בתשובה לנדב, 03/04/21 12:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איני חושב שדיסטאל ''לקקנית''. התרשמותי היא שהיא אומרת בדיוק את מה שהיא חושבת, ולא עשתה זאת בכל הופעותיה עד כה לצורך קבלת תמורה איזו שהיא, למרות שאכן לאחרונה הוכנסה למקום ריאלי ברשימת הליכוד. באמת הייתי רוצה שתצביע על ''מטומטם'' אחד או שניים או אולי אפילו שלושה שמקיפים את נתניהו, ונבדוק אותם בפרוטרוט. אני לא נתקלתי בכאלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה שהיא אומרת מה שהיא חושבת לא סותר לקקנות. היא לקקנית כנה. אבל מה בדיוק היא עשתה כדי לקבל מקום בליכוד חוץ מלהתחנף לבוס באופן רהוט במיוחד? היא הוכיחה כישורים פוליטיים כלשהם חוץ מזה? אתה לא מוצא פסול במנהיג שמקדם אנשים שפועלם היחידי זה שהם תומכים בכל פעולה שלו? אתה לא רואה שזו התנהלות של דיקטטור? שמנהיג טוב צריך לעשות ההיפך - לקדם אנשים מוכשרים שמאתגרים אותו? מה דעתך על מנהל בחברת הייטק שמקדם אך ורק את אלה שכותבים עליו דברים טובים, ורק על הבסיס הזה? עד כמה לדעתך חברה כזו תצליח? היית רוצה שאצביע? למשל דוד (לא קראתי ספר בעשור האחרון ואני גאה בזה) ביטן. למשל מיקי זהר. למשל מירי רגב. למשל אסנת מארק. כולם אנשים בלתי ראויים שקודמו אך ורק על בסיס הערצתם למנהיג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הליכוד הוא כמעט המפלגה היחידה (מלבד מפלגת העבודה) שבה חברי הכנסת נבחרים בצורה דמוקרטית בפריימריז. (מלבד 2 שריונים - גלית דיסטל אטבריאן ואורלי לוי). דיסטל אטבריאן היא אשת רוח, סופרת ואשת תקשורת, קול אידיאולוגי רהוט בימין ושריון בהחלט ראוי, ואורלי לוי שוריינה כחלק מדיל פוליטי (אם המחיר ראוי או לא זו שאלה אחרת) דוד ביטן, מיקי זהר, מירי רגב ואסנת מארק הם אנשים שהצליחו להיבחר בפריימריז ולגבור על מועמדים אחרים (שכנראה גם הם לא היו משכנעים אותך לשים מח"ל בקלפי). מן הסתם חברי מרכז הליכוד מעריכים משחק קבוצתי ונאמנות לדין התנועה ולערכיה, וזה אומר, בין השאר, גם עמידה לצד יו"ר התנועה המותקף תדיר ע"י ארגוני הפשע של צלאח א-דין, שערי משפט ונוה אילן. נתניהו, כיו"ר התנועה, יכול רק להביע את תמיכתו או התנגדותו למועמדים בפריימריז, לא מעבר לכך, ועובדה היא כי יריבים פוליטיים שלו בתוך הליכוד זכו למקומות גבוהים ברשימה. דווקא המועמדים האחרים הם אלה שקידמו אנשים שמעלתם היחידה היא נאמנות אישית/מינית אליהם: בכח"ל, ש"ס, ימינה, תקוה חדשה, יש עתיד, ישראל ביתנו ומרצ אין פריימריז אלא מנהיג המפלגה (או מועצה/ועדה) ממנה אנשים כרצונו, בעוד שהציונות הדתית, יהדות התורה והרשימה המשותפת מורכבות מכמה מפלגות שהרכיבו רשימה לפי כוחן היחסי של המפלגות המרכיבות אותן. רק להזכיר, כשחברי כנסת מטעם "יש עתיד" כמו עדי קול ועופר שלח העזו להביע עמדה עצמאית, שונה מדעתו של "אל קאודיליו", הם מצאו עצמם עד מהרה מושלכים הצידה ככלי ריק שאין בו צורך. על אחת כמה וכמה חברי כנסת ב"ישראל ביתנו" שהיא לטיפונדיה פרטית של ליברמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר מזמן לא היו בליכוד בחירות מקדימות לרשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לפני שנתיים וקצת'' בעברית עכשווית זה ''לפני ארבע מערכות בחירות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי זכרוני היו רק בחירות לראשות הליכוד (ביבי מול סער) אבל לא לרשימת המועמדים, חוץ מזה השיריונים שנעשו בשנים האחרונות עיוותו את רשימת המועמדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי - היא אשת רוח וסופרת ולכן היא ראויה להיות בממשלה? אתה יודע כמה אנשי רוח רהוטים ממנה יש? קאט דה בולשיט, איך שאתם אומרים. היא שם כי היא מלקקת למנהיג, רק שבניגוד לשאר הליכודניקים היא לא אנאלפבתית. זה הכל. קול רהוט בימין - מה הופך לימנית בעיניך? חוץ מהתמיכה הבלתי מסוייגת בנתניהו. מקריאה של הפוסטים שלה הייתי ממקם אותה במרכז-שמאל דווקא. השיח המזרחי שהיא מקדם לקוח אחד לאחד מפוליטיקת הזהויות האמריקאית (כל הדיבורים על ה״הגמוניה״, ״הדרה אל מחוץ לשיח״ - זו מהות השמאל). מה שהיא מקדמת זה לא ימניות, זה פשוט ביביזם. נתניהו מוריד את הראש לכל מי שמפגין מעט כשרון ומקדם את האנשים הטפשים ביותר לתפקידים שהם הכי לא מתאימים להם. מנהיג טוב מלא מקיף את עצמו בעדר קופים שמוציאים לו כינים מהגב, אלא דווקא באנשים שיודעים לבקר אותו. זה שגם אחרים עושים את זה - יכול להיות, אבל מה שבטוח שהם לא יעשו זאת באותה יעילות, לכן אני מעדיף אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצינות שניה - אני עוקב אחרי דיסטל ברשתות. 80% ממה שהיא מפרסמת זה היידה ביבי. היא מפנה זעם כלפי בנט וסער שהם ימנים הרבה יותר מובהקים מנתניהו. 15% זה ״האשכנזים ההגמונים והעשירים מדירים ומקפחים אותנו״ שכאמור זה שמאל טהור היישר מהפרוגרסיביזם האמריקאי. והשאר זה כל מיני קשקושים על סנו ז׳אוול וקללות מצחיקות בפרסית. איזה ימין אתה רואה כאן? מה הופך אותה לימנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן אישי אני לא מסוגל לשמוע את דיסטל וגם לא הייתי מצפה שסופרת הכותבת על ניצול מיני במשפחה שילדיה נקראים איב סאן ולורן (טווס בחדר מדרגות) תהיה סופרת גדולה ואשת רוח, אבל העובדות הן שרוב המגיבים שקראו את הספר שלה דרגו אותו כ-*****. לכן היה מעניין לשמוע ממי שקרא בפועל מספריה (שניים אני חושב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן אישי אני לא חושב שסופר שמתעמר ומתעלל בבתו יהיה סופר גדול ואיש רוח. יש מי שפוסל אשה בגלל שמות גיבוריה, ויש מי שפוסל אדם בגלל שהוא מתעלל בבתו. כל אחד וערכיו. דרך אגב, מסתבר שאותו ספר שאתה כל כך מזלזל בו, היה אחד מחמשת המועמדים הסופיים לפרס ספיר בשנת 2014. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישעיהו ליבוביץ אמר על עגנון שהוא סופר גדול ואדם קטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבחינת המזכה את הרבים אמונתו של עגנון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דבר כזה ''לקקן כן''. את הכינוי הזה מדביקים למישהו שמתחנף. ואחזור על מה שכבר, בעצם, אמרתי. גלית, כמו רבים אחרים מעריכה את נתניהו ומביעה את הערכתה זאת זמן רב מאד. אני מתרשם שהיא לא עשתה זאת מעולם כדי כדי להרוויח משהו. שלושת האישים עליהם הצבעת הם בעלי תארים אקדמיים, ומירי רגב הייתה גם קצינה בכירה, דוברת צהל. הם בפרוש לא מטומטמים. מי שקורא להם ''מטומטמים'' עושה זאת מתוך התנשאות, וכדי לא להעליב אסתפק בכך, ואעצור כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שבאופן כללי מטומטמים לא מגיעים להיות חברי כנסת (אם כי דיסטאל מגיעה לכנסת במסלול מקוצר, מה שמוריד מכשולים מדרכה. מסלול מקוצר כזה מאפשר לאנשים חסרי כישורים פוליטיים להכנס בקלות רבה יותר. דוגמה גרועה קודמת: ענת ברקו). אחד הדברים שזכורים לי ממיקי זוהר הוא שפעם (לקראת בחירות 2015?) הוא התארח בגב האומה וממש התאמץ לשחק את תפקיד המטומטם, להבדיל מאורחים אחרים מכל קצוות הקשת שניצלו את הבמה להראות עד כמה הם אינטליגנטים. גם רגב משחקת תפקיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שיש דבר כזה לקקן כן, ומכל מקום זו לא הנקודה. זה בכלל לא משנה אם היא מתכוונת לדבריה או לא. העניין הוא שהיא קודמה אך ורק על סמך הערצתה העיוורת למנהיג ולא על סמך שום דבר אחר (שכן, אנשי רוח שיודעים לכתוב לא חסרים). אם יש משהו שלמדתי בשנותיי הרבות באקדמיה - תואר ראשון לא מחסן מטמטום, גם לא תואר שני וגם לא פרופסורה, אין לי מושג למה אתה חושב שזו ערובה למשהו, במיוחד במציאות הנוכחית שבה לכולם יש תואר. אתה לא מעליב כלל - אני חושב שהתנשאות זו תכונה נמרכת. אני דוחה מכל וכל את שלך הרוח הנוכחי ״אני אתבוסס בבוץ ביחד עם כולם, ולא ארים את הראש אפילו לשניה, כדי לא להתנשא חלילה״. את השיח הדונלד טראמפי הזה של ״נכון הוא אידיוט בריון שובניסט וחרא של בנאדם באופן כללי, אבל היי לפחות הוא לא מתנשא! לפחות הוא אמיתי!״ , החברה המודרנית סובלת ממחסור בהתנשאות, , לא מעודף. מי שאומר ״לא קראתי ספר עשר שנים ואני גאה בכך״ ראוי להתנשאות ולא חשוב כלל איזה תואר יש לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מסכים שמה שאתה קורא לו ''הערצתה'' ומה שאני קורא לו ''הערכתה'' היא ''עיוורת''. היא תמיד מנמקת את דבריה בנימוקים הגיוניים. למרות זה אני חושב שרבים מה''אנטי ביבי''-ם, הכינוי ''עוורים'' ראוי להם מאד. לכך שהתארים לא מחסנים מטמטום אני דווקא מסכים, והבאתי בכל זאת את העובדות האלה כמענה לטענות אחרות שמושמעות כנגדם. ללא קשר, השלושה האלה, בעיני, בפרוש לא מטומטים. ההפך הוא הנכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אתה נטפל לטפל. בסדר, לא עיוורת. דיקטטור נוטה להקיף את עצמו בחנפנים לקקנים, בין אם הם מתחנפים בכנות ובין אם מתוך אינטרס זו ממש לא הנקודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעתי מישהו מתייחס לטראמפ כ"...לפחות הוא לא מתנשא..." ואם מישהו אמר את זה אז לדעתי הוא טעה בגדול. אם יש תכונה אחת שמאפיינת את טראמפ, והסיבה לכך שהוא היה נשיא כל כך גרוע (לדעתי) היא ההתנשאות שלו. הוא התנשא על פוליטיקאים מהמפלגה שלו, הוא התנשא על פוליטיקאים מהמפלגה היריבה, הוא התנשא על התומכים שלו1, הוא התנשא על מנהיגי העולם, הוא התנשא על אזרחי מדינתו, הוא התנשא על הכלכלנים, על מדעני האקלים, על הרופאים ובכלל על המומחים בכל תחום שהוא. התנשאות, לדעתי, היא מחלה אינטלקטואלית. אנשים שמתנשאים לא לומדים מהאנשים עליהם הם מתנשאים. ככל שהם חכמים יותר מספר האנשים עליהם הם מתנשאים גדול יותר והם מוכנים ללמוד מפחות אנשים, מה שהופך את החוכמה שלהם לבזבוז גדול יותר. לפעמים גם מאנשים טיפשים ממך אפשר ללמוד הרבה. 1 אולי בצדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. להגיד על טראמפ ״לפחות הוא לא מתנשא...״ זה כמו להגיד על שוקולד למריחה ש״לפחות הוא לא נמרח״. התנשאות על הזולת זאת התכונה העיקרית שמאפיינת את מר טראמפ. אם היתה מכונה דמיונית שמחברים אליה אדם והיא מודדת את אפקט דאנינג-קרוגר, היא היתה מתפוצצת בשניה שטראמפ היה נכנס לחדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר של טראמפ הכוונה ב״לא מתנשא״ היא שהוא לא פלצן, כלומר הוא עממי (לפחות בסגנון), מדבר בגובה העיניים (אם לא הרבה למטה מזה), לא בא בפוזה. כלומר הוא לא משחק אותה מורם מעם, שזה החטא החמור ביותר בתקופה הנוכחית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב - המרחק בין מה שאתה אומר לבין התאור האמיתי של האיש זה כמו מרחקים בין גלקטיים. לא מורם מעם? לא מתנשא? כל משפט שני של האיש זה עד כמה הוא הטוב ביותר <הכנס לא חשוב מה ובאיזה נושא>. שאין ולא היה כמוהו. הכי עשיר. הכי מוצלח. הכי שרמנטי. אין שני לו בעסקים ומשא ומתן (חחחחח...). מנהיג סופר סופר. הכי יהיה אסון בלעדיו. כמה שהוא פשוט נפלא! Amazing Mkay?. על מה ועל מי אתה מדבר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אתה מתעקש להבין לא נכון את מה שאני אומר. זה שהוא מהלל את עצמו זה לא קשור להתנשאות. ״לא מתנשא״ - הכוונה היא לאנטי אינטלקטואליזם, לשימוש בשפה פשוטה, עממית וישירה. הוא לא מתנשא - כלומר הוא לא מדבר גבוהה גבוהה, הוא לא ״מהאליטה״, הוא לא מנותק כמו כל הפלצנים שלמדו בהארוורד. אלא הוא אחד שמדבר דוגרי, בשפה של האדם הפשוט, אומר בדיוק מה שהוא חושב בלי לעטוף את זה במילים יפות. הרי מה זה מתנשא בשימוש מודרני יומיומי? זה לאו דווקא אחד שחושב שהוא הכי עשיר הכי מצחיק והכי טוב. זו הגדרה תרבותית. מתנשא זה אחד שלא רואה תכניות ריאליטי, אחד ש״הוציא את הטלוויזיה מהבית״ כי הוא רואה רק סרטי אינדי אירופאים, אחד שיש לו טעם אנין, ששומע מוסיקה קלאסית ואוכל גורמה. זה מתנשא. וטראמפ בהחלט, בהחלט לא כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דבר: להגיד על איש שכל חייו דואג להשפריץ על עצמו באדיקות, כל בוקר, ספריי שיזוף... על איש כזה להגיד שאין לו פוזה? רגע, מה?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעניין אותי הוא מהי רקמת החיבור האידיאולוגית/סולידרית המחברת בינך לבין גד"א. אני מוצא את המשותף בציטוט מדבריה: "ליאת בן ארי ואביחי מנדלבליט ושי ניצן הם אלו שצריכים לעמוד לדין על הפיכה". אני לא רואה כאן זהות שבטית סולידרית מן הסוג המאפיין חלקים אחרים בפוליטיקה הישראלית. יש כאן זהות ישראלית כללית המוגדרת ע"י ברית פוליטית שיש לה שני רבדים. הרובד העליון הוא, אם להשתמש בביטוי שלך "הערכה לנתניהו". הציטוט למעלה, אין ספק שהוא שירות של שניכם לצרכיו האישיים והמשפטיים של בנימין נתניהו. ברובד השני, זה מן הסתם הופך לתפיסת עולם אידיאולוגית של החלפת האליטות הישנות שתשרוד גם לאחר שנתניהו יחלוף. השאלה היא מה אורך החיים ומה העומק של האידיאולוגיה של ברית האליטות החדשות. האם זו קרקע אידיאולוגית וסולידרית מספיק עמוקה מספיק כדי לגדל עליה זהות ישראלית חדשה ואינקלוסיבית? האם גם ללא נתניהו, יכולה האידיאולוגיה של חילוף משמרות בבתי המשפט לספק סיבת קיום למפלגת שלטון ישראלית? האם הברית בין מתנחלי א"י השלמה, החרדים וחסידי ישראל השנייה יכולה להנהיג את המדינה כפי שעשתה הברית בין השמאל הציוני לדתיים-הלאומיים המתונים? את התשובה איני יודע. אבל היא קשורה כנראה בלבה ליחס בין שתי הרבדים לעיל. מי מהן היא הקטר ומי קרון המטען? אסיים בעוד שתי הערות-הרהורים. א. אחד המשתתפים בדיון כאן סיכם את דעתו על האידיאולוגיה הנ"ל בכך שבעיניו הרפורמה של מערכת המשפט אינה בין הצרכים הדוחקים של מדינת ישראל. כנראה שכל רוב שלטוני בנוי על אקסקלוסיביות מסויימת במובן של הוצאה מן הכלל של אלו שאינם בברית. אני הייתי מוסיף שהשאלה הזו היא חשובה אבל בעיקר חשוב מהי דעתם של המתנחלים וישראל השנייה על כך, ולא דעתם של המודרים החדשים מן השמאל הליברלי-ציוני. ב. הברית השלטונית הקודמת הפילה עצמה בגלל המשחק בין האקסקלוסיביות לאינקלוסיביות. הברית הקודמת נסתה באופן אידיאולוגי לשתף בבניין המדינה גם גורמים שלא היו בתוך הברית (ישראל השנייה, ערבים ועלייה רוסית), אבל מצאה עצמה מובסת דמוגרפית מפני שלא הצליחה לשווק את האידיאולוגיה שלה החוצה. המשחק האינקלוסיבי-אקסקלוסיבי בברית החדשה הוא שונה. הברית בנוייה על הכנסה של "אחרים" לתוך הברית (החרדים למשל) אבל לא על הכללה של אלו שמחוץ לברית. לשמאל הציוני או לערביי השטחים אין מה לחפש במסגרת הזו (הם ה"אוייב" שלה). הברית החדשה נבחנת כבר עכשיו ביכולתה להכיל גורמי חוץ כמו להט"בים, רפורמים, אתיופים וערביי 48. אולי זו הסיבה האמיתית מדוע האליטות החדשות כל כך דבקות בנתניהו. הוא מייצג את הממשק שלהן עם קבוצות שהן עצמן מתקשות איתן. אם מחברים את אלו שממש חשוב להם לייהד את הר הבית ומערת המכפלה עם אלו שחשוב להם למזרח את ביה"מ העליון, האם לא מתגלה גרעין שלטוני שהוא עוד יותר מצומק מן השמאל הליברלי-ציוני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, איני יודע מי זה גד''א. שנית אודה שלא התאמצתי להיכנס עד הסוף לעומק המשך דבריך, אך התרשמותי הראשונה היא שאין בהם תשובה לתגובתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גלית דיסטל- ואידך זיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היתה שם שאלה. זו תגובה לתגובה. אני תוהה על היקף ועומק הקשרים האידיאולוגיים בינך לבין גלית דיסטל. אתם שותפים במלחמה במערכת המשפטית ללא ספק, אבל מה יש מעבר לזה. נניח שתמלאו את ביה"מ העליון בחצי מתנחלים וחצי מזרחיים, מה תהיה האג'נדה המשותפת הבאה? אני רוצה להוסיף עוד משהו לגבי מה שכתבת "אני מתרשם שהיא לא עשתה זאת מעולם כדי כדי להרוויח משהו". היו בינינו חילופי תגובות בנוגע למשמעות של ל"היות חלק מן השלטון". אם תעיין ברשימת עיסוקיה של גדא, תראה מיד שלהבדיל ממך, היא לגמרי חלק מן השלטון עוד לפני שנבחרה לכנסת. אני רואה בעייתיות גדולה בריבוי אנשי התקשורת בשלטון. שלטון נתניהו חזק מאד את המצב שבו אנשי תקשורת מחלטרים בין תקשורת לשלטון והם בעצם שליחים ודוברי השלטון. זו כבר סיבה טובה לחשוב שטוב שתיק 4000 הגיע לביה"מ. מזמן כבר חלף הזמן שהיה צריך לבדוק משפטית את המעמד הזה של יחצ"נים המשוטטים בין השלטון לתקשורת. נראה שיש לקונה גדולה בתחיקה שמפרידה בין תקשורת ציבורית לתקשורת מפלגתית. האם ערוץ כאן וערוץ 20 הם אותו דבר בחוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משכורת של חברת כנסת ומנעמיה נראות לי כמו רווח עצום למי שעיסוקה הוא ספרות ועיתונות, הלא כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שעוד לפני שנכנסה לכנסת, היא מומנה יפה ע"י השלטון. בניגוד לאחרים המתראיינים ללא תשלום באמצעי התקשורת, היא ממש ערכה והגישה בערוץ 20, ישראח היום וגלי ישראל וקבלה תשלומים סדירים גם מערוצים אחרים. אם לצאת לרגע מן המטריה הלגאליסטית, היא היתה בעצם דוברת בשכר של נתניהו. אני מניח שכל שלטון מתגמל את שלוחיו. הבעיה היא כפולה, מצד אחד יחסי הגומלין הללו אינם שקופים ומאפשרים לשלוחים הללו להיות גם צבועים בנוסח מה שכתב דב על גדא. מצד שני התקשורת מוצפת ומאותגרת ע"י תקשורת מפלגתית-שלטונית, בזמן שהיא גם מותקפת על כך שכביכול אינה מביאה את העמדה הממסדית. אין זה פשע לתמוך בשלטון. זה הופך לפשע כאשר אתה מציג עצמך כדובר עצמאי שנרדף ע"י ה-deep state. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מבין מניין המוטיבציה לחפש קשרים אידיאולוגיים ביני ובין גלית דיסטאל. אני, למשל, לא מחפש קשרים אידיאולוגים בינך ובין גלית דסאטל או מישהו אחר. אני מניח שיש נושאים שאנו מסכימים לגביהם ואחרים שלא. לעניין בית המשפט העליון, לדעתי הוא נטל את השלטון מידי העם והעבירו לעצמו. סכנה שדבר כזה יקרה יקרה כבר עלתה מזמן, ולצערי הדבר קרה. כמדומני שהשופט לנדוי אמר שאם יתחיל בית המשפט העליון להתעסק בעניינים פוליטיים הוא יהפוך מבית המשפט לבית השופטים. הוא זה שהתנגד ל''מבחן הסבירות'' המגוחך שהנהיג ברק, ולאקטביזם השיפוטי. התנגדותו של אהרון ברק למינויה של גביזון לשופטת בעליון נבעה מכך שצידדה ממש באותה גישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ביה"מ, דומני שאין שום מקום לשיח בינינו, מפני שלא רק שאנו חיים במציאויות שונות לחלוטין, אפילו למילים יש משמעות שונה בעינינו. "ביה"מ העליון נטל את השלטון מידי העם" - השלטון אפפעם לא היה בידי העם. אנו לא דמוקרטיה ישירה בנוסח אתונה. אנו רספובליקה שבה העם בוחר את נציגיו והם השלטון. סמכות השלטון אינה בידי העם. הסמכות של השלטון נובעת מן הייצוגיות שלו ומבחירתו ע"י העם. בתי המשפט כרשות השופטת היו תמיד חלק מן השלטון. אפשר לטבוע שוב בים של דוגמאות ולהתווכח אם ביה"מ חרג מסמכותו או לא, אבל לדעתי זה פשוט מגוחך משום שאפילו על מבנה וסמכות הרשות איננו מסכימים. כדי להדגים עד כמה התהום בלתי ניתנת לגישור, אומר שאם יש רפורמה שדרושה במערכת המשפט הרי זו בדיקה איך אנשים כמו אפי נווה, אתי קראיף, שפטל ואב"ג הם עו"ד במדינת ישראל. לגבי הקשרים האידיאולוגיים עם גדא אני לא חושב שאתה מיתממם ביודעין, אבל בפועל אתה מיתממם. מאחר ואני וגדא איננו תומכים באותו שלטון, הקשרים בינינו הם כפי שתארת לגבי עצמך. למעשה קשה לי לראות איפה אני מסכים אתה על משהו. ביחס אליך ואליה, אתם מייצגים 2 משלושת עמודי השלטון, המתנחלים אנשי א"י השלמה (אתה), אנשי א"י השנייה (היא) והחרדים. מאחר וכך, מותר וצריך לתהות מה עומק ורוחב הקשרים ביניכם (כמובן לא במובן האישי אלא הייצוגי). השאלה היא האם שלטון הימין בנוי על זהות לאומית ישראלית סינתטית חדשה או שמה מדובר בגרסה מפתיעה של מדינת כל אזרחיה שהלבישו עליה גם אפרטהייד של בלי ערבים ואשכנזים-שמאלנים. אם היית טורח להתעמק בכך היית מגלה שגדא מקורבת לאבתיסאם מראענה לא פחות מאשר אליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שאנחנו איננו דמוקרטיה ישירה. אבל נערכות בחירות שבהן אנו בוחרים נציגים שיבצעו את רצוננו. בכך שבית המשפט מפרש את חוקי הנציגים שלנו כרצונו או שהוא, למשל, מבטל פעולה של שר בגלל "מבחן הסבירות", כאילו מה שסביר בעיני השר לא נחשב, בכך הוא נוטל את השלטון מידי העם, ולכך התכוונתי. אני מסכים שיש קרבה אידיאולוגית גדולה יותר ביני לבין גלית דיסטאל מאשר בינך ובינה, אבל מה שלא הבנתי הוא לשם מה אתה בכלל עושה את החקירה הזאת. מה זה משנה כשאנחנו מדברים עליה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על שר שמחליט למנות את האחיין שלו למנכ״ל משרדו? ושוכר עוד כמה אנשים שבהזדמנות זו יטפלו גם במשק ביתו (על חשבון המשרד)? האם זה סביר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדרות קרוב משפחה - סעיף 4(6) לכללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), תשס"ח-2007 קובע: "מספר קרובי המשפחה מדרגה ראשונה המועסקים באותו משרד ממשלתי או באותה יחידה מינהלית, לפי העניין. בכלל זה, "קרוב משפחה מדרגה ראשונה" - בן או בת זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, אח, אחות, בן, בת;" אחיין לא מופיע בהגדרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוזר בי . "קרוב משפחה" - בן או בת זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד,דודה, אחיין, אחיינית, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות קרבה משפחתית חורגת או הנוצרת עקב אימוץ; 6. כללי שירות המדינה (מינויים) (סייגים בקרבה משפחתית), התשכ"ט-1969 – בטלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב אותי מהשטויות האלה. זה כמו השאלה המטופשת "מה יהיה אם הממשלה תחליט להוציא להורג את כל הג'ינג'ים?" שעליה אני משיב בשאלה "מה יהיה אם בית המשפט העליון יחליט להוציא להורג את כל הג'ינג'ים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לא שאלה מטופשת. היא בודקת את גבולות הגזרה של הנשאל, וכנ"ל לגבי השאלה של צפריר. לשיטתי, למשל, אם העליון יחליט להוציא להורג את כל הג'ינג'ים, יהיה ראוי שהכנסת תבטל את הפסיקה בחקיקה. נניח ע"י ביטול החוק עליו העליון מתבסס, וניסוחו מחדש כך שהפרשנות של בג"צ לא תהיה רלוונטית (הדרך הכי פשוטה לעשות זאת היא להוסיף סע' לפיו "אין עולה מהחוק שצריך להרוג את כל הג'ינג'ים" לכל פיסקת חקיקה שבג"צ הזכיר). זה חלק ממערכת האיזונים בין הרשויות במדינה דמוקרטית. או לפחות "דמוקרטית" במובן בו אני מבין את המונח. האם לשיטתך במקרה שהממשלה תחליט להרוג את כל הג'ינג'ים ראוי שבג"צ יתערב, או שמבחינתך לכנסת יש סמכות בלתי מוגבלת לעשות מה שבא לה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שהעליון מתקדם בבטחה לשלב בו יבטל גם חוקי יסוד. כשנגיע לשם גם חקיקה מפורשת של הכנסת לא תעזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו תזוזה העליון עשה בשנים האחרונות (נגיד, למשל, בעשור האחרון) לכיוון של ביטול חוקי יסוד? יש לך דוגמה קונקרטית להליכה לכיוון הזה או שזה רק תחושת בטן שהוא הולך לשם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בג"ץ דן לראשונה לגופו של עניין בתוקפו של חוק יסוד. חיות גם ציינה במפורש מה יאפשר בעיניה פסילה של חוק יסוד: "פגיעה בליבת העקרונות הדמוקרטיים או היהודיים של המדינה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכנעת אותי. היא אמרה: "ביטול חוק יסוד הוא חסר תקדים, צריך לבחון היטב אם הוא אינו חוקתי". כלאמר, אין תקדים כזה, אבל לדעתה בסמכותו של בית המשפט ליצור תקדים כזה. באיזה מקרה? כשהחוק איננו חוקתי. אבל על מה היא מדברת? הרי למדינת ישראל אין באמת חוקה מעבר לחוקי היסוד עצמם. מה זאת אומרת חקיקת יסוד שאיננה חוקתית?! אם הם חושבים שניתנה להם סמכות להפוך איזה מסמך קקיוני כלשהו (מגילת העצמאות?) לחוקה שעל ידי פרשנות לה הם יכולים לפסול חוקי יסוד, אז באמת יש קייס לכך שיש לשים את בית המשפט במקומו. לדעתי הדרך לשים אותו במקומו היא לתת למדינת ישראל סוף סוף חוקה אמיתית ומלאה ולא איזה חוק יסוד פה / חוק יסוד שם. הרי בעצם אנחנו (והכנסת) אשמים במצב הזה - אנחנו שמים את בית המשפט בפני מצב תאורתי בו חוקי היסוד יכולים להגיד דבר והיפוכו (סתירה בין חוקים או בתוך חוק מסוים). מי אם לא בג״ץ אמור לפתור מקרים תאורתיים כאלה אם הכנסת מכניסה אותנו אליהם? הולכים לשאול את הרב כדי שיחליט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אוסיף הערה, כי מה שיצא לי מהמקלת קצת שעשע אותי: במקום בו לא מצליחים להעביר תקציב, לקיים ממשלה מעבר לשבועיים וחצי או לגייס רוב כדי לקבוע את גובה המיסים על קיסמי שיניים, אני באמת מצפה שכנסת ישראל תצליח לגייס קונצנזוס סביב נושא מורכב ומעורר מחלוקת כמו חוקה לישראל?! חה! כשהחזירים יעופו וכשסבתא תתחיל לרחף מעל פסי מגלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי סביר מאוד שהחקיקה האחרונה תגבר. אם צריך, אפשר לבטל את החוקים הישנים. אבל זה לא יעזור מול כוחו האינסופי של בג''ץ, אם יחליט שהחוק מנוגד ל''עקרונות היסוד של השיטה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוחו של בג"ץ לא נוצר סתם כך. הכנסת יצרה ואקום ענק, שבג"ץ השתדל בדחילו ורחימו למלא. בהתחלה בהחלטות אמיצות, קצרות וקולעות (בג"ץ בז'רנו, 1949; בג"ץ קול העם, 1953) ואחרי עשורים בהם הכנסת השאירה את הואקום בעינו (המדינה כבר בת 73 ועדיין לא נחקק חוק היסוד החשוב ביותר- הצעת חוק יסוד: החקיקה [ויקיפדיה]) בג"ץ החל לרקום את הרקע שנקרא "עקרונות השיטה". הרי הם חייבים לבסס את הפסיקות שלהם על עקרונות כלשהם. הכנסת, מצדה, מעולם לא הראתה סימן של התרעמות על כך שבג"ץ הולך וממלא את הואקום שהיא השאירה. נראה שזה היה לה נוח כך. אדרבא- ב 92' ו 94' היא פתחה לו את הדלת לרווחה1 ולא סגרה אותה מאז. ______________ 1 מי שהיה אז נשיא העליון היה מאיר שמגר, ולא ברק. אהרן ברק, אותו וולדמורט של המתקראים ימניים, הוא בסך הכל ממשיך דרכו של שמגר. שמגר היה הדמות הדומיננטית ביותר במערכת המשפט לאורך עשרות שנים. פצ"ר מ 61'-68', שעיצב את המבנה המשפטי של ההחזקה בשטחים הכבושים, יועמ"ש מ 68' עד 75', שופט בעליון מ 1975, ונשיא העליון מ 83' עד 95'. דא עקא, ששמגר היה איש אצ"ל, שהתואר סמולני לא נדבק אליו אפילו כשקיבל את "אות הדמוקרטיה" מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה. ברק, עם הנפיחות האקדמית שלו, הרבה יותר מתאים לתפקיד עמנואל גולדשטיין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נראה לי סביר מאוד שהחקיקה האחרונה תגבר" לך זה נראה סביר ולמישהו אחר משהו אחר נראה סביר. אף אחד לא חוקק את חוק היסוד ״אחרון בחקיקה קובע, ננה בננה!״ וגם לא חוקקו את חוק היסוד ״כל הקודם זוכה!״. למה למישהו צריך להיות אכפת שלך אישית ״נראה סביר מאוד שהחקיקה האחרונה תגבר״. לי האמת זה נשמע כמו מתכון לכאוס חקיקתי. כל כנסת נבחרת יכולה, ברוב מזדמן ובאמצעות חוק אחד, למחוק את כל ספר החוקים הישראלי לדורותיו. נשמע לך הגיוני לתת לכנסת סמכות כל כך קיצונית בלי כמה איזונים ובלמים? לי לא. זה נשמע לי כמו רעיון מטורף. אם הכנסת לא קבעה את השיטה בחוק באמצעות חוקה, מי אמור לשפוט את החקיקה עם הסתירות וההגדרות הלא ברורות אם אתה לא רוצה שיעשו את זה השופטים? אתה? אני? פניה אל הרב? זריקת קוביה ק20? בקיצור - תרצה הכנסת ותצליח לגייס קונצנזוס סביב חוקה מסודרת וברורה שתהיה הבסיס לשלטון החוק בישראל ובית המשפט לא יצטרך (והאמת - לא ממש יוכל) להתערב במצבים בהם הוא צריך להכריע לגבי סוגיה זו או אחרת. משום שהנציגים שלך ושלי בכנסת (גם באשמתם, אבל גם באשמתי ובאשמתך) משאירים את העניין של החוקה של מדינת ישראל לנפנופי ידיים, הצהרות, מסמכים מהקמת המדינה ופרשנות, יש סיכוי שיצטרכו לפנות אל בית המשפט כדי להכריע בסוגיות חוקתיות שאינן מוגדרות היטב בחוק. טריביאלי לא? מה האלטרנטיבה? כנסת שיכולה למחוק את כל ספר החוקים ולכתוב אותו מחדש כל שני וחמישי על פי רוב מזדמן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מאריך בטפל, הוספתי ''אפשר גם לבטל את החוק'' כדי לא להתמקד בזה. אני מקווה שברור לך שאם החוק ה''סותר'' מבוטל אז אין סתירה לוגית. ובכל זאת, בית המשפט רואה לעצמו סמכות לדון בתוקפו של חוק שלא סותר שום חוק קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא שזה לא נכון, זאת לא הנקודה. למרות שאם כבר - בינתיים בג''צ לא ביטל אף חוק יסוד, תקדים של של ח''כ מהליכוד שהפר צו של בג''צ יש לנו. וזה היה דווקא כשבג''צ פסק בהתאם לעמדת רוב חברי הכנסת, אז אין אפילו את התירוץ של רצון הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציינתי שבית המשפט עשה צעדים בכיוון והכין את התשתית. אם ירצה להרוג ג'ינג'ים, יש לו איך. להפרת צו בית המשפט על ידי מי מחברי הליכוד אין שום קשר לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין איך? הרי גם אם נגיד ובית המשפט יוציא צו להרוג את כל הג'נג'ים - מה הלאה? מי יקח את הרובים ויתחיל לירות בג'ינג'ים? משמר בתי המשפט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמר אהרון ברק, הטנקים יכריעו. אולי יצייתו לממשלה, אולי לבית המשפט ואולי תהיה מלחמת אזרחים. בדיוק כפי שיקרה אם הכנסת תחליט להוציא להורג את הג'ינג'ים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לממשלה יש טנקים שכפופים לה ישירות בשרשרת פיקודית שהפרתה גוררת מאסר (או מוות). לבתי המשפט אין כח משל עצמם, רק כח של הממשלה (מלבד משמר בתי המשפט). הרמטכ"ל לא מקבל הוראות מנשיא בית המשפט העליון (גם לא מפכ"ל המשטרה). איזה טנקים הפריעו ליושב ראש הכנסת להפר הוראה של בית המשפט העליון (למשל)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בית המשפט ייתן צו, בהחלט ייתכן שהרמטכ"ל יחליט לציית לו ולא לממשלה. ואולי אלוף הפיקוד לא יציית לרמטכ"ל. All bets are off. לא מבין מה הקשר לאדלשטיין. אם כבר, המקרה שלו הראה את הכוח של בית המשפט בכך שנאלץ להתפטר כי ידע שלא יוכל להמשיך להתנגד. סביר להניח שהיה נאסר בעוון ביזוי בית המשפטים לולא עזב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באותה מידה הרמטכ''ל יכול להחליט לציית לרב הראשי, לנשיא אוניברסיטת תל אביב או למו''ל הארץ... יכול, אבל זה מנוגד לחלוטין לחוק, למנהג או להגיון. ''נאלץ להתפטר'' ומנע בכך את קיום פסיקת בית המשפט, ואף טנק לא עשה כלום (וזאת לא פסיקת בג''ץ הראשונה או האחרונה ממנה מתעלמת הממשלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מנוגד לחוק? בית המשפט מוסמך לתת צו לכל רשות מרשויות המדינה, לא רק לממשלה. הוא יכול להורות לרמטכ"ל לעלות על הכנסת בטנקים והרמטכ"ל יצטרך למלא את ההוראה. באשר לאדלשטיין, פסיקת בית המשפט התמלאה יום או יומיים אחרי שהתפטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצבא הוא לא רשות מדינה עצמאית. הוא חלק מהממשלה, הרמטכ"ל ממונה על ידי הממשלה, מקבל תקציב מהממשלה, מקבל הוראות מהממשלה וכפוף לשר הביטחון. כשבית המשפט נותן צו לרמטכ"ל הוא נותן צו לפקיד בממשלה, וזה סתם קיצור דרך לנתינת צו לשר שיתן אותו לרמטכ"ל. כשצו של בית המשפט למרטכ"ל מנוגד להוראות השר הממונה (שר הביטחון) הרמטכ"ל אמור לציית לשר הביטחון (אחרת - שבית המשפט ישלם לו משכורת ויתן לו חיילים). בית המשפט קבע צו עם תאריך "...נעשה צו מוחלט המורה שעל יו"ר הכנסת לכנס את מליאת הכנסת בהקדם האפשרי לצורך בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23, ולא יאוחר מיום רביעי, 25.3.2020.", אדלשטיין כינס את המליאה ב-25 לחודש ובמקום למלא את הצו התפטר. זאת הפרה מובהקת של הצו (ושום טנק לא עלה על הכנסת, אדלשטיין עצמו לא נענש, לא על ידי אף בית משפט ולא על ידי הציבור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשות החברות הממשלתיות קיבלה מהשר אמסלם הוראה המנוגדת להנחיה של המשנה ליועמ"ש. נחש למי צייתה הרשות. אז בית המשפט בחר לא להעניש את אדלשטיין. אילו היה מכריז על סנקציה נגדו, היא היתה מיושמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזה קשור, לא היה כאן צו של בית המשפט והוראה של השר לא למלא אותה, היתה כאן הנחיה של היועצת המשפטית (חלק מהראשות המבצעת) שמנוגדת להוראת השר (חלק אחר של הראשות המבצעת). גם השחקנים וגם הסדר שונה. (וכמובן, אין לרשות שום אינטרס לציית לשר...) מיושמת על ידי מי ובאיזה כח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רומז שהרמטכ"ל היה מציית ליועמ"ש לו נתן הוראה המנוגדת להוראת השר הממונה, אבל לא לבית המשפט? תלוי בסנקציה שבית המשפט היה בוחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני אומר שמדובר בשתי סיטואציות אחרות לגמרי שאני לא מבין מה הקשר ביניהן. אילו בית המשפט היה מחליט, ואילו זה היה הפוך מבחינת סדר הזמנים(ז"א קודם בית המשפט מורה, ואז השר מבטל את ההוראה) אז זה היה דומה, וגם אז, ההחלטה של הממשלה להפר את הוראות בית המשפט העליון היא "שבירת כלים", לא משהו שעושים בשביל דירקטורים בחברה ממשלתית וכן משהו שעושים בשביל לשמור על השלטון (או למנוע את הרג הג'ינג'ים, בהנחה שלממשלה איכפת מחייהם של הג'ינג'ים). אם בית המשפט היה נותן סנקציה של הוצאה להורג? אתה באמת חושב שמישהו היה מוציא אותו להורג? מי? איך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבירת כלים אפשרית בלי קשר לחוק עצמו. מי שהיה מוציא להורג את הג'ינג'ים, ובאותו האופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכששוברים את הכלים נשאלת השאלה למי יש כח וממה נובע הכח שלו. לממשלה יש צבא, תקציב ותמיכה של ההמון, לבתי המשפט אין. לכן ברור למי יש יותר כח, מי יכול לשבור את הכלים ומי חייב להזהר לפני שהוא שובר את הכלים. מי שהיה מוציא את הג'ינג'ים להורג זה הצבא, אבל בגלל שהוא כפוף לממשלה הוא לא יעשה את יוציא את נציגיו להורג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם פקיד ממשלה (ולצורך העניין גם הרמטכ''ל הוא כזה) מפר את הוראת הממשלה, הסנקציה היחידה נגדו היא משמעתית, כלומר במקסימום פיטורין. לעומת זאת, אם אותו פקיד (או כל אזרח) מפר צו של בית משפט הרי שזו עבירה פלילית (בזיון בימ''ש) שהסנקציה נגדה יכולה בהחלט להיות מאסר. מכאן ברור שבית המשפט הוא זה שמחזיק בכח האמיתי במדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פשוט לא נכון. חיילים, כמו הרמטכ''ל כפופים לחוק השיפוט הצבאי, ולכן יכולים להשלח למאסר (או לגרדום) בלי מעורבות של הרשות השופטת. להבדיל, הרשות השופטת לא יכול לשלוח אף אדם למאסר בלי מעורבות של הרשות המבצעת משום שבתי הכלא מתוחזקים על ידי הרשות המבצעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נכון. דרגתו של נשיא בית הדין הצבאי לערעורים הינה אלוף, ולכן אפילו הוא לא יכול לשפוט את הרמטכ''ל, שדרגתו גבוהה יותר. מכאן שהרמטכ''ל - אם יואשם בדין - יכול להישפט אך ורק בידי בית משפט אזרחי. ושנית, גם שוטרים, סוהרים וקציני משטרה ושב''ס כפופים לצוים של בית משפט. כל הוראה שיתן השר לבט''פ לפקידיו יכולה להיות מבוטלת ע''י צו (עשה או מניעה) של בית משפט, ואותו הגיון עובד גם שם - הסנקציה על הפרת הוראתו של השר היא משמעתית, והסנקציה של הפרת צו בימ''ש היא פלילית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי (אין לי מושג מאיפה) שאם עולה הצורך לשפוט רב אלוף, השופט הצבאי מקבל דרגת יצוג של רב אלוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמצאתי את המקור לטעות שלך: לפי דין משמעתי בצה"ל [ויקיפדיה]: לפי סעיף 136 (א) בחוק השיפוט הצבאי קצינים בדרגת רב-אלוף (בדרך כלל רלוונטי רק לגבי הרמטכ"ל המכהן) אינם יכולים לעמוד לדין משמעתי. אם קצין בדרגת רב-אלוף עבר עבירה הנתונה לדין משמעתי, שר הביטחון יכול לנזוף בו, לכתוב הערה בתיקו האישי או לפטר אותו מתפקידו; כמו כן ניתן להעמידו, ככל חייל, בפני בית דין צבאי. הוראות דומות קיימות בחוק אף לגבי שופטים צבאיים משפטנים בבתי הדין הצבאיים. נהוג שקצינים בדרגה גבוהה (תת-אלוף ואלוף) אינם נשפטים בדין משמעתי אלא נשפטים בבית דין צבאי במקרה של עבירה חמורה. במקרים חמורים נהוג לזמנם לבירור בפני הרמטכ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכור לי שהיו משפטים של חיילים שנערכו בבית משפט אזרחי. לא זוכר יותר פרטים, כלומר מדוע לא נערכו בצבא, אם איני טועה עזריה (מחסל המפגע המנוטרל בחברון) נישפט חלקית בית נשפט אזרחי . מכל מקום לא תמיד יש הפרדה בין שתי המערכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם קצין בדרגת רב-אלוף עבר עבירה הנתונה לדין משמעתי, שר הביטחון יכול לנזוף בו, לכתוב הערה בתיקו האישי או לפטר אותו מתפקידו; כמו כן ניתן להעמידו, ככל חייל, בפני בית דין צבאי." (מקור) "...כל הוראה שיתן השר לבט"פ לפקידיו יכולה להיות מבוטלת ע"י צו (עשה או מניעה) של בית משפט..." צו של בית המשפט, ללא כוחה של הממשלה מאחוריו, לא שווה את את הנייר עליו הוא הוצא. פלילית או לא פלילית, זה חסר משמעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ניתן להעמידו"?! ומי ישפוט רב אלוף בבית דין צבאי? פקודים שלו?! ומהי בדיוק העבירה? הפרת פקודה? הרמטכ"ל אינו מקבל פקודות מהממשלה אלא הוראות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית הדין הצבאי כפוף לפרקליט הצבאי שממונה על ידי שר הביטחון ולא כפוף לרמטכ"ל. העבירה: בגידה, מרידה, עזרה לאויב, מתן יד למרידה, מרי, הפגנה הפוגעת במשמעת, הסתה למרי, זריעת בהלה או יאוש בין חיילים, זריעת בהלה או יאוש, תעמולה הפוגעת במשטר הצבאי או במשמעת הצבא, שררה כלפי פקודים, חריגה מסמכות עד כדי סיכון ביטחון המדינה, ... באמת חסר עבירות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פה הטעות שלך. בית הדין הצבאי לא כפוף לפרקליט הצבאי הראשי אלא לנשיא בית הדין לערעורים, או מדוייק יותר, נשיא בית הדין לערעורים (שדרגתו אלוף, והוא בכיר מהפצ"ר, שדרגתו תא"ל) הוא מפקד יבד"צ 205, שבית הדין הצבאי המיוחד כפוף לו. נשיא (כיום נשיאת) בית הדין הצבאי המיוחד הוא תא"ל, ושופטיו אל"מים. נשיא בית הדין לערעורים (כמו כל השופטים הצבאיים) מתמנה (ולפיכך גם מפוטר) ע"י הועדה לבחירת שופטים צבאיים ש(כמובן) כוללת שני שופטים מביהמ"ש העליון וכן נציג לשכת עורכי הדין (והם כמובן עושים בועדה כרצונם, בדיוק כמו בועדה למינוי שופטים אזרחיים) על פסיקותיו של בית הדין הצבאי לערעורים מערערים ל... ביהמ"ש העליון. כלומר המלכוד פה הוא מלא, והכפפת הכוח לביהמ"ש העליון היא מלאה. והערת סיום לגבי הפצ"ר: נכון שהפצ"ר מתמנה ע"י שר הבטחון ולא ע"י הרמטכ"ל, ובהיסב המדוייקת לכך היא כדי שהוא יהיה מחוייב לממשלת ישראל ולא לרמטכ"ל, אבל (וזה אבל גדול), דרגת התקן של הפצ"ר היא תא"ל. בקדנציות האחרונות, מאז שאשכנזי העניק דרגה אישית של אלוף למנדלבליט (ורק שנים רבות לאחר מכן התברר שזה היה בעבור סגירת התיק שלו בקשר לפרשת הרפז), הרמטכ"לים הופכים את היוצרות והופכים את הפצ"ר לעורך הדין האישי שלהם ע"י הענקת דרגת אלוף (שהמשמעות שלה היא למעשה מתן שוחד בסך 10 מליון ש"ח במהלך הפנסיה) במהלך הקדנציה - אם הם מראים נאמנות אישית לרמטכ"ל. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100132... מנדלבליט קיבל דרגת אלוף מאשכנזי https://twitter.com/alonbd/status/251418920316178433 עפרוני קיבל דרגת אלוף מגנץ (קיצור פז"מ מרשים - מאל"ם לאלוף תוך שנה!) וכמובן שרון אפק שקיבל רדגת אלוף מאייזנקוט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין פה שום ''מילכוד'', אתה פשוט מתעלם מהנקודה. כשמאיימים עליך ברובה זה מאד נחמד שאתה יכול לערער לבית המשפט העליון (שחבריו, אלא שלא צייתו לשלטון, כבר מזמן בבית הכלא, בגלות או עלו לגרדום), ואין ספק שזה שזה מאד יעזור לך שבית המשפט הוציא פסק דין שאומר שהרובה שיורה עליך הוא לא חוקי... בכל מקרה, הועדה לבחירת שופטים צבאיים כוללת, מלבד שני שופטים מבית המשפט העליון, את שר הביטחון, שר המשפטים, הרמטכ''ל, ראש אכ''א ושני שופטים צבאיים (ז''א, גם שם יש לממשלה רוב מוחלט). העט אולי חזק מהחרב, אבל זה רק כשבעל החרב נותן לבעל העט לפרסם את מה שהוא כותב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, חשבתי שאנחנו מגיבים בקונוטציות חופשיות. אתה אמרת שבג"צ הוא סכנה לדמוקרטיה, ועניתי שבינתיים נראה שהסכנה היא מהליכוד. אם תרצה להיצמד לנושא השיחה - דב אמר שהשאלה על ג'ינג'ים טיפשית, והסברתי מדוע היא לא. מה הקשר בין השאלה לתשתית שבג"צ (נניח) הכין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שבג''ץ הוא סכנה לדמוקרטיה, ציינתי עובדה פשוטה. טענת שהכנסת תוכל למנוע החלטות של בית המשפט, במקרה זה הרג ג'ינג'ים, על ידי שינוי החקיקה. אני אומר שהיא לא בהכרח תוכל לעשות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציינת דעה, לא עובדה. מכל מקום, אני שמח לשמוע שאינך רואה בבג''צ סכנה לדמוקרטיה. לא טענתי שהכנסת תוכל למנוע שום החלטה. אמרתי אילו מהלכים יהיה ראוי בעיני שהכנסת תעשה במסגרת תסריט תיאורטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שבית המשפט התקדם לכיוון ביטול חוק יסוד, כלומר קרוב לכך יותר מבעבר, זו עובדה שנראה לי שיהיה קשה למצוא מומחה למשפטים שיחלוק עליה. הפרשנים נחלקים בעיקר בשאלה אם הדבר טוב או רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לא אמרתי שבג''ץ איננו סכנה לדמוקרטיה, אגב. לא התייחסתי לכך בתגובה שלעיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, לדעתי שי הבדל בין "העליון מתקדם בבטחה לשלב בו יבטל גם חוקי יסוד." ו"בית המשפט התקדם לכיוון ביטול חוק יסוד". כמו ההבדל בין "אני מתקדם בבטחה לקוטב הצפוני" ו"אני מתקדם לכיוון צפון". לאיזה מהם התכוונת? ויש גם את "יש מעט מאוד, אם בכלל, מומחים למשפט שיחלקו על כך שבג"צ התקדם לכיוון ביטול חוק יסוד", שזאת הצהרה שלישית. עליה הכי קל לדון באופן עובדתי. "גם לא אמרתי שבג"ץ איננו סכנה לדמוקרטיה, אגב. לא התייחסתי לכך בתגובה שלעיל." לדעתי זה עלה במשתמע מתגובתך. אפשר לפתור את זה בקלות - אם אתה חושב שבג"צ הוא סכנה לדמוקרטיה, לא ברור על מה אתה מתלונן. אם אינך חושב כך, אני מתנצל שקפצתי למסקנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי קצת סמנטיקה לא מעניינת במיוחד. כתבתי את מה שרציתי לכתוב ולא את מה שאני אולי חושב ואולי לא אבל לא מעוניין לכתוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בית המשפט התקדם לכיוון ביטול חוק יסוד" זאת הצהרה כל כך כללית שאפשר לצקת לתוכה כמעט כל תוכן, במיוחד אם אם לא מבדילים בין תנועה מהותית לתזוזה קטנטנה. אם, למשל, מומחה למשפט טוען ש"הממשלה וחלק מחברי הכנסת מתנהגת יותר ויותר באופן שנוגד את עקרונות המנהלת התקין והמסגרת החוקית של מדינת ישראל. לכן אנו רואים יותר ויותר מקרים בהם בג"צ נאלץ להתערב" גם על זה אפשר לומר שבג"צ "התקדם לכיוון" ביטול חוק יסוד. לדעתי בג"צ לא צריך להיות בעמדה מעל או מתחת לממשלה או לכנסת, אלא צריך לקיים איזון סמכויות בין שלושת הרשויות בין השאר כדי למנוע מצב בו המדינה מתנהגת באופן שחורג מכללי המוסר הבסיסיים (לכן גם לא תהיה לי בעיה אם בג"צ יבטל את חוק יסוד: הרג הג'ינג'ים). אם מבחינתך "בג"צ מתקרב לכיוון ביטול חוק יסוד" שקול ל"הכנסת מתקרבת לכיוון חקיקה שחורגת מגבולות המוסר הבסיסי", אין בינינו מחלוקת. רק עדיף שתבהיר את זה, כי הטענה הזאת יוצרת רושם אחר לחלוטין מ"העליון מתקדם בבטחה לשלב בו יבטל גם חוקי יסוד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הייתי מרצה למדע המדינה ותלמיד היה מספר לי את עלילות הבג"ץ בגרסה שהימין הישראלי חי בה, הייתי שוקל ברצינות להציע לו לשקול מסלול לימודים אחר. העובדה שהרשות השופטת היא החלשה מבין 3 רשויות השלטון, היא מוסכמה שמי שאינו יודע אותה, נמצא בתחום הלא נכון. לא רק שהרשות המבצעת מחזיקה גם בהירארכיה וגם בארנק של כל ארגוני השלטון (כוחות ביטחון, מוסדות גביה, ביטוחים לאומיים) אלא שהיא גם מחזיקה בידה את הארגון שאמור לאכוף, את פסיקות ביה"מ (המשטרה). בסופו של דבר, גם אם הבג"ץ יורה לרוה"מ להתפטר אין בידו שום אמצעי לאכוף זאת. הפררוגטיבה היחידה בידי השופטים במקרה כזה היא להתפטר. איש אינו חולק על כך שהשופטים צריכים לפעול ע"פ החוק ולא לחוקק אותו. העובדה שלעתים ביה"מ נדרש לגלות יצירתיות במציאת החוק אינה סותרת את ההסכמה הכללית בעניין זה. הנאראטיב של ביה"מ החתרני שהתיישב כל כך טוב בימין הישראלי, הוא בדיה הקורסת ממשקל עצמה. אם היה שמץ של אמת בטענות על ביה"מ (חתרן, קושר קשר להפיכה, מנסה לחוקק בעצמו) שומה היה על הממשלה והכנסת לסרב למלא את הוראותיהם ולחכות להתפטרותם. במקום זאת ממשיכים לקונן על הפסיקות ולהסית נגד השופטים. בישראל, יש שני תנאים מיוחדים ההולכים נגד האקסיומה לעיל. ראשית הלקונה בחקיקת היסוד שהוזכרה, המאלצת את ביה"מ העליון להגדיר כל מיני דקלרציות וחקיקה רגילה כחוקי יסוד. זה אינו תפקידו, אבל מה הוא אמור לעשות כאשר הכנסת מסרבת לתת בידו את הכלים הללו? התנאי השני, הוא שלשופטים העליונים בישראל יש הרבה השפעה על בחירת מחליפיהם (נניח יחסית לארה"ב). אפשר להתווכח אם ההשפעה רבה מדי או מדוייקת. אבל היא אינה גליץ' של המחוקק הישראלי. היא קיימת שם כדי ליסד בי"מ שמרני שאמור לרסן עודף חקיקה והשתנות חדשים לבקרים. ושוב, הכנסת יכולה לשנות את המצב באמצעות חקיקת יסוד ואינה עושה זאת. לענ"ד גם בשיטה הנוכחית השלטון מקבל בחלוף הזמן את השופטים שהוא רוצה. זה שמציגים את קוצר הרוח והתאוותנות של השלטון להחליף את השופטים, כאיזשהו קשר אפל של השופטים זו פשוט נבזות. יתכן שיש דוגמאות שבהן בגלל התנאים שציינתי ביה"מ חרג מן המנדט שלו ויתכן שצריך לדון ולתקן פרצות, אבל מכאן ועד להזיה כאילו ביה"מ מנהל מהפכה נגד הרשויות האחרות מפרידים ת"ק פרסא. העובדה שההזיה הזו מקובלת על קהל כל כך רחב בימין, פשוט נפלאתה מבינתי. רפורמה של בתי המשפט עושים בכנסת ולא ברחוב, בתקשורת ובהמון. איכשהו נראה לי שיש פער עמוק בין השכנוע העצמי בזדון הרשות השופטת לבין תחושת הבטן הציבורית אני לא רואה דרישה ציבורית נלהבת להחליף את הטייפ של השופטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם היועץ המשפטי לממשלה הוא להלכה חלק מהרשות המבצעת, אז? אני מוכן להתערב שאם המשטרה תצטרך לבחור, היא תציית לבית המשפט ולא לשר אוחנה שהיא איננה סופרת כלל. "איש אינו חולק על כך שהשופטים צריכים לפעול ע"פ החוק ולא לחוקק אותו" - בהחלט ייתכן שכבוד הנשיאה חיות חולקת על כך. אני בהחלט מסכים, הכנסת אשמה שהיא לא לוקחת את המושכות לידיה. האשם מס' 1 הוא כמובן בנימין נתניהו. מה שמטריד אותי הוא שאם הכנסת לא תפעל מהר, בית המשפט עלול לקבע את סמכויותיו שלו כך שהכנסת תאבד את יכולתה לגבור עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להגיד שהכנסת אשמה כקולקטיב, אבל זה די מפספס אינפורמציה על המצב כפי שהוא. הכנסת היא לא אדם אחד ספציפי שאפשר להאשים ואפילו נתניהו לא אשם במצב (במובן של ״הוא לא עושה מספיק״). נתניהו היה שמח אם הוא היה יכול לחליש את בתי המשפט ולחזק את שלטונו/ממשלתו/את הכנסת שיש לו בה רוב, אם היה לו רוב שהוא היה יכול לגייס כדי לעשות זאת. אבל לנתניהו אין רוב והכנסת היא במוד של פוליטיקה פרטיזנית. הסיבה שהכנסת מהססת לקחת על עצמה סמכויות ולמנוע כל סכנה של עודף סמכויות בידי בג״ץ (בגלל אי בהירות חוקתית) נובעת מחשדנות של חלקים בכנסת כלפי חלקים אחרים בכנסת. המצב לא נובע מאיזו קונפירציה מרושעת של משפטנים ו-Deep State (כפי שאוהבים לתאר את המצב ביביסטים). הסיבה שאין למדינת ישראל חוקה מסודרת נובעת מכך שקשה עד בלתי אפשרי ליצר קונצנזוס בכנסת (או אפילו בציבור) לגבי התוכן של החוקה הזאת. כל צד שיהיה מעוניין לקדם חוקה, צריך לשכנע את הצד השני (ויש גם צד שלישי, רביעי וחמישי) שהחוקה הזאת תפעל גם לטובתו ושהיא לא טריק מלוכלך שנועד כדי לחזק צד אחד במאבק הפוליטי על חשבון הצד השני. בהצלחה שיהיה לנו. כמו שאמרתי למעלה - זה מנותק מהמציאות לדרוש חקיקה מסודרת בכנסת בנושאים של חוקי היסוד הבסיסיים ביותר של מדינת ישראל, כאשר אפילו תקציב אי אפשר להעביר פה כמו מדינה נורמלית או לקיים ממשלה שלא מתפרקת כל חודשיים. אפשר להאשים אישית את נתניהו רק במובן הזה: הוא צריך ללכת ורק אז אפשר להתחיל לדמיין קואליציות יציבות יותר שיכולות לעסוק בנושאים הללו עם קונצנזוס רחב והסכמה רחבה יותר. כל עוד תקועים עם האיש הזה שהוביל אותנו לפלונטר הפוליטי הנוכחי, נשאר במצב שאפילו חקיקה פשוטה היא אתגר מורכב ומסורבל. חוקה?! חוקי יסוד?! ביטצ׳ פליז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת עומד מאחרי האמירה "בהחלט ייתכן שכבוד הנשיאה חיות חולקת על כך" ש"השופטים צריכים לפעול ע"פ החוק ולא לחוקק אותו"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמעתי באזני את דניאל פרידמן אומר שבית המשפט העליון הפך את עצמו לבית מחוקקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי לגבי הגב' חיות. דיעותיו וסגנונו של האדון פרידמן מוכרים לי במידת מה (אם כי מידת התמיכה בדיעותיו ע''י משפטנים בכירים באקדמיה אינה ידועה לי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זו פרשנות אפשרית לדברי נשיאת בית המשפט על ביטול חוק יסוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך דוגמא כלשהי (מכל מדינה, בכל זמן) למצב בו המערכת המשפטית עמדה מאחורי הפיכה, ותפסה את השלטון? מהצד השני - יש הרבה דוגמאות (מהרבה מדינות, וגם מהזמן האחרון) לראשי-מדינות שרמסו את בתי-המשפט באמתלות שישמעו מוכרות מאד לאוזן הישראלית כדי לתפוס את השלטון (הודו, טורקיה, רוסיה, הונגריה...). זה גלוי וברור - באופן שהיה קומי אלמלא היה נראה שהוא הולך להוביל לטרגדיה - שהימין הישראלי רק מאמץ באופן מגושם את הדוגמאות האלה כמודל לחיקוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מרחק רב בין הפיכה ובין ''השופטים צריכים לפעול ע''פ החוק ולא לחוקק אותו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כזכור, החוק נתן לבית המשפט את הכח ל''חוקק''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני זוכר את הדיון הזה. אני חושב שגם השופטים מרחיקי הלכת ביותר אינם מפרשים את עניין ''הצדק'' באופן מרחיב כמוך, ואם יעשו זאת, אצפה מנבחריי להשתדל להסיר את ההתייחסות ל''צדק'' מהחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה כל הדיונים על רצח ג'ינג'ים והדחות רמטכ"לים בלבלו אותי. אם אני מבין נכון, הבעיה שמטרידה אותך אינה קשורה למצב החוקי בישראל (בו לבית המשפט יש תפקיד מוגדר היטב בהתמודדות עם לאקונות וסתירות בחקיקה, כמו גם לגבי שמירה על חוקי המשחק שהכנסת קובעת - גם כשמדובר בהחלתם על הכנסת והממשלה). אילו זו הייתה הבעיה, הפיתרון היה פשוט (חקוקה הדוקה ומפורשת יותר על ידי הכנסת) והביקורת שלך הייתה מופנית כלפי חברי-הכנסת ולא כלפי השופטים. נכון? הבעיה היא "פרסונלית" או "מוסדית": אתה חושש\מעריך\מאמין\בטוח שהכנסת חסרת אונים כי בתי-המשפט ממילא יעשו מה שמתחשק להם (גם אין ברור שאין להם סמכות לכך)? אתה טוען שיש בכוחם להכתיב לגופי הרשות המבצעת (משרדי הממשלה, הצבא, המשטרה) כיצד להתנהל, ושהם משמתשים בכוח זה בלי הגבלה ומבלי שלכנסת יש אפשרות להתערב? האם זה תיאור הוגן של עמדתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי להתחיל מהמקרה הכללי של n רשויות נפרדות, ובסוף להציב n=3. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתעניין באסימפטוטיקה, כש-n הולך לאינסוף. השערה: בתי המשפט תמיד סמולנים יותר משאר הרשויות, בקבוע אוניברסלי שאינו תלוי בממד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן שני עניינים שונים. לגבי פסילת חוקים רגילים, הביקורת שלי בהחלט מופנית גם כלפי חברי הכנסת, ואני חושב שכתבתי את זה כבר לא פעם. עברו יותר מ-25 שנים מאז פס"ד המזרחי, ויש משמעות של הסכמה בשתיקת הכנסת. אני חושש מנטילת חירות של בית המשפט לעצמו לפסול חוקי יסוד. זה עדיין לא קרה ולכן לא יהיה נכון להגיד "שהם משתמשים בכוח בלי הגבלה", אבל כן הונחה תשתית רעיונית לאפשרות הזו בדיון בתוקף חוקי יסוד. אני רוצה שהמילה האחרונה תהיה של הכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכבד הכנסת ותחוקק את חוק יסוד החקיקה. כיום המצב הוא הפוך: הכנסת מתייחסת לא ברצינות לחוקי יסוד (כל מה שהיה מסביב לממשלת החילופים). אם כך הכנסת, מה נלין על השופטים? לדוגמה, העובדה שפתאום אין שר משפטים: תוצאה לא רק של הפלונטר הפוליטי אלא גם של פגם בחוקי היסוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בכלל המשמעות המיוחדת של חוקי יסוד אם מפעילים את העקרונות שאמרו למעלה כמו ״שופטים לא צריכים לדון בסתירות עם חוקי יסוד. פשוט החוק האחרון קובע״ או ״המילה האחרונה צריכה תמיד להיות של הכנסת״? כל הרעיון מאחורי חוקה / חוקי יסוד הוא הגבלה על כולם *כולל הגבלות על הרוב, הממשלה והכנסת*. חוקה וחוקי יסוד זה משהו שצריך להיות קשה לשנות, גם לרוב, אחרת באיזה מובן הם יסוד? אם אפשר באמצעות כל רוב מזדמן של 61 חברי כנסת למחוק את כל ספר החוקים ולכתוב אותו מחדש, בשביל מה צריך בכלל חוקי יסוד? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |