|
||||
|
||||
יש לממן צ.מ.פ. שיעבוד על פיתוח מגנים כמו בספר "חולית". אז שום סקד לא יזיז לנו. מצד שני, אם יתחילו לירות עלינו קרני ליזר, זה עלול להגמר לא טוב... אבל ברצינות: מדוע אתה חושב שנשחק חלק גדול מההרתעה הישראלית בשנתיים האחרונות? (השאלה לא נובעת מאי הסכמה) |
|
||||
|
||||
לצערי יש מבחר גדול, חלק ניכר קשור בלבנון. כמובן שחלק מהמקרים אפשר לנמק בחשש מפתיחת חזית שנייה, אך בסופו של דבר יש שחיקה גדולה ביכולת ההרתעה, ואנו מקבלים כמובן מאליו דברים רבים שלא היינו מסכימים להם ערב הנסיגה. - הנסיגה מלבנון בלא שום הסכם, ועם קריסה מוחלטת של צד"ל במהלכה. - העדר תגובה ישראלית לחטיפת שלושת חיילי צה"ל באזור בריכת נקר בכתף שיאון (שהר דב הוא רק חלק ממנה, אגב). - ניהול מו"מ בטאבה תחת אש. - התקפלות בפני הוואקף והשארת הר הבית מזה כשנתיים סגור לחלוטין ללא-מוסלמים. להזכיר: עד עליית שרון להר הבית, יכלו יהודים ונוצרים לעלות להר לביקור (בתשלום אם אינני טועה). בשנתיים האחרונות ההר סגור לתיירים. - העדר תגובה לחפירות הוואקף בהר הבית. - העדר תגובה לכנסי הסתה "אל אקצה בסכנה" של השייח' ריאד סאלח מהתנועה האיסלאמית. - העדר תגובה ישראלית לפיגוע בכביש מצובה, למרות שכבר אחרי ימים מעטים היה ברור לחלוטין שהמחבלים באו מלבנון. - העדר תגובה ישראלית לעשרות יריות נ"מ של חיזבאללה, שחלקן גרמו נזק משמעותי לרכוש ישראלי. - העדר תגובה ישראלית להתגרויות לבנוניות לאורך הגבול (יידוי האבנים במטולה, הצבת תמונות זוועה מול מוצבי צה"ל ולוחמה פסיכולוגית אחרת של חיזבאללה). - התקפלות ישראל בכך שהשלימה עם פריסת חיזבאללה לכל אורך הגבול, בעוד שצבא לבנון היה אמור לקחת אחריות לגבול. - הפקרת אזרחים ישראליים בכפר ע'ג'ר שחולק כדי לא לתת ללבנונים טענות על אדמה כבושה. (זה לא היה קורה ביישוב יהודי). - העדר תגובה ישראלית לפעולות השאיבה הלבנוניות בחצבאני, שהתחילו כבר מזמן (מופיע באייל משנה שעברה). - העדר תגובה רצינית לירי המרגמות ברצועה. רק כאשר ירו על שדרות, הגיבה ישראל בעוצמה בכיבוש אזור בית-חנון, מה שהביא להפסקה ארוכה. בינתיים כבר נורו יותר מאלף פצצות מרגמה ברצועה וליישובים ישראליים לאורך גבולה. - הצהרה מהשבוע שעבר שאם סקאדים עיראקיים לא יפגעו באוכלוסייה אזרחית, ישראל לא תגיב (ז"א, רשיון ישראלי מפורש לעיראק לתקוף את הכור בדימונה וכל מיני בסיסים, בלא תגובה). ובנוסף לכך - פטפטת ישראלית ואיומים בלי סוף, שלעיתים רחוקות במיוחד מלווים במעשים, שרק מחזקים את תדמית נמר הנייר הישראלית. אם אין לנו כוונה להגיב - מוטב שנשתוק. יש חריגים מעטים שחיזקו זמנית את ההרתעה - הפצצות המכ"מים הסוריים ומבצע "חומת מגן" - בפרט הקרב הקשה בג'נין, שהעיד על נחישות ישראל למגר את המחבלים. הבעיה שכל אירוע כזה, השפעתו חולפת עם הזמן. |
|
||||
|
||||
וטור של מרטין שרמן ב- Ynet: |
|
||||
|
||||
ובנוסף: והייתי מוסיף לאזהרה - גם התלהמות ואיומים שאינם מלווים במעשים גורמים לאובדן הרתעה. אם אין בכוונת ישראל לעשות דבר, מוטב שגורמי הביטחון לא יפזרו איומיהם לריק. |
|
||||
|
||||
נכנסתי להר הבית כחצי שנה לפני שרון. הכניסה היתה חינם, אך נאלצתי להפקיד את נשקי האישי בתחנת המשטרה של רחבת הכותל. הכניסה למסגד אל אקצה ולאורוות שלמה היתה בתשלום, אך פרט לשני אלו היתה גישה חופשית לכל שאר המקומות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |