|
||||
|
||||
...ואז אנחנו חוזרים לשאלה הבסיסית האם החברה הזו תתקיים בכלל תחת התנאים הללו. |
|
||||
|
||||
לכל חברה יש איזשהו נתח שהקצתה מהעוגה של עצמה, שלגביו ויתרה על הרעיון לראות רווחים בקרוב. זה יכול להיות תרומה לקהילה, יכול להיות השקעה במו"פ מאוד התחלתי, שאין ביטחון שיגיע לסוף הצנרת בכלל, וכולי. אני מניחה שזו בעיקר שאלה של בחירה אם לשים "חלוקת תרופות באפריקה" בסעיף "תרומות" (וכמובן לא נכנסת לשאלה של סכומים מדויקים). אגב, לא הכל שחור (הא, משחק מלים ספונטני!) - חברות תרופות רבות מממנות תרופות למחלות מסוימות בארצות מובחנות, כתרומה לקהילה. לפעמים אלה בעיקר מקרים "פוטוגניים" (ילדים חולים, מחלה נדירה במיוחד וכולי) ולפעמים סתם תרומה אפרורית. |
|
||||
|
||||
העניין הוא ש''חלוקת תרופות באפריקה'' בסעיף ''תרומות'' עלולה לגרום לסעיף ''רווחים מתרופות באמריקה'' לצנוח לאפס, כי כולם יקנו את התרופות שחולקו באפריקה והוברחו לארה''ב. |
|
||||
|
||||
אמרתי שאני לא נכנסת לחישובים כלכליים וטכניים. (כמעט) כל בעיה אפשר לפתור - התייחסתי לשאלה של חוסר כדאיות כלכלי לכאורה. אגב, מי זה "כולם"? האם כל חולי האיידס האמריקניים קונים את התרופות שלהם מכספם הפרטי? או רק חולים שאינם מבוטחים? שמעתי שהיו שינויים לטובה בתוכנית medicaid, ולדעתי מכסים שם תרופות איידס. ומה על חולים בארצות מערביות שיש בהן ביטוח בריאות ראוי לשמו - מדוע הם יצטרכו להבריח תרופות? |
|
||||
|
||||
לדעתי ההבדל הוא יותר מהותי מאשר טכני, כי אי אפשר לבצע הפרדה חלקה בין ''הכסף של החברה שהולך לצדקה'' ובין ''הכסף שממשיך להיכנס מהמכירות''. מקבלים כאן משוואה דיפרנציאלית ומשוואות דיפרנציאליות זה איכס. ה''כולם'' מופרז, כמובן. |
|
||||
|
||||
יש, אני מניח, תרופה לאיידס שאינה (עדיין) בסל הבריאות הישראלי. נניח שהתקבל הרעיון שמוצע כאן, והתרופה הזו תימחר בחצי חינם במדינות שהצליחו לשכנע את הממשלה המרכזית באו"ם שמגיע להן. אני מניח שלמצרים זו לא תהיה בעייה להיכנס לרשימה. ואז, יעלה חולה (או קניין טוב-לב של קופת חולים) על אוטובוס לקהיר, ירכוש את התרופות וישוב לארץ. האם יש איזשהו סיכוי שהתרופה תיכנס לסל הבריאות? |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שהכוונה היא לתת לחולי אפריקה חינם תרופות שלמערביים אין נגישות (במימון ממשלתי) אליהן. מן הסתם יקבלו את הפרוטוקול ה''סטנדרטי'' ולא יותר. זה מבטל את התרחיש שתיארת. |
|
||||
|
||||
לא בדיוק מבטל. כי משרד הבריאות לא טמבל. הוא יימנע מלהכניס תרופות שעשויות להפוך ל''סטנדרט'', כי עוד שנתיים אפשר יהיה לקנות אותן בסבסוד האו''ם. הוא גם יכול להחליט להוציא תרופות מהסל הממומן אם ניתן לקנות אותן בזול בבית המרקחת. |
|
||||
|
||||
הנה עוד כמה שיטות: 1. חבורה של חולי איידס שמחיר התרופות בארץ גבוה מספיק מבחינתם בכדי להצדיק את המאמץ יתאגדו. כל אחד מהם ישיג בנפרד אזרחות שניה במדינת העולם השלישית שהם בחרו. מדי חודש אחד מהם יטוס לשם ויקנה עבור כל חברי הקבוצה את התרופות, בעזרת יפויי הכוח המתאימים. הכל חוקי, כשר וזול. 2. אם אי-אפשר לקנות כמויות גדולות עם יפויי כוח, והנסיעה החודשית בלתי-כלכלית, אנשים שמצבם הכלכלי יכריח אותם יעברו להתגורר במדינות הנ"ל. תוכנית אוגנדה: הדור הבא. 3. אם תהיינה הגבלות מיוחדות לבעלי אזרחות כפולה - יוותרו על האזרחות המקורית ויסתמכו על קרובי המשפחה שימשיכו לכלכל אותם. עם הפרשי ההכנסה בין המדינות, ואחרי שיקומו קהילות של בני ארצות מתקדמות בארצות המתפתחות, זה עוד יכול להפוך לטרנד חדש, בלי קשר לאיידס: שנה אני עובד בארץ ומכלכל גם את שהותך בקהילת נופש שם, ושנה להפך. למה הצורך בשותף? בכדי לשמור על מקום העבודה. שני אנשים על מקום עבודה אחד, שניהם ממשיכים להתקדם בחברה ולשניהם מובטח מקום העבודה כשיחזרו מהחופשה הארוכה למדי. 4. ההגבלות במדינות המתקדמות נאכפות טוב מבמדינות המתפתחות. להבריח את התרופות החוצה קל, פנימה קשה. ספינה תעמוד היישר מחוץ לגבולות הארץ, עם ספינה אחרת שמציידת אותה בתרופות המוברחות וספינות נוספות שמסיעות אליה את החולים מדי יום. |
|
||||
|
||||
1. אני בטוח שפלשתין תזכה בכל ההטבות שאו"ם ייתן למדינת עולם-שלישי. נסיעה לבית המרקחת בקלקיליה היא לא סיפור יקר. |
|
||||
|
||||
כלומר, אתה מציע אותנסיה? |
|
||||
|
||||
הה? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |