בתשובה להאייל האלמוני, 16/10/02 22:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היום האמיתי הוא 4 בנובמבר ואני מתכוון לכתוב מאמר בענין. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם מחרתיים יהיה מעניין לראות אם בארץ יודעים מה זה תקשורת דמוקרטית בכלל. בלי נדר האתר שלנו יעלה באותו יום (http://motar.co.il כזכור) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום הרשמי,(לא ידעתי שיש ימים לא אמיתיים, אז אני מרשה לעצמי להניח שהתכוונת ליום הרשמי. ואם לא, תתמודד עם זה.) הוא י"א בחשוון. ככה לפחות נקבע בחוק. וגם אני תהיתי למה לא היה שום איזכור לזה באייל. אותי באופן אישי, זה כן מדאיג. (לא השינוי של הלוגו, כמובן, אלא ההתעלמות הגורפת.) _________ העלמה עפרונית, מלנכולית ולא בטוחה שהיא יודעת למה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאריך העברי נקבע כיום הרשמי בממשלת נתניהו כחלק מכניעה לדתיים ולכן לא מקובל עליי. היום האמיתי היה ונשאר 4 בנובמבר (למרות שלמרבה הצער הוא יוצא 4 ימים לפני יום הולדתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מקובל עלייך? חבל. ועדיין, זה היום הרשמי, ולכן אני מצפה שתהיה התייחסות אליו. 1 במדינת ישראל המועדים נקבעים לפי לוח השנה העברי. ולא רק החגים הדתיים. גם יום העצמאות, ויום הזכרון לשואה ולגבורה, ויום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. ככה זה. ולא רק זה, אלא גם האזכרות של האנשים שנפטרים, הם לפי התאריך העברי.2 מה זה משנה בכלל מאיזה שיקולים פוליטים נקבע התאריך? אתה יודע מה, בלי קשר, לדעתי זה היום הראוי להיות יום הזכרון3 אבל לא שאלו לא אותי, ולא אותך. 1אני די סקפטית לגבי זה שתהיה התייחסות שונה בתאריך הלועזי. 2אבל בגלל שמדובר באבל אישי ולא רשמי, אצל כל אחד זה שונה. 3זאת לפחות הגישה שלי כלפי היהדות. טחנתי את זה כאן מספיק, אז אני לא רואה שום צורך לחזור על זה שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברחבי העולם, כולל במדינות מוסלמיות ובודהיסטיות, נוהגים לציין תאריכים שאינם קשורים לדת לפי התאריך הנוצרי, הכלל-עולמי. רק כאן כתוצאה מצרות אופקים לאומנית-דתית-שמרנית זה לא כך. לא יעזור כלום. רבין נרצח ב4 בנובמבר ולא בי"א בחשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש שיאמרו שזה חלק מתכנית להשכיח לאט לאט את היום. בסך הכל, כולנו זוכרים שרבין נרצח ב4 לנובמבר, כולנו יודעים כאשר יום זה מגיע. לעומת י"א בחשון שאף אחד לא יודע מתי זה, ואף אחד לא זוכר את התאריך. כך שאם אתה לא נמצא במסגרת חינוכית, יתכן מאד שאפילו לא תדע שזהו יום השנה לרצח רבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויש שיאמרו שזה חלק ממזימה הפוכה: למתוח את הפסטיבל מיום השנה העברי עד יום השנה הלועזי1. 1 לפי חלק מהנוסחים, "מיום השנה הלועזי שעבר עד יום השנה העברי הזה, ומיום השנה העברי הזה עד יום השנה הלועזי הבא", ונאמר אמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אנשים שנוח להם לשכוח ולהשכיח את הרצח, סיבתו ומה שהביא אליו. אכן, הרצחת וגם הישכחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט האחרון שלך נכון. רבין נרצח ב-4 בנובמבר, אור לשנים עשר במרחשוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מדברים כאן בשני מישורים שונים- האחד, שלי מפריע שיום הזכרון (הרשמי, נרצה או לא) לא צויין באתר, בניגוד להרבה מאד דברים שבעיני הם הרבה פחות חשובים, ושהנושא לא עלה בשום מקום. (עד לתגובה שהתחילה את הפתיל הזה כמובן) השני, שקיים ויכוח מה ראוי שייהיה יום הזכרון הרשמי. לגבי הטענה הראשונה, אתה מתעקש שלא להגיב. לגבי הטענה השניה,טוב, כבר ציינתי מה דעתי. אתה אולי רואה בזה ''צרות אופקים לאומנית-דתית-שמרנית''. אפשר לראות את זה גם כניסיון לשמור על התרבות והמסורת שלנו. אתה אומר את זה כאילו זה משהו נורא ואיום. אני רואה בזה דבר חיובי ומעשיר. כנראה שנאלץ להסכים שלא להסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטענה הראשונה לא הגבתי כי אני מסכים איתך. באשר לשניה, אמרתי מה דעתי. שמירה על התרבות והמסורת היא דבר שגם אני תומך בו, אבל לגבי תאריכים שלא קשורים לדת, לדעתי צריך לנהוג ככלל העולם ולא כאירן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי לוח השנה העברי הוא לוח דתי? לא אלהים קבעה את החלוקה לימים וחודשים לפי הירח, האדם קבע. ההתייחסות לי"א בחשוון,או לט' באב, היא לא דתית- אלהית, היא מסורתית-תרבותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השימוש בלוח השנה העברי נעשה בימינו לצרכים דתיים ולנושאים כלליים משתמשים בלוח הכללי. באשר למאורעות היסטורים עתיקים כמו ט' באב (שלדעתי הוא אכן צריך להיות מועד לאומי ולא רק דתי) יש הצדקה בלוח העברי, אבל לא למאורעות ימינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש לקבוע את יום הזיכרון לשואה ולגבורה ואת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בתאריך הנוצרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השואה לא, כי הוא מאורע יהודי יחודי. את הזיכרון כן, כי זהו מאורע ישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם על המדינה לציין מועדים יהודיים (חגי ישראל, צומות, יום זיכרון לשואה)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה חלק מהמורשת התרבותית וההיסטורית שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרת קודם: "השימוש בלוח השנה העברי נעשה בימינו לצרכים דתיים ולנושאים כלליים משתמשים בלוח הכללי. באשר למאורעות היסטורים עתיקים כמו ט' באב (שלדעתי הוא אכן צריך להיות מועד לאומי ולא רק דתי) יש הצדקה בלוח העברי, אבל לא למאורעות ימינו." האם יום הזיכרון לשואה הוא "צורך דתי", או שמא השואה היא "מאורע היסטורי עתיק"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום השואה הוא מאורע היסטורי יהודי יחודי. אין הרבה כאלה ורובם שייכים להיסטוריה העתיקה. ודרך אגב, הרבנות קבעה לשואה יום אחר - י' בטבת שהוא יום ההתיחסות הדתית לשואה ויום השואה הוא יום ההתיחסות החילונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתת שתי סיבות אפשריות לשימוש בתאריך עברי: א. לצורך דתי ב. מאורע היסטורי עתיק (בניגוד ל"מאורעות ימינו") כדי שיהיה מוצדק לקבוע יום זיכרון עברי למאורע, עליו לענות על אחת הדרישות. השואה אינה מאורע דתי ואינה מאורע עתיק, היא ממאורעות ימינו. לא זו בלבד, אלא שלצורך הדתי כבר נקבע תאריך עברי. מדוע שייקבע היום החילוני לפי הלוח העברי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום השואה יכול להיכלל כמקרה מיוחד שאינו עונה על שני הקריטריונים הנ"ל, אבל מצוין בתאריך העברי מכיון שהוא מאורע יהודי ולא ישראלי. ציונו בתאריך הנוצרי תיתן לו צביון אוניברסלי שאינו נכון בהקשרו.1 ---------------------------------- 1 קוריוז היסטורי - התאריך של יום השואה נקבע ביום מרד גטו ורשה. כאשר מנחם בגין עלה לשלטון הוא ניסה לשנות את המועד לט' באב כדי להפקיע אותו מידי תנועות השמאל שהיו הפעילות העיקריות במרד. התאריך כבר היה מושרש ומורגל והנסיון לא צלח בידו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עוזר לי לוח שנה לועזי? ככה בעברי אפשר לדעת שכל ט"ו זה ליל ירח מלא. אז כל החתונות בט"ו וכל המארבים בראש חודש. לא שימושי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את ההבדל בין השואה לסתם מאורעות יהודיים. אם תחליט מדינת ישראל לקבוע יום לציון עליית יהודי עירק, או יום לציון גירוש ספרד, או יום לציון פרעות חמיל הרשע - האם יהיה עליה לקבעם בתאריך העברי או הנוצרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יום עליית יהודי עירק (יש רק יום אחד כזה?) הוא מאורע ישראלי. שני המאורעות האחרים הם מאורעות יהודים ואין צורך שמדינת ישראל תציין אותם. (כאמור השואה הוא מאורע יחודי שיש לו קשר גם עם קום מדינת ישראל, ולכן ציונו ע"י המדינה מוצדק.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקוריוז ההיסטורי שלך נטול כל בסיס. מרד גטו וורשה התחיל בערב פסח תש"ג1 ונמשך 27 ימים. א' פסח הוא ב-ט"ו בניסן. כשבאו לקבוע את תאריך יום הזכרון לשואה ולגבורה, ביקשו יוזמי היום לקבוע אותו ביום זה, אך הדבר גרר התנגדות מצד חברי הכנסת הדתיים, שקבעו שאי אפשר לקיים יום אבל לאומי בערב פסח. לפיכך יום הזכרון נדחה לכ"ז בניסן, שהוא תאריך שבו קרה, שים לב: שום דבר מיוחד. הוא במהלך המרד, נכון, אבל שום דבר מעניין לא קרה ביום הספציפי הזה. אז למה דווקא הוא? כי הוא קצת אחרי פסח, ובדיוק שבוע לפני יום הזכרון לחללי צה"ל. כאמור - עניין של נרטיב ציוני. העלילה שלך על בגין היא, במקרה הטוב, מופרכת. לטעון שמרד גטו וורשה היה עניין של פעילי שמאל זה מגוחך. 1http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%2... - עמוד 4 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר כתוב ב''מליון השביעי'' של תום שגב, עיתונאי ותחקירן אמין ובעל מוניטין. מרד גטו ורשה היה בעיקר פעילות של תנועות הנוער הסוציליסטיות שיוצאיהן הצטרפו לאחר מכן למפ''ם ואחדות העבודה, ולכן היה מזוהה בעיקר עם השמאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי את "המיליון השביעי", אבל אני חושב שהוכחתי בצורה מספקת כי יום השואה *אינו* חל ביום פרוץ מרד גטו וורשה. השאר נופל יחד עם הטענה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם אני נוטה לקבל את דבריך אודות קביעת התאריך בהקשר לנרטיב הציוני,לא בטוח שהקוריוז של ארז נופל בשל טעותו הטכנית. ארז מתאר נסיון של בגין לחבר את זכר השואה באמצעות התאריך ט' באב לנרטיב היהודי של העוולות שנעשו לנו במקום לנרטיב הציוני. כמובן שאין זה מקרה שמאחורי המרד וההתנגדות הפעילה עמדו תנועות הנוער הציוניות, שמרביתן היו מהשמאל תחת פיקודו של אנילביץ' הצטרפו אח''כ גם מפלגות פוליטיות-הבונד,פועלי ציון-שמאל וגם הקומוניסטים. הקוריוז של ארז איננו הסטורי,זהו מאבק עכשווי. ביום השואה האחרון פרסם ''יתד נאמן'' מאמר הקורא להשמיט את המילה ''גבורה '' מ''יום הזכרון לשואה ולגבורה'' בטענה שמורדי הגטאות הם מתאבדים שהחישו את מותם של אלפים. מדובר בסילוף הסטורי מזעזע לטענת העתון, בכך שנותנים למרד מעמד של מוטיב מרכזי בהיקף שווה ערך לשואה. לטענת יתד נאמן לקחו מאורע שולי כדי להצדיק את בחירת התאריך ליום השואה. ''יד מכוון זדונית חילונית וציונית קישרה בין המילים שואה וגבורה''. כמובן שהותקף באופן ספציפי קיבוץ לוחמי הגטאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר שלי שמחזיק בעותק של "המיליון השביעי" לא הצליח למצוא בעזרת האינדקס איזכור לאנקדוטה שהוזכרה. אהם, מר לנדוור: מראה מקום, בבקשה? אגב השואה והגבורה: במחנה אושוויץ הייתה התארגנות של אחת מקבוצות הזונדרקומנדו, והם הספיקו לפוצץ אחת (מארבע) המשרפות שפעלו שם, לפני שהגרמנים הכניעו אותם. בכך הם האטו במידת מה את מפעל ההרג הנאצי. באופן מוזר, המרי הזה מעולם לא הוזכר בפני בכל שנותי במערכת החינוך הישראלית. גם אחרים שדיברתי איתם על זה או שלא ידעו על המרד או ששמעו עליו גם הם ממקורות שמחוץ למערכת החינוך. למה מעלימים אותו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני כן שמעתי על המרד באוושויץ. נכון, הוא לא היה הירואי כמו זה שבגטו וארשה,אבל הוא אכן ראוי לציון, בדיוק כמו המרידות האחרות. יש פרק שלם בבגרות בהיסטוריה שמדבר על סוגי מרידות בתקופת השואה. אתה בטוח שלא הברזת בדיוק בשיעור ההוא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם יש פה מקרה של אי הבנה בין שניכם, או שבעצם שניכם מדברים על אותו הדבר, ואני סתם קופץ, וחוץ מזה גם אף אחד לא שאל אותי, אבל (אם הבנתי נכון) ארז טוען שהסימוכים בספרו של תום שגב הם לגבי העובדה שכאשר בגין עלה לשלטון הוא ניסה לשנות את המועד בו מצויין יום השואה כדי להפקיע אותו מידי תנועות השמאל שהיו הפעילות העיקריות במרד. הוא לא טען שיש שם סימוכים לגבי העובדה שהתאריך של יום השואה הוא אותו תאריך של יום פריצת המרד בגטו וארשה. (אגב, שניכם מסכימים שזהו אחד מהימים בהם התחולל המרד, וארז לא טען במפורש שזהו היום שבו *פרץ* המרד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, החבר שלי לא מצא שום ניסיון של בגין לשנות את התאריך של יום השואה. ארז טען שזה היה ''יום המרד'', כאילו המרד נמשך יום אחד בלבד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה. כאשר תסתיים השביתה ויפתחו הספריות, אביא את מראה המקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חודשים אחדים לאחר שהיה לראש הממשלה הציע מנחם בגין לבטל את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. ההצעה הצטרפה לשורה של יוזמות שנועדו כולן לכרסם בשליטתה של תנועת העבודה במיתוס ההיסטורי של המדינה. את זכר השואה הציע בגין לציין בתשעה באב, יום האבל הדתי המציין את חורבן הבית הראשון והשני ושורה של אסונות לאומיים אחרים בתולדות העם היהודי. ההצעה לאחד את אבל השואה עם אבל התשעה באב נועדה אולי לתת גם ל"תקומה", כלומר להקמת המדינה, מעמד של קדושה. את מרד הגטאות וגבורת הפרטיזנים הציע בגין לציין ביום העצמאות. "מעולם לא יכולתי להבין איך אפשר להפריד בין דם לדם, בין גבורה לגבורה", אמר בגין:"מורדי הגטאות והפרטיזנים נלחמו למען עמנו ולמען עמנו נלחמו בארץ ישראל. חיילי צבא ישראל, ההגנה, הפלמ"ח, האצ"ל, לח"י ומח"ל. כולם גיבורים, כולם קדושים, כולם מסרו נפשם למען העם היהודי(...) יהיה לנו יום גיבורי ישראל אחד". בגין ביטא בכך נטייה להעמקת הזיקה בין מדינת ישראל לבין העם היהודי וביקש להחדיר אל פנתיאון הגבורה הישראלי את אנשי אצ"ל ולח"י, שעד אז היו מנודים ממנו כמעט לחלוטין. תנועת העבודה, שאימצה לה את המיתוס של מרד הגטאות, המעיטה, לא אחת אף העלימה כליל, את חלקה של תנועת בית"ר במרד. הצעתו של בגין להנהיג "יום גיבורי ישראל אחד" נועדה אפוא גם לשלול מתנועת העבודה את המונופול שלה על מורשת הגבורה. ההצעה עוררה סערת רוחות ובגין ויתר עליה." "המליון השביעי" מאת תום שגב, עמ' 428-429 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בוקר טוב אליהו. אני חושב שחלקו המרכזי של הקטע נאמן להיסטוריה, בעוד הטענה כאילו הדבר נועד לכרסם בשליטת תנועת העבודה במיתוס ההיסטורי של המדינה היא יותר משובת לב של שגב. מכל מה שאני יודע על תפיסתו של בגין את השואה, הכוונה שלו הייתה פשוט להפסיק את ההתייחסות הבלתי הגונה ל''שואה ולגבורה'', כאילו הגבורה מכפרת על ההליכה ''כצאן לטבח''. ממשלות קודמות שמו דגש רחב מדי, לטעמו של בגין (ולדעתי בצדק חשב כך), על אותה גבורה. בגין ביקש להקדיש יותר מקום לשואה כאסון לעם היהודי, ומצד שני לתת ללוחמים כבוד יחד עם שאר לוחמי ישראל (שכן בגין תפס את מדינת ישראל כהמשך ישיר של השואה). הטענה במשפט השני בפסקה שציטטת, לדעתי, אינו אלא הוצאת דיבה על המת, כאשר שאר הפסקה מראה עד כמה הטענה בתחילת דבריו אינה נאמנה לעובדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנות ה50 תמכה מפלגת חירות ראשות בגין בדמגוגיה של שמואל תמיר כנגד קסטנר על כך שמנע ולא איפשר כביכול מרד של יהודי הונגריה. תפיסה כזו היא בדיוק הטענה של "צאן לטבח" שבזה לקורבנות שלא לחמו ולא התמרדו. והקנטרנות אינה במקום. רק עכשיו הסתיימה השביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מעלימים. בני הבכור לומד לבגרות עם הספר "שואה וזכרון" של ישראל גוטמן,הוצאת יד ושם ומרכז זלמן שז"ר. הן בעמ' 123 ובאופן ספציפי יותר בעמ' 137-138 תחת הכותרת- התנגדות במחנות, מתוארות מספר התקוממויות, וביניהן ההתקוממות היחידה שהתרחשה באושוויץ,של אסירי הזונדרקומנדו בבירקנאו. מכיוון שיש בחירה לקראת הבגרות(מיקוד) מפאת עומס החומר,יתכן והשמיטו אצלכם,למרבה הצער, נושא זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל אני לא כזה צעיר. אני מהדור שלא ידע את המיקוד. אצלי היה לח''ב. יכול להיות שמדובר בספר חדש יותר מזה שאני למדתי ממנו - כאמור, כל האנשים בשכבת הגילאים שלי (פלוס מינוס שנתיים שלוש) לא שמעו על הנושא בביה''ס, אלא רק (אם בכלל) ממקורות זרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבונד היה פעיל במרד. גם תנועה דתית היתה פעילה במרד. אם כבר היתה השכחה, היא הטענה כאילו רק המקורבים למפא''י נלחמו, ויותר מהסטוריון אחד כבר כתב על זה. ועל הרמה של תום שגב יש חולקים (פרופ' יהושע פורת, למשל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודע לגבי הרמה של תום שגב, אבל הטענה כאילו רק המקורבים למפא"י נלחמו לא עלתה מעולם. היום, במרחק של כמעט 60 שנה, הכל נראה לנו כ"מפא"י", או "השמאל", או "מפלגת העבודה לדורותיה", אבל לפני 50 שנה ההבדל בין מפ"ם, מפא"י ואחה"ע היה גדול מאד (לא כל כך בהבדלים האידיאולוגיים, אבל בהתבדלות של כל קבוצה מרעותיה/יריבותיה). במרד גטו ורשה כמעט ולא לקחו חלק קבוצות המזוהות עם מפא"י. פעלו שם בעיקר בונדיסטים, אנשי השוה"צ (בראשות מרדכי אנילביץ) ואחה"ע (בראשות צביה לובטקין ואנטק צוקרמן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל הנדלזלץ מתייחס השבוע לענין התאריך העברי, תוך כדי הזכרת מאורעות ספציפים שחלקם הוזכרו בפתיל זה, כולל רצח רבין. לגבי מרד גטו ורשה הוא כותב: "מרד יהודי גטו ורשה פרץ ב19 באפריל, שחל ב1943 בערב פסח, י"ג בניסן ה'תש"ג. הכנסת החליטה ב1959 לציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בכ"ז בניסן1, וכך מיקמה את האזכרה לשואת יהודי אירופה בלוח העברי בין חג החירות המקראי ליום העצמאות הלאומי." ______ 1 כנראה שבאותה שנה זה היה ה19 באפריל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערב פסח ה'תש"ג היה (כמו בכל שנה) בי"ד ניסן; אותה שנה, י"ד ניסן היה ה-19 באפריל. לגבי 1959, כ"ז ניסן ה'תשי"ט נפל ב-5 במאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה מאוד אווילי, הכנראה הזה שלך. למה שהם יקבעו את התאריך לפי ההתאמה השרירותית של התאריך הלועזי והעברי באותה שנה? כפי שהעירו לך כבר, זה בכל מקרה לא נכון. בכל מקרה, הוא אומר בדיוק את מה שאמרתי. אגב, בדקתי ומסתבר שבגין אכן ביקש להעביר את יום השואה ממקומו, אבל לא בגלל הקישור בין מרד גטו וורשה לתנועת העבודה, אלא פשוט משום שהוא חשב שהדגש שמפא"י שמה על "הגבורה" (כחלק מרטוריקת היהודי החדש שלה) מבזה את הקורבנות האחרים ואת מה שוורהפטיג כינה עוד בזמן הדיונים המקוריים ב-59 "הגבורה שבהשרדות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? יום הזכרון לשואה, כיום, הוא כשבוע אחרי פסח (אאל"ט), ושבוע לפני יום הזכרון לחללי צה"ל (שמיד לאחריו יום העצמאות). המסר הוא ברור - פסח, מעבדות לחרות, אח"כ השואה, חזרה לעבדות, ואז יום הזכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות - היציאה לחירות. נרטיב ציוני קלאסי. אם אחד מהם יקבע לפי התאריך הלועזי, היום ינוע בחופשיות לאורך לוח השנה העברי, לפעמים יפול קצת קדימה, לפעמים קצת אחורה, לפעמים על יום אחר. קצת בלגאני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם רבין היה ראש הממשלה של העבריים בלבד? למיטב זכרוני, 20% מהקולות הכשרים לא מגדירים עצמם כך. (ר"ל: זו לא המסורת/תרבות שלהם) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד שי גולדן מסכים איתך. הנימוק הוא בורותו: אני מצטער על ריבוי השאלות שלי - קשה לי להתאפק כשאני קורא הודעות נחרצות כל כך: באיזה מובן קביעת תאריך לפי הלוח העברי היא "מנהג אירן"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה הפשוטה היא שבממשלת פרס נקבע באופן טבעי יום הרצח ב4 בנובמבר ואולי קוים כך ביום השנה הראשון כשכבר ממשלת נתניהו היתה בשלטון, אלא שממשלה זו החליטה להיות "לאומית" יותר (למעשה מניעיה היו דתיים-שמרנים) וקבעה את היום כתאריך העברי. אם זה לא גישה אירנית, אז מה זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר לנדוור היקר, יש גבול לכל תעלול. חוקים קובעת הכנסת, לא הממשלה. חוק "יום הזיכרון ליצחק רבין" התקבל בכנסת פה אחד. הנה הרשימה המלאה של שמות מציעי החוק: יוסי שריד, חיים אורון, נעמי חזן, רן כהן, ענת מאור, אברהם פורז, וליד צאדק חאג' יחיא, דדי צוקר, אמנון רובינשטיין. אין מה להגיד. איראנים אחד אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר לבשן היקר, יש גבול לכל תעלול. יש הבדל בין קביעת יום זיכרון ליצחק רבין לבין קביעת תאריכו. קביעת התאריך נקבעה כפי שאמרתי ע''י גישה דתית-שמרנית, ואם אנשי מר''צ תמכו בה, אני לא מסכים איתם במקרה זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התאריך נקבע בחוק. את נוסח החוק, בניגוד לטענתך, קבעה הכנסת ולא הממשלה, וזאת על פי הצעתם של חברי הכנסת ממרצ שהוזכרו לעיל. ודוק: לא "תמיכתם", אלא "הצעתם, יוזמתם, דרישתם" וכל ההשלמות שתשלים. המציעים היו אנשי מרצ לבדם - לא היתה זו הצעת חוק ממשלתית. עדיין לא הבנתי מדוע אתה סבור שהצעתם של אנשי מרצ היא אירנית. גם אם תשכנע אותי ששריד הוא דתי-שמרני, הרי שהמרחק מכאן ועד "אירני" הוא גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה החוק: בניגוד אליך, חברי הכנסת של מרצ דווקא ידעו שהתאריך הוא י"ב במרחשוון ולא י"א. הם לא ידעו שיש לומר "מרחשוון" ולא "חשוון". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצירוף "מורשת רבין" בכלל לא מופיע בחוק! (אפילו לא המלה "מורשת" לבד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מורשת השלום והביטחון" הוזכרה בנאומים שליוו את הצעת החוק. מיץ, הקורא-ואינו-כותב, נהג להזכיר "דברי הסבר" המלווים לחוקים. אין לי מושג אם התכוון למה שקישרתי אליו, או שיש לחוק "הסבר רשמי", מלבד הדיונים הקשורים להצעתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתרה מזו - בהצגת החוק וההצבעה בקריאה הראשונה לא היה באולם איש משרי הממשלה. גם ראש האופוזיציה לא היה, וכך גם כתשעים חברי כנסת נוספים. כנראה לא רצו להיות שותפים לאיראניזציה של מדינת ישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקידומה בדברים אחרים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את כוונתך. כמו כן לא הבנתי מה תשובתך לפסקה השניה בדברי כאן: תגובה 100401 בנוסף, האם אתה חוזר בך מדבריך כאן: תגובה 99889 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוונתי היא שגם בלי להצביע בעד חוק זה, הם עסקו בהגדלת הכפייה הדתית במדינה וקירובה ע''י כך לאירן. תשובתי היא שאו שאנשי מר''צ לא התיחסו לענין התאריך, אלא רק לענין מיסודו הרשמי של יום הזיכרון לרבין, או שאם הם תמכו בתאריך העברי, בענין זה אני לא מסכים איתם. לכן אני גם לא חוזר בי מדבריי שמאורע כזה צריך להתקיים בתאריך הלועזי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשי מרצ ניסחו את הצעת החוק, ולפיכך הם התייחסו בפירוש לתאריך העברי - הם הציעו אותו. כששאלתי אם אתה חוזר בך מדבריך, התכוונתי לטענתך שממשלת נתניהו החליטה לקבוע את היום בתאריך העברי, ממניעים דתיים-שמרניים-אירניים. זאת לאחר שהראיתי לך שמי שקבע את היום היתה מרצ ולא הממשלה. "העובדה הפשוטה היא שבממשלת פרס נקבע באופן טבעי יום הרצח ב4 בנובמבר ואולי קוים כך ביום השנה הראשון כשכבר ממשלת נתניהו היתה בשלטון, אלא שממשלה זו החליטה להיות "לאומית" יותר (למעשה מניעיה היו דתיים-שמרנים) וקבעה את היום כתאריך העברי. אם זה לא גישה אירנית, אז מה זה?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה הפשוטה היא שרוב האנשים מכירים את תאריך הרצח כ4 בנובמבר (כמו שתאריך הפיגוע במגדלי התאומים הוא 11 בספטמבר), וקביעת התאריך העברי היא מלאכותית, מאולצת ונעשית ממניעים שמרנים, אפילו אם מדובר בסיעת הכנסת הטובה ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתחמק שוב שוב מלענות: האם עתה, אחרי שהראיתי לך שמי שקבע את התאריך היא סיעת מרצ, אתה חוזר בך מהטענה שממשלת נתניהו קבעה את התאריך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אז זו לא היתה ממשלת נתניהו, אבל זה עדיין לא מוצדק באותה מידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת, כנראה שלא טעיתי. אם זכור לי נכון, חוקק חוק ביוזמת האייטולות ובתמיכת בני בריתם מהליכוד לציון מועדים בתאריך העברי, וכנראה שאנשי מרצ נאלצו להסתמך על חוק זה בהצעתם ליום זיכרון לרבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? זה היה חוק יסוד? אנא צטט את החוק, שמא נאלץ להסיק שבמונח "אייטולות" כוונתך שוב לחברי הכנסת של מרצ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפילו את 29 בנובמבר הפכו לכ"ט בנובמבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז כ''ט בנובמבר זה דבילי. מה לעשות. או שהולכים לפי תאריך עברי,או לועזי. לא מערבבים שמחה בשמחה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ערבבו? איזה ערבבו? בזמנו היה מקובל לספור (גם) באמצעות אותיות עבריות. יש לי ספר שירים של ביאליק שעמודים בו ממוספרים בגימטריה. חוץ מזה, "כ"ט" זה בכמה הברות יותר קצת מאשר "עשרים-ותשעה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין איזה כתבות יפרסם האייל בא' באפריל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב גימטריות, האם העובדה שאני ס"ט (1) אמורה להעיד על העדפותי המיניות? ___________________ (1) אני לא, אבל לצורך הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
י''א בחשוון הוא בכלל יום הזיכרון לפטירתה של רחל אימנו (אין לי מושג מאיפה המציאו את זה - אין תאריך בסיפור פטירת רחל, גם בהנחה שהוא נכון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבלנות שלכם זה משהו. אתמול היה *ערב* יום הזכרון ליצחק רבין. למשל, העצרת הרשמית תערך היום ב-15:00. אז לאייל אסור לפרסם היום במקום אתמול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבלנות שלי מעולם לא הייתה משהו שיש להתגאות בו.1 הטקסים היו אתמול בערב. היום העברי נמשך מעת השקיעה ועד לשקיעה 24 שעות אחר כך. בדיוק כשם שיום הזכרון לחללי צה"ל כולל בתוכו את ערב יום הזכרון. (והערב ביום עצמו הוא כבר ערב יום העצמאות) זה למה שציפיתי להתייחסות אתמול בערב. זה הכל. 1לצ'ומת לב האנשים הרלוונטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף שאול מופז, השתחרר מצה"ל (לפי חלק מהגירסאות) בכ"ב באב תשס"ב, שחל השנה ב- 31/7/2002. הבחירות נקבעו לכ"ה בשבט תשס"ג, 28/1/2003 - בדיוק שלושה ימים אחרי ושלושה ימים לפני תום תקופת הצינון בת ששת החודשים שנקבעה בחוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא היה יכול לסגור עם הותיקן על חודש לועזי בן 15 יום החל בתקופות צינון, הוא היה הולך על זה בשני עינים עצומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש. בעיתון "הארץ" מיום 12.8.02 הופיעה הידיעה הבאה: "מופז הקדים שחרורו לקראת השתלבות בליכוד הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (מיל') שאול מופז, השתחרר אתמול במפתיע מצה"ל. מופז בחר לא לנצל את חופשת השחרור שהיה זכאי לה והעדיף להשתחרר מהצבא חודש ויומיים לאחר סיום כהונתו. במערכת הביטחון ובמערכת הפוליטית מעריכים כי מאחורי המהלך עומדת כוונתו של הרמטכ"ל לשעבר להשתלב בפוליטיקה בהקדם." כלומר, מופז השתחרר בג' באלול ובכל מקרה הבחירות יהיו לפני סוף תקופת הצינון שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד ידיעה בנושא. שים לב לתאריך בראש הדף, 12 באוגוסט, ד' באלול. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |