|
||||
|
||||
הסקירה של גדי טאוב במרד השפוף (שים לב: הוא מדבר שם על הפי.סי., לא על הפוסט מודרניזם. ויש הבדל.) היא עויינת ביותר. הדוגמא של אריסטו, למשל, היא אחת משלוש הדוגמאות לחוסר הרצינות של "מדע תקין-פוליטית" שחוזרות שם שוב ושוב לאורך עשרות עמודים. עם כל העוצמה הרטורית שיש להתקפה כזו, חשוב להיזהר מלשאוב ממנה את כל הידע שלך על התופעה. |
|
||||
|
||||
ובעקבות השיעור הראשון (ויתכן גם האחרון, אבל זה לא קשור) שלי בקורס שמעביר גדי טאוב - הוא דווקא עושה רושם שאין לו שום דבר נגד פ''מ. להפך, הוא מאוד מעריך אותו, אם כי הוא קצת מלגלג על ''התאוריה'' (יעני, הביקורת הפוסטמודרניסטית כדומיננטה אינטלקטואלית). הוא גם הבטיח שעד סוף הקורס, אנחנו נדע להסביר מה זה פ''מ בעשר דקות או פחות. לצערי, כאמור, אני כנראה לא אשאר עד סוף הקורס, אז לעולם לא אוכל לנסות להסביר לכם. |
|
||||
|
||||
הגדי טאוב הזה שאתם לא מפסיקים לדבר עליו, זה זה שהיה פעם בערוץ 1 וכתב כל מיני ספרי ילדים מקסימים, או שיש עוד גדי טאוב (כי אני תוהה כבר יומיים)? |
|
||||
|
||||
אותו אחד ממש, רק שמאז שערו המחומצן והמגניב האפיר, והוא נראה הרבה יותר עייף בימינו. |
|
||||
|
||||
אני לא אתפלא אם הוא האפיר רק מהנסיון להיכנס לאוניברסיטה. |
|
||||
|
||||
או אולי, הוא האפיר כדי להיכנס לאוניברסיטה. כמו שנאמר (הגדה של פסח): "אמר רבי אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה..." ובפירוש: ולא בן שבעים, שקפצה עליו זקנה כשנתמנה נשיא, כדי שלא יחלקו על נשיאותו, אם יתראה בחור. |
|
||||
|
||||
המקור הוא כמובן מסכת ברכות, המשנה האחרונה בפרק א'. |
|
||||
|
||||
הוא כתב גם ספר סיפורים למבוגרים, ואפילו טוב מאוד: "מה היה קורה אם היינו שוכחים את דוב" |
|
||||
|
||||
קראתי את הספר לפני יומיים (מדהים איך אני עושה כל מה שאומרים לי וגם מה שלא). ספר מ-עו-לה. אחד הספרים הכי טובים שקראתי בזמן האחרון. הייתי ממשיכה להתלהב, אבל עברו יומיים ונרגעתי. |
|
||||
|
||||
אז אם כבר סיפורים קצרים של סופרים ישראלים, קראי גם את ''אני אנסטסיה'' של אלונה קמחי. מומלץ ביותר. |
|
||||
|
||||
וגם חיפוש בבמה החדשה עם המפתח ''טלי וישנה'' מעלה סיפורים לא רעים. |
|
||||
|
||||
מזל טוב לטלי על זכייתה במקום הראשון בתחרות "מקור ראשון"! |
|
||||
|
||||
אתה אמור לאהוב אותו. הוא כתב ספר עליך - ''מה היה קורה אם היינו שוכחים את דב''. |
|
||||
|
||||
אני יודע. חברים שלי קנו לי אותו במתנה, וכתבו לי בפנים הקדשה: "כלום". כמו שנאמר, עם חברים כאלו, וגו'. |
|
||||
|
||||
אל תיקח ללב: כתבו עליך גם שיר (מספר 6) יפה. |
|
||||
|
||||
השיר ההוא באמת נשמע כמו משהו שכתבו על דובי האהוב והנוגה שלנו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |