בתשובה לאפופידס, 10/06/05 22:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שזה תלוי יותר בתפיסה של הקורבן מאשר במעשה עצמו. בחברה שלנו (אמירה מסוייגת, זה עניין דינמי ויש שינוי בשנים האחרונות) אונס הוא אקט המחלל את האדם והופך אותו למצורע בעיני החברה ובעיני עצמו. במצב כזה רק קורבן שמצליח ליצור לעצמו חוסן (בוודאי עם עזרה כלשהי) ולשנות תפיסה יתאושש בצורה טובה. אם לא, אז במישור של פשעים פרטניים (בניגוד למחנות השמדה למשל), אונס (או התעללות דומה) הוא מוות חי. עדיף כבר למות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מהגיוני כמו גם מהיכרות עם נשים שנאנסו (והתאוששו) תיאור זה נראה לי קצת מופרז, גם אם במקרים מסויימים ההשפעה עשויה להיות במידה אותה אתה מתאר. עדיין, ניתן לחשוב על כמה פשעים ותסריטים נוראים אף מאונס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטוח שאפשר. סייגתי. אין כמו הכרות פרטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאוד. גם אני היכרתי נשים שנאנסו, באופן חמור מאוד, ובכל זאת התאוששו (אם כי אחרי הרבה מאוד זמן, ולא בלי צלקות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מחקר מרתק ששמעתי עליו (לא יודעת אם פורסם, ערכה אותו פרופ' בובר-אגסי) שבדק שיעורי הישרדות של אסירות במחנה ריכוז של נשים במלחה''ע השנייה. נמצא שם, שהאסירות שהיתה להן ''מישהי לשמור עליה'' (בת, אחות או חברה חלשה, או אפילו בת חסות מקרית) שרדו בשיעורים יותר גדולים. לעתים קרובות בת החסות לא שרדה והאסירה המגוננת כן שרדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. כך אני מבינה, בדרך כלל, את הפסוק "שליחי מצווה אינם ניזוקים": התחושה שהם חיוניים למישהו נותנת להם כוחות.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 2009 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שיש כאן כשל לוגי? (לא ראיתי את המחקר עצמו - שמעתי עליו ממישהי שסייעה בו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרך שבה ניסחת רומזת לכיון הסיבתיות ע''פ המחקר - לקיחת בת חסות עוזרת להשרדות. זה נראה לי כמו היסק לא מבוסס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך ניסחה זאת שסיפרה לי על המחקר. אבל יכול להיות כמובן שהיו משתנים אחרים באמצע - למשל, שאלה שבחרו לקחת חסות על מישהי היו מלכתחילה הנשים החזקות יותר. או שאלה ששרדו יודעות לספר על מי הגנו, בעוד שאלה שנפטרו במחנות לא יודעות לספר (ואולי הגנו גם הן על מישהי חלשה אף יותר מהן?) |
|
|
|
|
|
 |
||
|
||||
|
אחד מספרי השואה הראשונים שקראתי הוא "העטרה שאבדה" של שרה פלגר-זיסקינד. היא נשלחה לתאי הגאזים, וכבר היתה בדרכה לשם (אם כי לא ידעה את זה, באותו הזמן), כשהיה נדמה לה שהיא רואה מישהי שהיא מכירה בטור שעבר מנגד. בלי לחשוב פעמיים, היא עברה טור, כי רצתה להיות עם מישהי מוכרת. הטור הזה היה של נשים שנבחרו לעבודה, והובילו אותן לבירקנאו. סידרו אותן בחמישיות, 1,000 נשים בצריף, אחת בתוך השניה. הן התיידדו, החמישיה המיקרית הזו. ו"שמרו אחת על השניה (והשלישית, והרביעית, והחמישית)" במשך כל המלחמה. כל החמש שרדו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |