|
||||
|
||||
מדוע אונס גרוע מרצח? מדוע שוד אלים שגורם לנכות של הקורבן פחות גרוע מאונס? |
|
||||
|
||||
שוד אלים שגורם לנכות הקורבן זה דבר אחר. התכוונתי לשוד-לא-אלים. לגבי אונב מול רצח, לא אמרתי שגרוע, אלא שקשה לי לראות נסיבות מקילות, בעוד שיש נסיבות מקילות ברצח. אני כן סבורה שסחר בסמים קשים גרוע מרצח, הואיל ורוצח פעמים רבות רוצח אדם אחד, ומהר, ונלכד. סוחר סמים בקביעות רוצח רבים ובמוות איטי, ובדרך גורם לפשיעות נוספות של קורבנותיו (גניבות ושוד כדי להשיג את הסם). כנ''ל בגניבה ובשוד - מצבו הכלכלי והכללי של האדם, ילדותו העשוקה ועוד כהנה וכהנה. אני מבחינתי, למשל, אעדיף לשדוד בנק מאשר להדרדר לזנות, ואני מקבלת עלי את ההשלכות, הסיכון וכו' אבל זו רק אני. קשה לי לראות נסיבות מקלות לאונס. הטיעון ''היא גירתה אותי'' לא מתקבל. |
|
||||
|
||||
מסכימה לחומרת הסחר בסמים - אבל לעניין הרצח, עדיין לא ברור לי אילו נסיבות מקלות יש לרוצח שאנס לא יכול לקבל. הטענה "היא גירתה אותי" אינה נסיבה מקלה אלא הסבר (דחוק מעט, אבל מילא). האם על פי אותו היגיון את מקבלת את הטענה "הוא איים עלי" כנסיבה מקלה לרצח? |
|
||||
|
||||
תראי - יש מקרי רצח שיש להם נסיבות מקלות בהחלט. למשל, כרמלה בוחבוט. למשל, שוקי בסו. למשל, מקרים אחרים של אנשים שהתעללו שנים בבני/ות זוגם/ן, שאיימו עליהם ברצח, שבתי המשפט שחררו אותם "מחוסר הוכחות" וכיו"ב. ודאי שיש מקרים כאלה. וודאי גם שקשה לדמיין איזה שהוא הסבר לאונס שיש בו משום מסיבה מקלה לגבי הנאשם. |
|
||||
|
||||
טוב, לזה אני מסכימה. |
|
||||
|
||||
למה? אני יכול לדמיין הסברים כאלה. אפילו, כמו שכתבת לגבי רוצחים, "מקרים של אנשים שהתעללו שנים בבני/ות זוגם/ן". בעיניי, לא דומה אונס בתוך מערכת יחסים מעוותת ואכזרית שנמשכת שנים לפריצה לדירה ואונס של קורבן מקרי. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
יש הסברים לאונס שיש בהם משום נסיבה מקלה לגבי הנאשם. |
|
||||
|
||||
דווקא את זה הבנתי (כלומר, הבנתי שזו טענתך). אבל לא הבנתי מהם - האם הרעיון הוא שגבר שאשתו מתעללת בו לאורך שנים יכול, כתגובה, לאנוס אותה? למה? |
|
||||
|
||||
חלילה. אונס אינו מוצדק בכל מקרה. אבל מערכת יחסים מעוותת יכולה להוות נסיבה מקילה. אם את מקבלת שמערכת כזאת יכולה להוות נסיבות מקילות במקרה של רצח, אני לא רואה את ההבדל לעניין אונס. הרי התעללות ושליטה אינם מתבטאים רק בדברים חומריים (מכות, כסף), אלא גם (ואולי בעיקר) בחלקים הנפשיים של מערכת היחסים. |
|
||||
|
||||
יש הבדל רב מבחינת ההיגיון שבעניין. כשהורגים בן אדם יש סיכוי מסוים שהוא יפסיק את התעללותו. נראה לי שהסיכוי הזה פחות אם אונסים אותו. וקשה לי להאמין (לפחות, לא שמעתי על מקרים כאלה) שמישהו אונס כתוצאה משנים של התעללות. אולי יותר כתוצאה משעות כאלה. |
|
||||
|
||||
האם לדעתך ה"נסיבה המקילה" היא שהמתעלל יפסיק את התעללותו? כי אם כן, אני לא בטוח היכן יש כאן פשע. אם באמת אין ליחיד ברירות אחרות, זאת הגנה עצמית. אני לא כותב מתוך ידיעה, אבל אני חושב שה"נסיבה המקילה" היא תפיסת המציאות הסובייקטיבית של היחיד, שמרגיש עצמו לכוד בתוך המערכת ללא ברירות. אני גם לא מכיר אונס כתוצאה משנים של התעללות (אבל זה לא אומר כלום. אני בכלל לא מכיר את הנושא). |
|
||||
|
||||
לא נראה לי שרצח הנועד להפסקת התעללות מוגדר בהגרח כהגנה עצמית. הגנה עצמית היא הריגת האדם הבא לתקוף אותך ברגע מסוים. ולא ברור לי מדוע תחושה סובייטיבית של מישהו /שהוא לכוד במערכת ללא ברירות עלולה להוביל אותו לאונס. (לאושרי, גם אני לא מכירה את הנושא מקרוב), |
|
||||
|
||||
במסגרת "הדברים הנכונים שאסור לומר" הייתי מתייחסת (באופן בלתי פופולרי בעליל) גם למשפטך האחרון. יש מקרי אונס קלאסיים, שבהם אישה הלכה ברחוב, הותקפה ונאנסה על לא "עוול" בכפה. אבל יש גם מקרים אחרים, שבהם לאישה היה בהחלט חלק אקטיבי באונס. היא העבירה מסר לא ברור, ואמרה לא הרבה יותר מדי מאוחר והרבה יותר מדי במעורפל 1, ואחרי שהיא נפגעה היא פונה ומתלוננת על אונס. פורמלית מדובר באונס - היא אמרה לא. אבל מעשית, קשה לי מאוד לשים את שני המקרים באותו הסל, וגם קשה לי לתבוע מהאנס לשלם את אותו מחיר של סירוס, או לחשוד בו שבקונסטלציה אחרת הוא היה מגיע לתקוף מינית מישהו. 1 לדוגמה: היא מגיעה איתו לחדר במלון, היא מתפשטת והם נכנסים ביחד למיטה, ואז היא משנה את דעתה. |
|
||||
|
||||
נכון. במקרה כזה אין לתבוע מהאנס לשלם את המחיר. בכל מקרה הייתי תומכת בסירוס רק במקרה של הרשעה שניה. בפעם הראשונה צריך לתת קרדיט לבן אדם שהוא (יהיה מהנדירים ו) לא יחזור על כך. או שזו היתה טעות (לא. אני לא סומכת על בתי המשפט. ובטח שלא על משטרת ישראל). |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר באיזו מדינה, אבל לא מזמן הורשעה אישה לראשונה באונס. מה היית עושה לאישה המורשעת באונס בפעם השנייה? |
|
||||
|
||||
כן, זה היה, נדמה לי, בשוודיה (או בכל אופן באחת הסקנדינביות). אבל מה הייתי עושה אתה אחרי הרשעה שנייה - אין לי מושג. |
|
||||
|
||||
למה בדיוק צריך לתת לו קרדיט אם הוא אנס "רק" פעם אחת? נגד הגישה הזו בדיוק אני יוצא. אם כל הגורמים המקצועיים טוענים שעברייני מין אינם ניתנים לשיקום חוץ ממקרים נדירים בהם ההצלחה היא חלקית, מדוע ללכת כנגד ההגיון הבריא וכנגד החובה להגן על החברה הנורמטיווית ולספק הזדמנות שנייה? |
|
||||
|
||||
אני נוטה לחשוב שרוב הגורמים המקצועיים מתייחסים בדבריהם לעבריינו מין מאוד מסויימים - אלה שאנסו נשים מקריות ברחוב, פרצו לבתיהן וכיו"ב. אבל ברוב המקרים האנסים אונסים אנשים קרובים/מוכרים להם, ואז לא בהכרח מדובר בפשע רצידיביסטי אלא בבעיות מסוג אחר. |
|
||||
|
||||
הואיל וסירוס אינו הפיך, צריך לקחת בחשבון, בעיני, שיתכן שהנאשם חף מפשע, המשטרה המהוללת תפרה לו תיק / השופט נרדם / כיוצא באלה. |
|
||||
|
||||
כיום ישנה שיטת סירוס כימי באמצעות תרופות, המוגבל לתקופה מסויימת. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |