|
||||
|
||||
אני לא מסכים שמנדלבליט לא טיפש. אני חושב שהביטוי האידי: ער איז נישט קיין גרויסער חכם און נישט קיין קליינער נאַר. [ווירקליך] [הוא לא חכם גדול, מאידך, גם לא טיפש קטן.] מאד מתאים לו. ההגנה שלו על הבוס בפרשת הרפז, שהוא הצליח לצאת ממנה במזל רב, מוכיחה זאת1. כרגע הוא בעמדה של אויבו של נתניהו, והוא ינסה להכפיש אותו בכל דרך וגם בתקשורת. אתה אומר שמשהו רקוב בפרקליטות וכנראה לא יחקרו כמו שצריך, ואני שואל היכן אפשר לחפש את אותו "משהו". מי שמחליט אם כן לחקור או לא לחקור הוא היועץ המשפטי. ואם לא תהיה חקירה כראוי זה אומר שהוא בדיוק הוא אותו "משהו". ומיד מתבקשת השאלה למה שלא יחקור כראוי. אם מדובר באיזה זוטר, ולא בו עצמו, מה אכפת לו? 1 באידיש (כך למדתי משפטל) יש גם ביטוי שאומר שאם יש מזל לא צריך שכל. |
|
||||
|
||||
ומה יש לך להגיד על החכם הגדול שמינה אותו לאחד התפקידים החשובים ביותר במכערכת המשפט? אה, בטח שהוא בכוונה רוצה אידיוטים שימושיים מתחתיו. אני חייב להודות שאם זה כך הוא באמת מצליח מאד לאורך כל הדרך. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון בוודאי למינויו של מנדלבליט ליועץ משפטי על ידי נתניהו. שפטל נשאל פעמים רבות מדוע נתניהו מינה את מנדלבליט ליועץ משפטי, ותשובתו הייתה שהוא כלל לא מינה אותו. לדבריו אהרן ברק הוציא את הסמכות למנות יועץ משפטי מידי ראש הממשלה והעבירה ל"וועדת איתור". ועדת איתור היא זאת שמנתה את מנדלבליט. למרות זה, אני מעריך שלו נלחם נתניהו לא למנות את מנדלבליט הוא לא היה מתמנה, אבל אז כנראה מנדלבליט היה נוח לו, והוא לא התנגד. בזמן כהונתו של מנדלבליט כמזכיר הממשלה הגיע לנתניהו מכתב של ווינשטיין שבו כתב, אם אני לא טועה, שמנדלבליט לא ראוי לכהן בתפקיד ציבורי בכיר בגלל חלקו בפרשת הרפז. לי נראה שמטעמים מוסריים היה די בכך שנתניהו יילחם בכל כוחו לאי מינויו של מנדלבליט. הוא לא עשה זאת וזה היה לא בסדר לגופו ללא קשר לשאלה אם יבוא יום ומנדלבליט יהפוך מידידו לשונאו, כשימצא בסביבתו החדשה אישים חזקים מנתניהו. ייתכן שאדם חכם מאד שמבין את נפש האדם היה יכול להעריך שזה מה שיקרה למנדלבליט אבל איני חושב שאני כזה חכם וכפי הנראה גם נתניהו לא עד כדי כך חכם, ובכלל האם אמרתי פעם שנתניהו חכם? לו שעה לעצתי לזוז הצידה לזמן מה מיד אחרי הבחירות האחרונות, היו הליכוד והימין ומדינת ישראל היום במקום הרבה יותר טוב. |
|
||||
|
||||
שפטל, כהרגלו, לא אומר אמת. אחרי פרשת בראון-חברון מינה שר המשפטים (צחי הנגבי) ועדה בראשות שמגר (לא ברק) עם משה ניסים ורות גביזון. הועדה המליצה (לא החליטה) על הקמת ועדה ציבורית עם 5 חברים (נציג בית המשפט העליון, נציג הממשלה, נציג הכנסת, נציג האקדמיה ונציג לשכת עורכי הדין). הממשלה אישרה את הההמלצות של הועדה (ומאז שינתה אותם). הועדה לא "ממנה" אלא מגישה רשימה של מועמדים לממשלה שממנה את היועץ מתוך הרשימה. נציג הממשלה בועדה שהמליצה על מנדלבליט היה משה ניסים (מהליכוד), נציגת הכנסת היתה נורית קורן (מהליכוד), שניהם תמכו בהוספה של מנדלבליט, היחיד שהתנגד היה נציג בית המשפט העליון (גרוניס הסמולני). |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |