|
||||
|
||||
לא הבנתי את התשובה לשאלה הראשונה. ומה אם אכן תקפות משפטים כגון זה תעמוד למבחן? השאלה מה תהיינה ההשלכות של זה. מה תעשה עם האמת, לכשתגיע אליה? (טוב, זה שייך כבר לדיון על הזן). |
|
||||
|
||||
לגבי ההשלכות של ממצאים כאלו - אני מנחש שרוב האנשים יגיבו לממצא בכך שיחזקו אותו בצורה כלשהיא. אם ימצא שנקבות מוציאות ציונים יותר נמוכים במבחני אייקיו, וזה יגרור לירידה בתנאי העסקה של נקבות, אני בספק רב שזה יתרום להעלאת האייקיו של נקבות בדור הבא של נבדקות. אני לא ממש מפחד מהתגובה של הממסד האקדמאי לממצאים כאלו, אלא מהתגובה של העם, של כל מי שלא מבין איך אפליה פועלת, אלא רק מפעיל אותה. |
|
||||
|
||||
ומה אתה חושב שיהיה ראוי לעשות - כלומר, מה היה עושה מי ש*כן* מבין איך אפליה פועלת, בהינתן הממצא העגום שהוזכר בתגובתך? |
|
||||
|
||||
אני מקבל את הרושם שאת שואלת את השאלה הזו כדי להוציא אותי אהבל. אבל למקרה שאני טועה, כי זו יכולה להיות סתם פראנוית אינטרנט, אני אענה. כן, טוב, אני יכול לומר לך מה אני הייתי עושה עם היו מיידעים אותי בממצא כזה. הייתי מתעלם מזה, ומקדם אדישות ביחס לזה. ואז מקדם חינוך יותר טוב, כאילו בלי קשר לממצא. כשמוסדות חברתיים מטפלים בבעיות כזו, הם יוצרים ומפרידים בין קבוצות, מה שבדרך כלל מקבע בעיות חברתיות. אז צריך להיות מאוד זהיר עם כל מיני ממצאים כאלו. זו הדיעה המהוססת שלי נכון לכתיבת התגובה הזו. אני אחשוב על זה עוד, ואולי אחזיק בדיעה שונה שנדבר שוב. |
|
||||
|
||||
אתה מניח שהתוצאה של מחקר היא שגויה? רק כי מסקנתו לא מוצאת חן בעיניך? אפשר לטעון שהמחקר לא נעשה בדרך ראויה. אפשר לנסות להבין למה. לדוגמה: האם השתמשו במדד טוב לאינטילגנציה? האם היתה דגימה טובה? אם אתה מחליט להתעלם מהתוצאות, למה שלא נתעלם מתוצאות אחרות שמשתמשות באותם כלים? אם להשקפתך יש פגם בדרך עשיית המחקר: איך תדע שפגם זה לא ישתרבב לתוך המחקר הבא שתעשה? האם זה מגונה בעיניך שלנשים ולגברים יש מקצועות נפרדים באולימפיאדה? |
|
||||
|
||||
למה למען השם לא מבטלים, או פותחים בהליכים לביטול, האליפויות הנפרדות בשח-מט? |
|
||||
|
||||
משהו בנושא: http://www.chesscafe.com/text/polgar03.pdf אם אינני טועה, יש גם טענה שלא מוזכרת במאמר וגורסת שגם בהנתן תוחלת פוטנציאלית דומה, בין נשים לגברים, בכישורים הנדרשים כדי להצליח בשחמט, הרי שהשונות בקבוצת הגברים גדולה משמעותית יותר. מכיוון שבתחרויות שח [כמו בכל ענף אחר], חשוב מי מגיע למקומות הראשונים, ואין הבדל משמעותי בין אמצע הטבלה לסופה, יש רציונל מסויים בקיום ארועים נפרדים לנשים. |
|
||||
|
||||
זה לא חדש. אבל פה אנחנו מדברים על הטופ שבטופ, ופירוש טענתך הוא, בפשטות, שלנשים יש פחות פוטנציאל להגיע למקומות ראשונים בשחמט מעצם היותן נשים. באשר למאמר של סוזן פולגר - בסופו של דבר אני עדיין חושב שליגה מעורבת היא הכיוון הנכון. יהודית פולגר אחת עשתה הרבה יותר לטובת שילוב נשים בשחמט מעשר אלופות בליגת הנשים, וגם אם אחוז הנשים בצמרת העולמית יהיה נמוך, הן יהיו בצמרת. היא הרי גם מציינת שהרמה הכללית של נשים בשחמט יותר נמוכה *מפני* שהן מבודדות ולא מתחרות גם נגד צמרת הגברים על כל המסורת שלה. |
|
||||
|
||||
זה שיש הפרדה בין זכרים ונקבות באולימפיאדה, זה לא מפריע לי, כי לא נראה לי שזה מפריע למשתתפים. בו נאמר את זה ככה.. יש הבדלים בין קבוצות. במחקר אפשר לחדד את ההבדלים. אבל החוקרים לא יקחו אחריות על ההשלכות של התוצאות, ואף אחד לא יקח את האחריות.. זה מצב מדאיג. צריך להיות מדען עם חזון כדי להשתמש במחקרים כדי להביא לשינויים חברתיים. וכדי לעשות מחקר נקי וחזק ו*אובייקטיבי* אסור להוביל אותו לשומקום, מה שיעשה מישהו עם חזון.. אין לי מה לעשות כאן חוץ מלפעור שאלות חדשות. |
|
||||
|
||||
מדען לא חייב להיות פמיניסטי, ליברלי, שושואיסטי או ליברמני. מדען צריך לעשות מחקר. כמה עמיתים שלו צריכים לא לסמוך עליו ולנסות לשחזר בצורה עצמאית את התוצאות שלו. או לנסות להסביר למה השיטות שלו פגומות מהיסוד או להראות איפה הוא מסתמך עך הנחות שגויות. נקודת המוצא לפתיל הזה היתה: "מה יהיה אם יהיה מחקר שיראה הבדלים באינטילגנציה בין נשים לגברים". לפי תגובתך אתה מפחד יותר מדי שמא זה אכן נכון. |
|
||||
|
||||
עד כמה ששמתי לב, מאוד מקובל לעשות מחקרים "שמראים *הבדלים* באינטיליגנציה בין נשים לגברים". למשל בימים האחרונים ציטטו מחקר שטוען שנשים וגברים זוכרים באופן שונה: הטענות על כך שגברים מתמצאים טוב יותר במרחב נחשבות ממש קונצנזוס, כמו גם הטענות על כישוריהן המילוליים העדיפים של נשים. אני חושבת שיש כאן שתי נקודות חשובות: - החוקרים נזהרים להראות הבדלים ספציפיים בסוג של הפעילות השכלית, ולא לנסות להציב גברים מול נשים על סולם אחיד שבו אחת הקבוצות תצא בהכרח עדיפה (בדומה לטענה של גולד נגד מושג ה-IQ). - בהשוואה בין נשים וגברים יש היגיון ביולוגי מוצק, כי מוחות של נשים וגברים מתפקדים בסביבה כימית שונה למדי, וכן יש הבדל בכרומוזומים. אין היגיון כזה בהשוואה בין "גזעים" שונים. |
|
||||
|
||||
גם לא כל כך נזהרים מסולם אחיד, בכל אופן לא נזהרים מלפרסם את זה, תגובה 314809. |
|
||||
|
||||
כתבת בהודעה שלך: "- החוקרים נזהרים להראות הבדלים ספציפיים בסוג של הפעילות השכלית, ולא לנסות להציב גברים מול נשים על סולם אחיד שבו אחת הקבוצות תצא בהכרח עדיפה (בדומה לטענה של גולד נגד מושג ה-IQ). - בהשוואה בין נשים וגברים יש היגיון ביולוגי מוצק, כי מוחות של נשים וגברים מתפקדים בסביבה כימית שונה למדי, ..." וזו אינה התחסדות? אם יש הבדלים בין א' ל־ב', לא בושה להגיד שא' טוב מב' על סולם אחיד. אבל כמובן שאין "פחות טוב" אלא רק "שונה". ההמשך הוא: "אין היגיון כזה בהשוואה בין "גזעים" שונים." למיטב ידיעתינו כיום. אולם אם מחר יופיע מחקר שיראה נתונים סותרים, האם צריך להתעלם ממנו אוטומטית? האם יש מקום להשוואה בין קבוצות מספיק הומוגניות (לא "שחורים", "צהובים" ו"לבנים", אלא קבוצות יותר הומוגניות). יש קבוצות אוכלוסיה אשר נבדלות באופן ברור במראן החיצוני. האם לא ייתכן שבאותה מידה הסתננה גם שונות גנטית לדרך פעולת המוח? או סתם לחלק אחר בגוף אשר משפיע על פעולת המוח. |
|
||||
|
||||
האם גם על הבדלים קבוצתיים במראה ניתן להחיל סולם אחיד? |
|
||||
|
||||
אין התנגדות להראות שגברים באופן כללי טובים יותר מנשים בתפקוד ספציפי, כמו התמצאות במרחב, או שהגברים שניגשים למבחן הפסיכומטרי מצליחים יותר מהנשים שניגשות אליו. מה שלא עושים זה להסיק מכאן שגברים הם באופן כללי "אינטיליגנטיים" יותר מנשים. זה לגבי נשים וגברים - קבוצות זרות (בערך) שיש ביניהן הבדלים ביולוגיים ברורים שחלקם נמצאים גם בחיות מעבדה וכו'. לגבי "גזעים", עצם החלוקה היא לא באמת ביולוגית בד"כ תגובה 485776, חוץ מאשר בכמה נושאים ברפואה (נניח, השפעת כמות הפיגמנטים על רככת אצל תינוקות). |
|
||||
|
||||
למה הכוונה ב"מוחות של נשים וגברים מתפקדים בסביבה כימית שונה למדי"? |
|
||||
|
||||
השוני בהורמונים בגוף משפיע על המוח, הן בשלבי התפתחותו והן בתפקודו בהמשך. |
|
||||
|
||||
ובכל זאת? אפשר להרחיב טיפה? |
|
||||
|
||||
מה אעשה עם חורים שחורים במרכז הגלקסיה? אין לי מושג. מאימתי דורשים מהאמת להיות בעלת תועלת מיידית? לתומי חשבתי שגילוי האמת הוא ערך בפני עצמו. אבל אני מרשה לעצמי לנחש שבמדעי החברה לגילוי האמת אכן תהיינה השלכות חיוביות, גם אם אני לא חכם מספיק כדי להצביע עליהן. ראשית, משום מה1 כולכם מתעלמים מהאפשרות שהאמת שתתגלה תוכיח שאין שוני גנטי בין קבוצות אתניות שונות, מה שיאפשר להן להוריד את הקוף המעצבן הזה מהכתף שלהן ויקנה לטענות החברתיות שלהן משנה תוקף. שנית, אם יתגלה ההיפך, העולם יצטרך להגדיר מחדש את סלידתו מגזענות על יסודות מוצקים יותר מההנחה/תקוה/תפילה שכולנן נבראנו בצלם אלוהים עם אותו פוטנציאל. יהיה מעניין. ___________ 1- וראי תשובתי לשוקי |
|
||||
|
||||
הבנתי אותך (גם מתגובות אחרות בפתיל זה) ואני משנה את עמדתי לגבי דעותיך בנושא מ''או-הו...'' ל''הממ, יש בזה משהו''. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |