 |
את ה''כלה המשחררת'' מצאתי טרחני ומשעמם, ממש כמו ''מסע אל תום האלף'', שזכו שניהם לתהילת הביקורת. ''השיבה להודו'' היה מעניין קצת יותר, אם כי היה נגוע באי-דיוקים עובדתיים (שאותם יכולתי לזהות בגין הכרותי הקרובה עם הרקע המתואר).לגבי, א.ב.יהושע העכשווי לא מגיע לקרסוליו של א.ב.יהושע המוקדם יותר, למרות שאין ספק שהוא נישא על גלי הצלחתו.
אותו דבר בדיוק אפשר לומר גם על ספרה החדש של בתיה גור. אחרי ה''רצח בקיבוץ'' (שכבר היה מעניין פחות משני קודמיו בסידרה), הפנימה בתיה גור היטב את שבחי הביקורת ושני הספרים האחרונים שלה - ''המרחק הנכון'' ו''רצח בדרך בית לחם'' הם מין תבשיל מימי ובלתי מוגדר - לא ממש ספרי מתח (כי מתח אין בהם) וגם לא ממש נובלות או רומנים (כי גם העלילה או הדמויות - חוץ מאוחיון, הבלש הנוגה, הם לא משהו).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש