 |
"אבל במקרים שאינם מקרי קצה כאלה אני מבין את הצעקה שתפרוץ על "מבדילים בין דם לדם" אם זה ישתנה"
זה דווקא מסתדר מעצמו, כי כל עוד נותנים נכות צה"ל לנפגעי תאונות דרכים אז פורצת צעקה על "מבדילים בין דם לדם", כשבמקרה הזה זה בין נפגעי תאונות שהם במקרה חיילים לאלה שהם במקרה אזרחים. דוגמה. אני חושב שהממד הזה של האפליה יותר משכנע מהמימד שאתה מדבר עליו (אפליה בין חייל לחייל לפי נסיבות הפציעה). אני מניח שיש תחום אפור סביב "פעילות מבצעית", אבל נדמה לי שהוא לא רחב מדי.
מסכים איתך בנוגע לבעיית האימות של פוסט-טראומה. תשובה (חלקית) תהיה דגש יותר חזק על טיפול מאשר על פיצוי.
גילוי נאות: ידיד שלי, בדרגת קרבה אפס, הוא נכה צה"ל מטיפוס שלישי: לא מפעילות קרבית, אבל כן בגלל השירות הצבאי: רשלנות (אולי, ברף הסבירות של הדין האזרחי) של הרופא הצבאי בקריה כשבא אליו ג'ובניק עם דלקת גרון. אני חושב שהתשובה הנכונה במקרים כמו שלו היתה צריכה להיות ההפך: רק פיצוי כספי, ובלי להטריח פקידי מדינה בבירוקרטיה שלו (בפרט, בבירוקרטיית הטיפול הרפואי בו), במשך שנים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש