בתשובה לארז ליבנה, 10/10/02 19:44
שולחים ילדים לבי''ס וגו' 97868
טלי • בתשובה לארז ליבנה יום ה', 10/10/2002, 20:04
במשך שנים אנחנו "מיליטנטים" שלא מוכנים לרכוש מוצרים ממוסחרים על בסיס תוכניות טלוויזיה ‏1. ובאמת הילדים הם תמיד היחידים בכיתה שאין להם קלמריםנעלייםחולצותמחברות*יומנים*ומה-לא מהמין הנחשב.
המוצרים הללו הרסניים מבחינות רבות - עומס כלכלי מיותר על ההורים, יצירה וקיבוע של מעמדות, וגם פגיעה בלימודים (היומנים למשל מלאים בזבל צרוף שמאפשר להעביר את השיעור בלי להקשיב למילה).
לו היו בתי הספר מוציאים הנחיות נגד המוצרים הללו הדבר היה פותר בעיות רבות גם להורים, שפעמים רבות מתקשים להילחם בסחף.

‏1 והילדים אפילו מבינים את הסיבה, ולא מגלים התנגדות.
שולחים ילדים לבי''ס וגו' 97951
דובי קננגיסר • בתשובה לטלי יום ו', 11/10/2002, 1:40
היומנים היחידים שהיו לי שהתבססו על תוכנית טלוויזיה היו שני יומני ''העולם הערב'' הנפלאים. עד היום אני שומר אותם, וזה למרות שאני אישית לא כתבתי בהם מילה. אף פעם לא מצאתי שימוש ליומן... בכל מקרה אני לא זוכר להסתכל בהם כדי להזכר מה אני אמור לעשות היום.
שולחים ילדים לבי''ס וגו' 98027
ארז ליבנה • בתשובה לדובי קננגיסר יום ו', 11/10/2002, 14:41
או, אני זוכר אותם - הם באמת יומנים נפלאים.
אני זוכר משם את הפירוט שלהם ממה מורכב חצ'קון ("כך וכך אחוז של גבינה צרפתית משובחת"), וגם התחביב של אברי ("טיפוח קיפודי נוי")

<הודעה זו נכתבה בחסות "קילשוני הקלשון" וסלון "סופט-אנד-איציק">
שולחים ילדים לבי''ס וגו' 98197
Noga • בתשובה לדובי קננגיסר שבת, 12/10/2002, 18:44
לא חוכמה - כשהיינו קטנים (בי"ס יסודי) התעשייה הזו היתה הרבה פחות מפותחת. תכניות הטלוויזיה לילדים היו הפקות של החינוכית או סדרות בריטיות למיניהן, שלא לוו במסחור (או שמא הייתי אני הילדה היחידה שפיספסה את זה?). לי זכורים מגילאי 10-9 קלמרי ג'ינס כשיא האפנה, וכמובן יומן הטווס האלמותי ומחברות מהסוג שכתוב עליהן מאחורה "כולנו אומרים תודה-בבקשה-סליחה".
שולחים ילדים לבי''ס וגו' 98198
איילת בועזסון • בתשובה לNoga שבת, 12/10/2002, 18:47
היה עידן איטו אבירם המאוס עם היומנוער המזוויע.
שולחים ילדים לבי''ס וגו' 98341
ברקת • בתשובה לNoga יום א', 13/10/2002, 11:48
ונייר מכתבים עם תמונות של זוג מחזיק ידיים על רקע השקיעה, ליד הסוס, מאחורי שיחי הוורדים, בתוך שדה שיבולים. או משהו כזה. מאיפה הישגנו אותו? לא ברור. נדמה לי שקנינו ‏1 אותו דף דף, מעטפה מעטפה, בכמה אגורות בחנות כלי הכתיבה השכונתית.

‏1 הנכס הכי חשוב שקניתי אז היה אלבום וקלפים של "העולם המופלא", שעד עכשיו יש לי בבית, לאושרי. זה מעיף את האורחים לתקרה :-) (בעדינות).
שולחים ילדים לבי''ס וגו' 98345
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לברקת יום א', 13/10/2002, 11:51
מה שמעיף את האורחים לתקרה זה לא האלבום, זה שאת מתכופפת כדי להצביע על תמונה מסוימת.
שתי מילים 98028
ארז ליבנה • בתשובה לטלי יום ו', 11/10/2002, 14:41
כל הכבוד.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות