|
אפשר אולי לומר שאת משווה אהבה לחברתיות, ובנוסף את מציבה את החברתי כטוב. יש היגיון בזה שהטוב נמדד ביחס לחברה ולתרבות במיוחד לאור העובדה שהיחיד מתעצב במגע עם החברה ותרבותה, אבל מהתגובה שלך עולה כי את רואה את הטוב והרע כאוניברסליים (נכונים לכל פרט בחברה) ומוחלטים (נכונים לכל זמן ותרבות).
ואולי אפשר להציע בהפשטה מנגד שתרבות היא אוסף של פתרונות מקומיים מקובלים מתוכם ניתן לבחור, שחברה היא ביטוי של פתרונות ממוסדים, שבני אדם כמו ישויות אחרות הם אומנם ביטויים של זהות בסיסית, אבל הם ייחודיים כמו חלקיקי הולוגרמה שמטושטשים ביחס לשלם, ולבסוף - שאהבה היא בחירה אישית התואמת את היחס בין הפרט לכלל באופן שמועיל לפרט בעיקר, ומועיל אולי לכלל בצורה משנית? ובנוסף לכך, היא די נדירה כמו שבחירות טובות (הנובעות מהבנה) הן די נדירות, ולכן הרמוניזציה של החברה היא משימה סיזיפית.
|
|