בתשובה לאביב י., 10/10/02 20:32
אולי תחזור ותקרא שוב 97885
אור • בתשובה לאביב י. יום ה', 10/10/2002, 21:07
אכן אין פה התנשאות. הדברים הם בדיוק כפי שהסברת אותם. אולם נזכור כי טקסט הוא דבר שנקרא בזמן, מילה אחר מילה, והעובדה שבסופו של דבר מתברר משהו לא אומרת שעד ההתבררות הסופית אין למה שנקלט השפעה מתמשכת על הקורא.

הדובר מסביר שאינו יודע דבר על האיים ואז אומר שהקורא לא יודע דבר ואז מוסיף שהקורא כנראה אינו יודע דבר שלא ידע לפני קריאת השיר. כלומר אומר שהשיר לא חידש ולא שהקורא לא יודע כלום. עד השורה שאומרת שהקורא לא ידע דבר שלא ידע "טרם-שיר" נתפס הדובר אכן כמתנשא ולאחר שהדברים מתבהרים מסתבר שאינו כזה אולם האפקט הראשוני כנראה שרד בתודעתם של קוראים מסוימים, ויש להם את כל ההצדקה לכך. תלי תלים של מחקרים נכתבו בנדון ולא נכביר אותם פה, אבל הדבר מוכר ושתול היטב בצורת התפיסה שלנו. ולהמחשה פשוטה:
כמה מאיתנו מחקו מתודעתם עלבון צורם לאחר שקיבלו התנצלות?
קפיש 97890
אביב י. • בתשובה לאור יום ה', 10/10/2002, 21:28
הכותב פשוט השתעשע לו ברגשות הקורא. הוא עלב בו ואז בעצם, שורה אחר כך, הוא שינה את המשמעות לכך שבעצם לא היה פה שום כוונת עלבון (אלא להיפך). משעשע.
אני נוהג לקרוא עד תום, לפני שאני באמת מתחיל להבין ולכן כנראה פיספסתי את חוית ה''העלבות'', אותה חוה ערן.
לא נעלבתי 97892
ערן • בתשובה לאביב י. יום ה', 10/10/2002, 21:43
מצד שני אני יכול להבין גם את מה שאתה ואור התייחסתם אליו .
מצד שלישי , אני עדיין מחזיק במחשבה אותה כתבתי .
מצד רביעי , לא נעלבתי . כתבתי את מה שכתבתי באופן כללי וביחס לשיר .

כמה צדדים יש בכלל למטבע ? ! אוף .
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות