בתשובה לעדי סתיו, 03/06/05 16:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כל הכבוד על המחקר. מה שלא הבנתי הוא באילו מקרים אתה אומר שאלו בעצם שורשים משולשים, ולמה. ועוד נקודה שנשמטה מהתיאור שלך היא הכפלת העיצור האחרון לפעמים (ללנקק, לפלרטט). על פניו זה נראה מגוחך: אם במילה הלועזית יש שלושה עיצורים, וזו ברירת המחדל לעברית, למה להוסיף עיצור ולהכניס אותו לקבוצה החריגה-יותר בעברית? ואם במילה הלועזית יש ארבעה עיצורים, ויש לכך פתרון חריג-אך-סטנדרטי בעברית, למה להוסיף עוד עיצור ולהכניס אותה לפריק-שואו של העברית? אני חושב שעל חוסר ההגיון הזה התלונן האלמוני בתגובה 305595. אבל אתה דווקא מסביר יפה את ההגיון שכן יש כאן: "לְלַנֵק" ו"לְפְלָרֵט" שוברים את צרור העיצורים "נק" ו"רט" שבמקור - מכניסים ביניהם תנועה, ומסתמא זה פחות נוח לדוברי העברית שיש להם בראש המלה הלועזית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! אני חושב שאין עיצורים מרובעים "אמיתיים" בעברית. כלומר, אין משקלים ותבניות שמשבצים בהם ארבעה עיצורים, לפחות לא כאלה ששונות משיבוץ של שלוש אשכולות. מה שכן, יש עוד הבדלים בין ההתנהגות של שורשים "קלאסיים" לשורשים "אשכוליים" (בהיעדר שם טוב יותר, הצעות יתקבלו בברכה) חוץ מזה ששורשים "אשכוליים" מכילים אשכולות עיצורים ולא עיצורים בודדים. למשל, כמו שכתבתי, שורשים אשכוליים יכולים להכיל עיצורים לא-ילידיים שמסומנים בגרש, וההבדל העקרוני ביותר לטעמי הוא ההפרדה של עיצורי בכ"פ לשני עיצורים כל-אחד, מודגש ורפה. _זה_ ההבדל בין שורשים "מרובעים" קלאסיים לשורשים "אשכוליים" מצורת "ע.עע.ע". הדוגמה הכי טובה, לטעמי, היא "פ.רפ.ר". יש לנו שורש מרובע קלאסי פ.ר.פ.ר, שבו הפועל lefarper, כמו פירפר כדג. יש לנו שורש אשכולי f.rf.r, כמו פירפר כפורפירה בטירונות, ויש לנו שורש אשכולי p.rp.r, כמו התפרפר כפרפר. זו גזרה אחרת לגמרי, ולכן כדאי שתהיה נפרדת בשמה מהמרובעים הקלאסיים. השם "מרובעים" נשמע טפשי ביחס לאשכוליים, אבל הגיוני ביחס לגזרות הקלאסיות האחרות. אז אפשר לומר שיש שורשים מרובעים, אבל זה תלוי בבחירת השמות. אגב, שים לב שלפי ההבחנה הזו יש גם שורשים אשכוליים בני שלושה עיצורים בסך-הכל: דוגמאות מוכרות הן ר.כ.ל ו-כ.כ.ב. לעניין הכפלת העצור האחרון, זה בדיוק הרעיון וכתבתי את זה באלגוריתם למעלה (אם יש רק תנועה אחת, וכו'). ההעדפה לאלגוריתם כל-כך חזקה שאנשים מעדיפים לומר "לפרסס", למשל, כדי לעשות פרסה, ולא "להפריס". כנראה שעצם השימוש בבניינים החזקים רומז לאנשים לחפש שם עצם מוכר שנשמע כאילו יכול היה להגזר מהשורש של הפועל, לו היה כזה. אם אנשים היו אומרים "להפריס", הם לא היו יודעים שזה שורש חדש והיה להם קשה יותר להבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אחרי שקראתי לאט וכמה פעמים אני חושב שהבנתי את הרוב. וגם באמת אמרת קודם את מה שאמרתי שלא אמרת, אז סליחה. מה שלא הבנתי כאן הוא - מה ההבדל בין "פירפר" (כדג) לבין "התפרפר" (כפרפר), שגורם לך לומר שאלו גזרות שונות? (וגם, אם כבר הזכרת לרכל, זה הכל מחקר חובבני, או שיש לך כאן גב אקדמי?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אני לא ברור :) טוב, זה מב שקורה כשמתחמקים לחדר השני מקבוצת לימוד (בתקופת בחינות!) כדי לכתוב באייל תחת לחץ זמן ורגשי אשמה... ההבדל: אז קודם כל, יש הבדל מובן מאליו במשמעות. דבר שני, יש הבדל בהטיות. נניח שאתה משפיע על חבר טוב שלך לעזוב לערב אחד את אשתו הפריג'ידית ולצאת לחפש שעשועים בעיר הגדולה. הוא מתפרפר, ואתה מפרפר אותו, אפשר לומר, ושתי הפ' יהיו דגושות בדגש קל. כשאשתו הפריג'ידית תתפוס אותו, הוא יפרפר כדג, עם פ' ראשונה רפה ופ' שניה דגושה קל. ההסבר הזה אולי קצת מעורר מחלוקת כי הוא תיאורטי, ואף אחד לא באמת מתפרפר בבניין פיעל. אבל אני משוכנע שאם מישהו באמת יתפרפר בפיעל, אנחנו נשתמש בשתי פ' דגושות כדי לתאר את הפעולה, ולו כדי להדגיש את המשמעות: שהוא מפרפר כפרפר ולא כדג (עדיין). לגבי פירפר כפורפירה זה הרבה יותר ברור כי אפשר לשמוע בצורה ברורה את הפ' הרפה. הבעיה היא שאין לנו מספיק קריטריונים לבדוק בדיעבד אם שורש הוא אשכולי או מהגזרות הקלאסיות (משולש או מרובע). אם הוא לא מכיל אשכולות במקומות הלא-נכונים ואין בו עיצורים לא-ילידיים, אנחנו חיים לבדוק דגש קל ב-בכ"פ בהטיות, ולפעמים הדגש הקל הזה פשוט גם לא מופיע או ממילא תמיד מופיע, כמו ב-פ.ר.פ.ר בהתפעל (או שאין בכלל בכ"פ בפועל). יש בדקדוק העברי עוד מצבים שלא ברור אם שורש הוא בגזרה כזו או אחרת לפי ההטיות הקיימות בלבד, למשל אם הוא זוגי, כפול או ל"י1 בבמצבים מסויימים (לא זוכר דוגמאות ספציפיות) ואז מחפשים רמזים בשפות שמיות אחרות. אז גם אנחנו יכולים לחפש רמזים במצב הזה: מתי השורש נוצר, באיזה משלב של השפה, ומאיזה שם עצם. לעניין רכילות, הכל עבודה חובבנית, ואין לי מושג מה הספרות המקצועית אומרת. אני יודע ש-ר.כ.ל ו-כ.כ.ב הם מקרים ידועים ושדיברו כבר על גזירת שורשים לפי פונטיקה של שמות (במיוחד במקרים מאגניבים כמו "להזדנגף"), אבל על גזרה אשכולית ממש לא שמעתי. החלום שלי זה ללמוד תואר שני בלניגוויסטיקה (אם אני אעבור את הבחינות של תואר ראשון במדעי-המחשב, טפו טפו טפו) ולעשות תזה על הנושא הזה או קרוב לו. אם זה מה שאני אעשה וילך לי, אז יהיה גב, אני מקווה :) 1 יש "תמונות מראה" של ל"י ושל הכפולים גם באשכוליים. ד.ג'.י הוא דמוי-ל"י, ו-פל.רט.ט וחבריו הם דמויי-כפולים. אפשר להתווכח על טקסונומיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. אם אתה רוצה דוגמה חיה (pun not intended) לאוסף, בז'רגון הפרטי שבבית שלי יש פועל כזה "לברווז" (אל תשאל מה זה. תשובה לא תינתן אפילו בדואל (-: ), ורק עכשיו אני שם לב שלפי החוקים היינו אמורים לרפות את ה-ב'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כזה. אגב, אני מחפש שורש עם יותר מעיצור אחד ב-ל' הפועל, למי שמכיר. זה די אינטואיטיבי (בסרט X-Men 1, מה עשה מאגנטו לסנאטור? מיטנט אותו!) אבל אני לא מצליח לחשוב על אף דוגמא קיימת. יש רעיונות? עוד אני מחפש שורשים בני שישה עיצורים ויותר. שמעתי שמועה שבחוגים מסויימים קונים דיסקים ומאמפשלשים (א.מפשל.ש) אותם, אבל לא שמעתי או ראיתי שימוש במלה בפועל. הכי מעניינים אותי יוצאי דופן לאלגוריתם, למשל שורשים נגזרים לשימוש בבניינים החלשים. אני חושד, למשל, שמלים אנגליות בצורת "xoxx" (כש-x עיצור) הופכות לשורשים לשימוש בבניינים קל ואולי נפעל, בשביל צורת המקור "לפעול", אבל שוב, לא יכול לחשוב על דוגמה. חברי ואני למדנו יחד בתיכון אנגלי, ודיברנו על לדרופ מקצועות כשהם נעשים קשים מדי, אבל אני מחפש דוגמא שהיא לא שלי. אולי ב.ל.ג... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "לאמפשלש"? אני לא מזהה את המקור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם פי שלוש (MP3) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגזמתם. זה יכול להיות מקסימום ''לאמפסטרס''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאמפת'רה (א.מפת'ר.י), אם כבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איכשהו הה"א בסוף מאוד לא נוחה. יותר סביר "לאפת'רט", לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה ט'? (ולאיפה מ'?) סתם כי נשמע טוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, המ"ם נשמטה לי בטעות. אני לא בטוחה מאיפה הטי"ת - אבל אולי מהוספתה האפשרית בצרפתית לחיבור בין מלים שאחרת דורשות הגייה של שתי הברות פתוחות בזו אחר זו (y-a-t-il למשל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, הבנתי. non parle francais. ראית ט' כזו בעוד מקומות? עוד דוגמאות אצל עוד אנשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאללה, מָבְנוּ. (היה בשימוש לפני כמה עשורים; אני חושב שהחזיר את נשמתו המעופשת לבוראו, וטוב שכך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה! שורש זוגי! *מוצא שלל רב* תודה, יש עוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זוגי ב- מ.ו.ב.? לא זכורות לי עוד מפלצות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, סורי, לא ראיתי את הכותרת. זוגי זה נחי ע''ו (מ.ב), מודולו אג'נדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 306353 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם מדסקסים (שורש מרובע) פה דוגמאות למילים לועזיות שכדי שיטו אותם בעברית בונים מהם שורש (שרירותי משהו) ואז מטים. אני מכיר מקרה הפוך: נזוזון? ( מצרפתית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי בחבר'ה משתמשים בסיומת -ation. למשל סבביישן, וכיו"ב. ודוגמה מקסימה1 במיוחד של חברה טובה שלי: פלירטוטיישן, במין הטיית-הצדעה למקור השורש המקורי. גם אבא שלי אומר על פעולות מסויימות שהן unהפיךable (ואת זה כבר אפשר לאיית _רק_ בהפיכות2). 1 או מעוררת-חלחלה, למי שנהנה להתחלחל :) 2 או בכתב הכרמלי. אבל זו כבר אג'נדה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי חברה שהמציאה את המלה ''ציבוריזציה'', שהיא שימושית ביותר לטעמי. ואצלנו ה''נזוזון'' של ראובן היה ''זוזון''. וכמובן הסיומת ''-ביליטי'' גם היא בשימוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פלירטוטיישן נשמע די הוריבל באזני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוריבילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(התקאמבק.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת איפה לשים את זה, אבל שמא ימציא לי מישהו מלה עברית נאה ל"אינטרס"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נגיעה. (בעל אינטרס = נוגע בדבר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מוצלח ביותר, רק שנראה לי קצת בעייתי לקחת מלה קיימת לצורך העניין. עדיין, זו ההצעה הטובה ביותר ששמעתי עד כה... תודה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הם חסרי פניות ואין להם נגיעות (אינם מערבים חלילה וחס אינטרסים אישיים בקבלת ההחלטה)" (שחר אילן, http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/774803.html). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, עליי להבין שאתה אינך בעל ההמצאה? או שגם שחר אילן המציא אותה? או שהיא מקובלת במגזר הדתי? (בלי שמץ של אירוניה. פשוט מעניין אותי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המצאתי" את התרגום לגמרי בעצמי, ואחר-כך נתקלתי בו גם אצל שחר אילן. המשפט העברי (שהשפה שלו מבוססת על הלשון המקראית ולשון המשנה והגמרא) נתקל בלא מעט מצבי עימות, והיה מוכרח למצוא (או להמציא) להם ביטויים. אני מניח שאם לא מדובר בהמצאה חדשה (זכויות יוצרים? מניות?), אפשר יהיה להסתדר לא רע בעברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. יש בזה משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא התרגום המקובל הוא "עניין": יש לו אינטרס בדבר = יש לו עניין בדבר, בעלי אינטרס = בעלי עניין, וכיו"ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, גם "ניגוד אינטרסים" - "ניגוד עניינים". אבל מאידך גיסא, אם משהו הוא מנוגד לאינטרס שלי - התרגום ל"זה מנוגד לעניין שלי" הוא די חסר משמעות, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה חסר משמעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי חוץ מזה שזה לא נשמע עברית, אני לפחות לא הייתי מנחשת מה פירוש המשפט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא שמעתי מישהו משתמש במשפט כזה (או משהו מאוד דומה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו ישראלי? והבנת למה הוא מתכוון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא היה דווקא הונגרי, עם מבטא פורטוגיזי קל, אבל את המשפט הזה הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הונגרי עם מבטא פורטוגזי נשמע מעניין. בעקרון, זה מתאים באמת כמשפט מתורגם, של מישהו שמצא את המלה ''אינטרס'' מתורגמת כך במילון, או למד אותה באולפן. אולי ההקשר וגם הידיעה שהוא זר עזרו לך להבין. בעיקרון, זה לא עברית ולא מובן במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זה לא רצוי לי'' אומר לכאורה משהו די שונה, אבל נראה לי שברוב המקרים יתאים בהחלט (ואם יש בכך כדי לנחם, אז היכן שזה שונה, נדמה לי שיהיה קשה לתרגם לאנגלית ''זה לא רצוי לי''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, שיש כאן *מושג* שאני מחפשת לו מקבילה. ודאי ש"זה לא רצוי לי" הולך טוב בתור "זה לא האינטרס שלי". אבל אז מה תעשה עם "לחברה יש אינטרסים במזרח הרחוק"? או עם "ניגוד אינטרסים", שכבר מתורגם לעברית בתור "ניגוד עניינים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקת. כנראה זה אבוד: כפי שאת מציינת בעצמך, חלק מהשימושים הם עם "עניין", וכנראה אין מילה אחרת שיכולה להחליף אותה, ומאידך יש שימושים שבהם "עניין" לא טוב. אבל עכשיו אני שואל *למה* את מחפשת מקבילה למושג. פעם קראתי ביקורת של מישהו, לא זוכר מי, על כך שהאקדמיה טבעה "יושרה" כתרגום ל"אינטגריטי". אין כל בעיה עם המילה "יושרה", רק שהיא מחזקת את התופעה שאנחנו רוצים מושג עברי עבור כל מושג שיש באנגלית, מחזקים את החשיבה שלנו באנגלית, ושוכחים נכסים היסטוריים של העברית. כדי לייחס למישהו (חוסר) יושרה, אפשר לרוב לומר "(אין) תוכו כברו" או "פיו וליבו (אינם) שווים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, הביקורת ביחס למלה "יושרה" נראית לי מוזרה. יושרה איננה בדיוק ההיפך מצביעות, שזה מה שמציינים שני הביטויים שהבאת, והיא כוללת הרבה יותר מזה. שאם לא כן, אפשר היה לומר על אדם בעל יושרה שהוא פשוט כן, או שפיו ולבו שווים ותוכו כברו. וגם לא ברור לי מדוע מלה חדשה בעברית אפילו למושג *קיים* אמורה להשכיח נכסים הסטוריים של העברית. ההשכחה הזאת אופיינית יותר לתרגומים מילוליים מדי, כמו "רגליים קרות" למשל - ביטוי שמחליף שלא בדין את "פיק ברכיים" הוותיק והטוב. שנית, יש מושגים שחבל שלא יהיה להם ביטוי בעברית. באופן כללי, נראה לי שמושגים חדשים מרחיבים ומשפרים את השפה, ואתה את החשיבה. לפחות אם מדובר במושגים שיש להם *בשר*. (תרגיל קטן: יש ביטוי עברי לדבר הזה?).אני מודה ש"אינטרס" איננו מושג שמרחיב במיוחד גם את המחשבה, אבל עדיין יש לו מקום בדיבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שזה שונה בניואנס קל: שלך מבטא יותר העדפה סובייקטיבית שלי, ואילו "לא רצוי לי" רומז אולי על תועלת אובייקטיבית (בערך כמו עם "אינטרס"), למרות שזה לא חד: "מתחשק לי לאכול עוגה עכשיו, למרות שזה לא רצוי לי" נשמע לי גבולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מילה עברית ל expediency אחרת מתועלתנות או מאינטרס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מאוד תלוי הקשר, לא? בכל מקרה, אני לא יכולה לחשוב על שום הקשר שבו expediency מיתרגמת לאינטרס. יש לך משפט כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת תלוי בהקשר. מורפיקס מציע "הֲלִימוּת, כְּשִׁירוּת; תּוֹעַלְתָּנוּת; דְּחִיפוּת". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי ששמעתי, למרות הכל, אנשים אומרים ''רילקסתי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שורש שנגזר משם עצם עברי הולך גם? יש לי דוגמה שקרובה ללבנו הקולקטיבי, פועל שהולך מאוד חזק אצלי בבית, וכבר הזכרתי אותו באתר מתישהו: לַאֲיוֹל (בעצם נדמה לי שיותר תקני לֶאֱיוֹל), שזה לעשות מה שאתם עושים עכשיו. הנטייה לגזור פעלים חדשים בפיעל כה חזקה, שבהתחלה יותר מתבקש לְאָיֵּל, אפילו שזה בבירור פועל עומד. מה שמכריע את הכף לטובת בניין קל הוא היופי של זמן העבר: אָיָלְתִי (אתמול שלוש שעות רצוף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלוש שעות רצוף זה נחשב בעינייך? תתבייש. איול רציני מתחיל בשש שעות לפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אבל אם זה בניין קל צריך להיות "אAיIילAה" (אין לי ניקוד היום). אולי עדיף לקבל הצעת השוטה למרות הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלא עליי הגבת כאן, ובכל זאת - ? קרי? כלומר? אנא פרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבניין קל, ''איילה'' במשקל ''הליכה''. בבניין פיעל, ''איול'' במשקל ''טיול''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעת ראובן. אני רק עשיתי ''חרמפפפ''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראית שכתוב שם (בקטן) "רק" לפני ה"שלוש"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדקויות האלה הן מעבר לכוחי. אני דורשת שוויון למאותגרי ניואנסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלאייל עדיף (על משקל לטייל): איילתי לי בין התגובות החדשות ופתאום קלטה עיני דיון טרחני בנושא התפתחות השפה העברית. מייד הוספתי תגובה מיותרת משלי והמשכתי באיול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד פִעל. אַיֵּל לי ואֲאַיֵּל לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האם אפשר לפטנט את הרעיון הזה?" לי יצא להגיד משפט כזה, אבל אני מתקשה להיזכר אם שמעתי אחרים (יכול להיות שכן). אם יש עוד משתמשים לפועל הזה, אני מכיר בדיוק מישהו שחייב לדעת על כך, אבל לא אוכל לשאול אותו בשבוע וחצי הקרוב (תזכיר לי אם אתה רוצה אחר-כך). שום דבר לא מושלם: הבעיה עם "לפטנט" היא ששם העצם שממנו הוא נגזר משתלב בו טוב מדי, מה שמטשטש את הפועליות שלו - בעיקר בשם הפועל, בהווה ובעתיד (והכי בציווי, אבל מי כבר משתמש בציווי בימינו, הגידו). ודווקא בזמן עבר הוא נשמע קצת חורק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשמח, ואם יש דוגמאות קיימות בכתב אז בכלל. אולי כדאי לי לחפש בפורומים משפטיים. תודה. לגבי "משתלב טוב מדי" – יכול להיות שההטיה ה"תואמת פונטית" היא הראשונה שמשתמשים בה, ורק ואח"כ באות אחרות. צריך לבדוק מה עושים אנשים בפועל. אולי זמן עבר מסורבל לך כי חסר לך שווא נע בט'? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח ש''פנטז'' כבר הוזכר כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הוזכר, פינטזת את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם "מצוברח", "הצטברח"? (אין לי מושג ברור על מה הדיון, אבל אני רוצה גם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם "להתבחבש"? (גם לי לא, אבל גם אני רוצה) _____________ העלמה עפרונית, אחרי התבחבשות מיותרת ברחובות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיכף כל המדופלמים יסתלבטו עלינו שאנחנו מחנטרשים ומצ'קמקים. (בחיי, זה מה זה קל לסנתז כאלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוכמה גדולה - סתילבוט, חנטרוש וצ'ימוק. נראה אותך מתנחמן פעם, לשם שינוי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עסוק בלעברת את "לסקוונס"1. 1 כן, "לרצף". בכל זאת רבים מאנגלזים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לסקוונס" - "לרצף"? למה לא "לסדרר"? (ואגב, כל הכוונה בפתיל הזה היא לאזרח מנלים לועזיות, לא לעברת אותן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. הצלבת מ' ו-י' להקל על ההגייה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נראה לי מודבק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? לא יודע, אבל ככה אומרים הביולוגים ("פרוייקט ריצוף הגנום האנושי"). השתמשתי ב"לעברת" סתם בתור עוד דוגמה לשורש מרובע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך אומרים הביולוגים? מילא לו דיברת על הרצפים, הייתי מבינה... או מילא לו הם היו מדברים על "לפרצף". זה יכול קצת להתאים. בכל אופן, לך תלעזז לך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרו לי היום ''לאנדקס''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מקטרג סתם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לחנטרש אבל אני, באופן אישי, מקשפרץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומנין הקרצת את הקישפרוץ, אם יותר לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכר משותף שלי ושל אלון היה נוהג לכנות את פניני חוכמתי הניגרים כיין בתואר המחמיא הנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה. כלומר, היית משפריץ קישים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מי? (אפשר בר"ת)). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאלחנן יתביש בקשפרצנותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתמשת ב''לפטנט'' עם ט' אמצעית שוואית ו-נ' צרויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את כל הזמן הורסת לי את התיאוריות :) (אם את אותה אלמונית, כמובן. מציע כינוי קבוע) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש כמה פעלים יחודיים (שמן הסתם רוב האנשים לא מבינים). הנה כמה דוגמאות, שתיים עם 4 עיצורים ואחד עם 5. (כבוד למי שיסיק את המשמעויות) ב.נ.צ.ר. (בינצר, התבנצר). ש.מ.ל.ב (שמלב, שמלבתי, שמלבת). פ.ל.נ.פ.ל (פילנפל, התפלנפל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנצר- הושיב על הבנץ ( בכדורסל?) שמלב- שם לב (noticed) פלנפל -שם אנפילאות? הקריא סיפורים מפו הדוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בנצר'' הקפיץ אצלי משום מה את הח''כ לשעבר בן-ציון רובין, אלא שאין לי מושג אם הוא ראוי לפועל על פועלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנצור- סע! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואללה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. בנצור הוא הנהג שזוחל לפניך (וגורם לך להגיד "סע בנצור, סע!") והפעולה שהוא מבצע זה התבנצרות, או לחילופין הוא מבנצר אותך (וגורם לך להגיד "סע בנצור, סע!"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשרי אלו שצריכים פועל מיוחד בשביל הפעולה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתפלנפל זה משהו שחתולים (מסויימים) עושים. לי ספציפית יש חתולה שכל הזמן מפלנפלת אותי. אני מניח שגם חיות בית אחרות ואפילו ילדים (קטנים) עלולים לעשות את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעתי שאומרים. איפה זה נפוץ? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |