 |
|
 |
||
|
||||
 |
רציתי לכתוב מאמר בנושא אבל כבר נפתח דיון. בארץ בכלל אין מחשבה על נושא ההצפות. במה הדברים אמורים? 1. בנייה שיטתית באזורים הידועים כמועדים להצפות. 2. העדר מערכת אגירה למניעת הצפות 3. כאשר כבר עושים ניקוז נוטים לנקז את המים לים - ובכך מפסידים תרומה חשובה מאוד למי התהום. 1: מי לעזאזל המציא את הרעיון הגאוני לקבור את נחל איילון בכביש מהיר חונק? זו היתה צריכה להיות רצועת חיץ ירוקה, שגם אם תוצף בחורף לא ייגרם נזק. אותו הסיפור למשל בנחל גדורה - הפוארה - בקריות שלאורכו ייסלל בשנים הקרובות כביש מהיר עוקף הקריות. 2. ידוע שהצפות קשורות לכמויות נגר עילי שהקרקע לא יכולה להכיל. בשנים האחרונות, לא במעט באשמת ראש ממשלתנו, נקברו עשרות אלפי דונמים קרקע בבטון ומלט במודיעין, בבית-שמש, ראש-העין, כביש חוצה ישראל וכו'. המים שיורדים במקומות אלו לא מחלחלים לקרקע וגולשים לאגני הניקוז. בתקופה הזו לא הוקם שום מאגר מים בנחלי המרכז שימנע שטפונות באזור גוש דן. המאגר היחיד על נחל איילון נמצא 4 ק"מ מתחת ללטרון -קרי: כל אזור לוד-רמלה-מודיעין בו נבנו אלפי דונמים תורם עתה הרבה יותר מים לשטפונות ולא הוקמו שום מאגרים. בחוף הכרמל, בעיות הניקוז ידועות אלפי שנים ויעידו על כך תעלות המים החצובות בנחל מערות ובנחל אורן, ליד הכביש המהיר. הרגע ראיתי את תמונות השיטפון בנחל מערות בו נספה תושב הסביבה. כמו כן, אנו יודעים שתוצא החממה הופך את אקלים הארץ קיצוני הרבה יותר משידענו בעבר. על כן, טבעי יהיה להקים מאגרים בנקודות אסטרטגיות למשל ליד חיריה בנחל איילון כדי למנוע תרחיש דומה בת"א - אם היו יורדים כאן 280 מ"מ הנזק היה עצום. 3. במקומות רבים, נוטים לנקז את המים לים - שגיאה פטאלית. אלו מים שיכולים לתרום רבות למי התהום. תוכניות הבנייה לא מתייחסות בכללך לשיקול זה - כך אושרה הרחבת כפר-שמריהו באזור הנמוך אוגר המים, כך מרחיבים היום את נתניה במזרחה וכל המים מנוקזים לים. אזור החולות בנתניה יכל להוות שטח להחדרת המים הללו. היום בונים שם אזור תעשייה חדש. יש לאסור לאלתר על בנייה וסלילה בשטחים הנמוכים מסביבתם של מישור החוף, ולתכננם כאזורי היקוות ושטחים ירוקים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, מדינת ישראל מצליחה להיתפס בכל שנה עם המכנסיים למטה, ועוד מרהיבה לעטות ארשת מופתעת. הסיבה היא שיש מין תפיסה כזו במקומותינו, הגורסת שבישראל אין שטפונות, ושגם אם יש, זה פעם ביובל, ושגם אם לא, לא נורא, וחבל על הכסף, שאנחנו משקיעים בדברים אחרים, הרבה יותר חשובים. התפיסה הזו היתה נחשבת בדיחה גרועה, כמובן, אלמלא היה לה מושב בקרב השלטונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאילו לא הספיק לי הקור של היום, המחשבה על תל-אביב ללא נתיבי איילון גורמת לי צמרמורת עזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לולא נתיבי איילון, הפקקים כבר היו מחייבים הקמת רכבת תחתית לפני יותר מעשר שנים, ובלי להרוס רצף ייחודי של שטחים טבעיים בנחל איילון, ברכס שייח' מוניס ובריכות החורף ליד אפקה שעוד זכיתי לראותן בטרם ''הנתיבים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חסיד גדול של הרס השטחים הפתוחים, אבל במרכז ת"א? תנאי תחבורה בלתי אנושיים אינם "מחייבים" כלום, או ליתר דיוק עד שמתרגמים את המצב הבלתי נסבל למעשים יכולות לעבור כמה שנים טובות (איזה טובות, איומות) בהן הייתי מבלה על הכביש חצי משעות הערות שלי. מי שהיה בבנגקוק יודע על מה אני מדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בבנגקוק לפני שנה וקצת. עכשיו גם שם הבינו את המסר ובונים רכבת עילית על עמודים בגובה כ-10 מ' - יש כבר שני קווים במרכז העיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, על כמה מתערבים שבחורף הראשון אחרי הפעלת הקטע התת-קרקעי של הרכבת הקלה בת"א, הוא יוצף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על כמה מתערבים שעד אז כבר לא יהיה חורף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חורף יהיה. תל-אביב, זה כבר פחות בטוח. (על איזה שנה מדברים עכשיו? 3012?) | |
|
|
|
|
 |
||
|
||||
|
מסתבר שבקרוב החורף הזה סוף סוף יגיע. חורף יהיה וגם תל אביב, למרבה הפלא. הצפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*עכשיו* הבינו את המסר, אחרי שנים של גיהנום תחבורתי שלידו ת"א נראית כמו אוטוסטראדה. אם להרחיב טיפה, לדעתי שמירת הסביבה אינה נשכרת מכך שמנסים להחיל אותה באופן גורף על כל המקומות. אני בדיעה שהריסת החופים, הרעלת הנחלים, זיהום האויר ושאר מרעין בישין הם עוולות גדולות, אבל צריך למתוח את הקו במקום שיאפשר לחיות חיים פחות או יותר נורמליים. נתיבי איילון, לדעתי, נמצאים הרחק מעבר לקו הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שנסללו, הסתדרו בלעדיהם. סלילת הנתיבים הביאה לגידול בכמות כלי הרכב הפרטיים, והיום בשעות העומס הכביש הזה פקוק לחלוטין. אותו הסיפור יקרה עם כביש חוצה ישראל, כבישי הרוחב המתחברים ופרוייקטים אחרים. מעבר לכך, המשפט "שמירת הסביבה אינה נשכרת מכך שמנסים להחיל אותה באופן גורף על כל המקומות" הוא מגוחך בעיני. במאמר "קץ הטבע" ציינתי ששינויים אקלימיים כתוצאה מפעילות אנושית בערים הגדולות משפיעים על הטבע בקטבים, אלפי ק"מ מהמכונית הקרובה ביותר. יש להחיל את שמירת הסביבה בכל מקום כדי שתהיה יעילה. מה אתה מעדיף - חיים "נורמליים" עכשיו, עתירי שריפת דלקים, שיזרזו את מידבור הארץ, או רמת חיים מעט יותר נמוכה שתשמר את האקלים והמים בארץ? ובבוא הג'ינג'ר ננוחם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק העניין. כמה זה "מעט יותר נמוכה", וכמה מהר המדבור קורה. אני בעד מכוניות עם ממיר קטליטי, אבל אני נגד עגלות עם סוסים. אני בעד צמצום הפגיעה בערכי טבע, אני נגד הנסיון לבטל אותה כליל (כי המחיר גבוה מדי). לפני שהיו נתיבי איילון רוב האנשים נסעו לעבודה בתחבורה ציבורית. אני, באופן אגואיסטי לגמרי, מעדיף נהיגה ברכב פרטי (מותר לשאול כאן אם אתה מחזיק מכונית?). אני לא יודע מה ציינת במאמר "קץ הטבע", אני כן יודע שהשאלה אם התחממות כדוה"א נובעת מפעילות האדם היא עדיין שאלה פתוחה. מכאן אין להסיק שאני חושב שמותר להתעלם מהאפשרות - אפילו אם היא קלושה - שזה כך, אבל להציג את זה כעובדה שאין עליה עוררין זאת הטעיה. הנקודה העיקרית שאני מנסה להעלות (בחוסר הצלחה) היא שמלחמה גורפת בכל החזיתות מוציאה לירוקים שם רע של עדת אידיאליסטים תמהוניים שאינם יודעים מה הם מדברים, קצת בדומה למתנגדי הניסויים בבע"ח שבמקום להתמקד באספקטים מסוימים שצריכים תיקון, מברברים על כך שהניסויים אינם מביאים כל תועלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 558 "בראשית ברא אלוהים את החממה" - מאמרו של עמית מנדלסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניתן להפנות את מי הגשמים, רובם ככולם, להעשרת מי התהום. במיוחד לא כאילו היורדים בפרק זמן קצר. מי הגשמים מוחדרים למאגר מי התהום, אולם קצב ההחדרה האפשרי איננו אפילו שבריר ממי הגשמים היורדים, לפיכך אין מנוס מהפנייה לים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למאגר נחלי מנשה הסמוך לבנימינה זרמו אתמול מיליון מ"ק מים משטפונות. המאגר בדרך כלל יבש או עם מעט מים, ואירועים כמו אתמול מראים את חיוניותו. אני חוזר ואומר: אם בשבוע הבא ירדו 280 מ"מ גשם על הבית של חברנו בילינסקי ברעות, נתיבי איילון יוצפו כליל וכל המים ירדו לטמיון. מה יותר פשוט מהקמת מאגר חדש בנחל איילון בין חיריה לת"א? ומדוע לא במקום לחסל את כל חולות ראשל"צ ונתניה, להקים בחלקם מפעלי החדרה למי התהום? כיום יש במרכז הארץ רק שלושה מפעלים כאלו - נחלי מנשה בין בנימינה וקיסריה, יבנה ונחל שקמה. בנוסף יש עוד כמה מחצבות נטושות אליהן מוחדרים מי הגשמים (ליד אנדרטת הצנחנים בתל-נוף, ממערב לקרית-מלאכי, במבואות נגבה וכו'). זה פשוט לא מספיק. תכנון עירוני המתבסס על הידרולוגיה יחייב כל עיר במרכז להקצות בתחומה או בתחום רשות סמוכה שטח שאליו ינוקזו מי הגשמים החורפיים. בשום פנים ואופן לא לביוב (אסור בחוק, קיים בפועל), בשום פנים ואופן לא לים. שטחי הצפה אלו יהוו בחורף "ריאות כחולות" ובקיץ "ריאות ירוקות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני החישובים: האדמות בנתניה וראשל"צ הינן יקרות מאוד. הן יקרות המציאות והן יקרות בממון. מעט קשה להפוך אדמות כאילו לאגם גדול. זו עובדת חיים שיש להתחשב בה. מאגר בין איילון לחירייה כמובן איננו אפשרי מחמת רעלים של מתכות כבדות ומה לא המחלחלות מחירייה עצמה. אין חולק שניתן וכדאי להקים עוד מאגרים. אולם אילו יהיו במשך 6 שנים שחונים ומעלי אבק ובשנה גשומה כמו כעת מלאים. לא ממש יעיל אבל בגדול, ניתן ואולי אף רצוי להקים עוד מאגרים. בנוסף, גם אגם גדול מאוד, משהו בנוסח של 10 קמ"ר, בגובה נניח של 5 מטר, כמה מיים מהתצרוכת השנתית זה שווה? ועוד בניכוי התאדות? וכמה פעמים בעשור אכן יתמלא מאגר כזה? אולי רעיון טוב יותר הוא להחיות את תעלת הימים? גם נופש ותיירות (קו רכבת ממרכז הארץ - חובה), גם מקור לאנרגיה בלתי נגמרת לחשמל ולמתקני התפלה שבאמת יפתרו סופית את בעיית המיים בישראל (ניתן להקים עשרות תחנות כאילו בעלות התפלה זעומה עקב יייצור השמחל כתוצאה מהפרשי הגובה), וגם שמירה על ים המלח. ואם זה לא מספיק הרי שניתן יהיה לשחרר מיים מים המלח וליצור זרימה מרהיבה לאורך הערבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של התעלה נפל לפני כמה שנים שוב בגלל עלות דיברו אז למיטב זכרוני על סכום של כשני מליארד דולר. אני באמת חושב שאחת הטעויות הגדולות במדינה היא לא לעשות דבר כמו זה למרות העלות שלו וגם עם יקח חמישים שנה להחזיר את העלות הרי שזה שווה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכנית פארק איילון כוללת מאגר של 2000 דונם בין חירייה ופארק דרום. ע"י איטום מתאים יהיה ניתן להתגבר על בעית חיריה. לגבי ערך הקרקע - זה סיפור ישן: הערכות מחירי הקרקע לא נכונות כי לא ניתן לתמחר את ערך החולות כשטח החדרה למי תהום - אז אפשר לבנות וילות אבל בלי מים לשתייה ערכן האמיתי = 0 !!! אגם אחד גדול הוא רעיון רע מאד בגלל המלחה, ומוטב שרשרת מאגרים קטנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא הבית של בילינסקי. זה הבית של הורימשלבילינסקי. בילינסקי גר בחיפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה ההורים של בילינסקי, שוורץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחיר של הקמת מאגרים כאלה צריך להשקל מול המחיר של מים מותפלים. זה שפעם ביובל יורדים 290 מ"מ גשם בדיוק באזור של אתר נחלי מנשה עדיין לא אומר שהעסק כלכלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה יותר מפעם ביובל. צרופה למשל הוצפה לפני שלוש שנים בלבד. מאגר בנחל מהר"ל היה מונע הצפה כעת. מעבר לכך מדובר במגמה: כתוצאה מתוצא החממה, החורף הישראלי הולך ומקצין - יותר חורפים שחונים ויותר מטחי גשם קצרים שלא מחלחלים היטב למי התהום ללא אגירה. ולגבי תעלת הימים מתגובה אחרת: הקמתה תמליח בוודאות אקוויפרים לאורך התוואי, שמליחותם נמוכה בהרבה ממליחות מי הים (מים מליחים - לא מי שתייה אבל הרבה יותר זולים להתפלה ממי הים). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |