|
||||
|
||||
מעניין. למה אף אחד לא אמר לי את זה? כי אם לתואר השני באמת הייתי נדרש לעשות רק שתי עבודות סמינריוניות ורפרט אחד (כמו הדרישה הרשמית), ולא ארבע סמינריוניות ושני רפרטים (לא כולל אלה שבעל-פה), אולי היה סיכוי גדול יותר שאסיים את התיזה שלי עד דצמבר. אם האוניברסיטה מקבלת בונוסים, למה היא גם מאפשרת למרצים להתעלם אחד מהשני ולחייב בנפרד דרישות כתיבה כפי רצונם? או שאולי האוניברסיטה הייקית בירושלים רוצה להיות אליטיסטית יותר ממה שהיא רוצה לקבל כסף? משהו פה לא מסתדר לי. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה איפה הבעיה. בפקולטה חושבים שצריך לכתוב מינימום מסויים, ובמחלקה מרגישים שכדי לתת לך את התעודה במצפון נקי, אתה צריך לכתוב יותר. גם אם ברמה המנהלית רוצים לעודד את הסטודנטים לסיים את התואר ''בזמן'', הם מבינים את הנחיצות של חופש אקדמי ברמת המחלקות והמרצים (כולל החופש לקבוע דרישות מעבר לקורסים). |
|
||||
|
||||
לא התכוונתי שהמדיניות היא בעיה. התכוונתי, שלא נראה לי שהאוניברסיטאות מחפפות כדי שמישהו יגמור את התואר מוקדם יותר, אחרת היתה נוחתת הוראה מלמעלה לצמצם את הקשיים. לבד מזה שבחוג שלי נדמה שאיש לא ידע בדיוק מהם החובות, אבל זה עניין אחר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |