בתשובה לגרושו, 19/10/02 1:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חבר שלי שמחזיק בעותק של "המיליון השביעי" לא הצליח למצוא בעזרת האינדקס איזכור לאנקדוטה שהוזכרה. אהם, מר לנדוור: מראה מקום, בבקשה? אגב השואה והגבורה: במחנה אושוויץ הייתה התארגנות של אחת מקבוצות הזונדרקומנדו, והם הספיקו לפוצץ אחת (מארבע) המשרפות שפעלו שם, לפני שהגרמנים הכניעו אותם. בכך הם האטו במידת מה את מפעל ההרג הנאצי. באופן מוזר, המרי הזה מעולם לא הוזכר בפני בכל שנותי במערכת החינוך הישראלית. גם אחרים שדיברתי איתם על זה או שלא ידעו על המרד או ששמעו עליו גם הם ממקורות שמחוץ למערכת החינוך. למה מעלימים אותו? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני כן שמעתי על המרד באוושויץ. נכון, הוא לא היה הירואי כמו זה שבגטו וארשה,אבל הוא אכן ראוי לציון, בדיוק כמו המרידות האחרות. יש פרק שלם בבגרות בהיסטוריה שמדבר על סוגי מרידות בתקופת השואה. אתה בטוח שלא הברזת בדיוק בשיעור ההוא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם יש פה מקרה של אי הבנה בין שניכם, או שבעצם שניכם מדברים על אותו הדבר, ואני סתם קופץ, וחוץ מזה גם אף אחד לא שאל אותי, אבל (אם הבנתי נכון) ארז טוען שהסימוכים בספרו של תום שגב הם לגבי העובדה שכאשר בגין עלה לשלטון הוא ניסה לשנות את המועד בו מצויין יום השואה כדי להפקיע אותו מידי תנועות השמאל שהיו הפעילות העיקריות במרד. הוא לא טען שיש שם סימוכים לגבי העובדה שהתאריך של יום השואה הוא אותו תאריך של יום פריצת המרד בגטו וארשה. (אגב, שניכם מסכימים שזהו אחד מהימים בהם התחולל המרד, וארז לא טען במפורש שזהו היום שבו *פרץ* המרד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, החבר שלי לא מצא שום ניסיון של בגין לשנות את התאריך של יום השואה. ארז טען שזה היה ''יום המרד'', כאילו המרד נמשך יום אחד בלבד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה. כאשר תסתיים השביתה ויפתחו הספריות, אביא את מראה המקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חודשים אחדים לאחר שהיה לראש הממשלה הציע מנחם בגין לבטל את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. ההצעה הצטרפה לשורה של יוזמות שנועדו כולן לכרסם בשליטתה של תנועת העבודה במיתוס ההיסטורי של המדינה. את זכר השואה הציע בגין לציין בתשעה באב, יום האבל הדתי המציין את חורבן הבית הראשון והשני ושורה של אסונות לאומיים אחרים בתולדות העם היהודי. ההצעה לאחד את אבל השואה עם אבל התשעה באב נועדה אולי לתת גם ל"תקומה", כלומר להקמת המדינה, מעמד של קדושה. את מרד הגטאות וגבורת הפרטיזנים הציע בגין לציין ביום העצמאות. "מעולם לא יכולתי להבין איך אפשר להפריד בין דם לדם, בין גבורה לגבורה", אמר בגין:"מורדי הגטאות והפרטיזנים נלחמו למען עמנו ולמען עמנו נלחמו בארץ ישראל. חיילי צבא ישראל, ההגנה, הפלמ"ח, האצ"ל, לח"י ומח"ל. כולם גיבורים, כולם קדושים, כולם מסרו נפשם למען העם היהודי(...) יהיה לנו יום גיבורי ישראל אחד". בגין ביטא בכך נטייה להעמקת הזיקה בין מדינת ישראל לבין העם היהודי וביקש להחדיר אל פנתיאון הגבורה הישראלי את אנשי אצ"ל ולח"י, שעד אז היו מנודים ממנו כמעט לחלוטין. תנועת העבודה, שאימצה לה את המיתוס של מרד הגטאות, המעיטה, לא אחת אף העלימה כליל, את חלקה של תנועת בית"ר במרד. הצעתו של בגין להנהיג "יום גיבורי ישראל אחד" נועדה אפוא גם לשלול מתנועת העבודה את המונופול שלה על מורשת הגבורה. ההצעה עוררה סערת רוחות ובגין ויתר עליה." "המליון השביעי" מאת תום שגב, עמ' 428-429 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בוקר טוב אליהו. אני חושב שחלקו המרכזי של הקטע נאמן להיסטוריה, בעוד הטענה כאילו הדבר נועד לכרסם בשליטת תנועת העבודה במיתוס ההיסטורי של המדינה היא יותר משובת לב של שגב. מכל מה שאני יודע על תפיסתו של בגין את השואה, הכוונה שלו הייתה פשוט להפסיק את ההתייחסות הבלתי הגונה ל''שואה ולגבורה'', כאילו הגבורה מכפרת על ההליכה ''כצאן לטבח''. ממשלות קודמות שמו דגש רחב מדי, לטעמו של בגין (ולדעתי בצדק חשב כך), על אותה גבורה. בגין ביקש להקדיש יותר מקום לשואה כאסון לעם היהודי, ומצד שני לתת ללוחמים כבוד יחד עם שאר לוחמי ישראל (שכן בגין תפס את מדינת ישראל כהמשך ישיר של השואה). הטענה במשפט השני בפסקה שציטטת, לדעתי, אינו אלא הוצאת דיבה על המת, כאשר שאר הפסקה מראה עד כמה הטענה בתחילת דבריו אינה נאמנה לעובדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנות ה50 תמכה מפלגת חירות ראשות בגין בדמגוגיה של שמואל תמיר כנגד קסטנר על כך שמנע ולא איפשר כביכול מרד של יהודי הונגריה. תפיסה כזו היא בדיוק הטענה של "צאן לטבח" שבזה לקורבנות שלא לחמו ולא התמרדו. והקנטרנות אינה במקום. רק עכשיו הסתיימה השביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מעלימים. בני הבכור לומד לבגרות עם הספר "שואה וזכרון" של ישראל גוטמן,הוצאת יד ושם ומרכז זלמן שז"ר. הן בעמ' 123 ובאופן ספציפי יותר בעמ' 137-138 תחת הכותרת- התנגדות במחנות, מתוארות מספר התקוממויות, וביניהן ההתקוממות היחידה שהתרחשה באושוויץ,של אסירי הזונדרקומנדו בבירקנאו. מכיוון שיש בחירה לקראת הבגרות(מיקוד) מפאת עומס החומר,יתכן והשמיטו אצלכם,למרבה הצער, נושא זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל אני לא כזה צעיר. אני מהדור שלא ידע את המיקוד. אצלי היה לח''ב. יכול להיות שמדובר בספר חדש יותר מזה שאני למדתי ממנו - כאמור, כל האנשים בשכבת הגילאים שלי (פלוס מינוס שנתיים שלוש) לא שמעו על הנושא בביה''ס, אלא רק (אם בכלל) ממקורות זרים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |