|
||||
|
||||
כמי שנסע בכביש מס' 444 כל יום במשך שלוש שנים, משוהם לצומת גלילות ובחזרה, אני יכול להעיד שהחוויה לא היתה נעימה כלל. הנסיעה דרך הציר המזרחי היתה ברירת המחדל מול האוטוסטראדות של נתיבי איילון וכביש גהה, שהיו (ועדיין) פקוקות מדי בוקר וערב בצורה שלא תאמן, החל מאיזור צומת גנות (הכניסה לת"א), וכלה בחלקים שלפני צומת גלילות (היציאה מת"א). הנסיעה דרך צירים אלה היתה לוקחת לעיתים קרובות יותר משעה. כביש מס' 444 (צפון-דרום, עד מחלף קסם, ואחריו כביש מס' 5 מזרח-מערב, עד גלילות) היה האופציה השלישית, אבל גם פה נכללה מידה מסויימת של הימור. הכביש היה חשוך, מפותל, ועם הרבה בורות. בנוסף, היה בו רק נתיב אחד שמדי פעם נהגו ליסוע עליו משאיות, יוצרות שיירות ארוכות בנסיעתן האיטית ומתקדמות לאט - אבל בטוח. אם נוסיף לכך זוטות כמו רמזורים, וצמתים אחרים המהווים גורמים מעקבי-תנועה (רנתיס, למשל), נבין שדרך זו היא לא הדרך הטובה ביותר עבור תושב שוהם מתוסכל שכמוני, להגיע לעבודתו. למרות חסרונותיו הרבים בענייני תנועה, לא זכורה לי חווית נסיעה מרנינה במיוחד בכביש הזה. ה-scenic view כלל בעיקר מחצבות, והאוויר היה רווי חול ואבק שהשתלבו בהרמוניה משלהבת עם הצבע של האוטו שלי. Become one with the planet. יום-יום הייתי שב לביתי אחרי עוד יום עבודה מפרך שלאחריו נסיעה לילית, והייתי מתפלל - "הלוואי! לו ניתן רק היה למצוא דרך, דרך שתגרום לנסיעה הזו, היומית, להפוך למשהו מהיר יותר, פחות מעיק. הרי הדברים לא חייבים להיות כך!" כנראה שמישהו שמע את תפילתי, כי ביום אחד, בשנה השלישית, דברים החלו פתאום להשתנות. מחלף קסם, שמחבר את כביש 444 עם כביש מספר 5, נבנה. המחלף הגדול ביותר בארץ! מאות מטרים מרובעים של אספלט, שיוצרים גשר ארוך מאוד המפריד את אלו הממשיכים מזרחה, עם אלו הפונים דרומה, כמוני, ומורידים את העומס ביציאה מכביש מס' 5! איזה כיף! (לימים נודע לי שזהו החלק הראשון שנבנה בכביש חוצה-ישראל.) בנוסף, התחילו עבודות בכביש מס' 444, ובאיזור שוהם הרחיבו את הכביש, ויצרו יציאה נורמלית, דו-מסלולית, משולטת היטב. התחילו עבודות להעברת הכביש קצת יותר מזרחה בחלקים מסויימים שלו, ותוך כדי גם שיפרו חלק מהצמתים. אח, החיים הטובים! וזה עוד לא הכל: בחודש ספטמבר השנה פתחו לנסיעה קטע מכביש חוצה ישראל, שמקביל לכביש 444. בזכותו אני כבר לא צריך לעבור דרך ראש-העין בדרך לכביש 5, ונחסכים לי אי אלו רמזורים. עם זאת, החלק הדרומי של 444, שהוא החלק היותר גרוע בכביש הזה, עדיין ללא תחליף, ואני מחכה בקוצר רוח לאותו יום בחודש נובמבר שבו אמור להיפתח הקטע שמחבר בין מחלף בן-שמן עד לכביש הקיים, מה שיאפשר לי להגשים את החלום שלי ולסוע משוהם ועד גלילות רק על אוטוסטראדות! תודה, תודה לך חברת "דרך ארץ"! בשמי ובשם כל תושבי הפרברים! הלוואי שכל תושבי הפריפריה, מדן ועד אילת, יהיו מאושרים כמוני, ויזכו לגישה לכביש הנהדר הזה - כביש חוצה-ישראל! |
|
||||
|
||||
אתה גר בחלק הדפוק של כביש 444. בהמשך ממחלף קסם עד צומת נווה-ימין כביש 444 הוא דו-מסלולי, בטיחותי ומהיר. למעשה אם תשים לב, עיקר טענותיך מדברות על איכותו ורמתו של כביש 444, ואני מציין שהגופים הירוקים טענו כל הזמן שניתן להרחיב ולשפר את הכביש הקיים כחלופה סבירה לכביש 6. ובאשר למשאיות, עלי שוב להזכיר, יש מסילת רכבת ישנה שמסתעפת למחצבות, וניתן לחדשה כדי להוריד את המשאיות מהכביש. לתנועת המשאיות הכבדה ב-444 יש חלק גדול במצבו הגרוע. וכמו כן, היה לך ציר נוסף שהמדינה למעשה החליטה לקבור אותו - כביש 40 מאזור צומת טייסים למחלף ירקונים. הכביש אומנם הורחב לדו-מסלולי, אך בניגוד להמלצות תכנוניות לא נסלל קטע הכביש עוקף מזרחי פ"ת, ובאזור הוקמו שכונות חדשות (הודות כמובן לאריאל שרון, בעל אינטרס ענק בכביש חוצה ישראל, שהיה אז שר השיכון). עם סלילתו של קטע קצר זה, היה לך כבר נתיב רביעי לגלילות בלי לסלול כביש שלם חדש. ואני מציין גם שבעוד כשנתיים, תהיה לך חלופה רכבתית טובה יותר - בנסיעה מתחנת הרכבת נתב"ג לתחנת הרכבת המתוכננת בימים אלו ברמה"ש ליד ה"רב-מכר". |
|
||||
|
||||
זה לא כל-כך מנחם לדעת שאני גר בחלק הדפוק של 444, אבל אני מוכרח לציין שעובדים עליו והוא משתפר, לאט. זה אכן מפתיע לגלות שלמרות שבונים את כביש מס' 6 לא מזניחים את הכבישים הקטנים יותר. אני מקווה מאוד שישתמשו במסילת הרכבת הזאת שציינת, ואני משוכנע שאם זה אכן אפשרי - זה אף יתבצע. האוכלוסייה בשוהם גדלה ומתבססת, ובזמן האחרון אני שומע בגלגלצ (אני, כאמור, כבר לא נוסע הרבה בכביש הזה) על יותר ויותר עומסים באיזור רנתיס-שוהם. יש לקוות שכשכביש חוצה ישראל יתחבר לשוהם, יוקל שוב הלחץ מכביש 444. זה רק מראה כמה שכביש רחב יותר הוא צורך אמיתי, שקשה לפתור בהרחבה פשוטה של כבישים מקומיים. גם אחרי "הרחבה" של כביש 444, הוא יישאר מפותל, וימשיך לעבור דרך עיירות הספר המתפתחות לאורכו. ליד כל עיירה כזו יהיה צומת עם רמזור, רמזור שיהיה יותר אדום ככל שהאוכלוסיה בפריפריה תגדל - והיא גדלה. במקרה הטוב זה יראה כמו גרסה גרועה של כביש 40, שכמו שציינת - עובד *דרך* פתח-תקווה, וגם הוא פקוק ומרומזר, ולא מהווה שום אלטרנטיבה כציר תנועה. צריך להסתכל על הדברים בקנה מידה רחב יותר. ישנה תוכנית מיתאר ארצית, שלפיה נבנה ומתבסס בשנים האחרונות "קו שני" של ישובים, על הציר מודיעין - שוהם - כוכב-יאיר. הרעיון הכללי הוא לחזק את הפריפריה ולהקל את הלחץ על המרכז, בין השאר ע"י פיתוח מואץ יותר של הישובים על הקו הזה, והקמת איזורי תעסוקה מחוץ לערים (למשל Airport City ליד נתב"ג). כדי שזה יצליח צריך, מה לעשות, גם תשתית של כבישים שלא תעבור דרך גוש-דן. ברור שצריך להקדיש הרבה מחשבה לפני שבונים אוטוסטראדה, ורצוי לעשות זאת עם התחשבות מקסימלית בנושאים של איכות הסביבה. אחרי הכל - אני גר שם. אני לא רוצה שיהיה לי זיהום אוויר. אבל צריך לעשות גם חשבון של עלות-תועלת, ולעיתים גם לקבל נימוקים בסגנון של "נכון, אם היינו מקימים מנהרה זה היה פוגע פחות באיכות הסביבה, אבל זה היה מעקב את הבנייה בשנתיים, ועולה עוד כך-וכך שקלים, שזה יותר ממה שאנחנו יכולים להשקיע". לצערינו, הצד של חברת "דרך ארץ" לא נוכח בדיון כדי לתאר לנו את הדילמות בתכנון נתיבו של הכביש, ולא יכול להשיב לך מדוע הם לא עשו את כל מה שאתה היית רוצה שיעשו. |
|
||||
|
||||
כשיתחילו לגבות תשלום עבור הנסיעה היומיומית הזו - תסכים לשלם? |
|
||||
|
||||
וראינו שיש פה חיסכון משמעותי בכסף, למרות תשלום האגרה. |
|
||||
|
||||
שאלה טובה. כיום אני כבר לא עובד בגלילות, כך שאני לא נוסע בציר הזה באופן יומיומי. אני מניח שזה היה תלוי במצב הפקקים באותו הרגע, בכמות הזמן הפנוי שלי, במזג האוויר, במצב הרוח, ובמצב הכיס. אם נחזור לתקופה שבה עבדתי שם, אני מניח שהרצון להתעורר חצי שעה יותר מאוחר היה גובר על המחיר הכלכלי ובדרך לגלילות הייתי נוסע בכביש המהיר. בדרך חזרה, המממ... אולי הייתי מוותר לעיתים. כמה זה היה עולה לי, אגב? מהמחלף של שוהם ועד מחלף קסם? (בטח הייתי עושה איזה שהוא סוג של מנוי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |