|
||||
|
||||
נדמה לי שגם אני תהיתי פעם תהיה דומה לגבי עליית הטמפרטורה בזמן מחלה. מצאתי ברשת כמה אתרים שאומרים באופן כללי ש''נעשו מחקרים שמראים...'' אבל הדעת נותנת שהנושא היה ראוי ליותר יחסי ציבור ממה שהוא מקבל. נראה שהיום הכל מסכימים שחום גבוה הוא אמצעי הגנה של הגוף, לפחות במחלות זיהומיות, אבל לא מצאתי מחקרים ספציפיים שמתייחסים לזה. אני בטוח שיש, אולי אני לא משתמש במילות מפתח נכונות לחיפוש. |
|
||||
|
||||
במאמר המצורף מדובר על כך שהורדת חום מגבירה את התפשטות השפעת כתוצאה משני גורמים: האחד הוא שאנשים עם חום נמוך הולכים למקומות ציבוריים כמו בתי"ס ומקומות עבודה במקום לרבוץ במיטה, והשניה היא שהורדת החום מגדילה את מספר הוירוסים בגוף ("...fever can actually help lower the amount of virus in a sick person's body..." - לא ברור לי אם זה נבדק בניסוי או שזה נלקח כעובדה ידועה, ולא הצלחתי למצוא את המאמר המקורי). |
|
||||
|
||||
הגורם הראשון שלך נשמע לי סופר סביר, ואפילו יותר במוסד הציבורי שלא הזכרת והידידותי ביותר לנגיפים - גני ילדים ופעוטות. |
|
||||
|
||||
כמובן, זה ברור מאליו, אבל דווקא החלק השני מעניין אותי יותר. |
|
||||
|
||||
טוב, אילו משכה ועוצמתה של מחלת השפעת שלך לא היו תלויים כלל בטמפרטורת הגוף שלך, זה היה מאד מתמיה למה לעזאזל התפתח1 המנגנון הזה מלכתחילה. 1 במשמעות של התפתח בצורה אבולוציונית. |
|
||||
|
||||
זאת בדיוק השאלה שעל הפרק. תיאוריה אחת: זה מנגנון הגנה של הגוף. הפולשים מתקשים לתפקד בטמפרטורה גבוהה. תיאוריה שניה: זה תוצר לוואי של פעילות נחוצה אחרת (דוגמא: יצירת נוגדנים היא תהליך אקזותרמי). תיאוריה שלישית: זה נגרם בכוונה ע"י התוקפים שדווקא אוהבים טמפרטורה גבוהה. במקרה הראשון נטילת תרופות מורידות חום פוגעת בהחלמה, בשני היא לא משפיעה ובשלישי היא מועילה. אני רואה קשיים בכל אחת משלוש האפשרויות האלה. |
|
||||
|
||||
מה רע בראשונה? |
|
||||
|
||||
תאוריה נפלאה, ברוב המקרים לא עומדת בצורה משכנעת במבחן המציאות. התועלת המרכזית של טמפ' גבוהה היא עזרה למערכת החיסון, טמפ' לא אופטימלית לפתוגן היא משנית. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2590120/ (קצת ישן) |
|
||||
|
||||
איך היא עוזרת למערכת החיסון? |
|
||||
|
||||
אם זה מקובל, ההמלצה הגורפת של הרופאים צריכה להיות לא להשתמש בתרופות להורדת חום אלא במקרים קיצוניים (או לפחות הם צריכים להסביר לחולה את המאזן: פחות אי-נוחות במחיר הארכת המחלה). למה זה לא קורה? |
|
||||
|
||||
זה לקח זמן, אבל כמו שסיפרתי אי אז באנקדוטה, זה קרה- חוזר מנכ"ל מ 2007 עמוד 9 סעיף 1. "ילד במצב כללי טוב עם חום עד 38.5 מעלות צלסיוס1 אינו דורש טיפול אנטיפירטי." זו תפנית חדה ממה שהיה נהוג עד אז. _____ 1 הם משתמשים במדידה רקטלית. ש"ע במדידה אורלית בערך חצי מעלה יותר. |
|
||||
|
||||
יפה, אבל ''אינו דורש טיפול'' לא לגמרי הולם את הרציונל ''רוב העובדות מצביעות על כך שחום הינו תגובת הסתגלות של הגוף''. מכל מקום, אני מניח שמה שנכון לילדים נכון גם לילדים לשעבר. |
|
||||
|
||||
ההנחה שלך אינה בהכרח מחוייבת המציאות. ילדים, מהיותם בעלי מסה קטנה מזאת של ילדים לשעבר, הם פחות אינרטיים. נדרשת פחות אנרגיה כדי להעלות את הטמפרטורה שלהם. |
|
||||
|
||||
כשהמדידה הרקטלית מראה 38.5, המדידה האורלית תראה 38. וצריך בנוסף גם מצב כללי טוב. |
|
||||
|
||||
משונה שוירוסים שעוברים אלינו למשל מעופות (שפעת העופות המפורסמת) מתקשים לפעול בטמפרטורה שהיתה נוחה להם בסביבה בה הם חיו לפני שחצו את מחסום המין - טמפרטורת הגוף של תרנגולת היא 41-45. גם חזירים הם בעלי טמפ. גוף גבוהה משלנו: 38.7 - 40 מעלות. |
|
||||
|
||||
נפלתי במלכודת... |
|
||||
|
||||
אכן משונה... אז מסתבר שאנחנו לא באמת מבינים למה החום עולה כשחולים, אולי יהוא איזה אייל ביולוגי ויאיר את עינינו בנושא. והערה לא ביולוגית על תועלתו של החום בחברה והתרבות שבה אנחנו חיים - הוא גורם לך להרגיש מספיק רע, בכדי לשכנע אותך שכדאי להישאר בבית ולתת לגוף לנוח עד חלוף המחלה. אילולא זה מן הסתם היית ממשיך לצאת ולעבוד, ולהוציא יותר אנרגיה, שמן הסתם היתה מקשה על גופך להפנות את מלוא מאמציו למלחמה בפולשים. בנוסף, אם אתה אכן נוקט בפרקטיקה הזאת, אתה מצמצם את תפוצתם של הווירוסים והחיידקים בקרב עמיתיך וחבריך לעבודה/לימודים/אחר, מאחר ואתה ספון בביתך עד יעבור זעם. |
|
||||
|
||||
ההערה ה''לא ביולוגית'' היא הערה ביולוגית לגמרי לדעתי. גם בסוואנה אם במקום לרוץ אחרי אנטילופות היית רובץ מתחת לאיזה שיח הגוף שלך היה יכול להקדיש יותר משאבים להלחם בפולש. העניין הוא שטמפ. גוף גבוהה לא הכרחית עבור הרגשת תשישות ונמנום (מידע אישי), אבל אולי היא באמת אמצעי נוח להשיג את זה (קצת בדומה לכאב). |
|
||||
|
||||
בפעם השלישית שתאמר לבוס שלך שאתה לא בא לעבודה כי אתה מנומנם, תמצא שיתפנו לך מאות שעות בחודש בכדי להקדיש יותר משאבים להלחם בפולשים, לקרוא ספרים, לאכול בראנצ'ים מאוחרים על שפת הים, לישון שנת צהרים, ולכתוב באייל על חשבון זמנך החופשי. במחשבה שנייה, זה לא נראה לי רעיון כזה גרוע כמו שחשבתי מלכתחילה... |
|
||||
|
||||
אני ער לנימה המבודחת, אבל לטובת קוראים תמימים אני אציין מה שאתה בטח מבין: אם המחלות שהיום מתבטאות בחום גבוה היו מתבטאות בנמנום ותשישות, הבוס שלך היה מקבל את הדיווח על התופעות האלה כמו שהיום הוא מקבל את המשפט "יש לי חום...". |
|
||||
|
||||
אכן, אבל הבעייה היא שנמנום ותשישות הן תופעות הרבה יותר נפוצות גם כשאתה בריא - או לפחות כשיש לך ילדים קטנים (אני לא בטוח שזה לא חופף). לכן זה סימפטום הרבה יותר חלש ופחות משכנע. מי שפגש פעם בחולים בעייפות כרונית ובתגובת הסביבה לזה, יבין עד כמה זה קשה, השכנוע הזה. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע אם זה עלה פה אבל ויקי באנגלית טוענת שחום מועיל כי: Increased mobility of leukocytes (אין לי מושג מה זה אומר, והאם זה מבוסס על מחקרים אמינים)Enhanced leukocyte phagocytosis Endotoxin effects decreased Increased proliferation of T cells לעניין ההתנהגות, אם אתה חולה, נראה חולה, ומגיב כמו חולה, הסיכויים שלך להיטרף בסוואנה עולים באופן משמעותי, והסיכויים שלך לזכות בתזונה ובשתייה כנדרש יורדים, ונדמה לי שעבור חיות שהן לא בני אדם (שנהנים מסביבה תומכת), אלו גורמי סיכון גדולים יותר מרוב המחלות. זאת אומרת אם נניח שמחלת הזברת יכולה לעבור עם תסמינים מועטים תוך 4 ימים עם סיכון של 20% להידרדר לתסמינים מוגברים ומוות, ואילו אותה מחלה עם חום, תרתק את הזברה למתחת לעץ (ליד להקת הלביאות), תעבור תוך יומיים בלבד עם סיכון של 5 אחוז להדרדרות למוות. לצופה מהצד קשה יהיה להגיד מה עדיף לזברה. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל להקות קופי אדם זה לא זברות, לא מבחינת התמיכה ההדדית ולא מבחינת לחצי הטורפים. ואם כך, נשאלות השאלות: 1. האם בקרב קופים יש תמיכה בחולים? (ניחוש: בגורים, בוודאי. בכלל, אצל גורים כמעט אין ספק שכדאי אבולוציונית שיפסיקו קצת להשתולל אם הם חולים.) 2. אצל אילו חיות עולה החום כשחולים ואצל אילו לא? |
|
||||
|
||||
1) אין לי מושג. 2) חיפוש קצר באינטרנט מעלה שלפחות סוסים, כלבים וחתולים סובלים מחום לפעמים. |
|
||||
|
||||
מענין, במאמר שקישרת מופיעים גם זוחלים. והם מעלים חום גם כתגובה לזיהום וירלי. ותוחלת החיים (של ארנבות) מתארכת בנוכחות חום גבוה בזיהום ויראלי כמו גם בזיהום בקטריאלי. בנוסף לנושא הראשי (כנראה) שהזכרת: חום גבוה שמשמש כסמן לכל המערכות (התאים) ליצר גורמים חיוניים בעת מחלה, השאלה שנותרת עדיין קצת פתוחה היא השאלה הראשונית - למה דווקא חום גבוה. אולי הגוף "סומך" על הגורמים ההתקפיים שהוא מיצר בקצה השרשרת ומאיץ את כל הקטליזות? |
|
||||
|
||||
סליחה. האלמוני המזוהה קישר. תגובה 626832 |
|
||||
|
||||
בנוסף לנוסף, לאחר שמתברר שזו אכן הקביעה בציטוט שהבאת (אייל סתם) נשאלת השאלה אם מרבית הוירוסים בני ימינו הסתגלו למצב הזה ולמדו לנצל אותו ולעבור לפעול במחזור של שבוע אינטנסיבי במעלות גבוהות. במקרה סביר כזה, יתכן שהורדת החום באופן מלאכותי תשתלם, על-אף הירידה המתבקשת בקצב התפקוד של המערכת החיסונית. |
|
||||
|
||||
ואיך שלא מסתכלים על זה מריחואנה עוזרת כנגד סכיזופרניה ומיצבת פגיעות עצביות כשהן נמצאות בפעילות יתר(CBD פרופ' רפאל משולם). |
|
||||
|
||||
תיאוריה רביעית היא כמובן התופעה המכונה "הסתר פנים אבולוציוני" המסבירה כה יפה את התפתחות הפנדה1. חוץ מזה, ישנו מחקר שהתפרסם ב-2007 המצביע על השפעה שלילית של טמפ' נמוכה על וירוס השפעת מחוץ לגוף. 1 למרות שבפועל היא ניזונה רק מבמבוק, הפנדה כמעט שאינה מסוגלת לעכלו. ייחום הנקבה נמשך שלושה ימים בשנה (במקרה הטוב). לזכרים לעומת זאת, כמעט שאין עניין במין. אם כבר יש, הם לא תמיד יודעים מה הם אמורים לעשות, ובפרט מאיזה צד לעלות על הנקבה. אם במקרה הם ניחשו נכון, מתברר שאיבר המין שלהם קצר מדי לצרכי יעודו. לעיתים, אולי באמצעות רוח הקודש, מתעברת הנקבה ויולדת. אלא שאז אין היא נוטה להקשר לוולד וגם אם זה קורה, לא ברור לה מה בדיוק לעשות עם כדור הפרווה הצייצני שצץ לו פתע משומקום. אך דווקא בעייה זו באה על פתרונה כאשר משקל האם וסמיכותו של הוולד עושים את שלהם. |
|
||||
|
||||
הפנדות שרדו מאות אלפי שנים, אני משער שהן (היו?) מותאמות לסביבתן יותר מהתיאור שלך (אף על פי שזה תיאור נפוץ, וכנראה נכון על פי הידע המדעי הנוכחי). |
|
||||
|
||||
נו טוב, קצת קשה לצפות מהזכר להביע עניין רב במשהו שקורה לעיתים כה נדירות. יש קישור לתאוריה ? |
|
||||
|
||||
נהפוך הוא. |
|
||||
|
||||
''משביעו רעב מרעיבו שבע''. |
|
||||
|
||||
איזו תיאוריה? |
|
||||
|
||||
''הסתר פנים אבולוציוני'' (אלא אם זו היתה בדיחה שפיספסתי). |
|
||||
|
||||
בדיחת שואה. השבוע שאלה אותי בעבודה מישהי אם ראיתי את המנהל שלה, אייל. עניתי שלא. בתגובה לתהייתה היכן עשוי הוא להיות, ניחשתי בזהירות שהוא עורג על אפיקי מים. לנוכח תגובתה, ואני מצטט: "?!", ולנוכח זו שלך, גמרתי עתה אומר לרענן את צוות הכותבים ולהתחיל לעבוד על חומרים חדשים (-: |
|
||||
|
||||
לגבי ה"תשובות" המעצבנות בעניין השואה בקטע אחד של החמישיה הקאמרית, האב צועק על הבן החוזר בתשובה "תשאל את הרב שלך כמה זה שישה מליון בגימטריה!" אני מזדהה עם הצעקה הזאת. |
|
||||
|
||||
דת שהצליחה לתרץ את חורבן בית המקדש (פעמיים) תצליח לתרץ גם את השואה. |
|
||||
|
||||
גם אני קראתי את התשובות המתפתלות והבלתי מוצלחות הללו, אבל מה יש להתעצבן, ככה זה כשיש לך היפותיזה בעייתית ואתה חייב להתאים אותה לנתוני המציאות. מלד שני יש לזכור שלעיתים להנחות שגויות שכאלה יש יתרונות אחרים - פסיכולוגיים, חברתיים, פוליטיים - מעבר לחסרונות הלוגיים שלהן. או כמו שאומר את זה וונגוט היקר: Live by the foma* that make you brave and kind and healthy and happy
*Harmless untruths |
|
||||
|
||||
טוב, זה ברור מה קרה עם הפנדה. עד לפני שישים שנה שגשגו הפנדות. הן זללו במבוק ועיכלו אותו כצפיחית בדבש. הן _זדיינ_ כמו שפנים, הפסיקו רק לצורך הטיפול המזהיר של הנקבות בגורים, פרו ורבו ומילאו את ארץ סין. לפני שישים שנה התפשטה ביערות הבמבוק מוטציה, שגרמה לכך שהוא נהיה חסין למערכת העיכול של הפנדות. הן החלו לסבול מחסר תזונתי - לא כולל, אבל של אלמנט תזונתי מסוים. החסר הזה גרם לשיבוש נוירולוגי או הורמונלי שחיסל את יצר המין וגם את יצר האימהות. בדיוק אז התחילו מדענינו לחקור אותן. נדמה להם שזה מצבן הסטטי, אבל הם בעצם רואים אותן בשלב הדעיכה. וזה בדיוק מה שקרה. |
|
||||
|
||||
בעצם מה שבאמת קרה לפני שישים שנה זה שהחלו לשווק צבעי פנדה. עד אז אף אחד לא צד פנדות, ולא רק זה, הן היו בשלל צבעים. מאז שהחלו לצוד אותן בשביל צבעי הפנדה, החל מספרן להידלדל. כמו שאנחנו רואים, עד היום נשארו רק הפנדות השחורות-לבנות, כי נגמרו להן הצבעים. וזאת גם הסיבה שנגמר להן החשק - אצל הפנדות, כמה שיותר צבעוני נחשב יותר יפה ומושך, ונשארו רק המכוערות (והמכוערים). |
|
||||
|
||||
אני לא יכול שלא להזכיר את ספרו המשובח של סטיבן גולד על אבולוציה - "בוא הנה פנדה". :-) |
|
||||
|
||||
בעקבות הדיווחים על עלית החום כתגובה אפשרית לחיסון נגד קוביד (מידע אישי, הדיווחים נכונים) נראה שהאפשרות השלישית נחלשת. הדעת נותנת שיש פתוגנים שעלו על הטריק והם מתפקדים טוב כאשר החום עולה, אולי אפילו טוב יותר מאשר בטמפ. רגילה. ההמלצות הרפואיות לגבי נטילת מורידי חום אמורות להתחשב בכך, אבל אני מעולם לא ראיתי התייחסות לזה. |
|
||||
|
||||
קצת בלבלת אותי - מאחר וההמלצות הרפואיות הן בעד הורדת חום, אזי הן דוקא מתמודדות חזיתית עם התסריט שאתה מעלה (שהפתוגנים אוהבים חום גבוה), לא מתעלמות ממנו. |
|
||||
|
||||
ההשערה שלי היא ש*יש* פתוגנים שלמדו את הטריק, לא ש*כל* הפתוגנים למדו אותו. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |