בתשובה לאיתן, 28/04/21 15:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נתונים? רפרנסים? משהו? להבנתי, בדרך כלל אין לפסיכיאטר סיכוי מול מתחזה מחושב (אני לא בטוח שזה חשוב במיוחד בהקשר הכללי הנוכחי). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הביטוח הלאומי, למשל, מיומן מאד בטיפול במתחזים. אולי אפילו מיומן מדי, עד כדי דחיה של חלק ניכר מהתביעות המוצדקות (יותר מדי False Negative במטרה למנוע False Positive). התחזות יכולה לקרות לא רק בתחום הנפשי, אלא גם במקרים של דיווח על כאב, למשל, או חוסר יכולת לבצע פעולות יומיומיות. גם בתחום הנפשי יש תהליכים מקצועיים שנועדו לוודא קיום סימפטומים ולחשוף מתחזים, אבל לא בטוח שנבדקו שיטתית הרגישות והספציפיות שלהם. אפשר (ואולי אפילו רצוי) לדרוש כאן תיקוף מדעי מלא, אבל המחקר לא פשוט לביצוע, ומה נעשה בינתיים? נשהה את תשלומי הביטוח הלאומי לנכים? כנ"ל לגבי נכי צה"ל. להבנתי לא עלתה טענה על התחזות כגורם לאי מתן תשובה מקצועית לנכי צה"ל, אלא דובר על עומס העבודה העצום על אגף השיקום, שרק 23% מהמקרים שבטיפולו הם של אנשי כוחות הבטחון שנפגעו במהלך פעילות מבצעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם זו באמת ''מיומנות בזיהוי מתחזים'' או שמא ''יכולת תירוץ מדוע הבעיה הלכאורה-אמיתית שתוארה אינה קשורה כלל לשירות הצבאי''. הרי פתאום הסתבר שפקידי אגף השיקום מנסים לברר מה חשבו על הפונה ביסודי ובתיכון, כדי להראות שבעייתו התרחשה עוד קודם לכן (ולא שהוא שקרן או שהמציא את הבעיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר מאת הרופא הראשי לשעבר של אגף השיקום מסביר על השינוי לרעה בשנים האחרונות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה יודע כמה מיומן הביטוח הלאומי? בעצם זאת חזרה על בקשתו של עומר לקבל סימוכין, כלומר שמישהו ערך מחקר לגבי אותה "מיומנות". אני אתפלא אם מחקר כזה נערך בגלל שיש קשיים גדולים בעיקר באיסוף הנתונים - אבחונים מוצלחים מול אבחונים שגויים משני הסוגים המוכרים. מלבד מקרים בודדים, כמו זה שהעלה את הנושא לחדשות כעת, קשה מאד לדעת. נושא ההתחזות די מוצנע בכוונת מכוון, כדי לא לפגוע באלה שאינם מתחזים, אבל הבעיה קימת וידועה (ידע אישי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי קריאת המאמר של ד''ר דולפין אני רוצה להוסיף שהידע האישי שלי מוגבל לתקופה בה הוא היה ראש אגף השיקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שנמצא מחקר שטוען ש- 25% מהאבחונים שגויים. במה זה יקדם אותנו? אחרי קצת קריאה, נדמה לי שהשאלה העיקרית היא האם נכי צה"ל מופנים לטיפול נפשי אפקטיבי אם וכאשר הם זקוקים לו, וכיצד הם מאובחנים. העדיפות העליונה, לדעתי, היא מניעת נסיונות אובדניים. שאלת המתחזה היא משנית כאן, מפני שהעלות של שליחת מתחזה לטיפול נפשי לכמה פגישות, עד שהמטפל יבין שמדובר במתחזה, היא שולית ביחס לנזק מתת אבחון של אדם במצוקה נפשית קיצונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי ספציפית לטענתך בדבר המיומנות כביכול של פקידי ביטוח לאומי. מה ייצא לנן אם נדע את מידת המהימנות של שיטות האבחון הנהוגות? מעבר לכך ש(כמעט) תמיד טוב לדעת מה שאפשר על העולם, אם יהיה כלי מדידה מהימן אולי יוכלו לשפר את שיטות האיבחון. אני מסכים שהקריטריון לסיוע בקבלת עזרה נפשית צריך להיות מאד מתירני. בשולי הדברים, מעניין אם מספר התביעות להכרה ב-PTSD עלה באופן משמעותי מאז שזאת מוכרת כסיבה לקבלת קנאביס רפואי. ניחוש: כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון על איבחונים מזכיר לי איזו שיחה מייגעת על לקויות למידה (מ תגובה 367781).1 משהו בקשר בין איבחונים והטבות כנראה תמיד יגרור איתו חשד כולל בציבור לרמיה (מעצם העובדה שהפרצה הזו קיימת). בשולי הדברים - יצא לי לפגוש שני חדי קרן בגרמניה שקיבלו אישור לקנביס רפואי בגלל הפרעות קשב.2 יהיה מעניין לראות אם היחס בין PTSD וקנביס רפואי משתנה ביחס למספר האיבחונים האלטרנטיביים הזמינים. אני לא חושבת שזה יישקף את קיומו או חוסר קיומו של PTSD בקרב הפציינטים, אלא יותר את נפוצות השימוש במושג בקרב המטפלים. _____ 1 מקווה שיכולות הדיון שלי השתפרו מאז. 2 מרשמי קנביס רפואי נדירים יחסית בגרמניה, על אחת כמה וכמה כטיפול להפרעות קשב. |
|
|
|
|
|
 |
||
|
||||
|
אני מניח שהגורם העיקרי הוא איציק סעידיאן, כך שיהיה קשה לאמת את הנבואה ההיא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |