בתשובה לאורי קציר, 09/03/02 9:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן, חיי רוח קיקיוניים ומוכווני הווה. הדבר נעוץ בכוחניות האוביקטואלית המפולשת לחיינו, לפיה התגברות כוחנית של הגמוניית ב' מוציאה החוצה את מורשת א'. כך היה למשל בפוטש שערך נתן זך לאלטרמן ב-1959 שנתפס כזמנו כרצח אב. כך, הנוף התרבותי ולמעשה כל מורשת ניתפסים כאן כלאטיפונדיות ממוגנות עם חילייהן, הנלחמות זו בזו (או המשמרות בתעצומות כוח את נוכחותם), וכמשחק סך 0. זאת כתחליף לתפיסה אינטגרטיבית יותר של דיאלוג והתפתחות תוך שימור יחודיות. ראו קישור לתפיסת הזמן הסינכרונית הרווחת כאן: Synchronic time-perception - social/organizational collapse and "Post-Zionism"
http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=674&rep=33... Notes: תגובה 33669 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בכל זאת, י. אריכא ארכני ומשמים, ואברהם ברוידס אינו בדיוק בודליר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם חיים הזז, למשל בספרו על חיי ישו, תזזיתי במקצת, בלא שיש לו בדיוק מה לאמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מכיר את כל יצירותיו של הזז, אך בעצם האם לא התכוונת בהזכירך ספר על חיי ישו ל"במשעול הצר" של אהרון אברהם קבק? קראתי ספר זה בגיל 16 כך שאני זוכר ממנו מעט, ובוודאי לא יכול להעיד על איכותו הספרותית אך אני זוכר שהספר ודמותו של ישו כפי שעלתה ממנו הרשימו אותי. חיפשתי כעת בחנויות הספרים ברשת קצת פרטים על הספר והסתבר לי שאין להשיגו. חיפוש בגוגול העלה 2 פריטים: שורות ספורות של קבק בהן הוא מספר שהחליט לכתוב את הספר בעת שהיה חולה ובודד ולפתע היתה לו הארה שאין הוא גלמוד בעולם כי יש לו אב בשמים. הפריט השני, היתה המלצה של משרד החינוך, בשנות החמישים, לכלול את הספר בתכנית הלימודים בבתי הספר. זהו. ובכן, כפי שנאמר פעמים אחדות בדיון זה, לא רק דן בן אמוץ נשכח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Wirklich, sie sind recht
Kabak, Bamishol Hazar Not bad at all, and well written |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק גדול מאוד מכלל היוצרים שפעלו בתרבות העברית לאורך השנים מאז נניח תקופת ההשכלה ולפני נשכח. ואין המדובר רק באלה שהיו בזמנם ידועים כחלק בלתי נפרד מהספרות התיקנית כמו מאפו , הזז , קבק , אלא גם באלה שהיו חלק מהתרבות הפופולארית הלא תיקנית , אנשים כמו שרגא גפני , , עמוס אריכא וכו' ( שעדיין בחיים עהינם , אבל נעלמו למדי מהתודעה הציבורית ) הרשימה היא כמעט אינסופית. נשאלת השאלה את מי כן זוכרים ? התשובה היא כמה סופרים שאנשי האקדמיה מקפידים להמשיך ולדון בהם , ואלה הם ש"י עגנון , חנוך לוין ( שממשיך להיות מוזכר , בכל פורום אפשרי ועליו אין סכנה שישכח כל כך מהר) ועוד כמה כאלה. מה אפשר לעשות בעניין ? פעילות ציבורית תעזור תמיד. אולם לדעתי סופר כמו דן אלמגור שמעורר עניין בכל אותם דמויות שכוחות לזמן מה בלבד הוא אחד התשובות. דן אלמגור פירסם לאורך השנים בבמות פופולאריות שונות כל מיני מאמרים פיקנטיים על משוררי שירת ימי הביניים בעברית שבהם יצר עניין בכל אותם דמויות שכוחות, על ידי כך שהראה שהנושאים שבהם עסקו ( סקס, נשים אהבה) נשארו רלבנטיים גם לקהל המודרני. עוד סופר משוגע לדבר שתרם תרומה מקבילה כזאת היה אוריאל אופק שעורר עניין בכל סופרי הילדים העבריים השכוחים של העבר. ואפשר להזכיר את יעקב וזוהר שביט שלמשך זמן מה לפחות עוררו מחדש את העניין בחוברות הבלשים שיצאו בארץ ישראל בשנות השלושים. נכון זוהי תשובה חלקית ולזמן מה בלבד , אולם עצם יצירת העניין והחזרתו של המושא אל הבמה של העניין הציבורי , כבר יש בה התחלה ויצירת תקווה שגם אנשים אחרים שעניינם התעורר באותו הנושא ימשיכו לדאוג לשמרו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף לאותן יוזמות, אני מפנה את תשומת לבך (ולבכם) ליוזמה משלי: פרויקט בן-יהודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההיתי שמח הצטרף אליכם לפרוייקט אבל כידוע כישורי בהקלדה מדוייקת של מילים אינם מהמזהירים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטרפת להערכתו של אלי. הפרוייקט אכן מדהים וראוי לתשומת לב רבה ביותר. מכיוון שאני גרה בחו"ל יש בעיה בהשתתפותי בפרוייקט בן-יהודה (מה גם שכישורי להבין באיזה פורמט מבקשים ממני להקליד די נמוכים). האם יש סיכוי שכל שירי שלמה אבן-גבירול יעלו בקרוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצב הקלדת שירי רשב''ג תלוי בכמות המתנדבים העוסקים בדבר. כרגע איש אינו מקליד משירת רשב''ג, כך שהדברים מתעכבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה מאמר שפורסם בוינט על הפרוייקט : אני מציע שיותר מאמץ יושקע גם בפירסום הפרוייקט באינטרנט ומחוצה לו משנעשה עד כה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלטתי בשעתו להימנע מפרסום הפרויקט מעבר להמלצות מפה לאוזן, משום שסברתי שכדאי להשקיע בפרסום כשהפרויקט יקבל נפח משמעותי יותר. לשמחתי, היום התכנים בפרויקט כבר משמעותיים דיים, ואנחנו מתעתדים לפרסם את הפרויקט באופן פעיל יותר מעתה. תעסוק בכך בעיקר שותפתי החדשה בעריכת הפרויקט, הגב' שחר רדין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי את הספר הזה מזמן, בחנות ספרים יד-שניה, וקניתי וקראתי. הוא היה כ"כ יפה שאני זוכרת אותו די טוב- הקו הכללי הוא, שיהודה איש קריות הוא חברו הטוב ביותר של ישו, ורק בו יכול ישו לבטוח לחלוטין. שאר התלמידים נוטים לסגוד לישו עצמו, במקום להאזין למסר שלו. ישו מחליט שעליו למות כדי שלא לחצוץ בין האנשים והמסר, ויהודה עוזר לו בכך. כלומר כל ספור ה"בגידה" נרקם בין השניים. גם עליי השאיר הספר רושם עז( עד כדי פרץ ההתלהבות הפתאומי הזה שלי, שנים אחר כך). אולי זה באמת ספר טוב במיוחד. הספר כבר לא אצלי, אני לא יודעת איפה הוא,וחבל... (משרד החינוך המליץ ללמד ספר על ישו?) |
|
|
|
|
|
 |
||
|
||||
|
גם אני קראתי את הספר לאחרונה ואהבתי אותו מאד. האם ידוע לך במקרה אם הספר תורגם לגרמנית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שמר שרון חשב על קבק בדברו על הזז, אך אם עשה כן, לא מדמיונו הקודח ייחס כתיבה על ישו להזז; הזז כתב כמה רשימות ואף נובלה או רומן על אודות ישו. לצערי אין עמי הפרטים הביבליוגרפיים, אך ניתן למוצאם באנתולוגיה המענינת שיצאה זה מכבר, "אותו האיש: יהודים מספרים על ישו", בעריכת אביגדור שנאן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |