 |
|
 |
||
|
||||
 |
2. פרשנות שלא הוזכרה עד כה לפסוק הזה - והיא זכורה לי אי אז מימי התיכון, כשנדמה לי שקיבלנו לקרוא איזה מאמר בנושא - היא: 'בראשית ברא (את) אלוהים, את השמיים ואת הארץ.' ז"א "אלהים" נברא גם הוא, עם השמיים והארץ. אגב, בפרשנות הזו, גם התהייה שעלתה כאן לגבי "רוח אלהים מרחפת מעל המים" שעלתה כאן לגבי הפסוק השני נפתרת, או לפחות הפסוק נשמע מתאים יותר לראשון. לפי אותה פרשנות (שייתכן שגם שאבה ממקורות קבליים כלשהם), גם לאלוהות יש היררכיות, ו"אלוהים" הוא לא העליונה שבהן. וכמו שמישהו ככר הזכיר כאן, זה גם נמצא בהלימה לתיאור המאד אנושי וארצי של דמות האלוהים בפרק הזה והבא, עם כל התכונות המאד לא טרנסנדנטיות הנלוות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים נראה לי שבראשית א׳ זה לא תאולוגיה ולא מיתוס. מדובר במבחן רורשאך מהעת העתיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא בכדי - והרי מה הוא מונותאיזם טרסצנדנטלי אם לא מבחן הרורשאך האולטימטיבי? בעוד הדתות הקודמות היו כמו כרטיסיות לילדים - מי אחראי על הגלים והסופות? אל הים, מי אחראי על השמש? אל השמש, מי אחראית על האהבה? האלה הכי יפה וגו'1 - האל הטרנסנדנטי, שאין לו צורה, מתאר ותכונות הוא בדיוק כמו כתם רורשאך. כל כך מופשט, שכל אחד רואה בו את מה שבא לו. אחד רואה זקן חכם, אחד רואה אבא מתעלל, אחד רואה בו פיית משאלות ואחר רואה פקיד קרקעות וטאבו. 1 כידוע דתות פאגניות קדומות היו עוד יותר ספציפיות, עד דרגת 'האל שאחראי על העץ בגינה שלי' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה: לא לגמרי ברור עד כמה בבראשית א’ מדובר במקור על אל טרנצנדנטלי. ככל הנראה בראשית א’ הגיע מאותו מקום של מי שכתבו חלקים שונים בתנך שמאוד מקפידים על פולחן נכון ומדויק. האל חייב לאכול. כמוכן ככל הנראה הם לא בדיוק הכירו את המינוח של „שם האל״, במקום האל עצמו (הנמצא במקדש. „לשים7 שמו שם״). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן כן, אני מכיר בזה. רק הערתי שפעמי הרורשאך הטרסנצנדנטלי הם לא סימפטום מפתיע, יותר כמו רמז מטרים בעצם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט מסכים שמבחן הרורשאך הוא פיצ׳ר שהוכנס לא בטעות. כציניקן, אני חושב שתפקיד הרחקת, הזרת, הפשטת ושלילת התארים מהאל הן לא כדי שכל אחד יוכל לפרש כראות עיניו. להיפך. הפונקציה של המהלך הזה היא הכנסת הצורך במומחים שיפרשו את רצון האל (האליטה / הכהונה / חכמינו) והגברת ריכוזיות הכוח בידי מעטים. לא עוד להשאיר תפוח בשדה לאלת האדמה כדי לברך את השטח החקלאי שלך. את התפוח מביאים לכוהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שמעמד כוהנים כזה היה הרבה לפני ההפשטה. נדמה לי שדווקא מי שמזוהים עם התחלת ההפשטה בתנך (הדויטרונומיסטים) מקושרים גם עם מעמד של ברית רחבה בין האל לכל שכבות העם (מעמדי הקראת התורה שמופיעים הן אצל יאשיהו והן אצל עזרה, ובסיפורי משה ויהושע). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |