בתשובה לאסתי, 11/10/02 11:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את מתייחסת לכמיהה שעולה בקורא, לא דווקא בכמיהה הנמצאת בדובר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לכן הוספתי בסוף, שהכוונות שלך הן עניין אחר. אבל למה באמת התכוונת? הרי אתה מודע לכוח האצור בביטוי "איי הדרום". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סבור שהכמיהה הזו נובעת ומהווה חלק מהגורמים לתפיסה שלנו את הרחוק (במקרה זה - איי הדרום), לפיכך התייחסותי אליה בשיר (ע''י השימוש בביטוי), כמו גם לגוגן וסטיבנסון (אם כי סטיבנסון, בקטעי מסעותיו המעטים אותם קראתי, איננו רומנטי, לטעמי, כלל וכלל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, גורם המרחק לבדו אינו יכול ליצור כמיהה כמו זו שנוצרה כאן1. אילו כתבת "איני יודע דבר על אוסטרליה", ונשאר עם אוסטרליה לאורך כל השיר, ולא מעלה את "איי הדרום", לא היתה קורית הכמיהה הזאת. למרות שגם אוסטרליה רחוקה מאוד, וכל מה שאמרת לגבי האיים יכול להיאמר גם לגביה. 1 כמעט כל המגיבים נזכרו בספרי ילדות, והתגובות היו בפירוש רגשיות בנקודה הזאת. זה כמו הקסם שהיה/יש למלה "אמריקה" באוזניים מזרח אירופיות (לפי הסיפורים). בשונה מ"ארצות הברית", שכארץ היא יעד הגירה מבוקש מן הסתם, אך כמלה אין בה את הצליל הקסום שיש ב"אמריקה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, זו אחת מהסיבות שבחרתי לכתוב כפי שבחרתי. ניתן, אולי, לטעון (כנגדי?) שאיי הדרום מספקים נושא נוח לכתיבה שכזו, מכיוון שעבור רבים הם דומים יותר לנרניה מאשר לאירופה, או לישראל/פלסטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני כי הצהרת פעם כי אתה נמנע מלדון בשיריך שלך. אם כי השתתפותך מבורכת כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין נמנע מהצגת התפיסה שלי את השיר. אין זה אומר שאני מונע עצמי מלבאר דבר זה או אחר. כמו בדברים רבים אחרים, חשובה המידה, לאיו דווקא העקרון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |