 |
|
 |
||
|
||||
 |
פורסמו כל מני מספרים. ישנה אפשרות שאין סתירה בניהם, אולם כל פרסום לבדו יוצר רושם שונה מעיקרו. פורסם שהשאיבה המתוכננת כעת היא 10 מליון מטרים מעוקבים לשנה, שהיא כאחוז אחד מהצריכה הישראלית השנתית, ו2 אחוז מהמים המגיעים לירדן. נתון זה כשלעצמו אינו נשמע מדאיג. אולם צריך לקחת בחשבון שישנו איזה שהוא קו אדום, שאם נחצה אותו כל מי הכינרת יהיו בלתי ראויים לשתיה עקב מליחות. פורסם ששינוי זה עשוי להוסיף למי הכינרת מליחות בערך של שליש מהמצב כיום. מעיינות הווזאני מניבים 45 מליון, שהם 10 אחוז מכלל המים שמגיעים לירדן. סך כל הזרימה השנתית בחצבני היא 120 מליון, והיא מהווה רבע מסך כל המים שמגיעים לירדן. 75 מליון מתוך ה120 בא משטפונות. לא ידוע לי כמה מתוך ה75 מגיע מצפון למעיינות הווזאני (שכן החלק הארי של הנהר נמצא מצפון למעיינות הווזאני). האם ניתן יהיה להגביר את השאיבה בעתיד ללא הקמה של מתקנים נוספים, או אפילו ללא שניתן יהיה להבחין בכך? ומהוא בעצם פוטנציאל השאיבה, האם הוא קרוב יותר ל20 מליון או שמא ל100 מליון? אני מזמין את כל מי שיודע להוסיף ו/או לתקן פרטים. הדיון עקר בלי שידוע מה מהות הבעיה, מה גודלה הנוכחי, ומה הפוטנציאל שלה לגדול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי נתונים כמותיים מדוייקים. לגבי איכות המים: מי החצבאני ככל הידוע לי במליחות נמוכה ולכן חשובים במיוחד לאיכות מי הכינרת. אין לשכוח שבכינרת עצמה יש מעיינות מלוחים, שרק חלקם נשאבים החוצה במסגרת "המוביל המלוח" אל הירדן הדרומי. לחצבאני/שניר שני ריכוזי מעיינות. מעיינות חצביה, כ-25 ק"מ צפונית לגבול, הם המשניים ומנוצלים כמעט עד תום בידי לבנון בעונת הקיץ. מעיינות וזאני נמצאים ממש לצד הגבול והם המעיינות הראשיים של החצבאני. לאור יחס לבנון וסוריה למקורות מים של מדינות אחרות (סכר סורי החוסם כמעט כליל את זרימת הפרת לעיראק, סכרים סוריים החוסמים את זרימת המים לירמוך ולמפעל המים הירדני, שאיבה וניצול עד תום של מעיינות חצביה ומעיינות נחל עיון), לדעתי פוטנציאל הבעיה לגדול הוא עד המקרה הגרוע ביותר. כעת כבר יש טענות שבכוונת לבנון לנצל את אקוות המים של מעיינות הדן, ובכך למעשה לפגוע אנושות במקור הירדן הראשי, דבר שמתברר שאפשרי טכנית למרות מרחק של כ- 3 ק"מ מגבול לבנון. שינוי כזה יפגע עוד יותר באיכות מי הכינרת. אני מתחיל לחשוב שהפתרון היחידי יהיה חידושה של רצועת ביטחון מוגבלת בשטחה, בשטח של כ-25 קמ"ר השולטים על מעיינות הווזאני והאקווה למרגלות החרמון, ושליטה במסגרת זו על שני כפרים לבנוניים קטנים. זה יהיה כרוך בהרבה מאוד צרות, אך יחסוך לנו בעיות חמורות בתחום ההידרולוגי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך נשארו שתי שאלות: 1. אם נמנע מעימות כעת, האם נוכל למנוע עימות בכלל. 2. אם התשובה לשאלה 1 היא חיובית, צריך לשאול מה יותר זול, להתפיל מים או לנהל מלחמות. נדמה לי שהתשובה לשאלה 2 היא שיותר זול להתפיל מים, אולם זה לא עוזר לנו הרבה, כיוון שהתשובה לשאלה 1 היא כנראה שלילית. ובהזדמנות זו מעניין לדעת אם יצא משהו מההצהרה של שרון לפני כשנה וחצי על תקצוב למתקן להתפלת מים שיבנה תוך מספר(3?) שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתקן באשקלון בבנייה. מתקן בקיסריה בהליכי תכנון מתקדמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק אם המצב הפוליטי יאפשר את זה, אבל מיזם משותף עם מצריים להקמת מפעל התפלה גרעיני אי שם בחופי הים התיכון בסיני - לא רחוק מדי מרצועת עזה, בפיקוח ומימון אמריקאי ועם הקצאת חלק מהמים לפלשתינאים ברצועה נשמע לי כמו רעיון שווה עיון. או שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תנוח דעתך, כל עוד מובארק שולט במצרים זה לא יקרה, אפילו ימונה יוסי שריד לראש הממשלה ושר החוץ לאלתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות הקצאת המים לרצועת עזה? חבל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |