר-עם נראה שגם הוא נוטה לכך, ואני מקווה שהשתיקה של השופטים האחרים לגבי מעשי המשטרה והתביעה אינה מבשרת רעות. גם אם ''תרגיל החקירה'' הזה לגיטימי, אני לא מבין איך ההשמטה שלו מהפרוטוקול לא מזעזעת את אמות הסיפים, עד כדי שאני חושש שאולי אני מפספס משהו ולא כצעקתה. הבעיה שלא ניתן לראות ולשמוע בעצמנו את ההקלטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן זה קרה. הוכח שהפגישה לא הייתה. השופט ברעם שואל את פילבר: כן הייתה או לא הייתה? ופילבר עונה שאולי בתאריך אחר. אבל אין שום תאריך אחר אפשרי. מה שמשגע אותי זה התנהגות התביעה. כבר ברור לי הרבה זמן שמדובר בחבורת פושעים רשעים שהאמת לא מעניינת אותם, ושמסוגלים לרמוס ולהרוס את חייהם של אנשים חפים מפשע. אבל לא תיארתי לעצמי שהם כאלה אידיוטים. כבר בשימוע הוכיחו להם שפגישה כזאת לא הייתה יכולה להיות. מה הם חשבו לעצמם? שאו שהכלב ימות או שהפריץ ימות? מדוע גררו את כולנו על ליום הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 746470 ספרתי שאהרן ברק תומך בעסקת טיעון כדי "לא לפגוע במערכת המשפט". אירועי היום שופכים אור נגוהות על החשש שלו. בדיוק מאותה סיבה אני חושב שקיום המשפט הזה חשוב. כי חייבים לחשוף את כל השחיתויות והפשע שהמערכת הזאת עושה כדי שאפשר יהיה לבנות במקומה (לא ישיבה) מערכת משפט נקייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אבי ווייס1 סיפר איך עלה על האיכונים שבעזרתם הוכח שפגישת ההנחיה לא הייתה. הם היו בידי הפרקליטות והיא כמובן הסתירה זאת, ועכשיו היא מאשימה באמצעות כתבלביה את המשטרה. הגיעה לידיו רשימת אישים שהיו קשורים בחקירה, שכתבה ליאת בן ארי. כשעבר על הרשימה הוא ראה שביניהם יש מומחה לאיכונים. ודרך איש האיכונים הוא הגיע אליהם. 1 בן אדם מדהים עם זיכרון פנומנלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ראיתי את הדיווחים מהיום, צדקת. אין לי הסבר להתנהלות של רשויות שלטונחוק, חוץ מזה שהם יכולים להשתין מהמקפצה ושום דבר לא יקרה להם. כבר ראינו את זה קורה כמה פעמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון מאד מטריד הוא שרק בעזרת המון כסף שמושקע בעורכי דין טובים ועוד מתנדבים החוקרים את הפרשה וגם בתוספת מזל יכול נאשם חף מפשע להוכיח את היותו זכאי. בלי אלה ''אין ספק סביר באשמתו'', והוא מורשע. כך זה אצלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, וזאת מפני שהמשטרה והפרקליטות מנסות להשיג הרשעה ולא להגיע לחקר האמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכנית ההמשך של התביעה (כפי שאני מבין מהדיווחים) היא גם כן משהו מוטרף ומוזר. הם מבקשים (שוב) לשנות את כתב האישום על ידי שינוי תאריך "פגישת ההנחיה". מסתבר שהוכח שמאז שמונה פילבר ועד הפגישה הראשונה עם נתניהו ב 15 בחודש לא הייתה יכולה להתקיים שום פגישה, והתאריך הזה לא מתאים לתביעה כי הפגישות של פילבר עם אלוביץ ועוד מישהו מטעמו היו לפני התאריך הזה. לכן, כפי הנראה, התביעה מבקשת למקם את הפגישה הדמיונית הזאת בימים שלפני כניסת פילבר לתפקידו. הפרט המוזר הוא שהם היו אלה שהזמינו את האיכונים והם ידעו כל הזמן שהפגישה לא הייתה. השאלה היא למה הם חיכו עד היום, ולא בקשו לשנות את כתב האישום מיד בתחילת המשפט. לי הדבר נודע לראשונה מתוך דברים ששמעתי מאבי וייס לפני קצת למעלה מחודש תגובה 747509 , אבל הפרקליטות יודעת זאת שנים. אני חשבתי כל הזמן שלפרקליטות יש איזה דרך לענות לטענות האלה, כי אחרת לא ברורה אי תגובתם, אבל היום התברר שלא היה להם שום דבר. אז את זאת שמדובר בפושעים המשקרים ביודעין והמשבשים הליכי משפט אני כבר יודע ממזמן, אבל למה הם לא עושים את זה בחכמה? אגב, יש משהו משעשע בעדותו של פילבר מהיום. בפגישה (זו שלא הייתה כלל) דובר על איזו תנועת יד גורלית של נתניהו שפורשה כ"דאג להורדת המחירים". עכשיו מספר לנו פילבר שכאשר ראה את תנועת היד הזאת הוא פירש אותה כ"עזוב אותי מאלוביץ", וכך זה היה חקוק בתודעתו. אבל בחקירה במשטרה שכנעו אותו החוקרים שמשמעות תנועת היד היא המשמעות הראשונה, וכך הוא הבין אותה לאחר החקירה. . . עכשיו לא ברור איך "עזוב אותי מאלוביץ" גרם לו לתת הטבות לאלוביץ. הרי את ההטבות האלה הוא נתן טרם חקירתו במשטרה. כפי שאמר נתניהו, זה על גבול הקומדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבנתי, הבעיה עם הקדמת הפגישה היא שפילבר ציין שני פרטים חשובים אחרים בנוגע אליה: היא היתה לאחר ישיבה עם הנהלת המשרד, והוא הביא איתו טופס בקשת חופשה. שניהם לא רלוונטיים לפני אישור המינוי בממשלה. הלוואי ויכולתי לצחוק. התמונה מבהילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין איך יכול להיות שמצד אחד הם (="רשויות שלטונחוק") כל כך חכמים שהם תמיד שלב אחד לפניכם, ומצד שני כל כך טפשים שהם נופלים בטעויות כאלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהסיפא של דבריי רומזת ברמז דק שטיפשות אין כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רומז שהם מנסים להראות לכם שהם מצליחים להרשיע אדם שברור שהוא חף מפשע? וזאת הדרך הכי חכמה לעשות את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמלול של תוכנית המקור בערוץ 10 " לפני שלושה שבועות פרסמנו תוכנית על תיק 4000 ובמסגרתה ראיון עם אדם בשם אבי וייס, ממסנגריו הגדולים של נתניהו בתיק הזה, אדם שמתיימר להיות בעל ידע רחב בתחום וחוסר פניות. ובכן, בראיון התברר, לדעתנו, כמה אי דיוקים יש בטענות וייס, שלא לומר דברים חמורים יותר. וייס הגיב לראיון בשורה של פרסומים – הראיון נערך במגמתיות, הוצאו דברים מהקשרם ועוד ועוד. הנה תמליל הראיון המלא. זה ארוך, לעתים מייגע ובלתי מובן. מקווה שתשרדו. בכל מקרה, מציע לכם להסתכל במה כתב אותו וייס בעצמו על מיזוג בזק יס לפני שנתיים וחצי כי זה הפוך לגמרי למה שהוא אומר היום וזו רק אחת מסתירות רבות שנמצאות אצל האיש, שביביסטים רבים מסתמכים עליו. ההערות באדום הן פרשנות שלי, לא נאמרו בזמן אמת בראיון. הערב ב"מקור" נשמיע את ההקלטות, שבעינינו, מראות כמה טענות וייס מנותקות מהמציאות. " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטע קצר ומעניין. רביב: שאול אלוביץ כותב בזמן אמת (מתוך סמס של שאול אלוביץ') אלוביץ': מה שמרגיז אותי שהאיש הגדול (נתניהו) יוצא מעורו כדי לעזור ואנחנו לא יכולים לגמול לו בגלל חבורה אפסים. אלוביץ': הגדול מפתיע אותי לטובה כל יום בדברים הכי חשובים. חייבים למצוא דרך כדי לגמול לו ויס (מתפרץ כל הזמן): בוא'נה אבל הוא הסביר את זה, מה אתה קורא לי דברים שאני מכיר, זה שטויות. בוא'נה זה לא רלוונטי. שאול אלוביץ הסביר את זה רביב: אני קראתי את חקירותיו. אין הסבר. וייס: יש הסבר. והוא גם אמר את זה. רביב: מה ההסבר? וייס: הוא אומר שהוא התרברב וזה היתה התרברבות. רביב: כולם מדברים וזה שקרים? וייס: לא שקרים. מדברים מהזיכרון וממציאים. רביב: זה לא מהזיכרון. זה מזמן אמת. זה 6.7.15. וייס: כן רביב: שבועיים אחרי המיזוג וייס: נכון. רביב: תראה מה הוא כותב "הגדול עושה בשבילי כל כך הרבה" וייס: זה עדיין לא אומר שהיה קשר. אתה יוצר לינק בין דברים שלא קיימים. אני הייתי בזמן אמת, ליוויתי את האנשים בזמן אמת.. רביב: תראה מה כותב אלוביץ בזמן אמת וייס: אני יודע רביב: אתה לא יודע (מתוך סמס של שאול אלוביץ') תוריד מיד. זה ימנע את אישור יס…, אני הורג אותך 12:42 ישועה: הנחיתי להוריד לחלוטין. למחוק. וייס (מתפרץ): את כל החומר שהקליט אדון אילן ישועה שבכלל לא ברור מה מעמדו. זה עוד לא המציאו כזה דבר כזה. אזרח נאמן שמביא חומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו? מה יש לך לומר לקראת סיום עדותו של פילבר? מה הוכיחה התביעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם אני לא הנשאל, אבל למיטב התרשמותי מהדיווחים על עדותו של פילבר, הסבירות להרשעה בשוחד נמוכה למדי. אם השופטים יחליטו להרשיע את נתניהו בקבלת שוחד הם יצטרכו להסביר למה הם מאמינים לחלקים מסוימים בעדותו של פילבר ולא מאמינים לחלקים אחרים. נכון שעוד יש המון עדים בדרך, אבל לפחות לפי מה שפורסם, העדים שיכולים להעיד על מתן וקבלת שוחד כבר מאחורינו (ופילבר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהפיסקה: "למה הם מאמינים לחלקים מסוימים בעדותו של פילבר ולא מאמינים לחלקים אחרים." משקפת אי הבנה של מה שקרה אתמול. הבעיה של התביעה אינה שפילבר שינה לפתע את עדותו. בחקירת העד הוצגו לו הוכחות חד משמעיות לכך שהסיפור שבנה עם התביעה לא ייתכן. אז מה אתה רוצה שיגיד? איך זה יעזור לתביעה אם יעמוד על גרסתו? נהפוך הוא. ניסיונותיו הפתטיים ליישב איך שהוא את הסתירה הם, לפי הבנתי, ניסיונות לעזור לתביעה כדי לשמור על ראשו. וללא קשר אנצל את ההזדמנות לומר משהו נוסף. דווקא עכשיו אני די בטוח שנתניהו יורשע במרמה והפרת אמונים, למרות שלדעתי הוא זכאי. מה שקרה אתמול הוא שלפני השופטים הוצגו פשעים חמורים של התביעה. התביעה הציגה מצג שווא של פגישה שלא הייתה יכולה להתקיים, כשהם יודעים שהפגישה הזאת לא הייתה יכולה להתקיים. הרי הם הזמינו את האיכונים שהוכיחו זאת וכשראו את תוצאות הבדיקה העדיפו להסתירה ולהציג מצג שווא. אני יודע שהשופטים לפי החוק הקיים לא יכולים לעצור את הדיון בתיק השוחד, אבל ממש מתחייבת כאן הבעת אי נחת מהתנהלות התביעה. אפשר להתפוצץ משתיקתם לנוכח מה שקורה מולם. המסקנה שלי שמדובר בשופטים שקיבלו עליהם משימה להרשיע, יהיה מה שיהיה. ובסעיף מרמה והפרת אמונים האמורפי יהיה להם קל לעשות זאת. אין לי אמון בשופטים האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה האימה אני מסכים גם עם הפיסקה השנייה שלך. אולי בר-עם יזכה בדעת מיעוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עוקב. אני פשוט לא עוקב דרך המשקפיים שלך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |