בתשובה לאשר לבשן, 17/10/02 22:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יום השואה יכול להיכלל כמקרה מיוחד שאינו עונה על שני הקריטריונים הנ"ל, אבל מצוין בתאריך העברי מכיון שהוא מאורע יהודי ולא ישראלי. ציונו בתאריך הנוצרי תיתן לו צביון אוניברסלי שאינו נכון בהקשרו.1 ---------------------------------- 1 קוריוז היסטורי - התאריך של יום השואה נקבע ביום מרד גטו ורשה. כאשר מנחם בגין עלה לשלטון הוא ניסה לשנות את המועד לט' באב כדי להפקיע אותו מידי תנועות השמאל שהיו הפעילות העיקריות במרד. התאריך כבר היה מושרש ומורגל והנסיון לא צלח בידו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה עוזר לי לוח שנה לועזי? ככה בעברי אפשר לדעת שכל ט"ו זה ליל ירח מלא. אז כל החתונות בט"ו וכל המארבים בראש חודש. לא שימושי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את ההבדל בין השואה לסתם מאורעות יהודיים. אם תחליט מדינת ישראל לקבוע יום לציון עליית יהודי עירק, או יום לציון גירוש ספרד, או יום לציון פרעות חמיל הרשע - האם יהיה עליה לקבעם בתאריך העברי או הנוצרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום עליית יהודי עירק (יש רק יום אחד כזה?) הוא מאורע ישראלי. שני המאורעות האחרים הם מאורעות יהודים ואין צורך שמדינת ישראל תציין אותם. (כאמור השואה הוא מאורע יחודי שיש לו קשר גם עם קום מדינת ישראל, ולכן ציונו ע"י המדינה מוצדק.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקוריוז ההיסטורי שלך נטול כל בסיס. מרד גטו וורשה התחיל בערב פסח תש"ג1 ונמשך 27 ימים. א' פסח הוא ב-ט"ו בניסן. כשבאו לקבוע את תאריך יום הזכרון לשואה ולגבורה, ביקשו יוזמי היום לקבוע אותו ביום זה, אך הדבר גרר התנגדות מצד חברי הכנסת הדתיים, שקבעו שאי אפשר לקיים יום אבל לאומי בערב פסח. לפיכך יום הזכרון נדחה לכ"ז בניסן, שהוא תאריך שבו קרה, שים לב: שום דבר מיוחד. הוא במהלך המרד, נכון, אבל שום דבר מעניין לא קרה ביום הספציפי הזה. אז למה דווקא הוא? כי הוא קצת אחרי פסח, ובדיוק שבוע לפני יום הזכרון לחללי צה"ל. כאמור - עניין של נרטיב ציוני. העלילה שלך על בגין היא, במקרה הטוב, מופרכת. לטעון שמרד גטו וורשה היה עניין של פעילי שמאל זה מגוחך. 1http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%2... - עמוד 4 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר כתוב ב''מליון השביעי'' של תום שגב, עיתונאי ותחקירן אמין ובעל מוניטין. מרד גטו ורשה היה בעיקר פעילות של תנועות הנוער הסוציליסטיות שיוצאיהן הצטרפו לאחר מכן למפ''ם ואחדות העבודה, ולכן היה מזוהה בעיקר עם השמאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי את "המיליון השביעי", אבל אני חושב שהוכחתי בצורה מספקת כי יום השואה *אינו* חל ביום פרוץ מרד גטו וורשה. השאר נופל יחד עם הטענה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם אני נוטה לקבל את דבריך אודות קביעת התאריך בהקשר לנרטיב הציוני,לא בטוח שהקוריוז של ארז נופל בשל טעותו הטכנית. ארז מתאר נסיון של בגין לחבר את זכר השואה באמצעות התאריך ט' באב לנרטיב היהודי של העוולות שנעשו לנו במקום לנרטיב הציוני. כמובן שאין זה מקרה שמאחורי המרד וההתנגדות הפעילה עמדו תנועות הנוער הציוניות, שמרביתן היו מהשמאל תחת פיקודו של אנילביץ' הצטרפו אח''כ גם מפלגות פוליטיות-הבונד,פועלי ציון-שמאל וגם הקומוניסטים. הקוריוז של ארז איננו הסטורי,זהו מאבק עכשווי. ביום השואה האחרון פרסם ''יתד נאמן'' מאמר הקורא להשמיט את המילה ''גבורה '' מ''יום הזכרון לשואה ולגבורה'' בטענה שמורדי הגטאות הם מתאבדים שהחישו את מותם של אלפים. מדובר בסילוף הסטורי מזעזע לטענת העתון, בכך שנותנים למרד מעמד של מוטיב מרכזי בהיקף שווה ערך לשואה. לטענת יתד נאמן לקחו מאורע שולי כדי להצדיק את בחירת התאריך ליום השואה. ''יד מכוון זדונית חילונית וציונית קישרה בין המילים שואה וגבורה''. כמובן שהותקף באופן ספציפי קיבוץ לוחמי הגטאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר שלי שמחזיק בעותק של "המיליון השביעי" לא הצליח למצוא בעזרת האינדקס איזכור לאנקדוטה שהוזכרה. אהם, מר לנדוור: מראה מקום, בבקשה? אגב השואה והגבורה: במחנה אושוויץ הייתה התארגנות של אחת מקבוצות הזונדרקומנדו, והם הספיקו לפוצץ אחת (מארבע) המשרפות שפעלו שם, לפני שהגרמנים הכניעו אותם. בכך הם האטו במידת מה את מפעל ההרג הנאצי. באופן מוזר, המרי הזה מעולם לא הוזכר בפני בכל שנותי במערכת החינוך הישראלית. גם אחרים שדיברתי איתם על זה או שלא ידעו על המרד או ששמעו עליו גם הם ממקורות שמחוץ למערכת החינוך. למה מעלימים אותו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני כן שמעתי על המרד באוושויץ. נכון, הוא לא היה הירואי כמו זה שבגטו וארשה,אבל הוא אכן ראוי לציון, בדיוק כמו המרידות האחרות. יש פרק שלם בבגרות בהיסטוריה שמדבר על סוגי מרידות בתקופת השואה. אתה בטוח שלא הברזת בדיוק בשיעור ההוא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם יש פה מקרה של אי הבנה בין שניכם, או שבעצם שניכם מדברים על אותו הדבר, ואני סתם קופץ, וחוץ מזה גם אף אחד לא שאל אותי, אבל (אם הבנתי נכון) ארז טוען שהסימוכים בספרו של תום שגב הם לגבי העובדה שכאשר בגין עלה לשלטון הוא ניסה לשנות את המועד בו מצויין יום השואה כדי להפקיע אותו מידי תנועות השמאל שהיו הפעילות העיקריות במרד. הוא לא טען שיש שם סימוכים לגבי העובדה שהתאריך של יום השואה הוא אותו תאריך של יום פריצת המרד בגטו וארשה. (אגב, שניכם מסכימים שזהו אחד מהימים בהם התחולל המרד, וארז לא טען במפורש שזהו היום שבו *פרץ* המרד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, החבר שלי לא מצא שום ניסיון של בגין לשנות את התאריך של יום השואה. ארז טען שזה היה ''יום המרד'', כאילו המרד נמשך יום אחד בלבד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה. כאשר תסתיים השביתה ויפתחו הספריות, אביא את מראה המקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חודשים אחדים לאחר שהיה לראש הממשלה הציע מנחם בגין לבטל את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. ההצעה הצטרפה לשורה של יוזמות שנועדו כולן לכרסם בשליטתה של תנועת העבודה במיתוס ההיסטורי של המדינה. את זכר השואה הציע בגין לציין בתשעה באב, יום האבל הדתי המציין את חורבן הבית הראשון והשני ושורה של אסונות לאומיים אחרים בתולדות העם היהודי. ההצעה לאחד את אבל השואה עם אבל התשעה באב נועדה אולי לתת גם ל"תקומה", כלומר להקמת המדינה, מעמד של קדושה. את מרד הגטאות וגבורת הפרטיזנים הציע בגין לציין ביום העצמאות. "מעולם לא יכולתי להבין איך אפשר להפריד בין דם לדם, בין גבורה לגבורה", אמר בגין:"מורדי הגטאות והפרטיזנים נלחמו למען עמנו ולמען עמנו נלחמו בארץ ישראל. חיילי צבא ישראל, ההגנה, הפלמ"ח, האצ"ל, לח"י ומח"ל. כולם גיבורים, כולם קדושים, כולם מסרו נפשם למען העם היהודי(...) יהיה לנו יום גיבורי ישראל אחד". בגין ביטא בכך נטייה להעמקת הזיקה בין מדינת ישראל לבין העם היהודי וביקש להחדיר אל פנתיאון הגבורה הישראלי את אנשי אצ"ל ולח"י, שעד אז היו מנודים ממנו כמעט לחלוטין. תנועת העבודה, שאימצה לה את המיתוס של מרד הגטאות, המעיטה, לא אחת אף העלימה כליל, את חלקה של תנועת בית"ר במרד. הצעתו של בגין להנהיג "יום גיבורי ישראל אחד" נועדה אפוא גם לשלול מתנועת העבודה את המונופול שלה על מורשת הגבורה. ההצעה עוררה סערת רוחות ובגין ויתר עליה." "המליון השביעי" מאת תום שגב, עמ' 428-429 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בוקר טוב אליהו. אני חושב שחלקו המרכזי של הקטע נאמן להיסטוריה, בעוד הטענה כאילו הדבר נועד לכרסם בשליטת תנועת העבודה במיתוס ההיסטורי של המדינה היא יותר משובת לב של שגב. מכל מה שאני יודע על תפיסתו של בגין את השואה, הכוונה שלו הייתה פשוט להפסיק את ההתייחסות הבלתי הגונה ל''שואה ולגבורה'', כאילו הגבורה מכפרת על ההליכה ''כצאן לטבח''. ממשלות קודמות שמו דגש רחב מדי, לטעמו של בגין (ולדעתי בצדק חשב כך), על אותה גבורה. בגין ביקש להקדיש יותר מקום לשואה כאסון לעם היהודי, ומצד שני לתת ללוחמים כבוד יחד עם שאר לוחמי ישראל (שכן בגין תפס את מדינת ישראל כהמשך ישיר של השואה). הטענה במשפט השני בפסקה שציטטת, לדעתי, אינו אלא הוצאת דיבה על המת, כאשר שאר הפסקה מראה עד כמה הטענה בתחילת דבריו אינה נאמנה לעובדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנות ה50 תמכה מפלגת חירות ראשות בגין בדמגוגיה של שמואל תמיר כנגד קסטנר על כך שמנע ולא איפשר כביכול מרד של יהודי הונגריה. תפיסה כזו היא בדיוק הטענה של "צאן לטבח" שבזה לקורבנות שלא לחמו ולא התמרדו. והקנטרנות אינה במקום. רק עכשיו הסתיימה השביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מעלימים. בני הבכור לומד לבגרות עם הספר "שואה וזכרון" של ישראל גוטמן,הוצאת יד ושם ומרכז זלמן שז"ר. הן בעמ' 123 ובאופן ספציפי יותר בעמ' 137-138 תחת הכותרת- התנגדות במחנות, מתוארות מספר התקוממויות, וביניהן ההתקוממות היחידה שהתרחשה באושוויץ,של אסירי הזונדרקומנדו בבירקנאו. מכיוון שיש בחירה לקראת הבגרות(מיקוד) מפאת עומס החומר,יתכן והשמיטו אצלכם,למרבה הצער, נושא זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל אני לא כזה צעיר. אני מהדור שלא ידע את המיקוד. אצלי היה לח''ב. יכול להיות שמדובר בספר חדש יותר מזה שאני למדתי ממנו - כאמור, כל האנשים בשכבת הגילאים שלי (פלוס מינוס שנתיים שלוש) לא שמעו על הנושא בביה''ס, אלא רק (אם בכלל) ממקורות זרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבונד היה פעיל במרד. גם תנועה דתית היתה פעילה במרד. אם כבר היתה השכחה, היא הטענה כאילו רק המקורבים למפא''י נלחמו, ויותר מהסטוריון אחד כבר כתב על זה. ועל הרמה של תום שגב יש חולקים (פרופ' יהושע פורת, למשל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודע לגבי הרמה של תום שגב, אבל הטענה כאילו רק המקורבים למפא"י נלחמו לא עלתה מעולם. היום, במרחק של כמעט 60 שנה, הכל נראה לנו כ"מפא"י", או "השמאל", או "מפלגת העבודה לדורותיה", אבל לפני 50 שנה ההבדל בין מפ"ם, מפא"י ואחה"ע היה גדול מאד (לא כל כך בהבדלים האידיאולוגיים, אבל בהתבדלות של כל קבוצה מרעותיה/יריבותיה). במרד גטו ורשה כמעט ולא לקחו חלק קבוצות המזוהות עם מפא"י. פעלו שם בעיקר בונדיסטים, אנשי השוה"צ (בראשות מרדכי אנילביץ) ואחה"ע (בראשות צביה לובטקין ואנטק צוקרמן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל הנדלזלץ מתייחס השבוע לענין התאריך העברי, תוך כדי הזכרת מאורעות ספציפים שחלקם הוזכרו בפתיל זה, כולל רצח רבין. לגבי מרד גטו ורשה הוא כותב: "מרד יהודי גטו ורשה פרץ ב19 באפריל, שחל ב1943 בערב פסח, י"ג בניסן ה'תש"ג. הכנסת החליטה ב1959 לציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בכ"ז בניסן1, וכך מיקמה את האזכרה לשואת יהודי אירופה בלוח העברי בין חג החירות המקראי ליום העצמאות הלאומי." ______ 1 כנראה שבאותה שנה זה היה ה19 באפריל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערב פסח ה'תש"ג היה (כמו בכל שנה) בי"ד ניסן; אותה שנה, י"ד ניסן היה ה-19 באפריל. לגבי 1959, כ"ז ניסן ה'תשי"ט נפל ב-5 במאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה מאוד אווילי, הכנראה הזה שלך. למה שהם יקבעו את התאריך לפי ההתאמה השרירותית של התאריך הלועזי והעברי באותה שנה? כפי שהעירו לך כבר, זה בכל מקרה לא נכון. בכל מקרה, הוא אומר בדיוק את מה שאמרתי. אגב, בדקתי ומסתבר שבגין אכן ביקש להעביר את יום השואה ממקומו, אבל לא בגלל הקישור בין מרד גטו וורשה לתנועת העבודה, אלא פשוט משום שהוא חשב שהדגש שמפא"י שמה על "הגבורה" (כחלק מרטוריקת היהודי החדש שלה) מבזה את הקורבנות האחרים ואת מה שוורהפטיג כינה עוד בזמן הדיונים המקוריים ב-59 "הגבורה שבהשרדות". |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |