 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מבין שהחדשות הגדולות שם הן: מחשב קוונטי של 53 קיוביטים החזיק מעמד מעל דקה. או שזה כבר לא העניין? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה לב העניין. וממנו נגזר עוד עניין קטן: "the company’s quantum processor can perform a calculation “in three minutes and 20 seconds that would take today’s most advanced classical computer... approximately 10,000 years"“
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער, לא יכולתי להתאפק- הם אמרו עשרת אלפים שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר שלי בעבודה נתן לי הסבר משכנע למה המשפט הזה הוא גניבת דעת (קלה אולי). המחשב שהחוקרים הריצו, עד כמה שאפשר ללמוד ממה שפורסם, הוא לא לא מחשב לביצוע משימות כלליות, אלא הורכב במיוחד לצורך החישוב המסוים הזה. ומן הסתם החישוב המסוים הזה נבחר מכיוון שהוא אופטימלי לביצוע במחשב הקוונטי. איך חישבו כמה זמן היה לוקח למחשב הקלאסי הכי בעולם לבצע אותו? כנראה ניסחו אלגוריתם קלאסי סביר, ספרו בקירוב סביר כמה פעולות הוא דורש, וחילקו בהספק הפעולות של אותו מחשב על של נאס"א. ההבדל הוא שמחשב העל של נאס"א הוא מחשב כללי. כדי שהתחרות תהיה הוגנת, צריך קודם לטעון שהאלגוריתם הקלאסי שמציבים הוא האלגוריתם הקלאסי האופטימלי לפתרון; זה אולי יהיה בלתי אפשרי להוכחה פורמלית, אבל אפשר אולי להשתכנע בסבירות מסוימת שאין הרבה יותר טוב ממנו. מה שיותר מעניין, צריך לתכנן מחשב קלאסי, על כל חומרתו הקלאסית, שמאופטם היטב למימוש האלגוריתם הקלאסי הנבחר. פה כבר קשה מאוד להשתכנע שמישהו עשה את המאמץ התיאורטי-הנדסי. מה גם שכנראה אין עניין מדעי רב במאמץ כזה, אם כל התועלת בו תהיה להפריך או לאושש משפט קליט לצורך יחסי ציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטונתי (קוואנטונתי?). סקוט אהרונסון כתב שהוא יודע הרבה יותר על ההישג של גוגל ממה שמותר לו לפרסם. לפי רוח התגובות שלו עצמו בבלוג נראה לי שהוא היה די בטוח שההישג אמיתי. התנגדויות מהסוג שאיזי ואתה מעלים ככל הנראה ילוו את הנושא, אבל אם מותר לי להביע דעה מחוסרת כמעט כל בסיס הן לא מרשימות אותי. לא מדובר על שיפור של כמה אחוזים, או אפילו של סדרי גודל בודדים1, כך שהסיכוי שבטכנולוגיה קלאסית כפי שהיא מוכרת לנו היום, או בתוספת שיפורים ואופטימיזציות לפי הרעיון שהצגת, אפשר להגיע לתוצאה קרובה נראה לי אפסי, לפחות אם שוללים היתכנות של מכונת זמן. _____________ 1 אם לא טעיתי בחישוב (המחשב הקוואנטי שלי מקולקל) מדובר על פקטור של מיליארד וחצי! 200 שניות חלקי 10000 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתנגדות שלי, ברור שהיא לא משמעותית. המשפט עם העשרת אלפים שנה הוא משפט לעיתונות, לא טענה מדעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י טמקא המאמר התפרסם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומסתבר עפ"י אותה כתבה בטמקא ש IBM טוענים שאת החישוב הזה ניתן לעשות במחשבים קונבנציונליים ביומיים וחצי. גם כך זה שיפור ניכר, אבל קצת פחות מרשים (אני משער שב 72 קיוביטס כבר לא יהיו השגות מהסוג שהועלה כאן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב אני: למה לא להפנות שוב לבלוג של סקוט אהרונסון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחשבים קונבציונליים, אבל לא ממש. למחשב הכי חזק יש כמעט מספיק שטח אחסון בשביל זה. (מצד שני, לך תדע מה אפשר לעשות עם המחשבים של גוגל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה שמכילה את המשפט המביך "בשלב זה עוסקים צוותי הפיתוח בהגדלת יכולת החישוב של המחשבים באמצעות הגדלת מספר הקיוביטים (qubits) שלהם, יחידות עיבוד המידע שמסוגלות להכיל שלושה מצבים (כן, לא, גם כן וגם לא) במקום שני מצבים במחשבים מסורתיים." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט שציטטת נכון, לא נכון וגם נכון ולא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אשר פרס וגם שמעון פרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופטימלי = מיטבי מאופטם = מוטב? מאוטב? ממוטב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י האקדמיה אופטימיזציה היא מיטוב, ולכן לדעתי "מאופטם" הוא מְמוּטב. ___________ לשפר אלגוריתם ניסיתי לשווא מזמן כבר הוכיחו שהוא ממוטב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא השתכנעתי. אם הטיעון שלך יושב על השוואת האופטימיזציה בין החומרות של שני המחשבים המוזכרים, כדאי להזכיר שמול ערמת הכבלים המגובבים סביב כמה תאי קירור במעבדה, אתה מעמיד חומרה של טרנזיטורים שעברה אופטימיזציה של 80 שנה וזיליוני דולרים שאיפטמו אותה בעשרה סדרי גודל יחסית למצבה בזמן המקביל למחשב הקוונטי של היום. אם כל מה שעומד בין מחשבים קלאסיים לבין פתרון בעיות קשות (נחשוב פירוק לגורמים ראשוניים) היה אפטום חומרה, כבר היה מזמן מישהו משקיע את 2 מיליון הדולר לייצור asic ייחודי שזה תפקידו, ופורץ לבנק שלך בקלי קלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אני אחדד למה ההתנגדות הזו מתנגדת. לא לטענה שמדובר בפריצת דרך, או לחילופין באבן דרך, אלא לחישוב הכמותי מסוג זה ששכ"ג עשה, לפי הקוונטי מהיר פי מיליארד וחצי מהקלאסי. חישוב כזה הוא מה שמזמין אותנו (ליתר דיוק, את הציבור הלא מנוסה במדעי המחשב) לחשב המשפט עם העשרת אלפים שנה, והוא לא מאוד רלוונטי. טיעון האופטימיזציה הוא סיבה אחת. מי שקצת למד סיבוכיות יודע שממילא ההבטחה של החישוב הקוונטי היא שבמקומות שהוא רלוונטי, הוא יוריד קטגורית את הסיבוכיות. במצב כזה פקטור אלף או פקטור טריליון הם רק עניין של עוד כמה קוביות1 ברוחב הצינור (pipeline). אני יודע, במחשוב קוונטי היום "עוד כמה קוביות' הוא בדיוק שם המשחק, וכל קובית נוספת שווה תהילת עולם (או לפחות מאמר בכתב עת נחשב). אבל אם כך, שווה יותר להתרגש ישירות ממספר הקוביות מאשר מהשוואת זמן הריצה לקלאסי.) 1 אני מקווה שכבר הצעתי את המונח הזה, בתור רבים של "קובית", ועם קריצה לעברם של איינשטיין ושל זה שאיינשטיין אמר לו מה לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי איינשטיין אמר שאלוהים לא משחק וגו'? ומה איינשטיין אמר לו לעשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איינשטיין אמר, נגד תורת הקוונטים, ''אלוהים לא משחק בקוביות''. לפי האגדה, ענה לו נילס בוהר ''תפסיק להגיד לאלוהים מה לעשות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1קוביות זה מוצלח מאד. וכמעט מיותר להזכיר שאיינשטיין טעה בענין הזה, ואלוהים הגדיל לעשות והוא משחק בקוביות שזורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ןשאלה למבינים - האם מחשב קוונטי הוא מכונת טיורינג? (אני מניח שהתשובה היא כן והשאלה אידיוטית, ועדיין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אין מחשב (קוונטי או קלאסי) שהוא מכונת טיורינג, ולו כי מכונת טיורינג היא בעלת סרט (זיכרון) אינסופי. אם השאלה שלך היא אם מכונת טיורינג מסוגלת לחשב כל חישוב שמחשב קוונטי מסוגל לבצע, התשובה היא כן. אם השאלה שלך היא אם מחשב קוונטי מסוגל לבצע חישוב בפחות צעדי חישוב (אסימפטוטית בגודל הקלט) מאשר מכונת טיורינג (דטרמיניסטית), התשובה היא שאנחנו לא יודעים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===> לא. אין מחשב (קוונטי או קלאסי) שהוא מכונת טיורינג, ולו כי מכונת טיורינג היא בעלת סרט (זיכרון) אינסופי. תשובה קצת טהרנית.. לדעתי אפשר לכתוב בכיף1: מחשב קוואנטי ומחשב קלאסי שניהם שקולים למכונת טיורינג. הסבר: הדרך היחידה שבה מכונת טיורינג יכולה לנצל את הסרט האינסופי היא אם היא לעולם לא עוצרת. ויקי מספרת לי על הגרסא הזו של מכונת טיורינג, שהיא חסומה במשאבים: אוטומט חסום לינארית [ויקיפדיה]. בכל מקרה, בשפה בלתי פורמלית מקובל להגיד "מחשב א שקול למכונת טיורינג" או ש "שפת תכנות קוקוריקו שקולה למכונת טיורינג" והכוונה היא שהם יכולים ב*קירוב טוב* לחשב מה שכל מחשב (או שפת תכנות) אחרת יכולים לחשב. בקירוב טוב, דהיינו בהתעלם מכל מיני מגבלות זכרון, באגים, סיבוכיות וכו'. למשל בדיון 2762 גדי כותב: "חשוב לציין שגם המחשבים האמיתיים של ימינו, כמו זה שעל מסכו אתם קוראים מאמר זה, הוכחו כשקולים למכונת טיורינג – אין חישוב שניתן לבצע על מחשב מודרני, ואשר אינו ניתן לביצוע על מכונת טיורינג – ולהיפך. " ---- 1 אלא אם כן אתה כותב מאמר פורמלי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פשוט לא נכון. מכונת טיורינג, עבור אלגוריתם נתון (למעשה תיאור של מכונת טיורינג אחרת שמורצת על מכונת טיורינג אוניברסלית) לא מגבילה את גודל הקלט ויכולה להריץ את האלגוריתם על כל גודל של קלט, ובהנחה שהאלגוריתם תמיד עוצר, היא תעצור עבור קלט בכל גודל. לכל מחשב (קלאסי או קוונטי) יש מגבלה על גודל הקלט שהוא יכול להריץ, לפחות עבור אלגוריתמים מסויימים (אני מניח שחישוב זוגיות, למשל, ניתן לבצע במחשב קלאסי על כל גודל של קלט, אבל אלגוריתמים שדורשים שטח אחסון שתלוי בגודל הקלט, לא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי לנסח את אחד המשפטים שכתבתי מחדש. אם יש לי מחשב עם משאבים של X ג'יגהבייט, אז היכולת העקרונית של מכונת טיורינג לרוץ על קלט של "יותר גדול מ X" היא ממש לא מעניינת. אם הפונז צריך לעבוד על קלט יותר גדול מ X אז הוא יקנה עוד דיסקים עד שזה יהיה לו יקר מדי או משעמם מדי. בקריאה שניה של התגובה שלך אני לא חושב שיש ביננו הרבה מחלוקת, פשוט זה עניין של טעם. אם מישהו אומר לי "האם נכון להגיד שסרגל הוא ישר" אני לא אגיד לו "לא! ולו בגלל שישר זה צורה אידאלית שבכל רזולציה הנגזרת שלה היא אפס" - אלא אני אגיד לו "כן, עד כדי שגיאה קטנה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*לישר יש נגזרת קבועה, לא אפס. וואטאבר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה טהרנית: הוא לא ישר. הוא קטע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, זו הטרמינולוגיה שאני מכיר ולשם כיוונה השאלה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |