בתשובה לאלי, 29/04/03 7:08
החנית של פנחס 143517
ארון הברית לא היה החפץ היחידי שאחריו חיפש היטלר אם להאמין לסיפורים. לגבי שונא גדול כל כך של כל מה שקשור לעם היהודי היה לו עניין עמוק מאוד בכלי קודש יהודיים שונים , והמפורסם שבכלים אלה הוא "חנית הגורל " או "החנית של פנחס ".

פנחס התפרסם הודות למעשה הקנאות הקיצוני שלו כאשר רצח איש מבני ישראל שקיים יחסי מין עם מדינית על שהעזו לחלל את קדושת האומה ואת טוהר הגזע הישראלי ובנוסף לכך לקיים יחסי מין בפרהסיה ליד המשכן ( לתשומת לב כל מיש אוהבים לקיים יחסי מין בציבור ) .
חנית הרצח מעשה ידיו של פנחס שנועדה לשמור על טוהרו של העם היהודי ולסמל את כוחות הכישוף שנימצאים בדמו המיוחד התגלגלה מאז ומאילך על פי המסורת לאורך כל תולדות ישראל והעולם והייתה לה השפעה מכרעת בצמתים חשובים בתולדות העולם .
את החנית הזאת הרים יהושע כאשר הורה לחייליו לתקוע בשופרות שהביאו לקריסת חומות יריחו .
עם חנית זאת ניסה שאול המלך להרוג את דוד בעת שזה ניגן לפניו וזאת הייתה הפעם היחיד השהחנית החטיאה.
עם חנית זאת הרג אבנר בן נר מצביא צבא ישראל את עשהאל אחי יואב ואבישי בן צרויה המצביאים של דוד בעת שהלא רדף אחריו .
אבנר נתן אותה כמתנת פיוס לדוד ומאז היא הפכה לחלק קבוע של כלי המלוכה ביהודה וברשות המלכים
החנית של פנחס היגיעה לידי יואב בו צרויה שהרג איתה את אבנר בן נר כנקמה על מות אחיו עם אותה החנית .
נעריו של יואב הרגו עם החנית את אבשלום בן דוד שמרד באביו לאחר שנלכד כשהוא קשור בשערותיו לעץ . .
מצביאו של שלמה בן דוד בניהו בן יהוידע הרג עם אותה החנית את יואב בן צרויה כשזה נאחז בקרנות המזבח בבית המקדש.
לאחר מכן אנשי הכוהן יהוידע רצחו עם החנית של פנחס את המלכה עתליה בת איזבל אוייבתו של אליהו/פנחס האיש שיצר את החנית .
בנו של יהוידע , זכריה נקטל סופית עם החנית לאחר שנסקל בחצר בית המקדש
ישמעל בן נתניה מבית המלוכה רצח עם החנית את גדליהו בן אחיקם מושל יהודה מטעם הבבלים לאחר חורבן בית ראשון ולאחר מכן נמלט מהארץ ביחד עם שארית יהודה.
החנית של פנחס שימשה עם כך ככלי ההרג בכל מקרה מוות של אישיות חשובה בתנ"ך.
אך אירוע המוות המפורסם ביותר שבו הייתה קשורה אירוע בימי בית שני כאשר החייל הרומאי לונגינוס שקיבל אותה מידי אנשי המלך היהודי הורדוס אנטיפס השתמש בה כדי לדקור את ישו הנוצרי ,ומאז הפכה החנית של פנחס לכלי קודש בעיני 0הנוצרים.

הסופר הבריטי טרבור ראבנסקרופט כתב ספר שלם בשם THE SPEAR OF DESTINY ׁ 1972ׂ
שהפך לרב מכר מפורסם . בספר זה שהתבסס על חזיונות שונים ועל מידע שטען שנמסר לו בידי חוקר יהודי בשם וולטר יונאס סטיין , טען רבנסקרופט שמי שמחזיק בחנית של פנחס מחזיק בידיו בגורל העולם ומסוגל לעצבו כרצונו. נטען שהקיסר הרומאי קונסטנטין האיש שההפך את הנצרות לדת האימפריה הרומאית החזיק בחנית של פינחס כאשר גבר על יריביו הפגאניים ובכך הביא לניצחון הנצרות באירופה . מאז עברה החנית בידי שליטים רבים שתמיד גברו על אויביהם ובהם אלריק מנהיג הונדלים ששם את ידו על החנית אחרי ששרף את רומא בשנת 410 לספירה , הקיסר הביזנטי המפורסם יוסטיניאנוס במאה השישית לספירה שהניף אתה חנית כשציוה לסגור את האקדמיה האלילית האחרונה באתונה . החנית הייתה בידי המצביא הפרנקי קרל מרטל כשבלם את ההתקדמות הערבית לצרפת מספרד בשנת 732 לספירה ובכך מנע את התאסלמותה של אירופה . צאצאו של קרל מרטל קרל הגדול ניצח בכל הקרבות שלו והקים אימפריה אדירה הודות לחנית שהייתה בידיו .
. רבנסקרופט טען בספרו זה שסיפורי החיפוש אחרי ה"גראל " הגביע שבו נמצא דמו של ישו כפי שסופרו ברומאנסה המפורסמת של המשורר הגרמני וולפראם פון אשנבך התבססו על אירועים אמיתיים במאה התשיעית לספירה שבה יריבים שונים באירופה ובהם המלך הפראנקי קרל הקרח נכדו של קרל הגדול ניסו להשיג את החנית של פנחס שאותה היכירו בעיקר כחנית הקדושה של לונגינוס . לטענת רבנסקרופט לא פחות מ-‏45 קיסרים החזיקו בחנית לאחר ימי קרל. בהם פרידריך ברברוסה המפורסם ופרידריך השני . החנית שימשה כמקור ההשראה לייסוד מסדר האבירים הטאוטונים בארץ ישראל .היא הייתה בידי בית האנשטאפן ששלט בגרמניה ועברה לבסוף לידי בית האבסבורג ששלט באוסטריה.
בסופו של דבר גילה צייר צעיר בשם אדולף היטלר את החנית ואת סיפורה , כאשר ביקר בארמון בוינה של בית האבסבורג . שבו היא הייתה שמורה.היטלר הוקסם בידי החנית וסיפורה וכאשר כבש את אוסטריה הקפיד להעביר לידיו את החנית ושמר אותה במקום בטוח כקמע לכיבוש העולם, ואגב כך עסק בניסויים של כישוף שחור מסוגים שונים. . והחנית אכן עזרה לו במסע הכיבוש שלו במשך תקופה מסויימת .
( מתמיה אומנם מדוע היטלר יוקסם כל כך בידי חנית שהייתה במקורה יהודית , אבל כנראה אין לשים לב לקטנות מאין אלה . הסיפור הוא ככל הנראה המקור לסיפור חיפושיו של היטלר אחרי ארון הברית בסרט "שודדי התיבה האבודה") . לאחר התאבדותו של היטלר גילה על פי הסיפור הגנרל האמריקני פאטון עניין רב בחנית ומסיבות דומות, אך הוא מת מוות מיסתורי לפני שיכול היה להשיגה. .בסופו של דבר החנית של פנחס חזרה למוזיאון בוינה שבו היא שכנה לפני ימי היטלר .
נשמעו מאז טענות שהחנית שנמצאת היום במוזיאון בוינה היא מזוייפת שכן קצינים נאציים גנבו מהמוזיאון את החנית האמיתית לאחר המלחמה והעבירו אותה לבסיס נאצי סודי באנטרקטיקה שם היא נמצאת עד היום , כהכנה לכיבוש נאצי חדש של העולם והקמת הרייך הרביעי .
וכל זאת בעזרת חפץ ששימש במקור לשמירת טוהר דמו של העם היהודי .

החנית של פנחס
חנית הגורל בתנ"ך
אתר על "חנית הגורל"
ןהאתר המעניין והאמיתי ביותר ביותר על "חנית הגורל " בחוברות הקומיקס
וגם ב:
עם סיפורים כאלה אני יכול להשאר ער עד שעות אשמורת אחרונה 143584
ארון הקודש, המנורה וחנית פנחס - מקור התגר הגלובלי של גרמניה? 143585
להלן ספקולציה משלי, המבוססת אף היא על עובדות היסטוריות, לפיה, כלי המקדש - המנורה, הארון שנחשף מגניזתו (במסגרת השתלטות מכוונת על *כל* כלי הפולחן היהודים" על ידי טיטוס) ואולי גם חנית פנחס עברו לבעלות השבטים הגרמנים, בעקבות ביזת גיזריך מנהיג השבטים הוואנדלים את רומא ב-‏455 לספירה.

בהקשר זה ניתן להציב ספקולציה מיסטית אודות מקור התגר הגלובאלי הגרמני מאז 1914 ;
או באופן ספציפי יותר - מהו בסיס הכוח המגי/מטפיזי ביסוד התאולוגיה החילונית הגרמנית, זו שקוראת תגר על ההגמוניה התאולוגית הנוצרית מאז פרידריך ברברוסה במאה ה- 12 ?

הערה: גם הנאציונאל סוציאליזם הינו, ממש כסטליניזם, תאולוגיה חילונית. ראה: תיאולוגיה פוליטית והרייך השלישי, אוריאל טל, ספריית פועלים, אוניברסיטת תל-אביב, 1989 ;
George L. Mosse, The Crisis of German Ideology - intellectual origins of the third reich.
Schocken Books, New York, 1981

נתחיל מהשאלה מדוע פרידריך ברברוסה קרא תגר על האפיפיור?

פרידריך ה-I ברברוסה ודוכס שווביה, שליט האומות הגרמניות שהתכנה "קיסר הקיסרות הרומית הקדושה"
(1159-1190 ) קרא תגר על שילטון האפיפיור (וסופו שהיגיע איתו לפשרה בקנוסה, כפי שאנו זוכרים מלימודי ההיסטוריה התיכון).

אבל נשאלת השאלה הסבירה, מהיכן ההעזה של שליט נוצרי בחסד האלוהים לצאת כנגד הרועה האדיר של המאמינים המייצג את גוף ישוע עצמו Corpus christi ?

אולי משום שהארון, המנורה, כלי הקודש של המקדש ואולי גם החנית של פנחס (חנית לונגינוס) היו ברשותו?

דהיינו מקורות ה"כוח" הקדוש, זה של ה' צבאות, זה הממשי ולא הערטילאי, היו בסביבתו האינטימית. האם יתכן?

ומעשה שהיה כך היה - ברוח ספקולציה מוכוונת מיסטיקה זאת - הנשענת על עובדות היסטוריות מוצקות:

גיזריך מלך הוונדלים (קבוצת שבטים גרמנית) ערך מסע לרומא חדשים אחדים אחרי מות הקיסר ולנטיניאנוס השלישי
(455 לספירה). רומי היתה חסרת אונים להגן על עצמה. מלך הוונדלים נכנס לרומא ומסר אותה לשלל לחיליו

14 יום שדדו הואנדלים את רומא. אמנם גם גיזריך, כאלריך בשעתו, נזהר משפיכות דמים ומחילול הכנסיות, אבל הוא גזל מרומא אוצרות לאין שיעור, חפצי אמנות, וגם עבדים לרוב.

בין שאר הדברים נפלו בידי גיזריך גם הכלים הקדושים מבית המקדש בירושלים שהביא טיטוס לרומי.

(פרופ' א. צ'ריקובר, "רומי", מהדורה שמינית, חברת "אמנות", 1951).

האם מסיבה זו קראו אדולף היטלר והנאציונאל סוציאליזם - שרבים ממנהיגיו היו מיסטיקנים פגאנים - תגר כנגד הנצרות, ממש כפרידריך ברברוסה?

כך, היטלר היצהיר עוד בתחילת שנות ה-‏30 בחוגו הקרוב (על פי ספרו של הרמן ראושנינג, "שיחות עם היטלר", ספריית רימון, "מסדה" בסיוע "מוסד ביאליק", 1941 ) כי לאחר שישים את ידו על הוותיקן, יביא לככר פטרוס הקדוש את האפיפיור ואת כל הקרדינאלים וראשי הכנסיה בבגדי כהונתם המרשימים ביותר, ויתלה אותם בטכס רב רושם.

והמסקנה בערפילי המיסטיקה ברוח זו:

וכך, מאז גיזריך והשגת הארון, המנורה, חרב פנחס, וכלי הקודש האחרים, קוראים הגרמנים תגר, תחילה כנגד שכניהם במזרח; ובהיסטוריה המודרנית - כנגד העולם כולו.

וכיום - הם מצטיירים תכופות כמנהיגיה למעשה של אירופה, שפוטין איש רוסיה, הקרואטים, הבולגרים, הפולנים ועמים מזרח אירופים אחרים הדום לרגליהם.

הקיסרות הרומית והשבטים הגרמנים
ארון הקודש, המנורה וחנית פנחס - מקור התגר הגלובלי של גרמניה? 143603
כל מה שכתב מיכאל על גורל כלי הקודש בידי הונדאלים הוא נכון, אבל הסיפור אינו מסתיים כאן:
ידוע לנו ממקורות היסטוריים (היסטוריון ביזנטי בשם פרוקופיוס) שהקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס (ממחזיקי החנית של פנחס לפי המיתוס ) כבש את ממלכת הונדאלים בצפון אפריקה במאה השישית לספירה , ושם את ידו על כל אוצרותיהם כולל המנורה של המקדש.
את המנורה הוא הביא בטקס מרשים לקונסטנטינופול.
מה קרה לה אחר כך נתון במחלוקת :לפי גירסה אחת יהודי הזהיר אותו שקונסטנטינופול תיחרב אם המנורה תישאר בתחומה כפי שקרה לרומא וממלכת הונדלים . יוסטיניאנוס קיבל את ההזהרה ושלח את המנורה לכנסיה בירושלים שם נשארה עד שהעיר נכבשה בידי הפרסים ומאז נעלמו עיקבותיה.
לפי גירסה שניה המנורה נשארה בקונסטנטינופול עד שנחרבה בזמן מסע הצלב הרביעי ואז נעלמו עקבות המנורה. ומן הסתם נפלה לידי צלבן חמדן כלשהו.
יש היום טענות שמנורה נמצאת בחדר סודי בותיקן , וזה בהחלט אפשרי , אבל אם כך הוא אינני רואה כל סיבה מדוע הותיקן היה צריך להסתיר את מציאות המנורה בידיו במשך מאות בשנים . נהפוך הוא , הם היו עושים מזה עניין גדול מאוד.היה בידיהם עוד כלי שישמש מוקד עליה לרגל לרומא אז בשביל מה להסתיר?
ארון הקודש, המנורה וחנית פנחס - מקור התגר הגלובלי של גרמניה? 143607
ובו בזמן שיוסטינאנוס שם את ידיו על המנורה ,בתימן הרחוקה התנהל מאבק איתנים בין המלך היהודי יוסף דו נוואס והמלך האתיופי התימני כלב ,שכל אחד מהם ראה את עצמו כיורשו האמיתי של שלמה המלך . במאבק ניצחו האתיופים, ( ובכך מנעו את גיורה של תימן וחצי האי ערב והביאו לעלייתו של מוחמד כעבור כמה עשרות שנים).לדעת החוקרים הם שמו אז את ידיהם על כלי שנחשב לארון הברית בתימן והביאו אותו לאתיופיה וזהו ארון הברית האתיופי המוכר לנו כיום.נראה שמקור האגדה האתיופית על ארון הברית הוא מתקופה זאת והוא תוצר של המאבק בין המלך האתיופי והמלך התימני והתעמולה של המלוכה האתיופית שטענה שהיא היורשת ''האמיתית '' של שלמה ולא דו נוואס. .
שום שלמה המלך , שום מלכת שבא ומנליך ,וגם לא שום פליטים מהמלך מנשה, סורי.
האבירים הטבטוניים שבו והישיגו את כלי הקודש? 143625
בליזריוס מצביאו הדגול של יוסטיניאנוס אמנם הביס את הוואנדלים, אך יתכן שחלקם של כלי הקודש הוחבאו, ממש כשם שיכול היה המלך יאשיהו לעשות זאת.

יתכן, עם זאת, שהארון, המנורה ושאר חפצי הקודש הובאו כולם לקונסטנטינופול, אך נישארו משאת נפש לגרמנים, כזו הקשורה בתקופת גדולתם של השבטים האלה שהשתלטו על תחום הציויליזציה הרומית בעבר.

- עלינו לזכור את הסצינה הכוללת בסביבות מסע הצלב השלישי (1187). בראשו עמדו ריצרד לב הארי מאנגליה, פיליפ השני מצרפת ו- פרידריך ברברוסה. הסצינה הכוללת מבחינת הקיסרות הרומית הקדושה (גרמניה) היתה בתקופה זאת זו של מסעות צלב של האבירים הטבטונים גם כלפי הפגנים בארצות הבלטיות, בליטה, לטביה ואסטוניה.

האם פרידריך ה-‏1 (ברברוסה) חזר והשיג את הארון, המנורה והחנית האבודים בירושלים, אם נכונה העדות שאלה נישלחו למנזר בירושלים?

- בנוסף, יש לזכור כי אף כיבוש קונסטנטינופול במסע הצלב הרביעי בשנת 1204 היה על רקע המאבקים הפנים אירופיים, והצרפתים והפלמים שנענו לקריאת האפיפיור אינונציוס השלישי אף לא היגיעו למזרח. האם היו בין כובשי קונסטנטינופול גם אבירים טבטוניים הנחושים להשיג את כלי הקודש והכוח האדירים?

- עלינו ליזכור בנוסף כי בעוד חוזרי מסע הצלב נירדפו באנגליה ובצרפת מפאת החשש מכוחם ומהפוטנציאל המהפכני שלהם, הרי שבגרמניה הם התקבלו כגיבורים, וכל הארץ יצאה מגידרה לקראתם.

מדוע?
ברברוסה מעולם לא היגיע לארץ 143632
הקודש , הוא טבע באגם לפני שהיספיק להגיע אליה.
פרידריך השני קיסר גרמניה וסיציליה כמדומני היגיע אליה או לפחות שליחיו , והוא הישיג את השליטה בה מידי המוסלמים באמצעות משא ומתן דבר שלא עלה על דעת קודמיו . לגביו בהחלט אפשרי שהוא היה מחפש את הארון וכלי הקודש כי הוא התעניין מאוד בדברים כאלה.וככל הנראה הסחבה של טורינו שעליה נראים פניו של ישו נעשתה סמוך לתקופת שלטונו או אף בימיו על פי הבדיקות המדעיות.
אבל לאמיתו של דבר לא היה צורך לחפש את הכלים בארץ ישראל מספיק היה לפנות לנגר הקרוב והוא כבר היה מכין עותקים של ארון הקודש הגביע הקדוש וכו' כדי להציג אותם בפני המאמינים.
האפיפיור אינוצנטיוס השלישי 143851
מרתפי הותיקן 318060
לפי הידוע לי ישנה ודאות כמעט מוחלטת שאי שם במרתפי הותיקן מאוחסנים לפחות חלק מכלי המקדש שנשדדו לאחר חורבן הבית בין השאר ישנה עדות ראיה של ישראלי שראה במו עיניו את הפרוכת המפרידה בין הקודש לקודש הקדשים. לגבי המנורה ישנם רק השארות שהיא מוחזקת אצלהם.
מדרגות הרבנות 318064
לפי הידוע לי ישנה ודאות כמעט מוחלטת שאי שם במרתפי הרבנות הראשית מאוחסנים גופותיהם של נוצרים שנרצחו לשם הכנת מצות מדמם. בין השאר ישנה עדות של איטלקי שראה במו עיניו את שרידי גופתו של סימון מטרנט.

(זה היה בצחוק, כמובן. בקיצור: אין נקיבה בשם הצופה, יש הסתמכות על שמועות, ספק רב אם הפרוכת היתה שורדת 2000 שנה. לא רציני)
סקופ...תמונות אמיתיות של המנורה וכלי הקודש (משער טיטוס ברומא) 143742
סקופ ישן, בעצם, אך טוב מראה עיניים להזכירנו שאין מדובר רק בערטילאיות.

שימו לב לשבוי העיברי החמישי מימין, הכורע מעט תחת משא תיבה כמעט ריבועית. השלושה שלידו (שימו לב שלא הרביעי לידו - זה השלישי מימין) נושאים את המסילה המעמיסה את כל קבוצת החפצים, אך איש זה נידרש כנראה לתת תמיכה ספציפית לתיבה, כנראה מפאת צורתה המעוגלת מעט ורוחבה.

מבט נוסף עשוי להצביע על כך כי הדימיון הניתפס מיידית לקטקומבה או משהו בעל תצורה דומה הינו מטעה. שכן אדם יחיד אינו מסוגל לתת תמיכה יעילה למבנה אבן כבד בפני התגלגלות הצידה, מה שלא מצביע על תיבת אבן בניגוד למבנה קטקומבה.

הבוחן טוב עשוי להבחין בחזית התיבה, מוטה לשמאל מהמרכז במה שיכול בנקל להתפרש ויזואלית כדמות מכונפת. זו יכולה להתפרש ויזואלית כצורת אדם (או אשה) מכונף הנוטה קדימה, שמוטת הכנף השמאלית מתווה מעין \/ וי הפוך שקודקודו סמוך למכסה.

האומנם כרוב? (כשמשנהו בצד הנגדי?).

חשוב ביותר לשים לב שהדמות אינה בולטת ביחס לדופן, כלומר הפסל הרומי שפיסל-חרט את מחזה הניצחון הזה, השתדל להבליט שמדובר בציור. דבר זה עשוי להוות אינדיקציה נוספת לכך שהתיבה אינה עשוייה אבן, אלא כנראה עץ כבד ועבה.

(המכסה עשוי להטעות ולהתפרש כשוליים של מכסה קטקומבה, אך הצורה הכללית סוטה מעט מתבנית קטקומבה, ויש רמז לצורה מעוגלת מעט).

ניתן להבחין גם במעין יתד קצר בצד ימין של המכסה, בתחתית.

האם ארון הברית?

כשהכרובים מצויירים בו, אחד מכל צד?

ניתן גם להבחין בשלושה כלי קודש זהים מוזרים, הנישאים על ידי השבויים השני והשביעי משמאל והשלישי מימין, הסמוך לתיבה.

ככל הנראה, החפצים בסביבת המנורה מהווים את ריכוז כלי הקודש החשובים ביותר, ושבויים אלה מהווים בסבירות גבוהה קבוצה מובלטת הנושאת את המיטב שבכלים, אלו בעלי החשיבות הגדולה ביותר לתעצומות המלחמה מעוגנות האמונה של עמו של ה' צבאות.
סקופ...תמונות אמיתיות של המנורה וכלי הקודש (משער טיטוס ברומא) 143785
עוד דבר שכדאי לשים אליו לב הם הציורים שעל המנורה עצמה ובמיוחד התמונות של היצורים המוזרים שחקוקות על בסיסה .
על גבי המשטח הנמוך נראים שני "תנינים " ( דרקונים? ) פנים אל פנים בתנוחה זהה. אולי אלה "נחש הבריח" ו"נחש העקלתון " מהמקרא?
על גבי המשטחים הקיצוניים בשורה העליונה , מופיעים יצורים זהים וסימטריים בעלי זנבות דגים וראשים שיש בהם דמיון כלשהו לראש חתול ומייצגים אולי את "התנינים הגדולים " הנזכרים בבראשית א, 21.
התנין שעל גבי המשטח האמצעי בשורה התחתונה ,שראשו מזדקף ביהירות למעלה ולאחור אולי מרמז על היצור המפלצתי "רהב " שלפי מסורות קדומות נלחם באלוהים על השליטה ביקום.
התבליט שבמשטח האמצעי שבשורה העליונה נושא דמיון מעורפל ליצורים בעלי כנפיים העומדים זה מול זה . ואפשר שאלה הם הכרובים .
כל הציורים האלה הם כמובן מוזרים מאוד מה פתאום מציירים דמויות מיתולוגיות כאלה על כלי קודש ?
יש חוקרים החושבים שאולי אלה תוספות של האמן הרומאי האלילי , אבל קשה להבין בשביל מה היה צריך להטריח את עצמו . סביר יותר להניח שהוא העתיק את מה שאכן היה שם.
יש אגב כלל הילכתי שאוסר במפורש דמויות תנינים שמסמרות יוצאים מצווארם כי תנינים אלה הינם סמל לעבודה זרה, אבל אותו כלל הילכתי ממהר לציין שתנינים בעלי צוואר חלק ( כאותם שעל בסיס המנורה ) מותרים.( תוס' עבודה זרה ה' 2 ).
סקופ...תמונות אמיתיות של המנורה וכלי הקודש (משער טיטוס ברומא) 143831
מעניין ומרתק..

ניתקלתי אגב בתאור סכמטי של ההיסטוריה היהודית אצל ההיסטוריון הרומי טקיטוס, בו קיימת התייחסות למושפעות מהדת המצרית (הגם שהוא אומר שכשדתם אומרת א' הרי הדת היהודית אומרת במכוון ההפך, לטענתו למטרת הפגנת יחודיות וניבדלות).
------------------------------
טקיטוס (ומקורות רומים נוספים)
מדובר אגב בגישה שהיום היינו מכנים אנטישמית, ואשר העמידה את יוספוס פלוויוס על "רגליו האחוריות" והיתה בין מניעיו לכתיבת "קדמוניות היהודים".
משה ככהן מיצרי ותל אל רומידה: מיסתורין על גבי מיסתורין 143837
מעניינים גם דבריו של סטרבו, אודות משה ככהן מצרי, שמרד במסורת המצרית, יצר גישה חדש ומהפכנית (בעקבות פרעה אחנאתון שהיציב גישה מונוטאיסטית?) והוציא איתו חלק מהמצרים שהושפעו ממנו ממצרים. ואודות התדרדרות הגישה המוזאית ועליית מגמות עריצות וקנאיות בהמשך (דבר המתיישב גם עם הטפות הנביאים המאוחרים)

http://www.fordham.edu/halsall/ancient/roman-jews.ht...

-the report most credited, among many things believed
respecting the temple and the inhabitants of Jerusalem, is that the Egyptians were the ancestors of the present Jews. An Egyptian priest named Moses, who possessed a portion of the country called Lower Egypt, being dissatisfied with the established institutions there, left it and came to Judea with a large body of people who worshiped the Divinity. He declared and taught that the Egyptians and Africans entertained erroneous sentiments, in representing, the Divinity under the likeness of wild beasts and cattle of the field; that the Greeks also were error in making images of their gods after the human form. For God, said he, may be this one thing which encompasses us all, land and sea, which we call heaven, or the universe, or the nature of things. Who, then, of any understanding would venture to form an image of this Deity, resembling anything with which we are conversant? On the contrary, we ought not to carve any images, but to set apart some sacred ground as a shrine worthy of the Deity, and to worship Him without any similitude. He taught that those who made fortunate dreams were to be permitted to sleep in the temple, where they might dream both for themselves and others; that those who practiced temperance and justice, and none else, might expect good, or some gift or sign from the God, from time to time.

By such doctrine Moses persuaded a large body of right-minded persons to accompany him to the place where Jerusalem now stands. He easily obtained possession of it as the spot was not such as to excite jealousy, nor for which there could be any fierce contention; for it is rocky, and, although well supplied with water, it is surrounded by a barren and waterless territory. The space within the city is 60 stadia in circumference, with rock underneath the surface. Instead of arms, he taught that their defense was in their sacred things and the Divinity, for whom he was desirous of finding a settled place, promising to the people to deliver such a kind of worship and religion as should not burden those who adopted it with great expense, nor molest them with so-called divine possessions, nor other absurd practices. Moses thus obtained their good opinion, and established no ordinary kind of government. All the nations around willingly united themselves to him, allured by his discourses and promises.

His successors continued for some time to observe the same conduct, doing justly, and worshipping God with sincerity. Afterwards superstitious persons were appointed to the priesthood, and then tyrants. From superstition arose abstinence from flesh, from the eating of which it is now the custom to refrain, circumcision, cliterodectomy, and other practices which the people observe. The tyrannical government produced robbery; for the rebels plundered both their own and the neighboring countries. Those also who shared in the government seized upon the property of others, and ravaged a large part of Syria and of Phoenicia. Respect, however, was paid to the Acropolis [Zion, or the Temple Mount in Jerusalem]; it was not abhorred as the seat of tyranny, but honoured and venerated as a temple. . . .Such was Moses and his successors; their beginning was good, but they degenerated.

When Judaea openly became subject to a tyrannic government, the first person who -

תל אל רומידה: מיסתורין על גבי מיסתורין
אניגמות בפרשת העגל, משה ואהרון
ארון הקודש, המנורה וחנית פנחס - מקור התגר הגלובלי של גרמניה? 603206
אם הם היו לוקחים את ארון הקודש הם היו מתים!
ארון הקודש, המנורה וחנית פנחס - מקור התגר הגלובלי של גרמניה? 603307
יש לי חדשות בשבילך: הם מתו כך או כך.
היטלר ופארסיפל 143589
אלי,

על וואגנר, פארסיפל ובנו לוהנגרין והערצת היטלר לחנית הקדושה שלהם כתבתי בדיון 544, בסעיף האחרון "פארסיפל והנאציזם, וואגנר וישראל". היטלר התרשם עמוקות מלוהנגרין ופרסיפל להנציח את עצמו בדמותו כשהוא מחזיק בדגל גרמניה במקום
החנית הקדושה Helmes, Schild und Speer

בפארסיפל, אופרת צימצום השכינה האולטימטיבית (שבאופן מסורתי מנוגנת בתקופת הפסח), וואגנר הקדים את פרויד עם היסודות האדיפליים, בעזרת שימוש מתוחכם בחנית ובדמותה של קונדרי, שיש בה פן ארכיטיפי של יהודי נודד ואמא על-זמנית גדולה.
היטלר ופארסיפל 143592
כל הסיפור הזה על חנית הגורל של פנחס הוא כנראה המצאה מודרנית מאוד של טראבור רבנסקרופט , שטען שהוא מסוגל "לראות" את העבר באמצעים על חושיים .
כרגיל במקרים כאלה הוא לקח אלמנטים מסיפור זה ואלמנטים מסיפור אחר ושילב אותם לסיפור חדש שהפך מאז למיתוס מודרני , שימש כמובן לבסיס של סיפור על אינדיאנה ג'ונס ובמשחקי תפקידים ומשחקי מחשב שונים וכו'.
האיש אף הודה בבית המשפט שהמדובר בסיפור בדיוני , זאת כאשר תבע לדין סופר אימה מפורסם בשם ג'מס הרברט ( שלעברית תורגם ספרו "רוחות רפאים" ) על שהלה העז להשתמש ב"סיפור" של החנית כבסיס לסיפור אימה רב מכר שבו נאצים מודרניים בבריטניה משתמשים בחנית על מנת להקים לתחייה את גופתו של אדולף הימלר כמנהיג הרייך הרביעי העתידי .
רבנסקרופט טען שהיה בכך משום גניבה מיצירתו . והשופטים הסכימו עימו והוא זכה במשפט.
הסופר המסכן התלונן שהוא חשב שהמדובר בסיפור אמיתי וכידוע לא מקובל לתבוע לדין אנשים שמשתמשים בסיפורים אמיתיים מסיפרי היסטוריה . אבל השופטים התעלמו מכך . רבנסקרופט זכה במשפט שבו הוכיח מעל לכל ספק שהמדובר ביצירה שלו שעצם השימוש בה הוא גניבה ממנו.

אבל היום יש אנשים רבים ובינהם נאצים רבים שמאמינים בסיפור הזה .
סקירה מפורטת מאוד על החנית יש כאן :
וסקירה מנקודת מבט נוצרית
היטלר ופארסיפל 143605
ומה מייצגת הקללה? לגישתו של היטלר -קיללת הדם הנגוע - בעוד החנית מייצגת את הגאולה המטהרת ממנה.

קונדרי בכ"ז אינה זנטה (ב"הולנדי").

אולי בסופו של דבר ווריאציה על סיפור יוסף (השוטה הטהור).

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים