|
||||
|
||||
כלומר, מטרות מסויימות מאוד (כמו הכנעת מדינות הציר) מקדשות את האמצעים (כמו הרצח המסיבי ביותר של אזרחים בהיסטוריה (ולאחר מכן להודיע ברדיו שהירושימה ונגסקי הם בסיסי צבא...)). לא ניתן לפסול גישה זו מבחינה "לוגית-מתמטית". אולם מה שכן *מחוייב המציאות* מגישה זו הוא הצורך הבלתי נמנע לבחון כל מקרה של פגיעה מכוונת באזרחים לגופו ולהחליט האם המטרה "נעלה" מספיק בכדי לקדש את האמצעים. אני בספק גדול מאוד אם ניתן לקבוע קריטריונים לבחינה מהסוג הזה. וזאת משני טעמים: 1. לרוב לא ניתן בכלל להגדיר חד משמעית את המטרה (למשל, מה מטרתו של הטרור הפלסטיני? שחרור? הפרדה? השתלבות? חיסול ישראל? דמוקרטיה? דיקטטורה?) 2. גם אם נניח שהצלחנו להגדיר את המטרה, כיצד נגדיר קריטריונים על מנת לקבוע האם המטרה מקדשת את האמצעים? פלסטיני ממוצע יטען שהכיבוש מצדיק טרור, וישראלי יטען שלא. מדובר בקביעות ערכיות/סובייקטיביות לחלוטין. אני מזמין אותך להציע קריטריונים לבחינה מהסוג הנ"ל. אגב, החוק הבינלאומי (שחלקו הרלבנטי אומץ על ידי ישראל) שולל פגיעה מכוונת באזרחים ברמה העקרונית, כך שאין כל רלבנטיות לשאלת המטרות. |
|
||||
|
||||
שכחתי משהו חשוב: הטענה נגד האמריקאים אינה עצם השימוש שעשו בנשק גרעיני (ולא משנה כמה "אינטלקטואלי" הוא היה), אלא נגד השימוש בו נגד אזרחים. שלושת האפשרויות שהצגת אינן בלעדיות, וגם חסרות מידת מה של רלבנטיות. מדוע לא השתמשו האמריקאים בפצצות גרעיניות כנגד מטרות צבאיות? האם זה לא היה עוזר להם להכניע את יפן? (התשובה האמיתית היא שפגיעה באזרחים היה דבר "מקובל" בזמנו, בו השתמשו כל בעלות הברית כולל ארה"ב שבהפציצה את טוקיו הרגה הרבה יותר אזרחים מאשר בהירושימה ונגסקי, ועל כך בדיוק השתומם הנשיא האמריקאי כאשר נשאל בזמנו) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |