|
||||
|
||||
בבחירות אישיות (כמו, למשל, בחירות אזוריות) חברי פרלמנט ממחוזות בחירה גבוליים נוטים לגלות יותר עצמאות פוליטית ככל השרוב של הקואליציה קטן יותר וככה להגביל את כוחו של הרוב באופן פרופורציונלי לגודלו של הרוב. |
|
||||
|
||||
יפה. איך היית מחלק את מחוזות הבחירה בארץ, בלי ליפול לג'רימנדרינג? |
|
||||
|
||||
לא נראה לי קשה מדי גאוגרפית, כל עוד לא צריך לשמור על גודל אוכלוסיה דומה במחוזות. גולן, גליל, חיפה, כנרת ועמקים, מנשה, שרון, שומרון, דן, שפלה, ירושלים, יהודה, באר שבע, נגב, ערבה, אילת. |
|
||||
|
||||
משהו כמו SSP (בצירוף עם משהו כמו STV או ADM לשמור על הייצוג). |
|
||||
|
||||
כלומר, על פי נוסחה מתמטית שמופעלת על פיזור האוכלוסיה. מעניין אם מישהו בדק מה התוצאה שזה ייתן בארץ. |
|
||||
|
||||
ואם אף אחד לא בדק, מה, לכל הרחות, עושים כל המאסטרנטים והדוקטורנטים במדעי המדינה? |
|
||||
|
||||
במכון הישראלי לדמוקרטיה טוענים שהגבולות חייבים להתבסס על חלוקה מנהלית קיימת. |
|
||||
|
||||
עד כמה החלוקה המנהלתית יציבה? כמה משנה תזוזה של קולות ממקום אחד למשנהו (לדוגמה: סטודנטים שיכולים לשנות את מקום הרישום שלהם) את התוצאה? |
|
||||
|
||||
לא יודע, אבל להתבסס על ''חלוקה מנהלית קיימת'' זה לא טוב בעיני גם בלי קשר, כי יש כמה חלוקות מנהליות וגם ההכרעה ביניהן משפיעה מבחינה פוליטית. על כל פנים, ההצעה של המכון הישראלי לדמוקרטיה מבקשת להקהות את העוקץ על ידי בחירת כמה נציגים מכל מחוז, חלף שיטת ''המנצח לוקח הכל''. |
|
||||
|
||||
הבעיה בביטל המנצח לוקח את הכל היא שזה מעמעם, במידה מסויימת, את מה שרצית להשיג. ז"א, אם יש איזור מפוצל בין הימין לשמאל, שבוחר 4 חברי פרלמנט, אז שני השימניים רק יקצינו ימינה, ושני השמאלניים רק יקצינו שמאלה ולא תהיה להם שום סיבה להתפשר. לעומת זאת, אם אותו מחוז יחולק לארבע (או, אם יצביעו באותו מחוז בארבע פתקים) אז יש סיכוי שמי שיבחר ינסה לרצות את שני הצדדים. |
|
||||
|
||||
תאוריה נחמדה. ארצות הברית הראתה תאוריה חלופית: במערכת דו־מפלגתית, נבחרי ציבור חייבים לגלות נאמנות לבסיס הבוחרים שלהם ולא יכולים להתפשר עם נבחרים מהמפלגה היריבה. |
|
||||
|
||||
זה לא מדוייק (למשל או זה, וכמובן, זה) |
|
||||
|
||||
כן חרימפפתני. וזה עובד למנצ'ין בדיוק בגלל שהמדינה חצויה והרוב הדמוקרטי בסנאט זעיר, לו היה לדמוקרטים רוב גדול זה לא היה קורה. מצד שני, סביר שהוא לא יעצור מהלכים שאינם ''קיצוניים''. |
|
||||
|
||||
דווקא היו כמה מקרים שבהם סנאטורים ממדינות מתנדנדות פנו למרכז. למשל סוזן קולינס ולידה מורקובסקי מצד אחד, ומהצד השני ג'ו מנצ'ין, שלמיטב ידיעתי מסרב לבטל את הפיליבסטר ומונע מהדמוקרטים מהלכים מרחיקי לכת כמו הוספת מדינות והרחבת בית המשפט העליון. |
|
||||
|
||||
יש, אבל מעטים. בעבר היו יותר. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |