בתשובה לאפופידס, 30/06/23 14:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שבאיזה אופן התיקון לחוקי ניוטון (עם קבוע התאוצה שפועל עבור תאוצות מאוד קטנות) מתכתב יפה עם קוואנטומיזציה של המרחב. ה MOND בעיני הוא פתרון הרבה יותר אלגנטי מהחומר האפל. למה להניח סט שלם של חלקיקים חדשים במקום לתקן משוואה יסודית אחת או שתיים בקצוות שלהן? וזה עוד אחרי שכבר תיקנו פעם את ניוטון בהצלחה מרובה. תכלס אפשר לדעתי לפתור את בעית המסה החסרה באמצעות ארבע אופציות בלבד: 1. להניח את קיומו של החומר האפל 2. לתקן את חוקי התנועה 3. להניח שיבוש עקבי של התצפיות (כלומר שישנו איזה קבוע נוסף שגורם לתצפיות להראות כאילו יש בעיה בזמן שאין) 4. להניח חוסר עקביות של קבועי הפיזיקה. מבין כל האופציות האלה תיקון חוקי התנועה נראה לי הכיוון המתבקש לפי תער אוקהם. מוזר שהוא לא זוכה ליותר תמיכה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"יש עכשיו ניסיונות מכריעים לגלות את החומר האפל. קשה להאמין שבעוד עשר שנים, אם לא יגלו אותו, מדענים ימשיכו לדבוק בזה". פרופ' מילגרום בראיון לדה מרקר, 2014 הא. למרות שתוצאות הניסויים ירו לסופרסימטריה בחזה שוב ושוב, היא עדיין רחוקה מלמות. בזמן הראיון עם פרופ' מילגרום ניסוי LUX שניסה למצוא WIMPS נתן תוצאה שלילית. בשנים האחרונות LUX-ZEPLIN הגדול ורגיש פי כמה מקודמו ממשיך לתת תוצאות שליליות, שפסלו בעצם את טווח המסות שבו ציפו למצוא WIMPS, ועדיין פיזיקאי החלקיקים אומרים- אולי בכל זאת. אבל הקונצנזוס המדעי מתמוטט בדרך כלל כמו סכר- בהתחלה כמה סדקים קטנים שזרזיף יוצא מתוכם, ואחרי הרבה זמן לפתע פתאום קריסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים שתיקון חוקי התנועה עשוי להיות יותר אלגנטי. אני כן חושב (ואחכים יותר אחרי שאשמע את דעתה של סבינה הוסנפלד בענין), שבניגוד לרעיונות וההסתייגויות שלך מ-QCD, דוקא בנושא הנוכחי תאוריות MOND למיניהן הן נושא מחקר קיים ולא אזוטרי לחלוטין, כך שגם חלק מהממסד המדעי שותף לתחושות שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אין מה להשוות להסתייגויות מ QCD, שהן בגדר נפנופי ידיים, ועדיין הקונצנזוס ממה שהבנתי (ולפי הכספים שנשפכים עליו) נוטה להמשיך ולחפש WIMPS. בתקווה לא להיות ויטגנשטייני מדי, אומר שניסוח הבעיה כ"בעית המסה החסרה" הוא הנחת המבוקש. הבעיה היא לא שחסרה מסה, אלא שתוצאות הניסויים לא מתאימות לתאוריה. כאשר הבעיה מנוסחת כבעיה של מסה חסרה, מתבקש כמובן להוסיף מסה כדי לפתור אותה. אפשר לקרוא לזה הפתרון על שם דודי אמסלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה מה שיש לסבינה הוסנפלדר לומר בענין. מתאבן - לדעתי תשמח לשמוע את דעתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחקר אמפירי חדש על זוגות בינאריים שולל את MOND ברמת בטחון של 16 סיגמא - סיכום של דר בקי. סיפור ארוך והרבה פרטים "טכניים" אבל שווה את הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח להקשיב לד"ר בקי לכשיסתייע. אבל בכל מקרה, לפי הסיכום שלך נראה ש , things just got darker
don't they? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אם אכן יש קואנטומיזציה של המרחב אז מן הסתם הקואנטום מתרחב כאשר היקום מתפשט, וזה יכול לגרום לחוסר עקביות של קבועי הפיזיקה. אולי לא משהו שניתן להבחין בו עכשיו, אבל בטח היה משמעותי מיד אחרי המפץ הגדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב חוסר עקביות של קבועי הפיזיקה, מתברר שהמיליארד הראשון הוא לא רק הכי קשה, אלא גם הכי איטי: בראשית, נע הזמן בקצב איטי בהרבה מהיום. אני מנסה להבין מה זה אומר פיזיקלית, מעבר למדידה שמצויינת במאמר. האם המשמעות אינה שמהירות האור היתה שונה מאוד מגודלה דהיום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את זה שלצופה של היום הזמן של אז נע לאט יותר. מהירות האור אולי נשארה קבועה כי גם המרחב היה קטן יותר. דרך-מהירות-זמן אני עוד יודע :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר גם האטומים היו קטנים יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם. מסתדר לי עם מטריצת מרחב זמן קבועה שמתרחבת. כמו רשת שמותחים אותה והחורים נהיים גדולים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל רק לצופה של היום. אז פשוט יחידות המידה היו קטנות יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, נסחפתם לגמרי. הזמן אז *נראה* לנו קצר יותר, כי הקואזרים האלה זזים במהירות מאד גבוהה מאד יחסית אלינו. הוא לא באמת זז אז לאט יותר במערכת הייחוס של הקוואזר עצמו, מהירות האור לא היתה שונה, והאטומים היו אותם אטומים. נראה אפילו מהמאמר שרוב האפקט היה בגלל יחסות פרטית, לא צריך אפילו יחסות כללית בשביל זה (ראו ציטוט מהמאמר למטה). לגבי גודל האטומים - זה בכלל מופרך, עד כמה שאני מבין, גודל האטום נקבע על ידי פונקצית הגל של האלקטרון שמאופיינת על ידי המטען שלו ושל הפרוטון והמשיכה ביניהם. כדי לשנות את זה, צריך לשנות עוד כמה קבועים של המודל הסטנדרטי, לא מספיק לזוז במהירות גבוהה. To be clear, time didn't really run slow in those quasars relative to everything around them — in their frame of reference, time ran normally. Einstein's theory of relativity and how he described the passage of time is based on the concept of frames of reference, and that these frames can be distinguished by their velocity relative to each other.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי שם את הדגש על ''לנו'' ולא על ''נראה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע יותר הגיוני. אז מדובר בקואזרים שעקב התפשטות היקום נעו אז ביחס אלינו היום ב-98% ממהירות האור, מה שנותן לזמן פקטור התמתחות של 5. ידיעה לא ממש מעניינת, אולי מלבד את הקואזרטוגרפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה יודע שכאשר היקום היה הרבה יותר קטן האטומים אז לא היו יותר קטנים (לצופה מהיום), כלומר שהקבועים היו שונים בהתאמה (לעינינו)? גם זה יכול להיות פתרון יותר אלגנטי מאשר לשנות את היחסים של חומר רגיל, אפל ואנרגיה אפלה בצורה כל כך דרסטית כמו בעוגה ההיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לפתח את זה קצת. כהדיוט אני בכלל לא יודע אם זה ייתן תשובות טובות יותר או גרועות יותר. נניח לדוגמה יקום שהמרחב שלו קוואנטי, כלומר שיש לו מטריצת מרחב סופית, ורק החורים ברשת הולכים וגדלים מאז המפץ הגדול. זאת אומרת שגם כשהיקום מאוד קטן מהירות האור היא אותה X חורים בשניה כמו היום אלא שעבורנו כצופים מרחוק היא נראית קטנה יותר כי אז החורים היו יותר קטנים. לצופה "מבפנים" זה לא משנה. מהירות האור קבועה עבורו, ס"מ נשאר ס"מ וכו'- משום שהוא מתרחב בעצמו. אבל נניח שכשאנחנו צופים באירועים מזמן שהיקום היה יותר קטן אנחנו צריכים להתחשב בהפרש הגודל. האם זה עוזר במשהו? או שאני מדבר שטויות והיחסות בכלל אומרת שעבור הצופה מהיום חורי הרשת הקטנים מהעבר ייראו לו באותו גודל כמו היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הזה אמור איכשהו "לפתור" את שאלת החומר האפל? כי חומר אפל (או שקוף או מסה בלתי נראית) קיים (לכאורה) גם בסביבה הקרובה, לא רק בגלקסיות רחוקות מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי שכל חוסר ההתאמה בין התאוריה לתוצאות שהתחילה את החיפוש אחר חומר אפל קיימת בתאוצות זעירות של שולי גלקסיות. קוואנטומיזציה של המרחב מחייבת גם קוואנטומיזציה של תאוצה. אולי קוואנטום תאוצה יפתור את חוסר ההתאמה הזה? שלוש הערות אגב: 1. קשה להתחרות בחומר האפל כי זה שם מגניב. שתי מלים רגילות ומוכרות, שהשילוב ביניהן יוצר תחושת מסתורין. לחפש חומר אפל נשמע כמו quest ראוי מאוד. 2. קוואנטומיזציה של המרחב פותרת גם את אכילס והצב וגם את החץ. 3. כמה זמן ימשיכו לחפש WIMPS? יש תנאי עצירה לחיפוש כזה? (ועל הדרך מזכיר שגם גלואונים טרם נמצאו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שתאוצות לא כל כך זעירות, כי היה צריך פי 2 מהחומר הנראה כדי להתאים אליהן. יכול להיות שאין חומר אפל, אבל לפחות בוא לא נמזער את הבעיות שהביאו לחיפוש אחריו. איך אתה יודע שקוואנטומיזציה של המרחב או התאוצה יפתרו את זה? (אפילו בשביל אכילס והצב הן לא דרושות :-) ) שאלה טובה לגבי הווימפים. לגבי הגלואונים למיטב הבנתי הם מתאימים למודלים בצורה טובה מאד, זה שלא "מצאו" מישהו מהם מסתובב לבד בפארק הירקון זו לא סיבה מספיק טובה באנרגיות האלה. בלי לגגל אני מניח שהם "נמצאו" באותה מידה שההיגס "נמצא" - בתור איזה פיק או רזוננס או תופעה-סטטיסטית-מדידה-אחרת-שמעבר-להשכלתי-הפיזיקלית של תהליכים והתנגשויות באנרגיות גבוהות. והרי כך גם הקווארקים "נמצאו" - גם הם לא מסתובבים לבדם בפארקים חשוכים1. 1 יש בזה משהו פואטי - חלקיק כל כך קטן ואפילו הוא לא מסוגל אף פעם להיות לבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אקח את אכילס והצב - בתור משהו שהיה קשה לפני אלפיים שנה ופתור היום - לכיוון אחר1, שיצא לי לשחק בו בארוחת צהריים לאחרונה: נניח ויוצא לכם במקרה לקפוץ אחורה בזמן 2000 שנה. נניח לרומא העתיקה או מקום אחר באותה תקופה. איתכם לא מגיע שום ציוד מודרני, לא נייד ולא ארנק ולא מפתחות. רק הבגדים שעל גופכם כדי למנוע מבוכה ולא להסיט את הדיון למחוזות מלודרמטים מיותרים. מה ממאגר הידע העצום שיש לך (השאלה היא בגוף יחיד - את/אתה מגיעים לבד) אפשר לנצל כדי לשרוד בסביבה מספיק זמן ולשכנע מישהו לספק לכם פרנסה עבור המידע המועיל הזה. מדובר כמובן לא רק על ידע תיאורטי2 אלא גם על יכולת מעשית להראות משהו עובד/מועיל/נחוץ. לפחות בשיחה שעשינו הסתבר שזה יותר קשה ממה שחושבים מלכתחילה. מצד שני, עלו כמה רעיונות שנשמעים עם סיכוי הצלחה סביר. משאיר את זה כאן. 1 בטח גם בזה כבר דנו פה פעם, אני יודע. 2 הפתרון הכי קל הוא לדבר עם מתימטיקאי - אבל היו אז מעט מאד כאלה והסיכוי לפגוש מישהו מהם בזמן אקראי ומקום אקראי קלוש. אז נוריד את זה מהשולחן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור הקצר של פול אנדרסון משנת 1956. חייל אמריקאי חוזר בזמן ומוצא את עצמו עם וויקינגים באיסלנד של המאה ה-10. הוא מנסה להרשים בידע מודרני ומספר להם על חשמל, מכונות, כלי נשק, חקלאות מתקדמת. ככל שהוא מרבה בסיפוריו ונכשל בהדגמות מעשיות, הוויקינגים מתרשמים פחות ופחות. מבחינתם הוא רק מקשקש סיפורים בלי שום יכולת להביא תועלת. אם אני לא טועה, אני זוכר את זה מהתרגום בכתב עת פנטסיה 2000 (אבל אני לא בטוח. הזכרון ב-2025 כבר לא מה שהוא היה פעם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד. וזו אכן המוטיבציה העיקרית של השאלה - מה אני יכול באמת לעשות שיעבוד. דוגמה למה לא (אישית עבורי) - אין לי מספיק ידע בכימיה כדי ליצור חומר נפץ מחומרים נגישים של לפני 2000 שנה. האמת - אפילו בהינתן סופרמרקט נגיש, בלי אינטרנט אני לא חושב שאצליח במשימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שלא מעט אנשים יודעים שאבק שריפה (המקורי) הוא תערובת של פחם, גופרית ואשלג חנקתי, שלושתם היו מוכרים באימפריה הרומית. להכין מטען צינור מזה (פלוס מסמרים) זה לא מסובך. מי שלמד תואר ראשון בכימיה יוכל אולי אפילו לייצר חומצה חנקתית (קשה) וחומצה גופרתית (קל), ומהן אפשר להכין ניטרוצלולוזה וניטרוגליצרין (בד מכותנה הוא צלולוזה כמעט נקייה וגליצרין אפשר להפיק משומן וסיד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא כימאי, אבל) ההתחלה של התהליך של הפקת סבון היא פשוטה, אבל הזיקוק של שיירי גליצרול הוא קצת יותר מורכב במסגרת מה שהיה זמין בתקופה (זיקוק בריק ו/או כרומטוגרפיה), לא? לרומאים היו כלי חרס, מתכת וזכוכית פשוטה ואני לא בטוח שהכלים האלה, עם תהליכי היצור של התקופה, מספיקים למשימה של הפרדה עדינה של חומרים רגישים כמו גליצרין. הכימאי עלול למצוא את עצמו עם תמיסה מימית שהוא יכול להצביע עליה ולהגיד לכולם ״אתם רואים? בזה יש גליצרול!״, אבל האם אנו בטוחים שהוא יצליח לזקק גליצרין טהור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי עוד קצת על מתי התחילו להצליח בתהליכי הזיקוק הללו (המאה ה-19) וזה קצת מחזק לי את האינטואיציה (אני לא באמת יודע). נראה שהידע התאורטי הקדים את הרגע בזמן (אמצע המאה ה-19) בו ההתקדמות הטכנולוגית ביצירת כלי המעבדה המתאימים שאיפשרו את תהליך הזיקוק. כבר כימאים במאה ה־18 הבינו שעקרונית צריך להוריד לחץ כדי לאדות ולזקק, אבל הם יכלו לעשות זאת באופן מעשי רק עשרות שנים מאוחר יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי התגובה שלך מחזקת את מה שאני אמרתי - בניגוד ל"מי שלמד תואר ראשון בכימיה", לא אני ולא אתה מסוגלים לעשות את זה עם הידע הנוכחי שלנו, בטח לא ביעילות ומהירות סבירים ובלי לפוצץ מעבדה או שתיים. אני למשל לא זכרתי שאלו המרכיבים, וסביר גם שהכמויות היחסיות וצורת ההכנה (אבקה? המסה? ערבוב ובאיזה שלב?) לא טריוויאליות. (ומה זה אשלג חנקתי ומאיפה הם הכירו אותו?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשלג חנקתי היה מינרל מוכר עוד לפני הספירה (תחת השם nitrum) ושימש כדשן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקסימום, תתייעץ עם מישהו מאייס קנה ובנה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע :-) חלק מהנקודה היא שאין כזה באזור... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי, נראה לי שמיחסים למה שיש במוח של אינדיבידואל יותר ערך ממה שיש לו. להיות כימאי זה לא רק אוסף של עובדות והבנה תאורטית בראש. העובדות וההבנה שיש לכימאי בראש זה רק חלק (חשוב אך עדיין רק חלק) ממה שהופך אותו לכימאי ומאפשר לו ״לעשות קסמים״ במסגרת המקצועית שלו. דברים נוספים רבים מגיעים עם ה-title: גישה לחמורים, חברים למקצוע, ספרות, ידע וניסיון שעוזר לדעת מה לחפש ואיפה, גישה לכלי עבודה (והבנה איך להשתמש בהם). האינטואיציה שלי אומרת שגם עם תיקח תאורטיקן שיש לו המון בראש, אבל תזרוק אותו מחוץ לרשת החברתית והתשתיות שמאפשרת לו לתפקד במקצועו (למשל לזרוק אותו ללא עזרים, טכנולוגיה, ספרים או כלים ברומא העתיקה), גם הוא מאוד יתקשה (עד יכשל כשלון חרוץ) לספק את הסחורה (גם אם הוא יצליח בוודאי יותר ממני או ממך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים מאד, ולכן מוזמנים לחזור לשאלה ולמצוא דברים מועילים ש*כן* אפשר לעשות לפני 2000 שנה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היגיינה. אבל אני לא ודע איך אפשר להראות שזה עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אחד הדברים שגם אנחנו חשבנו. לדעתי שטיפת ידיים לפני לידות/ניתוחים יכולים להראות תוצאות מדידות תוך שבועות/חודשים ספורים, אבל בתנאי שתצליח להגיע לבית חולים\מרפאה והרופאים יהיו מספיק פתוחים והוגנים כדי לספור מספר מקרים מוצלחים מתוך גרועים ולראות שזה עוזר יחסית למה שהיה להם קודם. אני גם חושב ששטיפת ידיים עוזרת, אבל סבון עוזר יותר - רק שאני לא יודע איך לייצר סבון. יש מצב אולי שהיו להם דמויי-סבון ששימשו כתמרוקים, ואולי אני יכול להשתמש בהם. לחילופין - אולי אלכוהול לפני לידה או ניתוח יכול לעזור, וזה סביר שהיה. רק שצריך ריכוז גבוה ולא בטוח שזה זמין או זול (מי שיבוא מהעתיד וידרוש ממני לשטוף ידיים בגלנמורנג'י בן ה-14 מארון המשקאות שלי, לא יתקבל בברכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מספיק פתוחים והוגנים" זה תנאי מורכב, כפי שיעיד מהעולם הבא איגנץ זמלווייס [ויקיפדיה], שממצאיו היו תקפים מדעית אך נגדו את האינטואיציה הרפואית. בכל מקרה צריך לזכור שהשיטה המדעית בעצמה התפתחה רק במאה ה ~16 (תלוי איך סופרים את אבן אל-היית'ם [ויקיפדיה])... בכלל, עצם המחשבה ש"לספור מספר מקרים מוצלחים מתוך גרועים ולראות שזה עוזר" אומרת משהו - היא כשלעצמה קפיצת דרך לא טריוויאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, זה נראה לי תחום שעובד מבחינת הידע הטכני ויכולת ההקניה שלו, אבל החסמים יהיו סוציולוגיים ולכן עם סיכויי הצלחה בינוניים או אפילו נמוכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להראות שזה עובד זה קשה (זה בדיוק הקושי שהשיטה המדעית יועדה להתמודד איתו). לשכנע אנשים שאתה רוצה להדגים להם שזה עובד, כאשר אתה מנסה לנמק את הניסוי עם תאוריות מוזרות (בעיני הרומאים) שמדברות על יצורים זערוריים שהעין האנושית לא רואה? זה יהיה אפילו עוד יותר קשה. למרות שהרומאים כן אימצו בסופו של דבר חלקים מהרפואה היוונית, הם עשו זאת עם המון חשדנות (מתועדת) וזלזול בתאוריות המשונות של הרופאים היוונים (עד כדי הצגתם כשרלטנים עם תאוריות מופרכות). טענה: אדם אחד שחוזר בזמן *לא* יצליח לשכנע ולא יצליח להדגים. תהליכי שכנוע וצבירת ידע הם תהליכים חברתיים ודורשים בשלות לקליטת רעיונות חדשים (איש עם רעיונות מוצלחים ופורצי דרך כמו ניוטון, למשל, זה תנאי הכרחי אך נראה לי שלא מספיק לקפיצה מדעית/טכנולוגית קדימה של חברה שמתנהלת תחת פרדיגמות מסוימות). את הכימאי/רופא שמנפנף בידיו וצועק על אנשים על קיומם של מיקרו אורגניזמים ושישתפו ידיים גם כשהן נראות נקיות, כנראה יצלבו או יזרקו לאיזה צינוק עם שאר משוגעי העיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים. כששקלתי את זה, הגעתי למסקנה שאני אנסה לשכנע יותר עם נסיון מעשי והסברים מעורפלים (לכלוך גורם זיהום?) ובלי לדבר על חיידקים. (אולי זה זמן טוב לומר שכנראה שכל אסטרטגיה שתתחיל ב"כרגע באתי מהעתיד" תקטין מאד את סיכויי ההישרדות שלי, הרבה לפני הדיבור על יצורים בלתי נראים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרומאים כבר היו מושגים שמשייכים בין רחצה, ניקיון, התרחקות מריחות לא נעימים וזהירות מריקבון לבין נושאים שקשורים ברפואה ובריאות (חוץ מזה שניקיון היה גם סמל סטטוס). לשכנע אותם שסביבות רפואיות צריכות להיות עם רמה מסוימת של ניקיון, זה משהו שאני מנחש שהיה לנוסע בזמן ההיפו שלנו כמו להתפרץ לדלת פתוחה. זה לא באמת היה מקדם משהו בגישה שלהם אם הנוסע בזמן היה ממליץ להם על זהירות מלכלוך. אבל סתם ניקיון, זה לא באמת המושג שיש לנו היום עם סטריליות וחיטוי. הם יבינו מה הנוסע בזמן רוצה כשהוא יצביע על רופא עם ידיים מלוכלכות בבוץ, אבל הם יסתכלו עליו כמו על משוגע או ברברי עם אמונות תפלות אם הוא ירמוז להם שהרופא עם הידיים שנראות נקיות ומריחות נפלא - שגם את הידיים הללו הרופא צריך לרחוץ ולהעביר תהליך של ״טיהור״. אין על הידיים כלום. הנה תראה. ממה הוא צריך לרחוץ אותן בדיוק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתמטיקה. לפני 2000 שנה היו רואי חשבון אבל הם עבדו בספרות רומיות רחמנא ליצלן. היו מהנדסים אבל לא היתה להם דרך לכתוב משתנים (טוב, היתה דרך לכתוב מילולית אבל זה הרבה יותר מסורבל). היו הימורים אבל אף אחד לא הכיר את חוקי ההסתברות. אולי אפילו תורת הגרפים היתה עוזרת לתכנון עירוני אבל אני כבר ממש נסחף כאן. אז יש פה אמנם סיכון מחושב .. זה ידע שקל להעתיק. זה לא שהמהנדסים הרומיים היו טיפשים, ההיפך הוא הנכון. אבל זה עדיף מכלום. הכי כדאי להגיע עם הידע הזה לאיזשהו מתמטיקאי/מלומד קדום. הוא היה מתעניין בעצם הידע שיש לך, גם אם זה לא פרקטי. אבל קשה למצוא כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה עניתי כבר בשאלה המקורית שלי. אתה מסכים איתי שמתימטיקאי זה נדיר, אבל גם להגיע לרואה חשבון לא כל כך קל - ועוד לשכנע אותו לשנות מתודולוגיה? חדשנות זה לא בדיוק התכונה הנפוצה בסוגה הזו. גם לגבי מהנדס (לא ברור שהיה אז מקצוע כזה בהגדרתו היום - בטח היו בנאים, מתכנני גשרים ובוני ספינות או משהו כזה) - אני תוהה עד כמה הייתי יכול לשכנע אותו לאמץ מערכת סימנים חדשה לגמרי. לעומת זאת - אם הייתי מראה לו מנוף, הוא היה מתרשם. רק שארכימדס כבר המציא אותו. תהיתי בעצמי לגבי גלגלות - אבל אני חושש שהם כבר הכירו אותן, גם אם לא את החישובים מאחוריהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא דייקתי במונח רואה חשבון. מדובר למעשה ב scribe - שילוב של פקיד אפסנאי ורואה חשבון. זה היה מקצוע נפוץ מאד בעת העתיקה. אי אפשר לנהל אפילו עיר קטנה בלי לעקוב אחרי מלאי, מי שילם מה ומי חייב מה. שלא לדבר על ניהול של ממלכה או של צבא. וקח בחשבון שעצם היכולת לקרוא ולכתוב היתה יחסית נדירה. מתכנני גשרים ואוניות - היו הרבה פחות. בנאים רובם הם עובדי כפיים כמו בימינו. בגלל שזה היה מקצוע כה נפוץ, היכולת להחזיק רישומים בצורה יותר קומפקטית ויותר אמינה היא יכולת מעניינת. בקיצור, במצב בדיוני שאתה מבין את שפת המקום (דיבור, קריאה וכתיבה) - עצם זה שאתה יודע קרוא כתוב וחשבון כבר פותח בפניך דלתות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל הייתי מצפה מידע של אלפיים שנה לתת לי קצת יותר leverage מאשר תלמיד תיכון מוכשר. (אולי לחדד - מטרת השאלה היא להביא משהו שלא היה אז. לא לחיות בכפר ולשרוד בעוני כלשהוא כמה שנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתן דוגמה למשהו שכן נראה לי אפשרי - בהינתן שתהיה לי גישה לבעלי מקצוע מסוימים, כאלה שיודעים לעצב עץ או מתכות למשל: בורג. לדעתי אוכל ליצור דוגמה של בורג, כנראה מעץ, עם קצת עזרה ממישהו עם גישה לחומרי גלם ולכלי עבודה. אפילו אם הוא יהיה גדול וגס, אני חושב שאוכל להדגים את התועלת שבו בהחזקת קורות ומבנים. עם קצת עזרה מנפח, אוכל ליצור אולי תבנית שתיצור גם ברגים ממתכת. לדעתי יותר קל יהיה להדגים את התועלת העודפת שלו לעוסקים במלאכה, מאשר לעשות סטטיסטיקה על ניתוחים ומתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבנית של הבורג תהיה חד פעמית כי יהיה קשה לחלץ אותו משם. וגם אז לא בטוח שתצליח לייצר ביציקה שוליים עדינים ללא פגמים. מעשית ברגים היו קיימים אלפי שנים, אבל הם הפכו לנפוצים (לצורך חיבור) רק אחרי המפכה התעשייתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. הרעיון של בורג לצורך חיבור היה קיים כבר אצל היוונים והרומאים. הדבר המיוחד שקרה עם ברגים במאה ה-18 הוא לא שמישהו ״המציא את הבורג״ אלא פיתוח היצור התעשייתי של מחרטת הבורג1. החידוש פורץ הדרך היה בעצם הסטנדרטיזציה של ההברגה. ____________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אני לא בטוח שהבנתי את חוקי המשחק. אם הייתי עובר לרומא העתיקה לא היה לי סיכוי לתקשר עם אף אחד בלי שנה של לימודי לטינית עתיקה לפני הנסיעה. אם היו לי את הבגדים שלי, רק הם היו יוצרים מהפכה. ולא ברור לי אם משקפיים נחשב חלק מהבגדים או לא, אבל - ) נראה לי שההמצאה הכי מתבקשת, לפחות מבחינת שינוי סדרי עולם, היא הדפוס. היה להם דיו, היה להם אלפאבית, היה להם יכולת טכנית לייצר תבניות ולייצר לחץ על התבניות, מה שחסר להם זה נייר דומה למה שיהיה להם עוד כמה מאות שנים (שלא מדובר בתהליך קשה במיוחד שמצריך יותר מידי ידע בכימיה אם יודעים מה המטרה הסופית) ואת הרעיון לייצר תבניות לכל אות ומכונת לחץ שמדפיסה על דפים שלמים. אם אוסף של אנשים מוכשרים אפשר היה לייצר מכונת דפוס פרימיטיבית, ואם מספיק מחוייבות, זה רעיון שיכול היה לשנות את העולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הדפוס - אם צריך לחכות כמה מאות שנים לנייר, אז לא סביר שהייתי יכול למנף את זה בכוחות עצמי, אפילו אם כמה אנשים מוכשרים היו מוכנים להקדיש לי מזמנם. משקפיים זה מאד טריקי - כי גם בתשובה למישהו שהציע טלסקופ, מה שלא היו להם זה עדשות. גם אני חשבתי שייתכן ואצליח לייצר עדשה אם היתה להם זכוכית גולמית, או לפחות נפחי זכוכית סבירים. זה מסוג הדברים שאני חושב שאיכשהו הייתי יכול ללטש עם קצת עזרה והרבה מאמץ. ואם הייתי מצליח, אפילו עדשה מאד גולמית, אפשר להראות די מהר שימושים מעניינים כמו שהזכרנו כאן. לכן משקפיים מאד מקלים על המשימה (רק שאם הם עם דיופטר שלילי - יהיה הרבה יותר קשה להראות להם שזה עושה משהו מעניין, כמו לרכז קרני שמש למוקד). אני הייתי כולל אותם הפריטים כמו טלפון סלולרי וארנק שלא עוברים איתך בזמן. גרסה שאולי יותר קלה - מראה קעורה. עם מראה קעורה אפשר לעשות טלסקופ לא רע בתור התחלה. אני לא סגור אפילו שהיו להם מראות כמו היום, וגם זה משהו שאני חושב שעם מישהו שיודע להתעסק במתכות ובזכוכית היית יכול לעזור לייצר. והיתרון בטלסקופ קטן, למשל בשדה הקרב, נראה לי משמעותי מספיק כדי שמישהו יקשיב לי בעניין1. 1 בניגוד לטלסקופ שמגדיל כוכבים, שכמו עם מתימטקה נראה לי יעניין רק נישה אזוטרית ולא נגישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שצריך לחכות עוד כמה מאות שנים לנייר, את הידע יש לך והמשאבים היו זמינים גם אז באירופה. אולי אתה (ואני) לא תצליח לייצר נייר איכותי כמו שאפשר לקנות היום בכל סופר, אבל בהחלט מספיק להוכחת הערך שבדפוס. התכוונתי שבאופן אורגני הנייר הגיע מאות שנים אחרי זה. לגבי משקפיים, התעניינתי יותר מסיבות טכניות, אם הם לא עוברים איתי אני לא בטוח שאני אוכל להבדיל בין דוב לאדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח היו לרומאים, אבל הייתי יכול לשפר: הימורים. (על סוסים, גלדיאטורים וכו') אולי גם הייתי יכול לשפר להם את הסירות,המפרשים והמפות. כנראה הייתי יכול להמציא את המשקפת (זאת הארוכה, כמו של הפיראטים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה התגובה שלי מעליך לגבי המשקפת. מסכים מאד לגבי התועלת, החסם - שאולי אפשר להתגבר עליו - זה לייצר עדשה סבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכוכית היתה להם, וארכימדס כבר הבעיר ספינות אויב עם מראות מאות שנים קודם. ללטש זכוכית לעדשה פרימיטיבית זה לא סיפור. היום אנשים מלטשים ידנית אפילו עדשה של 60 ס"מ לטלסקופ בסדנאות. אז אני מניח שהייתי יכול לייצר בטכנולוגיה של אז עדשה מרכזת פרימיטיבית של 8 ס"מ ומפזרת של 2 ס"מ ולעשות משקפת של X5 כנראה ששקיפות הזכוכית בהתחלה לא היתה משהו אבל הייתי עובד על זה עם המומחים של התקופה. אני משער שהייתי יכול גם לשפר להם את הכבשנים (גם לזכוכית וגם למתכות). רגע, מה עם מנוע קיטור פרימיטיבי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל זה צריך מטכנולוגיות טובות לעיבוד מתכות. מעניין כמה מסובך לשפר את עיבוד הברזל. אני יודע שצריך להוסיף קצת פחם, אבל לא יודע איך בדיוק, ומה עוד נדרש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבשנים טובים כבר היו, מניח שגם ממתכת (הם ידעו ליצור כלי נשק ממתכת למשל). מה שקצת חסר לי זה איפה בדיוק למקם את מיכל המים והיציאה שלו ככה שהיא תפעיל באופן יעיל גלגל/טורבינה, אבל זה נראה לי פתיר אחרי כמה נסיונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד. אז אם זכוכית היתה להם, אני בהחלט חושב שאופטיקה - מראות קעורות, עדשות וכן הלאה הן בהחלט אחד הפתרונות הטובים והישימים לשאלה. ואז - משקפות, טלסקופים, בהחלט היו מראים תוצאות מרשימות בזמן סביר. מנוע הקיטור - טושה! אני הייתי מרוצה מעצמי כשחשבתי על זה. והיתרונות שלו ברורים - מנוע לספינות, בתור התחלה (ספינות כבר אז היו גדולות ויכלו להכיל מתקנים גדולים וכבדים כמו מנוע גולמי). אולי גם לטחינת קמח. כן צריך למצוא כמה מומחים במתכות/כבשנים, שיעשו דוד וצינורות כדי שזה יעבוד. אבל זה נראה לי מאד ישים וגם מאד מרשים בתור דמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל שמנוע קיטור יראה שיפור בהנעת ספינות אתה צריך להמציא גם את המדחף, אחרת זה לא מהיר (בהרבה? בכלל?) ממשוטים ידניים. ובשביל מדחף אתה צריך מיסב לחץ. לא נראה לי שיהיה אמין בטכנולוגיה של אז. אבל אחרי שהמצאת מנוע קיטור רכבת משא נראית לי "טריוויאלי". לקחת שיש ונחושת מהמחצבה כמה קילומטרים למקום העיבוד. האדנים יכולים להיות מעץ בהתחלה. הבעיה הטכנולוגית המרכזית לדעתי תהיה בלמים יעילים. תכלס אתה יכול גם רכבת בלי מנוע קיטור- כמו העבדים שחתרו בספינות אתה יכול לשים עבדים שידוושו ברכבת. את התמסורת הם כבר המציאו. ואז תחבורה ציבורית ברחובות רומא. רכבת מונעת קיטור (או עבדים מדוושים אם הקיטור ייראה להם מפלצתי מדי) לאורך ויה סאקרה. אחרי שכבר הייתי נחשב ממציא מפורסם הייתי יכול לשכנע את האימפריה הרומית לחפור את תעלת סואץ או להנהיג משלחת שתפליג מערבה מהים התיכון למצוא את קצה העולם :) אבל ההישג שהיה הכי מועיל לאנושות היה אם הייתי מצליח לשכנע אותם לא לתת לנצרות להשתלט. אולי להזהיר את הקיסר שיגרום לנציב יהודה להרגיע ולא לעצבן יותר מדי את היהודים, כי הם משוגעים ויעשו מרד שיהיה סיפור לדכא אותו. משחק נחמד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון לגבי המדחף! - אז לכן אני חשבתי על Paddle wheel. זה נראה לי פשוט יותר, וקל יותר ליישום. וייתן יתרון לא רע על משוטים ידניים. לגבי רכבת - בכל זאת, כלי רכב אז היו קטנים מספינות, וגם ההעברה של הכח ברכבת נראית לי יותר מרובת שלבים ולכן יותר מסובכת ליישום. לדעתי לא היו נותנים לי מספיק זמן ומשאבים, לפחות לא לפני הדגמה טובה של יכולות המנוע - למשל בספינה. ואם כבר מדחפים ומיסבים - מה דעתך על מיסכ כדורי? מאד פשוט להסבר, ועבור מי שמעבד מתכת באופן סביר - נראה לי ישים ובברור מועיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קורא במנוע קיטור [ויקיפדיה] אני מגלה שזה לא היה כל כך טריוויאלי להניע ספינות בקיטור (הדגשה שלי): "מנועי הקיטור הימיים הראשונים נבנו כבר במאה ה-18, אך היו כבדים ובלתי-יעילים, תצרוכת הפחם שלהם הייתה עצומה ביחס לממדיהם ולהספקם, והדבר הגביל את ממדי ספינות הקיטור ואת טווח הפלגתן. רק ב-1865 לערך, לאחר ששופרו בשיעור ניכר מנועי הקיטור, משהחליף המדחף את גלגל המשוטות ועם ראשית הבנייה של כלי שיט גדולים עשויים ברזל, דחקו אוניות הקיטור את אוניות המפרשים מנתיבי הימים." לגבי מיסב כדורי (היה צריך להקרא לדעתי מיסב כדורים)- אחלה רעיון. אתה בא עם שרטוט לבית המלאכה הקרוב והנפח כבר יתלהב. לדעתי תוך שנה שנתיים לכל המרכבות ברומא כבר יהיו קוגלגרים. אז מה היה לנו: כלים שמבוססים על טכנולוגית ליטוש עדשות (מאה 13-14): משקפיים, משקפת. כלים שמבוססים על עקרון ברנולי (מאה 18): טיסנים ודאונים, מפרש משולש. כדור פורח (לסינים היה כצעצוע כבר בזמן העתיק, האחים מונגולפיה מאה 18) מנוע קיטור (מאה 17-18) מיסב כדורי (מאה 19) אופניים(?) (מאה 19) בקיצור- שום דבר מהמאה העשרים, שלא לדבר על הנוכחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע איך לעשות Netflix (יותר מדויק Netheater) בתקופה הרומאית. - יש קטלוג של סיפורים בככר העיר ולידו תיבת בקשות. - אתה משלשל מעטפה עם כתובת, מזהה סיפור ומטבע. - כעבור כמה ימים מגיעה לך קבוצה קטנה של שחקנים להופעה פרטית (וצריך לשלם גם להם). - אולי גם צריך להעסיק גלדיאטורים, עבור "סיפורי אקשן". - אפשר לחלק מחזות להרבה פרקים. ואז, כדי לעשות בינג', תצטרך לשלשל כמה מטבעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, אז אפשר ללמד אותם לשחק מבוכים ודרקונים (או כל TTRPG אחר. מאוד קל להמציא מאפס שיטת משחק שעובדת טוב, אפילו בלי ספרי חוקים). עפ״י הממצאים הארכיאולוגיים, הטכנולוגיה הנחוצה היתה כבר קיימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכום יפה, ומראה שגם הצלחנו למצוא כמה דברים, אבל שזה באמת ממש קשה יותר ממה שחושבים מלכתחילה. לגבי המאה העשרים - זה לא במקרה לדעתי. הסיבות המרכזית שאני מוצא: א. עיקר הטכנולוגיה שלנו מבוסס על חשמל, וזה לא היה לפני אלפיים שנה. ניסיתי לחשוב על דרכים לייצר מקור כח חשמלי גולמי להדגמה, ולא הגעתי רחוק. בלי זה מקרר, רדיו, טלפון1, רמקול, מיקרופון, טלויזיה ומחשב וחבריהם לא אפשריים. גם מנוע חשמלי מאפשר המון טכנולוגיה שקשה לעשות בלעדיו. עם מנוע כזה יכולת להמציא מחדש את המטוס, למשל. (גם עם מנוע קיטור קטן). ב. רובנו יודעים מתימטיקה ברמה של המאה ה-19. ככה זה. לגבי פיזיקה - לו נסענו למאה ה-19, יכולנו בקלות להיות איינשטיינים ופלאנקים קטנים, אבל זה כי הגענו לחברה שכבר מתקדמת טכנולוגית וסביר יותר למצוא מישהו שיעריך את תורת היחסות הפרטית סביבך מלמצוא מתימטיקאי ברומא. ג. לגבי המאה ה-21 - החידושים האחרונים המשמעותיים הם בעיקר בתחום המחשבים. וכבר טענתי כאן פעם שהפער הטכנולוגי שיהיה הכי קשה לגישור אחרי מלחמת העולם השלישית זו טכנולוגיית ייצור המוליכים למחצה בשכבות דקות שכל עולם המחשבים והאינטרנט שלנו בנוי עליו. שום נוסע בזמן, מוכשר ככל שיהיה, לא יכול לבנות קומודור 64 בלי מפעל מוליכים למחצה של מיליארד דולר מאחוריו. 1 לגבי טלפון - תהיתי עד כמה הרומאים יתרשמו משתי קופסאות לבן עתיקות עם חוט ביניהן שיודעות להעביר קול למרחק של כמה עשרות מטרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שלי היא למה אנחנו חושבים שבזמנים קדומים לא ידעו על הרעיון של הנעה באמצעות קיטור? כאילו מה שהיה חסר לרומאים זה אדם מודרני שיעיר אותם משתנתם ויגיד להם ״אבל קיטור! רכבת! ספינות קיטור!״ ובום לטכנולוגיה הזאת יש את כל מה שצריך כדי לפתחה בזמנים קדומים. אבל לא נראה לי שזה טריביאלי כמו שזה מוצג. הרומאים (וגם היוונים לפניהם) כבר הכירו עקרונות בסיסיים של קיטור. ההוכחה המפורסמת ביותר היא ה־aeolipile1 של הירון מאלכסנדריה (המאה ה־1 לספירה) - כד חלול שמסתובב על ציר כאשר קיטור נפלט מזרבוביותיו. זה היה צעצוע ניסיוני ולא מנוע לשימוש מעשי, אבל הראה שהם כבר ידעו שקיטור יכול לייצר תנועה. אבל בשביל מנועי קיטור עוצמתיים שיכולים להזיז ספינות או רכבות, צריך קצת יותר מרעיון של ״הנעה עם קיטור״. צריך גם: - מתכת באיכות גבוהה מספיק כדי לעמוד בלחצים גבוהים. - ידע ויכולות טכניות באטימה והנדסת בוכנות. - תמריצים בכלל לשקול את כל העניין הסבוך הזה. מי צריך את כל הפיתוחים המשוגעים הללו כשאפשר פשוט להשתמש בשרירים של עבדים? הפתיל הזה רק מחזק את דעתי שהסיפור הקצר ההוא של פול אנדרסון קלע בול למה היה קורה אילו אדם מודרני היה מוצא את עצמו בזמנים קדומים. הפער בין היוהרה שלנו לגבי הערך של מה שיש בראש המודרני שלנו (כפרטים) לבין הערך שיש לו למעשה, הוא גדול יותר (לדעתי) ממה שהאינטואיציות שלנו אומרות לנו. _________________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הפער המדובר הוא בהחלט חלק מהעניין כאן. ב. לדעתי מצאנו כמה דברים פחות מסובכים ממנוע שיכולים להיות ריאליים. ג. ולרעיון הבא - כדור פורח. יישום מועיל - אמצעי תצפית בשדה הקרב. יישום בידורי - עפים בשמיים מעל רומא המעתירה. יכולת ייצור - מספיק משהו מבדים פשוטים וקלים ומוט שמחזיק חומר בעירה מתחת כדי להדגים את הרעיון. עם תופר בדים גדולים וקצת מוטות מתכת למתקן שמתחת לפתח, הדגמה עם בובות בסל (לפני שעולים אנשים) נראית לי מאד פיזיבילית. 1 אם זה המאה הראשונה, אז בתנאי הבעייה יש סיכוי טוב שנגיע לפני המתקן האזוטרי הנ"ל. לדעתי אפשר לעשות מנוע כזה עוד בלי הבוכנות - גם אני הסכמתי שבוכנות זה קשה. מספיק מיכל קיטור עם לחץ מספיק גבוה שיסובב את גלגל הפדלים ההוא שדיברנו עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. קנית אותי בכדור פורח. ההבנה (והיכולת להדגים די בקלות) שאוויר הוא חומר ושאפשר להפעיל בו את חוק הציפה של ארכימדס אכן עלולה היתה לפוצץ את המוח לאליטות / אנשי מדע של זמנים קדומים יותר. מארכימדס ועד פסקל זה 2000 שנה של התיחסות-ראש-בלטה מוטעת אל אוויר כאל ״יסוד קל" בלי מסה וצפיפות. אז חלוקת תפקידים: אתה תתחיל לעבוד על הכדור פורח (והדגמה מקדימה עם בלוני מימן). האחריות שלי היא פיתוח ה-Flux capacitor. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. מה זה Flux capacitor? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמצאה של דוק בראון מסרטי חזרה לעתיד. הרכיב המרכזי שאפשר את המסע בזמן והותקן במכונית הדלוריאן (ולאחר מכן ברכבת מעופפת). הידעתם: בתסריט המקורי של הסרט, מכונת הזמן היתה מקרר ולא מכונית. הם החליטו לשנות זאת כי חששו שילדים ינעלו את עצמם במקררים בעקבות הסרט. הידעתם 2: הסצנה הדבילית של שפילברג בה אינדיאנה ג׳ונס נכנס למקרר בזמן פיצוץ אטומי ושורד היא סצנה שנכתבה במקור לסרט בחזרה לעתיד וזה בדיוק המקרר הנ״ל שנסע בזמן בעזרת אנרגיה מפיצוץ אטומי. שפילברג כנראה לא הצליח לוותר על רעיון גרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגניב! מכונית אכן הרבה יותר שווה ממקרר. וילדים באמת עשו את השטות הזו במקררים של פעם, עוד לפני אינדיאנה ג'ונס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סצנת המקרר הדבילית היא מאינדיאנה ג׳ונס 4 (אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח) מ-2008. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אחרי שכבר היה לו מקרר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אם הכדור הפורח מצא חן בעיניך - אני משווה ומעלה: אני מסוגל לבנות טיסן די סביר, ועם קצת עזרה גם דאון מאויש. מעץ קל ובדים, מן הסתם. בשביל הטיסן מספיק עץ קל וכלי עבודה רלבנטיים, ואני מקווה שהוא ייתן הדגמה מספיק טובה כדי לשכנע ולקבל אנשים וציוד לדאון בגודל מלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה מגיע לאזור בעולם שיש בו בלזה... או לחילופין, שיש לך בדים קלים (ע"ע כדור פורח, אם כי כאן אולי הדרישות פחות מחמירות). אתה מדבר על טיסן בלי מדחף, נכון? טיסן מדחף (מה שאני מכיר) דורש גומי. אז, כזה שאתה זורק ממקום גבוה והוא שוהה יחסית הרבה זמן באוויר? מקווה שזה ירשים את מי שמכירים חץ וקשת. (המממ, אולי לירות את הטיסן מקשת?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הכנפיים ניתן לעשות מעץ חלול (עם פרופילים דקים) ולצפות בנייר מסוג כלשהו, זה מקל מאד את המשקל. אכן בלי מדחף. שקלתי תחליפים לגומי (זוג חבלים דקים מלופפים זה סביב זה?), אבל זה נראה לי עם סיכוי פחות טוב. ומקווה שזה ירשים - טיסן כזה אם תזרוק אותו מגבעה, יכול לטוס דקות ארוכות, זה מאד שונה מחץ של קשת. אפשר גם להרים אותו לאוויר עם חוט שמחובר לסוס דוהר :-)1 1 או לסתם איש שרץ מול הרוח. עכשיו אני נזכר שזה בדיוק מה שעשינו עם סוגי טיסנים מסוימים2. 1 כנראה שאני אצא מהארון ואספר שהייתי חניך וגם מדריך בגדנ"ע אוויר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא צריך בד מאוד קל בשביל כדור פורח בגודל פיזיבילי? היה להם בד קל דיו? וגם - האם טכנולוגיית התפירה של אז אפשרה אטימה מספיק טובה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להסתכל על מה שעשו האחים מונגולפייה ב-1783: בלון ענק מפשתן ונייר, מחוזק ברשת, שהונע על ידי אש של קש וגללי כבשים. לא מדובר בכדור פורח מודרני שאנו מכירים היום עם בדים סינתטיים קלים ועמידים. כל הנ״ל הם דברים שאפשר לטעון שהיו קיימים גם בתקופת רומא העתיקה. אבל! נראה לי שהנוסע בזמן לרומא העתיקה היה נכשל בכל זאת לשחזר את מה שהצליחו ב-1783 בגלל המחסום התרבותי. נסיונות הנדסיים ראשוניים מתאפיינים בד״כ בשיטת הניסוי והטעייה. המון כשלונות ונסיונות חוזרים ולמידה מניסיון בשטח ועם מוכנות ללמוד מכשלונות קולוסאליים בניסיון החוזר. למרות שבראש המודרני שלנו בניית כדור פורח נראת טריביאלית, כשקוראים על הבעיות איתן התמודדו האחים מונגולפייה, מגלים שיש עוד המון פרטים קטנים. למשל: - אכן היתה סכנה של התלקחות או התפרקות של הבד בגלל החום. החומרים לא ממש התאימו למשימה. המעטפת צופתה בתערובת/תמיסות מעכבות בעירה (לא מונעות!) כדי להקטין את הסיכון שהאש תצית אותה. - הם השתמשו במתקן מתכת שתפקד כתנור פתוח, כך שהחום עלה פנימה אך הלהבה לא "ליקקה" ישירות את הבד. אני לא חושב שנוסע בזמן חסר ניסיון ספציפי בבניה של מתקנים בדיוק כאלה, בדיוק למטרה זו, גם אם הוא אדם מלומד שמגיע מתקופה מודרנית, יצליח לבנות דבר כזה שעובד בלי המון ניסוי וטעייה. - למרות שההיסטוריה זוכרת את ״שני האחים״, זה לא פרויקט שהם הרימו בכוחות עצמם. היתה לאחים תמיכה מעמדית־חברתית ופטרונות של האצולה הצרפתית. הם נהנו מתהילה והתלהבות לפני שהם הצליחו. למה הפרטים הללו על האווירה התרבותית סביבם חשובה בעיני? כי אני חושב שזה בדיוק יהיה המחסום שיתקל בו אותו נוסע בזמן שימצא את עצמו עם רעיונות באוויר וראש באדמה, כאשר הוא ינסה להרים את הפרויקט ברומא העתיקה. גם אם הוא יצליח לשכנע מישהו לעשות איזה ניסיון/שניים/אולי שלושה, הוא מאוד מהר יסומן כמשוגע עם תאוריות מוזרות ומופרכות על ״אוויר כחומר שאפשר לצוף בו״, סנטימנט שיקבל חיזוק לאחר שהנסיונות ההנדסיים הראשונים (וזהו תמיד אופיים של נסיונות הנדסיים ראשוניים) יתפרקו או יגמרו בשריפה (או פגיעה בחיי אדם). פריצות דרך כאלה מתרחשות באווירה תרבותית/חברתית מסוימת. המון דברים צריכים להבשיל והדבר תמיד כולל תשתית שכוללת עבודה ותרומה של המון אנשים. למרות הרומנטיקה שבדבר, ״איש עם רעיון בראש״ זה תנאי הכרחי אבל לא מספיק. אם אני צריך להמר מה יהיה גורלו של הנוסע בזמן, אני מהמר שזה יהיה גורל דומה למה שתואר בסיפור הקצר מהכותרת, כמעט בכל ניסיון שלו להקפיץ טכנולוגית תקופה קדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קורא עכשיו מה היה לרומאים 1(Alright! So apart from the sanitation, medication, education, wine, public order, irrigation, , roads, fresh water system, and public health. What has the Romans done for us?!)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, כשאני קורא עכשיו מה היה לרומאים (בטון!) אני קולט עד כמה ימי הביניים תקעו את ההתקדמות הטכנולוגית. אני חושב שמי שהיה מגיע לרומא עם חידושים טכנולוגיים היה מתקבל בברכה. בימי הביניים היו מעלים אותו על המוקד. זה נראה כאילו הרנסנס פשוט המשיך מאיפה שעצרו אלף ושלוש מאות מאות שנים קודם. כאילו ההמצאות של המאה ה 15 וה 16 היו יכולות לקרות באותה מידה במאה השלישית והרביעית אילו האימפריה הרומית היתה ממשיכה לשגשג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחסית, נכון. למצוא פתיחות לרעיונות חדשים יחסית לימי הביניים זה לא הישג מאוד מרשים. זה נכון שהרומאים היו פתוחים לחידושים טכנולוגיים, אבל זה גם נכון שהתרבות שלהם שמה דגש גבוה על הפרגמטי והפרקטי. אני בספק אם היה ערך פרגמטי/צבאי ברעיונות של כלי תחבורה שקשה לנווט בו, בעלויות אסטרונומיות של בדי משי ענקיים ושהפיטצ׳ לכל זה הוא בואו נחמם את זה ככה שהכל עלול להישרף כל רגע וכולם נופלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשוב על המודיעין הצבאי של אמצעי שעף גבוה מעל שדות הקרב ייתן לך. לדעתי זה יתרון מאד מאד פרגמטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המיתוס היווני על דדלוס ובנו איקרוס היה ידוע מאוד בתקופה הרומית והפך לפופולרי במיוחד בספרות, באמנות ובחינוך הרומי. ה-Pitch לכלי תחבורה מרחף, מאתגר מבחינת ניווט ועם סכנה סבירה של עליה בלהבות, נשמע לי כמו משהו שיתייג אותך בחברה הרומית כמי שסובל ממקרה קשה של היבריס ולא כמישהו שמציע התקדמות טכנולוגית כמו שינוע מים, התיעלות בחקלאות או כלי נשק אפקטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוונים שעוד לא עלו פה, אבל נראים לי אפשריים באמצע הדרך בין מכשיר הדגמה לתיאוריות מתימטיות, היא פתרונות חישוביים לדברים שכבר היו קיימים, רצוי כאלה שאפשר להראות שהם מעלים את היעילות באופן מהיר יחסית. דוגמה שחשבתי עליה - בהינתן בליסטראה, אני יכול לחשב באופן סביר את המרחק שהאבן תעשה, אחרי כמה מדידות של המהירות ההתחלתית והזווית. ואז גם ללמד אותם את התלות בין הזווית למרחק למשל. קורס תותחנים 101. באופן דומה, יכול להיות שחישובים בסיסיים בתחום הבנייה (לאור הבטון שלך) יכולים מאד להועיל לעוסקים בתחום. עומסים, מומנטים, לחצים וחבריהם. לא הצלחתי למצוא דוגמה ספציפית בתחום הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סתם בטון. לנושא המקורי: עכש"י הרעיון של סיפון בשרותים הוא חדש יחסית, כך שהרומאים בטח היו מעריכים אותו. אגב, כמה אנשים בימינו מבינים את גדולת הרעיון, לא רק מבחינת נקיון האסלה אלא בעיקר מבחינת מניעת הצחנה מהביוב? זה אחד הלקחים הכי חשובים שלמדתי בצה"ל, שני רק ל"תת-מקלע עוזי אינו רובה" שנאלצתי לכתוב 100 פעם אחרי טעות נוראה שעשיתי בעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שמשקית לא גדולה ופיסת בד אני יכול ליצור מדגים קטן שמראה את ההיתכנות, ואז לגייס עוד משאבים. עשיתי כזה כשהיינו ילדים וזה אף למרחק של מאות מטרים בתנאים מתאימים. אני ממש מסכים איתך לגבי התיאוריות המופרכות, ולכן מאד בעד מדגימים אמפיריים ולא דיבורים באוויר (הה). אני דוקא חושב שכשאתה מראה משהו שייתן למישהו תמורה ברורה, הוא יהיה מוכן להשקיע קצת כדי להרוויח ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחים מונגולפיה השתמשו בכל מיני בדים, נייר ואלומיניום. הם השתמשו בכפתורים לחבר את היריעות. לרומאים היה משי, מדרך המשי כמובן. הוא כנראה היה יקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משי זה פתרון מעולה למדגים בלון פורח לא גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המדגים אעזה עם עכבר בתור הנוסע, אז מגבלות המשקל יהיו הרבה יותר קטנות. לדעתי ידעו אז לתפור נאדות מים לנסיעה במדבר - מניח שהאטימה שלהם היתה מספיק טובה. (דליפה ממש קטנה בכדור פורח פשוט לא תחסל לגמרי את העילוי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמצאה המרכזית שלדעתי הביאה לכך שאירופה השתלטה על האמריקות ועל אוסטרליה היתה המצאת המפרש המשולש (Lateen [Wikipedia]) שאפשר הפלגה בים ללא תלות בכיוון הרוח. לא נראה לי כמו טכנולוגיה מסובכת במיוחד עבור יוון העתיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת מההמצאות החשובות של העת העתיקה המאוחרת - דיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רעיון יפה, אבל אני לא מבין אותו מספיק כדי להסתכן בהתבזות מול ספנים רומאיים קשוחים. (ואני גם סובל בים, אבל ניחא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא לא סתם נקרא מפרש לטיני. ולפי ויקי הוא הומצא בערך באותה תקופה בגלל שהסתבר שעם חצי מהבד של מפרש מרובע אפשר להשיג את אותה התוצאה. קמצנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר שיט בים - מה עם מצפן? האתגר העיקר נראה לי הוא למצוא חומר מגנטי. אבל אולי אפילו מחט ברזל שמשפשפים אותה תספיק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי ליצור מגנט על ידי שפשוף, צריך לשפשף במגנט קיים. ניתן ליצור מגנט חלש ממוט ברזל על ידי החזקתו בכיוון צפון-דרום ולהכות עליו בפטיש. חימום של המוט לפני, יכול לעזור. אם זה יספיק כדי ליצור בעזרתו מחט מגנטית, אני לא יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הנראה הוא לא הבעיר שום ספינה (ואגב, אני חושב שהמראות באותה תקופה היו מנחושת). הבעיה העיקרית עם המראות היא שאין לאף אחד דרך לדעת לאן המראה האישית שלו מכוונת, כך שאין סיכוי ליצור מוקד של ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני אזכיר שימוש נוסף למראות פשוטות יחסית שמשלב מידע שלא היה להם: איתות באמצעות קוד מורס. לעניות דעתי, אפילו בלי לזכור את כל הסימנים הרשמיים (ואני לא), עצם הרעיון של תקשורת ממרחק על ידי סימני קו-נקודה ושילוביהם ואיתות בעזרת מראות ושמש לטווחים נאים של כמה קילומטרים, יכול לקסום לאנשי צבא שיבינו די מהר את היתרון בשיטת התקשורת הזו. זה יכול לעבוד בלילה אפילו עם פנסים ומחיצה חוסמת ניידת, לשימושים עירוניים יותר. אגב, אם המראות היו מנחושת, אני תוהה אם עצם הידיעה שאפשר על ידי שכבת מתכת שצמודה לזכוכית ליצור מראה טובה, היתה מאפשרת לי לבנות כזו בסיועו של נפח מקומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של תקשורת ויזואלית מקודדת ממרחק היא בת אלפי שנים. כבר היוונים פיתחו מערכת תקשורת בעזרת פנסים ומערכת אותיות. הראשונה היא כנראה השיטה הנאיבית שהיא שיטת פוליביוס1 (מטריצה של אותיות ומתקשרים ויזואלית למרחק עם פנסים, מדורה בלילה או אמצעים אחרים מספר עמודה ומספר שורה) אבל היו אחר כך גם שיטות מתוחכמות יותר. ________________ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה! אז הורדתי את המורס מרשימת האופציות שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לך מראות טובות אתה יכול לייצר קיטור ללא הגבלה (אחרי שכרתת את כל העצים כמו האימפריה העות'מאנית) באמצעות מגדל סולארי. כמו העצם החייזרי באשלים בנגב. אגב כריתת עצים. הטיפ לויקינגים היה צריך להיות להזהר עם כריתת עצים באיסלנד, כי הרוחות החזקות סוחפות את האדמה והעצים לא גדלים בחזרה כמו ביבשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במראות הצלה ימיות יש חריר במרכז מראה עגולה, אתה מותח זרוע ואגודל זקור, מכסה את המטרה באגודל ומתחיל לשחק עם המראה עד שהיא ממקדת את האור על האגודל, הורד במהירות את האגודל ושרוף את הסטי''ל במערב, או לפחות תעורר את תשומת ליבו של אחד החיילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה גם מה שהסבירו בקישור שהבאתי. מישהו אשכרה עשה את הניסוי במאה ה 17 והצליח להבעיר סירה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |