|
אמרת ש"כשיש לאדם אחד כוח רגשי או חברתי על אחר.", זאת סיבה טובה (נגיד) להכריח את המצביע לספק אסמכתא. אבל אם צריך אסמכתא אז, כפי שאמרת בעצמך, הכח הרגשי/חברתי לא מספיק חזק כדי להבטיח את התוצאה הרצויה לכשעצמו. במצב זה, מהגדרה, הכח הרגשי/חברתי מספיק חזק שלא יהיה צורך להפעיל אמצעים נוספים. "כח מספיק חזק" יוצא מהשיחה.
אז נשארנו עם "משהו באמצע". ואיך שאני מבין את זה, המשמעות הפרקטית של "אם הם יידרשו לתת דין וחשבון מול הבעל או הקהילה, הם לא יוכלו" היא "הם מפחדים שהבעל/הקהילה תעניש אותם", וזה כבר נחשב בעיני לאיום. לא שהבעל בהכרח יחטיף מכות או משהו. גם נזיפה או כתף קרה מהווים עונש אם הם באים לשנות התנהגות. המנגנון שמאפשר לנזיפה/כתף קרה להיות אפקטיבית הוא רגשי, וזה מה שיוצר את האבחנה שדיברת עליה - כשהכח "מספיק חזק" האישה מפנימה את התלות הרגשית עד כדי כך שהיא מקבלת את מרותו של הבעל מרצונה החופשי1 ושואפת לעשות כדבריו. כשהכח "מספיק חלש" התלות הרגשית מספיק נמוכה שהאישה לאתורתע מעונש. באמצע האישה מבחינה בין הרצון החופשי שלה לרצון של הבעל, לא בהכרח שואפת לעשות כדבריו, אבל עדיין נתונה למרותו מכיוון שהתלות הרגשית שלה בבעלה מספיק חזקה שהוא יכול לשית עליה עונש רגשי.
____________ 1 או "רצונה החופשי" במרכאות, אבל אני לא נכנס לזה.
|
|