בתשובה לאריק, 27/05/22 17:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי הסימולציה שלי האצת המהירות בנקודה הרחוקה של המסלול האליפטי מרחיקה אמנם את הנקודה הקרובה של המסלול הזה, אבל המסלול החדש לא נראה יותר מעגלי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאתה סותר את עצמך. אם הרחקת את הנקודה הקרובה ביותר (פריגאה), ולא הרחקת את האפוגיאה (כי האצת במקביל למהירות באפוגיאה), המסלול החדש יותר מעגלי בהגדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר הגדרה כזאת. כשמרחיקים את הנקודה הקרובה מקבלים אליפסה ארוכה יותר, והיא לא דומה יותר למעגל. בעצם, אם אתה רוצה להפוך את המסלול למעגלי עליך לעשות זאת בשלושה תמרונים. בראשון, באמת להרחיק את הנקודה הקרובה למרחק דומה לזה של הנקודה הרחוקה. עכשיו יש לך מצב סימטרי שבו כדור הארץ נמצא במרכז האליפסה. עכשיו הולכים לאחת משתי הנקודות הקרובות ומרחיקים את זו שממולה למרחק דומה למרחק המקסימלי, ואז מאיצים באותה נקודה כדי להרחיק את הנקודה שממול שנותרה הקרובה ביותר לאותו מרחק, והמסלול המעגלי הושלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במסלול הקפה גרוויטציוני (כוח שיורד כמו המרחק בריבוע) מוקד הכוח (כדור הארץ במקרה שלנו) חייב להיות באחד ממוקדי האליפסה ולא יכול להיות במרכזה (אלא אם כן שני המוקדים מתלכדים ואז זהו מסלול מעגלי). המשמעות של זה היא שאם תאיץ כשאתה נמצא בדיוק בנקודה הרחוקה ביותר, אתה באמת תהפוך את המסלול למעגלי יותר, כי תוצאת ההאצה תהיה הגדלת “רדיוס” (למעשה סכום המרחקים מהמוקדים) של האליפסה וקירוב המוקד שאינו כדור הארץ אל כדור הארץ. כשאתה מאיץ בנקודה הקרובה ביותר אל כדור הארץ אתה גם מגדיל את ה”רדיוס” וגם מרחיק את המוקד שאינו כדור הארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ודייק/נטפק - סכום המרחקים ממוקדי האליפסה הוא שני רדיוסים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסימולציה זה אכן יוצא ככה, ואתם צדקתם ואני טעיתי. אבל אם מאיצים יותר כך שמרחיקים עוד יותר את הנקודה הכי קרובה שממול חוזרים ומקבלים אליפסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ואם מאיצים עוד יותר מקבלים פראבולה. אבל זו לא היתה הנקודה, דיברנו על לווין שמתקן מסלול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסימולציה הראשונה שעשיתי הבוקר עוד לפני הבריכה, "נתתי קצת יותר מדי גאז". ראיתי אליפסה וזה הטעה אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עושה שכל. (נשמע סביר - בשביל ירדן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הפרוטוקול אוסיף שתיאור האופן שבו תיארתי איך צריך לעבור למסלול מעגלי דרך מצב שבו כדור הארץ במרכז האליפסה, היה קשקוש מקושקש ואיזי הסביר זאת. האמת היא שאיני מצוי בתיאוריות האלה על המסלולים האליפטיים שהתגלו עוד על ידי ניוטון, וכל מה שאני יודע הוא להריץ את הסימולציה הנומרית שלי שמתבססת על חוקי המשיכה הבסיסיים. המסלולים האליפטיים שאני רואה הם תוצאת הסימולציה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודה ועוזב ירוחם. אני יכול לנחם אותך בזה ששני המשפטים האחרונים שלך נכונים (עם ההתאמות הראויות) גם להרבה שמריצים רשתות נירונים עמוקות בחזית הטכנולוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה במעבר מסלול הוהמן וספציפית בדיאגרמה <קישור https://en.m.wikipedia.org/wiki/File:Hohmann_transfer... הזו משם>, כשהתמרון שאני מתאר הוא המעבר בהפעלת מנוע אחת מהמסלול הצהוב למסלול האדום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להמחיש את מה שאני אומר, הבה נתבונן בסימולציה של פרוייקט "בראשית" הנשכח. מסלול בציור השמאלי רואים את המסלול. כאן תימרוני ההאצה נעשים כל הזמן למטה בנקודה הקרובה לכדור הארץ, והפעולה לא מעגלת את המסלול אלא רק מרחיקה את הנקודה שממול ומאריכה את האליפסה. בעצם אין זה מדויק שכל תימרוני ההאצה נעשים בנקודה התחתונה. התימרון הראשון נעשה דווקא בנקודה העליונה הרחוקה והוא מרחיק את הנקודה הקרובה שממול, אבל בגלל שמדובר בהאצה קטנה יחסית לא רואים את זה בתמונה. מכל מקום כפי שההאצה בנקודה הקרובה גורמת להרחקת הנקודה הרחוקה כך האצה בנקודה הרחוקה תרחיק את הנקודה הקרובה אבל לא "תעגל" את המסלול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו, כאשר התנהל פרוייקט בראשית, לא ידעתי להציג תמונות ב''אייל'', ואני מודה לך על ההזדמנות שנתת לי להציג את ''פאר יצירתי''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |