בתשובה לעמית מנדלסון, 07/12/01 15:15
בדיוק 46799
*עכשיו* הבינו את המסר, אחרי שנים של גיהנום תחבורתי שלידו ת"א נראית כמו אוטוסטראדה.

אם להרחיב טיפה, לדעתי שמירת הסביבה אינה נשכרת מכך שמנסים להחיל אותה באופן גורף על כל המקומות. אני בדיעה שהריסת החופים, הרעלת הנחלים, זיהום האויר ושאר מרעין בישין הם עוולות גדולות, אבל צריך למתוח את הקו במקום שיאפשר לחיות חיים פחות או יותר נורמליים.

נתיבי איילון, לדעתי, נמצאים הרחק מעבר לקו הזה.
בדיוק 46881
לפני שנסללו, הסתדרו בלעדיהם. סלילת הנתיבים הביאה לגידול בכמות כלי הרכב הפרטיים, והיום בשעות העומס הכביש הזה פקוק לחלוטין. אותו הסיפור יקרה עם כביש חוצה ישראל, כבישי הרוחב המתחברים ופרוייקטים אחרים.

מעבר לכך, המשפט "שמירת הסביבה אינה נשכרת מכך שמנסים להחיל אותה באופן גורף על כל המקומות" הוא מגוחך בעיני.
במאמר "קץ הטבע" ציינתי ששינויים אקלימיים כתוצאה מפעילות אנושית בערים הגדולות משפיעים על הטבע בקטבים, אלפי ק"מ מהמכונית הקרובה ביותר. יש להחיל את שמירת הסביבה בכל מקום כדי שתהיה יעילה.

מה אתה מעדיף - חיים "נורמליים" עכשיו, עתירי שריפת דלקים, שיזרזו את מידבור הארץ, או רמת חיים מעט יותר נמוכה שתשמר את האקלים והמים בארץ?

ובבוא הג'ינג'ר ננוחם.
זה תלוי 46941
זה בדיוק העניין. כמה זה "מעט יותר נמוכה", וכמה מהר המדבור קורה.

אני בעד מכוניות עם ממיר קטליטי, אבל אני נגד עגלות עם סוסים. אני בעד צמצום הפגיעה בערכי טבע, אני נגד הנסיון לבטל אותה כליל (כי המחיר גבוה מדי). לפני שהיו נתיבי איילון רוב האנשים נסעו לעבודה בתחבורה ציבורית. אני, באופן אגואיסטי לגמרי, מעדיף נהיגה ברכב פרטי (מותר לשאול כאן אם אתה מחזיק מכונית?).

אני לא יודע מה ציינת במאמר "קץ הטבע", אני כן יודע שהשאלה אם התחממות כדוה"א נובעת מפעילות האדם היא עדיין שאלה פתוחה. מכאן אין להסיק שאני חושב שמותר להתעלם מהאפשרות - אפילו אם היא קלושה - שזה כך, אבל להציג את זה כעובדה שאין עליה עוררין זאת הטעיה.

הנקודה העיקרית שאני מנסה להעלות (בחוסר הצלחה) היא שמלחמה גורפת בכל החזיתות מוציאה לירוקים שם רע של עדת אידיאליסטים תמהוניים שאינם יודעים מה הם מדברים, קצת בדומה למתנגדי הניסויים בבע"ח שבמקום להתמקד באספקטים מסוימים שצריכים תיקון, מברברים על כך שהניסויים אינם מביאים כל תועלת.
עכשיו אתה יודע 47021
דיון 558

"בראשית ברא אלוהים את החממה" - מאמרו של עמית מנדלסון.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים